מטמון מטבעות זהב בן כ-1,200 שנה התגלה בסוף השבוע בחפירות ארכיאולוגיות ביבנה. הארכיאולוגים הופתעו לגלות בר פכית (פך חרס קטן), ובו מטבעות זהב מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאה התשיעית לספירה). בחפירה נחשף אזור תעשייה רחב ידיים, שהיה פעיל לאורך מאות שנים, וכעת החוקרים משערים כי יתכן שהמטמון הנוצץ היה קופתו של קדר, שפעל במקום.
עוד בנושא:
בערב חנוכה: המנהל האזרחי עצר הרס עתיקות בארמונות החשמונאים
חשש להרס כבד: משחטת רכב באתר ארכאולוגי
ארכיאולוג: "למה רק התנ"ך זוכה ליחס ספקני?"
הגילוי נמצא במהלך חפירות בדיקה של רשות העתיקות שנערכו במסגרת פרויקט רחב היקף להקמת שכונת מגורים ביוזמת רשות מקרקעי ישראל. ״הייתי במכולה ותיעדתי ממצאים, כשלפתע שמעתי צעקות״, מספרת ליאת נדב-זיו, שמנהלת את החפירה יחד עם ד״ר אלי הדד מרשות העתיקות. ״יצאתי החוצה וראיתי את מארק מולקנדוב, ארכיאולוג ותיק ברשות העתיקות, רץ לקראת המחנה, נרגש כולו. מיהרנו בעקבותיו לשטח והופתענו למראה המטמון״.
תמונות המטמון // צילום: ליאת נדב-זיו, רשות העתיקות
מבדיקה ראשונית של ד"ר רוברט קול, מומחה למטבעות מרשות העתיקות, עולה כי המטמון מתוארך לתחילתה של תקופת החליפות העבאסית במאה התשיעית לספירה. בין המטבעות ישנו דינר זהב של החליף הארון א-רשיד, שעליו התבססו סיפורי אלף לילה ולילה. ״המטמון מכיל מטבעות שאנחנו רואים לעתים רחוקות כאן בישראל. מדובר בדינרי זהב של שושלת האגלבים - שליטים מקומיים מטעם החליפים העבאסיים בבגדד, אשר שלטו בצפון אפריקה. אין ספק שזאת מתנת חנוכה עבורנו״, ציין קול.
בחפירה, שנערכת מדרום מזרח לתל יבנה, נחשף ״שדה כבשנים״ בהיקף יוצא דופן, שפעל בסוף התקופה הביזנטית והאסלאמית הקדומה, בין המאה השביעית למאה התשיעית לספירה) בכבשנים אלה נצרפו באש קנקנים, סירי בישול וקערות, אשר יצאו משם למסחר. מטמון הזהב התגלה בתוך פכית קטנה ליד פתחו של אחד הכבשנים, ולהערכת הארכיאולוגים יתכן ומטבעות אלו שימשו כתשלום לקדר, שאחסן אותם בפכית-קופתו האישית.
האתר הארכיאולוגי ביבנה // צילום: ליאת נדב-זיו, רשות העתיקות
בחלק אחר של האתר ביבנה, נחשפו שרידיו של מתקן תעשייתי רחב ידיים מהתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפני הספירה) אשר שימש, כנראה, ליצור יין. לדברי ד״ר הדד: ״בבדיקות ראשוניות שערכנו התגלו גרעיני ענבים קדומים בתוך תאי המתקן. גודלם של התאים והכמות הרבה שלהן בו מעידים על ייצור יין בקנה מידה מסחרי, הרבה מעבר לתצרוכת המקומית של תושבי יבנה העתיקה״.