יבשת אמריקה ידעה בעשור ה אחרון לא מעט רגעים של דרמה פוליטית, חילופי שלטון ומחאות ענק גם מחוץ למעצמת העל שבצילה חוסה היבשת. המעבר הפוליטי משמאל לימין לא נעצר רק בבחירתו של נשיא ארצו תהברית דונלד טראמפ, לאחר שמונה שנות שלטון אובמה.
הגל הימני של דרום אמריקה כלל גם את ברזיל, המדינה השנייה באוכלוסייתה ביבשת ולאחרונה גם את בוליביה. גם בארגנטינה כיהנה ממשלה ימנית ממש עד החודש האחרון. קשה לחזות כיצד גל המנהיגים הלאומנים והקפיטליסטיים יצליח להטביע את חותמו על היבשת אך ההשפעה ההדדית של רעיונות ותנועות פוליטיות מדרומה עד צפונה של היבשת ניכרים היטב. אלו ארבעת מנהיגי העשור שבחרו עורכי "ישראל היום" כמשפיעים ביבשת.
דונלד טראמפ
(ספי פישמן)
הנשיא ה-45 במספר של ארצות הברית של אמריקה, דונלד ג'ון טראמפ הוא מבלי צל של ספק, הדמות הצבעונית ביותר שידע הבית הלבן, וגם הנשיא האמריקני שיחתום את סוף העשור. בניגוד למה שהתרגלנו לחשוב על הנשיא, שאותו היכרנו משנות ה-70 של המאה הקודמת ועד שנות האלפיים, כמיליארדר כריזמטי, איל נדל"ן וכוכב תוכניות ריאליטי...
• איזה עשור היה לנו! היכנסו לעמוד המיוחד של "סיכום העשור"
• לא מסכימים עם הבחירות שלנו? בוארו לבחור את אנשי ואירועי העשור שלכם
• חושבים שאתם יודעים כל מה שקרה בעשור האחרון? היכנסו לחידון העשור הענק
דונלד טראמפ הצליח להיבחר לתפקיד הנשיא ולעשות את מה שכולם חשבו שהוא לא יכול לעשות, למרות הסקרים והפרשנים שניבאו את ניצחונה של הילארי קלינטון שוב ושוב. טראמפ המם את אמריקה כשהפך את הסקרים על פיהם והצליח לחלץ ניצחון.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ // צילום: איי.פי
טראמפ לא נחשב לעוד נשיא רפובליקני שמרן. הוא הסתער על ראשות המפלגה ומיד לאחר מכן חרך את אמריקה ושלהב את ההמון עד שהשיג את התוצאה שהכניסה אותו לבית הלבן כאשר שני הבתים בקונגרס, בית הנבחרים והסנאט מצויים בשליטה רפובליקנית, המצב האידיאלי בעבור כל נשיא.
כשבוחנים את יחסי ישראל - ארה"ב בתקופת כהונתו של טראמפ, אפשר לראות מבלי ספק התחממות משמעותית ביחסים בין המדינות. התחממות שהגיעה אחרי שמונה שנות כהונה של ברק אובמה בבית הלבן, שראו נקודות שפל חסרות תקדים בקשר המיוחד בין וושינגטון לירושלים. בעידן טראמפ, הדברים נראים אחרת לחלוטין. בניגוד לנשיאים אחרים, טראמפ לא הסתפק רק ברטוריקה פרו ישראלית. את זה ניתן לראות בין היתר במעבר השגרירות האמריקנית לירושלים, הפרישה מהסכם הגרעין עם איראן, ההכרה האמריקנית בריבונות הישראלית ברמת הגולן ורק לאחרונה, הקביעה של מזכירות המדינה כי ההתנחלויות אינן מפרות את החוק הבינלאומי.
אך בעוד טראמפ הצליח לשנות כיוון בתחומים רבים, כמו היחסים עם צפון קוריאה והגבלת ההגירה לארצות הברית, הוא חווה גם כמה הסתבכויות פוליטיות בהן איבוד בית הנבחרים לשליטת הדמוקרטים בבחירות האמצע, והליך ההדחה בבית הנבחרים נגדו בעקבות פרשת "אוקראינה גייט" בה לכאורה התנה הנשיא סיוע צבאי בחקירה פוליטית של יריבים פוליטיים. הנשיא מבחינתו מתייחס לפרשה הזאת כ-"ציד מכשפות" של המפלגה הדמוקרטית. אך קרוב יותר לביתו, טראמפ זכה לביקורת נוקבת ממפלגתו שלו כשאפשר לטורקיה לבצע מבצע צבאי נגד הכורדים בצפון מזרח סוריה.
עוד בנושא:
טראמפ הודיע: "ארה"ב פורשת מהסכם הגרעין עם איראן"
מילה במילה: הנאום ההיסטורי של הנשיא טראמפ
מזכיר המדינה האמריקני: "ידענו שהיישובים ביהודה ושומרון אינם בלתי חוקיים"
המרוץ לבית הלבן: עמדת הזינוק של דונלד טראמפ
החוקה האמריקנית לא מאפשרת לנשיא לכהן יותר משתי כהונות, ולכן יש האומרים שמטרת העל של כל נשיא אמריקני בכהונה הראשונה שלו, היא להכין את הקרקע לכהונה השנייה. מטרה שלא נדע האם טראמפ הצליח בה, עד לבחירות שיתקיימו בנובמבר בשנת 2020, אבל יחד עם זאת, אין ספק שאת העשור הנוכחי של הפוליטיקה האמריקנית אפשר לסכם בשלוש מילים - הנשיא דונלד טראמפ.
ברק אובמה
(אור קיש)
בליל ה-6 בנובמבר 2008, מול מאות אלפי אנשים בשיקגו, נעמד ברק אובמה ונשא את נאום הבכורה שלו בתור הנשיא האפריקני אמריקני הראשון בתולדות ההיסטוריה האמריקנית.
"ההכרה בכך שיש לנו תקוות וחלומות משותפים לא תסיים את כל המחלוקות, אבל היא תעזור לנו לבצע את הפשרות הקשות אך הנדרשות, כדי להצעיד את המדינה הזאת קדימה" אמר הנשיא החדש בנאומו, וכמה שהוא צדק.
נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה // צילום: רויטרס
במהלך 8 שנות כהונתו הצליח הנשיא אובמה ללכוד את הטרוריסט מספר אחת ברשימת המבוקשים של האף.בי.איי, והאיש המבוקש בעולם באותה התקופה - אוסמה בן לאדן, אשר עמד בראש ארגון אל-קאעידה שביצע את הפיגועים שהתרחשו ב-11 בספטמבר. את ההתרגשות שנראתה על פניו בנאום ההכרזה על מותו של בן לאדן היה קשה מאוד לפספס. זה היה אחד מהאירועים שנחרטו בהיסטוריה ולא ישכחו לעולם.
אך הביקורת החריפה שנשמעה על הנשיא והתנהלותו בהקשר הישראלי, בין אם מדובר בתגובותיו הפושרות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלשתיני, או בין אם מדובר בהסכם הגרעין עם איראן והסרת הסנקציות הכלכליות על המדינה שנחתם בשנת 2015, גורמים לחשוב כי אמנם הנשיא שבר את הסטיגמה ולהצליח לשבור את תקרת הזכוכית בכל הקשור לפוליטיקה האמריקנית, אך בכל מה שקשור לדיפלומטיה ולענייני חוץ, בעיקר אלו הרלוונטיים למדינת ישראל ולביטחונה - הנשיא שמר על המדיניות הבדלנית האמריקנית.
הביקורת החריפה שהושמעה כלפי אובמה על ידי הקהילה היהודית בעולם אבל בעיקר בארצות הברית, שיקפה את הרעת היחסים בין ישראל ואמריקה בתקופת כהונתו. בנאום שנשא בשנת 2010 באינדונזיה הנשיא הביע עמדה תקיפה בנוגע להתנהלותה של ישראל בניהול המשא ומתן הכושל מול הפלשתינים, מה שעורר את זעמה של הקהילה היהודית ושל מדינת ישראל. "אין אשליות בנוגע לקיומו של משא ומתן בנושא השלום במזרח התיכון. אך הן מקשות על הבטחתו של הביטחון באזור", טען בנאום באוניברסיטת אינדונזיה והאשים במצב את ראש הממשלה דאז ועד היום, בנימין נתניהו.
עוד בנושא:
״אובמה היה הנשיא הכי פרו-פלשתיני״
אובמה ודה נירו נגד טראמפ: הצעד הבא
הזוג אובמה קונה אחוזה ב-15 מיליון דולר
"אובמה הניע את ההחלטה נגד ההתנחלויות"
אין ספק כי בחירתו של אובמה לנשיא ארצות הברית הביאה איתה הרבה אופטימיות ורוחות של שינוי בפוליטיקה העולמית והוא אכן גרם לשינויים גדולים בתפיסה העולמית, אך בסופו של דבר, שמונה השנים בהן בילה בבית הלבן גרמו לתהליכים שאת תוצאותיהם אנחנו חווים עד היום, ונמשיך להתמודד עם ההשלכות של ההחלטות שקיבל גם בעוד שנים רבות.
ז'איר בולסונארו
(אסף גולן)
הוא תומך בעינויים, בעונש מוות, חושב ששלטון המיליציה הצבאית בברזיל והדיקטטורה שהחליפה אותה בין 1964 ל1985 היה טוב לכלכלת המדינה ולאזרחים והוא גם אמר פעם שלא ניתן לשנות שום דבר במדינה באופן דמוקרטי וכי שינוי יהיה רק במסגרת מלחמת אזרחים בה הצבא יתפוס את השלטון ויעשה את מה שהפוליטיקאים מפחדים לעשות. הכירו את נשיא ברזיל מינואר 2019 סרן במיל' ז'איר בולסונארו.
לפני זכייתו בנשיאות היה בולסונארו לפוליטיקאי החשוב והמשפיע ביותר בריו דה ז'ניירו כשכבר ב-2014 זכה לתמיכה עממית של 464 אלף איש, יותר מכל מועמד אחר. בולסונארו, מייצג באישיות שלו את סוף העידן השמאלי בדרום אמריקה כשאת הסוציאליזם העמוק בגווניו השונים מחליפים ברוב המדינות, בצורה דמוקרטית, אנשי ימין מובהקים. במקרה של ברזיל, המהפך התחולל למרות שאיש מפלגת שמאל פצע קשה את בולסנארו במהלך אסיפת בחירות במערכת הבחירות בספטמבר 2018.
ז'איר בולסונארו לאחר נצחונו בבחירות לנשיאות // צילום: איי.פי
מדובר בשליט פופוליסט מהזן המוכר עוד מידי חואן ואוויטה פרון, שסיסמת הבחירות שלו היתה ברזיל מעל הכל ואלוקים מעל כולם. כמו כן, יש לו מספר עוקבים עצום ברשתות החברתיות והוא פעיל מוכר וידוע להמונים על ידי הנגישות הזו על בסיס יום יומי.
עוד בנושא:
מקרון נגד בולסונארו: "דיבר בגסות על אשתי"
בולסונארו מגיע: יפתח נציגות בירושלים
בולסונארו: אפשר לסלוח על השואה
נשיא ברזיל נחת בנתב"ג ואמר בעברית: "אני אוהב את ישראל"
העמדה הלאומית של בולסונארו הובילה אותו לעימות עם מדינות אירופה כיון שהוא תמך בבירוא ושריפת יערות הגשם באמזונס כדי לייצר קרקע חקלאית לעניי ארצו. במסגרת הרצון שלו לקדם את ארצו פועל האיש בצורה חריפה כנגד הפשע המשתולל. בהקשר לכך בולסונארו צוטט שהצהיר כי "פושע טוב הוא פושע מת". בתחילת 2019 הכריז על מבצע למיגור הפשיעה ברחבי ברזיל. בתחילת המבצע בריו דה ז'ניירו נהרגו בחילופי אש 13 בני אדם, ונמצאו כמויות של כלי נשק שונים, כגון אקדחים ורימונים.
כתומך מובהק של השוק החופשי דוחף בולסונארו את ארצו לכלכלת שוק גם במחיר של פגיעה בזכויות השבטים הילדיים באגן האמזונס. בולסונארו עצמו רואה את עמדותיו כעמדות ימין מקובלות וקלאסיות למרות שלמעשה הוא נמצא על קצה הסקלה והגוון הצבאי לאומני בדבריו מכניס את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אל הכיס הקטן. האם יצליח האיש להצעיר את ברזיל קדימה? האם הדמוקרטיה תשמר בארצו למרות עמדותיו החריגות? שאלות אלו מוטלות לפתחה של אמריקה הלטינית אל תוך העשור השלישי של המאה ה21. בכל מקרה בכל הנוגע לישראל, בולסונארו נמנה על תומכיה הגדולים בעולם זאת לשמחת או למגינת, תלוי את מי שואלים, מנהיגי הארץ שלנו.
ניקולאס מודורו
(נטע בר)
לפעמים מנהיגים משפיעים נחקקים בתודעה כמי שהצליחו להעביר רפורמה אדירה או להוציא לפועל מסע כיבושים או הסכם היסטורי, אך יש כאלו שעיקר הצלחתם הוא להמשיך ולאחוז במושכות השלטון גם בזמנים ומקומות בהם זה נראה בלתי אפשרי.
כזה הוא ניקולאס מדורו, יורשו הפוליטי של המנהיג הסוציאליסט הוגו צ'אווס. מדורו, ששימש כסגן הנשיא של צ'אווס עד מותו בשנת 2013, ירש מפטרונו לא רק את כס השלטון אלא גם אינפלציה דוהרת וכלכלה שמתרסקת לתהומות שלא נראו בעולם המערבי מאז שנות השלושים.
מדורו, פוליטיקאי חסר השכלה אקדמית שהחל את דרכו הפוליטית דווקא בשמאל המתון, חסר את הכריזמה של צ'אווס ואת החיבור האוטמטי שלו לשכבות הנמוכות של ונצואלה. אך נאמנותו של מדורו למתווה האידיאולוגי הנוקשה שהכתיב קודמו הביא לא רק לאסון כלכלי על ונצואלה אלא גם למחאה והתחזקות של האופוזיציה.
השורד האולטימטיבי, ניקולאס מדורו // צילום: איי.פי
בשנת 2014 אחזה את ונצואלה בפעם הראשונה הפגנה משמעותית של האופוזיציה. מדורו הגיב בברוטאליות ו-40 מפגינים נהרגו. האכזריות בה דוכאה המחאה התפוצצה מהר מאוד למדורו בפנים לאחר שבבחירות לפרמנט בשנת 2015 נחלה האופוזיציה ניצחון והנשיא נותר ללא בית מחוקקים. הדבר לא הרתיע את מדורו שמיהר לבצע השתלטות חפוזה על בתי המשפט, במטרה לרוקן את בית המחוקקים מכוחו.
עוד בנושא:
דיווח: מדורו חתם עם רוסיה על הסכם הגנה
מדורו בפאניקה: סגר את הגבולות הימיים
מדורו: "גוואידו הוא סוכן של ארה"ב והציונים"
על סף מהפכה בוונצואלה: ארה"ב הכירה במנהיג האופוזיציה כנשיא המדינה
אך בעוד מדורו נאבק על השליטה בארצו, מצבה הכלכלי של וונצואלה, פעם אחת המדינות העשירות בדרום אמריקה המשיך להתדרדר. הלאמת תעשיית הנפטשנעשתה על ידי קודמו סיפקה לממשלה תזרים מזומנים אדיר על מנת לממש את הרפורמות החברתיות שלה, אך זרם כספים זה נחתך משמעותית עם צניחת מחירי הדלק בשנת 2016.
אחד אחר השני קרסו מרכיבי המשק של ונצואלה. מערכת הבריאות, שוק המזון והתרופות, מערכת הפקידות הציבורית ולבסוף גם אספקת החשמל התרסקו כולן. על מנת להתמודד עם המצב הקשה, הציע משטר מדורו כל מיני פתרונות מגוכחים כמו גידול ארנבות למאכל.
האסון הכלכלי שהביא מדורו לארצו התרגם לעוד מחאה. מדורו הקים מיליציות צבאיות למחצה והכריז על "מבצעי שחרור עממיים", במסגרתם נאסרו עשרות אלפים ונהרגו למעלה מ-9,000 בני אדם. בשנת 2019 הכריז על עצמו מנהיג האופוזיציה חואן גווידו כנשיאה הזמני של המדינה ויזם מהלך אזרחי להפלת הנשיא. המהלך וההפגנות דוכאו ביד ברזל ומדורו, נחוש מתמיד, עדיין ניצב בלב הההריסות הכלכליות של ארצו, עדיין על כס השלטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
