את העשור החולף פתחה בקול תרועה רמה ובהצלחה גורפת עלייתה לאוויר של תכנית הריאליטי הקולינארית, מאסטר שף. עם עלייתה, באוקטובר 2010, השתנו חוקי המשחק לבלי היכר. כעבור ארבע שנים הצטרפה לזירה תכנית ריאליטי קולינארית נוספת ומצליחה לא פחות, "משחקי השף". שני הפורמטים המליכו מלכים והגדירו מחדש מי נחשב למשפיען בקרב קהילת השפים.
ללא ספק אלה חיים כהן, איל שני, אסף גרניט ומאיר אדוני ששינו את מהלך העשור החולף והשאירו חותמת אדירה, לטוב ולרע. אל שלושת הוותיקים הצטרפו במהלך השנים ישראל אהרוני, שהיה שף סלב כבר מזמן, אך לא בריאליטי, יוסי שטרית וארז קומורובסקי.
• איזה עשור היה לנו! היכנסו לעמוד המיוחד של "סיכום העשור"
• לא מסכימים עם הבחירות שלנו? בוארו לבחור את אנשי ואירועי העשור שלכם
• חושבים שאתם יודעים כל מה שקרה בעשור האחרון? היכנסו לחידון העשור הענק
יונתן רושפלד, מנגד, הוא דוגמא נפלאה לצידה הפחות נאה של חשיפה בקנה מידה עצום שכזה. רושפלד, שנחשב לשופט הצבעוני, המרגיז אך גם המלומד והידען של "מאסטר שף", נחשף במהירות ונשרף אף מהר יותר. גם מאיר אדוני נעלם מעין המצלמה ומשקיע את מרצו וכשרונו בפתיחת מסעדות מעבר לים.
ואם בפתיחת מסעדות מעבר לים עסקינן, גם הנושא הזה, שנחשב לדי חדש בקרב השפים המקומיים, הפך לפרמטר המשפיע עד מאוד על דמות השף הישראלי. איל שני, חיים כהן, מאיר אדוני וקבוצת כתית, אסף גרניט וקבוצת מחניודה ולאחרונה אף ארז קומרובסקי מצאו לעצמם הצלחה ניכרת בניכר והפכו לשגרירים של המטבח הישראלי החדש בתפוצות.
בנוסף לטלויזיה, גם המדיה החדשה ובעיקר הרשתות החברתיות שינו את מאפייניו של שף באופן אוניברסלי וכן זה הישראלי. ב-2010 נוצרה אינסטגרם, הפלטפורמה החברתית שעיקרה תוכן ויזואלי, והפכה למשמעותית בצורה יוצא דופן. היא שינתה סדרי עולם והייתה למשפיעה עיקרית על חיינו האישיים והמקצועיים.
עוד בנושא:
• הדירוג המלא: המסעדות הטובות בישראל
• מה קרה למסעדות המצליחות מ-2010?
שפים כמו עומר מילר, שגב משה וטום אביב – ללא ספק חייבים לאינסטגרם חלק ניכר מהצלחתם, זאת לעיתים ללא כל קשר להצלחתם בענף הקולינריה.
לעומת זאת, האינסטגרם של שפים כמו חיים כהן, ארז קומרובסקי, איל שני, ישראל אהרוני ומאיר אדוני הפך פופולארי בזכות עבודתם ופרסומם בתחום הקולינאריה והטלויזיה. יש לציין כי התוכן האינסטגרמי של החבורה השנייה הינו, בדרך כלל, אגבי ונוגע באופן ישיר לעיסוקם היומיומי בתחום האוכל. זאת כמובן עם יוצא מן הכלל אחד, מאיר אדוני, שנע לעיתים בין שתי הקבוצות.
ומה עם אלה שמשחקים את המשחק לפי כללים אחרים לגמרי? ובכן, אלה המשפיענים העיקריים, אלה שזוכים להצלחה ולהישגים בלי אף מנוע וקטליזטור מלבד כשרונם ומרצם. אלה הם: אוראל קמחי, ברק אהרוני, עינב אזגורי, מוטי טיטמן, יובל בן נריה ושף העשור שלי, שרון כהן ממסעדת שילה. ששת השפים הללו לא הולכים נגד הרוח במתכוון, אך בוחרים מדי יום כבר שנים רבות במהלך העשור החולף, להשקיע את כל מרצם וזמנם בעבודה עצמה. הם כנראה כבר יודעים שאוכל משובח, הצלחה אמיתית ומלאכת היומיום יוצרים תוכן אותנטי ואיכותי, גם אינו חשוף לרבבות צופים ועוקבים.
View this post on InstagramNov 28, 2019 at 12:34pm PST
כלל לא בטוח כי השישייה המדוברת אינה שואפת בעתיד להתברג במדיה ותיקה כלשהי או להגדיל חשיפה במדיה החדשה, אך יש לי תחושה שהם יעשו זאת בדרך הארוכה, העקבית והראויה כמו דרכו של ארז קומרובסקי, לדוגמא. קומרובסקי החל את קריירת הטלוויזיה שלו בשיאה של קריירה קולינארית מפעימה, מעוררת השתאות וארוכת שנים. לפיכך, עבורי ועבור עשרות שפים ישראלים הוא מודל להערצה ולהערכה רבה ועל כן קומרובסקי זוכה אצלי לתואר היודה של העשור.
