כל מי שיש לו כלב שסובל מחרדת רעמים מכיר את הבעיה היטב ואין זה קשה לאבחן כלב הסובל מהתופעה. אמנם טרם התגלה מה גורם לכך, אך נראה כי לחרדה יש בסיס גנטי. עם זאת, זוהה גם קשר להיסטוריה של הכלב, שהרי כלבים ששהו בצעירותם במכלאות נמצאים בקבוצת סיכון לתופעה.
בדומה לכל בעיה צריך לזהות את הסימנים שלה. "יבבות מודאגות, שוטטות חסרת מנוחה, תיתכן גם התנהגות קיצונית של קריעת רהיטים, שבירת דלתות ומנוסה, בדרך כלל כלבים אלה גם פוחדים מזיקוקים, יריות ורעשים חזקים אחרים מאפיינות את החרדה", מסביר ד"ר דייויד רוזנבלט, רופא וטרינר של חברת "ביופט". מתוך הכרת הסימנים וזיהויים אצל הכלב עוברים לשלב המעשה.
בראש ובראשונה, חשוב להבין שקשה מאוד "לרפא" את המצב ויותר נכון ללמוד לחיות איתו בשלום. בד בבד, חשוב לדעת שאין להתעלם מהתופעה כי היא יכולה להחמיר ולסכן את הכלב. בד בבד, נכון שלא לעודד את ההתנהגות המבוהלת על ידי ניסיונות הרגעה ופינוקים מוגזמים במהלך ההתקף מכיוון שזה עלול לחזק את ההתנהגות החרדתית. בעלי כלבים רבים מתקשים ליישם עצה זו כי הכלב במצוקה ברורה ומתחשק לנו באופן טבעי להרעיף עליו אהבה. יש להמשיך להתנהל סביב הכלב כרגיל בעת ההתקף ולהשרות אווירה של "עסקים כרגיל". מעבר לכך, אסור בשום פנים ואופן להעניש את הכלב במהלך ההתנהגות החריגה - ואסור לכעוס עליו. זה חסר טעם ויכול רק להחמיר את המצב.
ד"ר רוזנבלט ממליץ, כדי להקל על הכלב, שלא להשאיר כלב חרדתי בחוץ בזמן סופת רעמים. נכון לדאוג לכלב למקום סגור וחשוך שבו יוכל להתחבא במהלך הסופה. כלוב הטסה מרופד או שמיכה מתחת למיטה יעשו את העבודה. בזמן סופת הברקים כדאי לסגור את הווילונות. הבזקי הברק ותנועות של עלים מתנועעים מלחיצים עוד יותר את הכלב החרדתי. במטרה למסך את רעש הרעמים - כדאי להגביר את הרדיו או הטלוויזיה.
עבור המתמידים והסבלניים יש טיפול התנהגותי נגד חרדת רעמים שיכול להצליח עם התמדה וסבלנות. ההצלחה אינה מובטחת. כדאי לעשות זאת תחת הנחיה של מאלף או התנהגותן מוסמך. העיקרון הוא לקשור בין קולות רעם ונפץ לבין דברים טובים כדי שכאשר תהיה סופה אמיתית הכלב יהיה במצב רוח "חיובי" ולא חרדתי. משמיעים לכלב הקלטות של קולות רעם בעוצמה הולכת וגוברת תוך כדי גירוי שהכלב אוהב במיוחד: אוכל טעים או משחק חביב. במהלך הטיפול מגבירים את עוצמת הרעש המפחיד וממשיכים לתת חיזוקים חיוביים, עד שנוצר במוח של הכלב קשר בין הרעש המפחיד לבין תחושה חיובית והחרדה חולפת.
מנגד, לעתים, הפתרון הנכון ביותר הוא מתן תרופות אנטי־חרדתיות כגון דיאזפם (ואליום) ונגזרותיו. טיפולים אלה יעילים מאוד. ישנם גם תכשירים טבעיים עם רמות יעילות משתנות. בכל מקרה, לעולם אין לתת תכשיר כל שהוא, גם לא תכשיר טבעי, ללא התייעצות עם רופא ווטרינר. קיימים דיווחים על מגוון טיפולים נוספים להתמודדות עם התופעה, ביניהם עיטוף של הכלב בבגד מיוחד היוצר תחושת חיבוק, שימוש בתרסיס או קולר המכיל פרומון (הורמון) מרגיע, דיקור סיני ועוד. שימו לב: אם יש לכם כלב חרדתי הוא עלול לברוח וללכת לאיבוד בזמן סופה או כשיש זיקוקים. כלבים חרדתיים במנוסה מאבדים את חוש ההתמצאות ומתקשים לחזור הביתה. וודאו שהכלב מסומן בשבב תת עורי (ממילא נדרש לפי החוק) ותג על הקולר עם מספר טלפון.