עדות ארכיאולוגית ראשונה של מרד גאלוס, המרד היהודי האחרון בשלטון הרומי, התגלתה בלוד, בדמות מבנה ציבור יהודי שנחרב, שברצפתו הוחבא מטמון של 94 מטבעות כסף וברונזה מלפני 1,650 שנה.
בחפירות שניהלה רשות העתיקות ב-2022 ברחוב נורדאו בעיר, במימון עיריית לוד, נחשפו שרידי המבנה, שנחרב בחורבן אלים בסוף התקופה הרומית–תחילת התקופה הביזנטית. ביסודות המבנה התגלו עשרות המטבעות, המתוארכים לשנים 354-222 לספירה, שהוטמנו בו במכוון מתוך תקווה לשוב ולאסוף אותם עם שוך המאורעות. המטבעות המאוחרים במטמון מתוארכים לימי מרד גאלוס (351–354 לספירה). אף על פי שהעדויות הכתובות למרד זה, בקיסר הרומי קונסטנטיוס גאלוס, נדירות, קיימים אזכורים לכך שערים יהודיות מרכזיות כמו לוד, ציפורי וטבריה נחרבו במהלך המרד, על ידי צבאו של גאלוס.
בין הממצאים הנוספים שנמצאו במבנה היו פריטי אבן ושיש מרשימים, כתובות ביוונית, בעברית ובלטינית, וכתובת שעליה שם של אדם יהודי ממשפחת הכהנים, ואלה עדיין נחקרות. הכתובות, והעובדה שלא נמצאו עצמות חזיר במכלול עצמות בעלי החיים שהתגלו באתר, מעידות כי המבנה שימש אוכלוסייה יהודית.
חוקרי האתר, שחר קריספין ומור ויזל מרשות העתיקות, סיפרו כי במבנה ככל הנראה פעלו חכמי העיר. "לפי מכתבי חז"ל, ידוע כי לוד שימשה מרכז יהודי משמעותי בימים שאחרי חורבן בית המקדש בירושלים. הנודעים מחכמי לוד הם רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי טרפון, רבי עקיבא, רבי יוסי הגלילי ועוד", אמרו. "המבנה, שנחרב עד ליסודותיו, מצביע כי דיכוי המרד נעשה בתוקפנות ובאלימות, ולא הייתה זו רק מהומה מקומית כפי שנטען במחקרים קודמים. עדות זו היא היחידה, עד כה, להיקפו ולעוצמתו של מרד גאלוס במרכזה של ארץ ישראל".
יו"ר מועצת רשות העתיקות, פרופ' יהושע שוורץ, החוקר את לוד היהודית, אמר: "קשה לקבוע אם המבנה המפואר שהתגלה שימש כבית כנסת, כבית מדרש, כבית ועד – או שלושתם גם יחד. מה שברור הוא שהמבנה, מטמון המטבעות וכלל הממצא הארכיאולוגי שנתגלו בחפירה, מתקשרים יפה עם המקורות היהודיים והלא-יהודיים שמתארים את לוד/דיוספוליס כמרכז יהודי-תורני חשוב בתקופת המשנה והתלמוד. מצב זה נמשך כנראה גם לתוך התקופה הביזנטית, עד שנגדע באכזריות בעת מרד גאלוס".
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, סיפר: "הממצא המרשים מדגיש את המחויבות שלנו לחקר ושימור ההיסטוריה והמורשת העשירה של לוד. לצד הקמת מרכז לפסיפס לוד המרהיב בעיר, אנו גאים להביא את גם העדות החשובה הזו, מימי החכמים היהודיים, לידיעת הציבור הרחב".
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, הגדיר את התגלית כ"מרעישה ומרגשת מאוד": "זו עוד חוליה בשרשרת של לוד התנאית, היהודית ההיסטורית. הממצאים באזור מוכיחים בוודאות כי לוד היא מהערים העתיקות בעולם".
התגלית תפורסם בספר "כנס במרכז", הפתוח לציבור ושיתקיים ביום חמישי הקרוב במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן ורשות העתיקות.