שף העשור – שרון כהן מסעדת "שילה"
מסעדת "שילה" שוכנת ברחוב בן יהודה כבר ארבע עשרה שנה. היא הייתה קטנה, צנועה ומאוד מודעת לעצמה מיום פתיחתה. לשף שלה היה חזון ברור ומדויק ואמביציה חורכת. הוא ידע כבר אז ש"שילה" תהיה גדולה. לא גדולה, ענקית. "הייתי בחור עני כשפתחתי את 'שילה', לא היה לי כסף לקנות לעצמי קולה", מספר שף שרון כהן. כיאה לשף שהתחיל מהמקום הנמוך ביותר, במשבצת הראשונה על הלוח, כהן בנה עצמו לאט ובאופן יסודי, עקב לצד אגודל.
היום, ארבע עשרה שנה לאחר מכן, "שילה" היא אחת המסעדות המבוססות, החזקות, המצליחות בישראל. כמו השף שלה, היא חסרת פשרות, אינה מתנחמדת ויודעת בדיוק מה היא ומה היא עוד שואפת להיות. יחד עם הצלחתה המטאורית של "שילה" הגיעה חשיפה אדירה של המדיה, אז הייתה זו רק המדיה הוותיקה אך הייתה לה השפעה רצינית, כמו היום – לטוב ולרע. "שילה" והשף שלה זכו לסיקור בלתי פוסק ולאחר ראיון אחד חושפני מדי, התכנס כהן אל תוך עצמו ובחר לעשות את הדברים קצת אחרת.
כבר למעלה משנתיים שלא שומעים ממנו. כהן מסרב להתראיין, ממעיט בשיטוט באינסטגרם ובעיקר עובד ומשקיע את מרצו ומשאביו במסעדה ובמשפחתו. "עשיתי עבודה מאומצת עם עצמי והתחלתי להשקיע במה שבפנים לא מה שבחוץ. אחרי הסגירה של פלורנטין האוס (למעלה משנה) שמתי את הדגש כולו על שילה בלבד ואני עוד שותף בקפה אירופה, אותה הקמתי. הגעתי למסקנה שהזמן שלי עם הילדים חשוב לי יותר מתחזוקה או פתיחה של מסעדה נוספת". כהן מקפיד להגיע מדי חודש לקפה אירופה כדי לקחת חלק פעיל במהלך התנהלותה השוטף והמוצלח של המסעדה.
מה השתנה?
"החלטתי להשקיע את המשאבים שלי במסעדה ובחווית הלקוח בלבד. משאבים כספיים ונפשיים. לו הייתי מבלה את זמני בסושיאל מדייה וביח"צ לא היה נשאר לי זמן להשקיע במסעדה. ב"שילה" אני וואן מן שואו, הנוכחות שלי והפניות שלי הם קריטיים".
אתה שלם עם הנתיב שבחרת?
"אני מניח שטלויזיה, מדיה חברתית ויחסי ציבור הם אקסלרטור רציני, זאת ללא הספק הדרך המהירה ואולי הקלה יותר להצלחה. אם בוחרים להתעמק רק ביצירת תוכן אמיתי זה לוקח זמן להתבסס ולהצליח, אין קיצורי דרך".
"היום אני כבר יודע שהדרך שלי השתלמה, אני חי ועובד לפי התנאים שלי. אני מצליח לפי הקריטריונים שלי ועל פי השאיפות שלי מעצמי וזה הכי חשוב. אני יכול להרשות לעצמי לקנות את חומרי הגלם הטובים ביותר ל"שילה", לצייד את המטבח בציוד הכי טוב שיש ולשפץ את המסעדה רק כי שולחן אחד מרגיש לי עקום. זוהי מבחינתי הצלחה".
"העובדה שלאחר 14 שנות פעילות המסעדה מלאה, יש לה קהל לקוחות קבוע ומבוסס, זוהי הצלחה. אם אני יכול לנסוע לסוף שבוע עם אשתי, יכול להעביר את אחר הצהריים עם הילדים והמסעדה עובדת כמו שעון שוויצרי, זוהי הצלחה".
איזה תובנות יש לשף מצליח המחזיק את אחת המסעדות המשגשגות ביותר בעשור החולף?
"ההצלחה ריככה אותי, אני נחמד יותר. מרגיש שקל לי יותר לפרגן, ליצור חברויות עם קולגות ולייצר דיאלוג עם קולגות שאינם חברים. מעבר לכך, אני נהנה לראות מה קורה בעיר, מה מתחדש במסעדות – לא באינסטגרם של המסעדות אלא במסעדות עצמן".
משהו חד משמעי שלמדת על עצמך?
"בענייני ביזנס תמיד ידעתי שבשביל להתרומם צריך להשקיע, היום אני יודע שזה נכון גם לגבי חיי האישיים. יש מוכשרים ממני, יש טובים ממני אבל אין חרוצים ממני"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו