תירוצי חיל האוויר לא מחזיקים מים

חיל האוויר הרוויח ביושר את האשראי העצום שהציבור הישראלי נותן לו. המצוינות, המקצועיות, התחקירים הנוקבים - כל אלה הפכו אותו, ובצדק, לפוליסת הביטוח של המדינה.

בשונה מהמציאות הישראלית של פרטץ' ואלתור, חיל האוויר הוא מדינת ישראל כמו שאנחנו חולמים שתיראה. לא מושלמת, אבל הכי קרובה לזה שאפשר. גם מעיריית תל אביב הציבור מצפה לתפקוד ראוי, אבל הוא מוכן לקבל ממנה תקלות. מחיל האוויר לא, וטוב שכך. 

עוד בנושא:

• הותר לפרסום: מטוסי קרב של חיל האוויר ניזוקו מהצפות במהלך הסערה האחרונה

• מומחים: ההצפה בבסיס חיל האוויר בחצור היא תקלה שלא הייתה צריכה להתרחש

•"לנזקי ההצפה הייתה משמעות מבצעית"
 

לכן נוצר ההלם מההצפה בבסיס חצור ביום חמישי שעבר. חיל האוויר הוא לא נהריה ולא אשקלון. לא ייתכן שאחד מבסיסיו ייצא מכשירות מבצעית לשלושה ימים, ששמונה מטוסים יינזקו ולא במלחמה - וכאילו כלום. איש בבסיס לא נטל אחריות, ואיש לא תבע אותה.

יתכבדו בכירי חיל האוויר ויבררו לעצמם בתחקיר נוקב וכן, אם תפקודו של בסיס חצור באירוע הזה היה מספק. מדוע ההתרעות החוזרות ונשנות של המועצה המקומית על הסכנות שבנחלים הסמוכים נותרו ללא מענה, ומדוע לא תופעל הבסיס ביעילות מספקת בזמן אמת.

מבסיס שאמור להיות מתורגל בתדירות גבוהה למצבים של ספיגת טילים, מצופה ליותר מזה. אמת, מדובר היה באירוע טבע חריג, אבל מתבקש לשאול: אם זאת היתה רמת התפקוד של הבסיס בחמישי האחרון, כיצד הוא יתפקד תחת מטחי טילים במלחמה הבאה?

תיעוד הנזקים בבסיס חצור

מטרידה במיוחד העובדה שהדבר קרה דווקא בבסיס הזה. מפקדיו הם הראשונים לדעת למה. אבוי למדינת ישראל אם בכזאת קלות הוא יוצא מכשירות, וטוב תעשה אם תשאל את עצמה איך היא נערכת לאפשרות המטרידה שהדבר יקרה שוב בעתיד.

בחיל האוויר טענו אתמול כי האחריות לבעיות הניקוז של הנחלים הסמוכים היא של המועצה המקומית. גם אם זה נכון, מדובר בתירוץ בלבד: חיל האוויר יודע להזיז הרים כשהוא רוצה. לסגור שטחים לאימונים, להעתיק שדות תעופה אזרחיים, להסיט מטוסים. דווקא כאן הוא הפך אילם ושותף לשיטת ה"סמוך" הישראלית המוכרת לרעה?

הכישלון הזה מהדהד עוד יותר בגלל הניסיון המגוחך להסתיר את האירוע. מומלץ לחיל האוויר לכנס את כל בכיריו ואת קציני ביטחון המידע שלו, להעניק להם לוח שנה ולחבר אותם ל־2020. המחשבה שאפשר להעלים סגירה של בסיס ופגיעה במטוסים היא חובבנית, ומעידה על נתק מסוכן מהמציאות. לא ברור מדוע הצנזורה הצבאית נתנה לכך יד, ומדוע גורמי הדוברות לא הבהירו למקבלי ההחלטות שהנזק שההסתרה גורמת לאמון הציבור בחיל האוויר גדול בהרבה מכל תועלת אפשרית.

מחיל האוויר מצופה להיות אחר. על כך גאוותו. הסטנדרט הנדיר שלו לא יכול להישאר רק בשמיים. הוא חייב להיות מיושם גם על הקרקע. בנורמות, בערכים, בתפקוד היומיומי. הוא לא יכול להפוך לבדיחה.

בדיוק משום כך האירוע בחצור לא יכול להסתכם במלים "אנחנו מתחקרים ונפיק לקחים". חייבת להיות לו אחריות ברורה: לא רק משום מיליוני השקלים שנזרקו לפח והפגיעה הלא מחויבת בכשירות ובמוכנות, אלא כדי להשאיר את חיל האוויר יהלום מנצנץ וייחודי בשמי הבינוניות הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו