המשבר הפוליטי עדיין בעיצומו, אבל הוא כבר גורר אחריו שובל של מילים וביטויים, שלא היה מבייש מושב כנסת מלא. ואם בהערות הכותב ידבק בדל אירוניה יסלחו לי שומרי אמוני ישראל.
אכיפה בררנית. בלשון הילדים: למה רק אני? למה לא יאיר ששרף שעות איכות עם נוני? למה לא כל הפוליטיקאים שאכלו צהריים עם מו"לים?
בלוק. גוש אפשר לפורר. בלוק אפשר רק לשבור במכות פטישים וקורנסים. ובמקרה של בלוק קרח, פשוט לשים אותו בשמש הפחד מאובדן השלטון. הוא יימס לבד.
בני ערובה. כולם. כולנו. הבלוק. הליכוד. העם. הציבור. הדמוקרטיה.
הדלפות. מכת מדינה. פשע נגד הדמוקרטיה. אלא אם כן אני הוא המדליף.
הערבים. גוש חסר שם וזהות, פצצה מתקתקת רבת פנים.
הפיכה שלטונית. נרקמת בחשאי כבר שנים בחדרים אפופי עשן של המשטרה והפרקליטות ובהיכלות המשפט. עוד צעד קטן, וההפיכה מושלמת.
הפרקליטות שבתוך הפרקליטות. אגף סודי מסווג, המתכנן ומבצע את "ההפיכה" (ע"ע). נחשף סוף סוף על ידי שר המשפטים. יישלח בקרוב למחנות לחינוך מחדש.
חירום. לא. זה לא צבע אדום. צבע אדום זה שגרה. וגם לא ארבעה טילים מסוריה. זה משהו אחר לגמרי.
חסינות. עמידות בפני העמדה לדין ומחלות אחרות. הניסיון מלמד שהיא לא ממש יעילה.
חתרנות. הופעה פומבית ומתוקשרת של פוליטיקאי המאתגר את המנהיג.
ילד זין. תרומת אלוביץ' למילון הישראלי החדש. הביטוי הפך לסנסציית רשת.
כל אחד לנפשו. ליברמן בפאפראזה על יחזקאל הנביא: "איש לנפשו".
לחקור את החוקרים. פראפראזה של ביבי על הסטיריקאי הרומי יובנליס, שהוקיע את פריצותן של נשות רומא: "יודע אני, ידידים ותיקים, את הצעתכם: 'שים מנעול על הדלת, החזק אותה בבית'. אך מי ישמור על השומרים עצמם?", וגם במדרש: "אוי לו לדור ששופטיו צריכים להישפט".
מבוי סתום. סמטה חשוכה המובילה לשום מקום. מדי פעם מבליח בה אור וכבה: בחירות חדשות.
מועד גימל. הבחירות הבאות. באקדמיה הוא מיועד רק לסטודנטים סתומים במיוחד, ולפרוטקציונרים.
ממשלת אחדות. כולם מוזמנים. חוץ מאחד, בנימין.
ממשלת מיעוט. אף אחד לא מוזמן, חוץ מ"הערבים".
מתווה הנשיא. הדרך לבחירות שלישיות רצופה בכוונות טובות.
נבצרות. המציאו אותה עבור ראש ממשלה בתרדֶמֶת ונשיא הנאשם באונס.
סיקור אוהד. לגמרי לגיטימי. החלפת ראיונות, הכתבת תמונות מחמיאות, שכתוב ידיעות חדשותיות. כולם עושים את זה. כל הזמן. לכאורה.
פלונטר. ואומרים שהיידיש מתה.
פעם שלישית גלידה. במקור האנגלי זה אחרת: בפעם השלישית יתרחש קסם. ליאור סושרד לשלטון.
רוטציה. געגועינו לשמיר ולפרס.
שוחד. אין מילה כזו בעברית.
תפירת תיקים. מקצוע יהודי גלותי שחזר לאופנה.
בן ציון פישלר, על רגל אחת
לפני שבוע הלך לעולמו בן ציון פישלר. בן ציון היה איש לשון מובהק, אבל חריג בנוף. לצד מחקרים ומאמרים מאירי עיניים הוא עסק בהנחלת הלשון בארץ ובעולם, לימד עברית במחנות העולים בקפריסין ולאורך שנות המדינה, והמשיך לטפח דורות של מורות ומורים לעברית. הוא גם אהב סלנג ושפות עממיות. באחד ממאמריו התייחס למונח שרווח בקיבוצים: "סל פֶּן", סל שלוקחים לדרך "פן יחלקו מצרכים בכלבו או בחדר האוכל". פישלר גילה שהמקור הוא בארצות הסלאביות בהן ביקר, והאזין לשפת הנשים בשוק. לצד זה הוא היה איש נדיב ושמח, ועל זה יש לי עדויות לרוב ממפגשיי אתו.
פישלר אהב לעסוק בחקר מקורות ביטויים עבריים, וגם הצביע במאמר מכונן על ביטויים המיוחסים לחז"ל – ומסתבר שאינם של חז"ל. בעניין זה בולט מחקר שערך על הצירוף הנפוץ "על רגל אחת". הביטוי מוכר מן המשנה: "מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: 'גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת'". הצירוף מצוי גם ביידיש, אויף איין פֿוס. ההופעה היחידה של הצירוף בלשון חז"ל העלתה תהייה אם אכן מקורו יהודי. היו גם כאלה שטענו שהמילה רגל כאן אינה איבר בגוף אלא גלגול של המילה הלטינית regula, שפירושה חוק וסדר, וראו 'רגולטור'.
פישלר עקב אחרי המקבילה הלטינית לצירוף באותה משמעות: stans pede in uno, ומצא שמי שכתב אותה הוא המשורר הורציוס, שחי כמה עשרות שנים לפני הלל ושמאי. בסאטירות שכתב הוא הזכיר את המשורר לוקליוס, שאותו האשים בכתיבת יתר, ואמר עליו שהוא "יכול להכתיב מאתיים שורות על רגל אחת". נראה שכותבי המשנה הכירו את הניב הלטיני, ותרגמו אותו לעברית.
פרחה? כן, מדובר בגזענות
גלעד קינן מגיב על העיסוק בפרֵחה בטור קודם. "אני לא מסכים עם המסקנה שלך שיש להמשיך להשתמש במילה תוך התעלמות מההיסטוריה הגזענית של המילה. בדומה למילים אחרות הנגועות בגזענות, המטען שהן מביאות מהעבר מבקש להחזיר את הגלגל לאחור, ולשחזר ימים גזעניים מקדם, והוא מאיים לזהם את השיח גם אם מתחת לפני השטח ולפעמים אפילו נגד כוונותיו של הדובר, ודווקא בגלל זה יש להיזהר בהן.
פרחה, מוסיף גלעד, היא מילה בעלת אופי מעמדי ומכאן שהיא כרוכה באתניות. נוסף לכך היא סקסיסטית ומיזוגנית במפורש, וגם זה טעם מספיק לדחות את המילה. בדומה לערס, אם נבקש מאנשים לבחור תמונה מייצגת למילה, לא נופתע אם בתשעה מעשרה מקרים יבחרו תמונה של אנשים בעלי 'חזות מזרחית' או סממנים תרבותיים מזרחיים.
גלעד מבקש גם לשאול לגבי האטימולוגיה של המילה: "האם אין מקום גם לייחס קשר למילה הגרמנית frech שקיימת גם ביידיש (פרעך), שגם בה יש מימד של גסות רוח, חוצפה ושובבות. קשה להאמין שהיא לא הוסיפה משהו להתגלגלות של הפרחה". לשאלה זו מצטרפים אולי ברוידא וגרא קורן.
המילה frech הנהגית בגרמנית פְרֶשׁ אכן מזמינה קישור לפרחה, אבל אין כל אפשרות לראות בה מקור או אפילו השפעה על השימוש הזה. ראשית, 'פרעכער' היידית לא שימשה בסלנג הישראלי ואינה מוכרת לישראלים, והמילה הגרמנית ודאי הייתה מוכרת רק ליוצאי גרמניה, שכמעט לא השפיעו על הסלנג הישראלי. שנית, פרחה חדרה לחיינו במהלך שנות השבעים, כאשר נוכחות והשפעת היידיש כבר הייתה בירידה משמעותית. ושלישית – פרחה נולדה כמילה בנקבה, ומיוחסת לנשים, 'פרח' הוא כינוי מקביל לגבר, שנולד הרבה אחרי פרחה.
• סבן נגד בן זקן: מי עשתה את "אגרוף" יותר טוב?
• לא נעים: עימות קולני ב"הכוכב הבא"
הלקסיקון לצבאית מדוברת
בשבוע שעבר עלה לאתר המילון לצבאית מדוברת. מדי שבוע נביא בטור וכמובן במילון עצמו הערות ותוספות למילון, או אזכורים מהמילון עצמו. ובשבוע הראשון להופעתו מדובר ביבול נאה.
יעוד גונן מתייחס לערך 'תאילנד', המוגדר "מדינה המסמלת את הכמיהה לסיום השירות, ואת הפנטזיה לשכב בתאילנד על חוף הים": "נראה לי שהביטוי אינו לציין כמיהה, אלא כמילת-קוד מוסכמת בקשר לסיום משימה, ונבחרה כי היא מתחילה באות ת' - האחרונה באלף-בית העברי. לחיזוק טענה זו - המילה המציינת בקשר התחלת משימה היא 'אנגליה' (ע"ע), ולא בגלל שום זיקה אלא פשוט כי היא מתחילה באות א', הראשונה באלף-בית. מתחילים ב-א', מסיימים ב-ת'. הגיוני, לא?" התשובה, אגב היא – גם וגם. גם מילת קוד לסיום משימה, וגם ארץ קוד לסיום השירות.
דורון מרחיב ביחס לערך 'שתייה הפוכה': "שירתי בחיל המודיעין, והשימוש שלנו במונח 'שתייה הפוכה' היה שונה. בניגוד ל'שתייה', המציינת אירוע שמתחיל בדיבורים ומסתיים בכיבוד, 'שתייה הפוכה' מציינת סדר הפוך - קודם אוכלים, ולאחר מכן מגיע זמן הדיבורים".
יונה שפירא מרחיבה ביחס לערך "פֶּגֶֶשׁ'. "המילה מצוינת כלשון צבאית בספרו של דויד גרוסמן: ״אשה בורחת מבשורה״, עמ׳ 99 ומקומות נוספים. הגיוני לשער שמוצאה מהמילה ״פגישה״, אך יתכן שהיא תרגום מן האנגלית meet”. להערתה של יונה יש להוסיף ש'פגש' עלתה בדיונים באקדמיה ללשון כחלופה העברית עבור דייט.
שרגא צביאלי מוסיף ערך חדש למילון: בוכוּ. "בהיותי טירון, לפני 60 שנה במחנה 80, כאשר מישהו קיבל חבילה מהבית והכריז "בוכוּ", כלומר 'בונבונים וכולי', החברים הצטרפו לזלילה".
שאול שפי מעיר על הביטוי 'שקיות תה': "לא מדובר ב'צוללן', אלא בתהליך של חילוץ לוחמי השייטת במנוף ההצלה של המסוק מהמים. הלוחם בקצה הכבל נראה כמו שקית תה הנשלפת מהכוס".
אברהם היימן מעיר על הביטוי 'שש': "הביטוי 'שישיה' או 'שש' אין מקורו בטופס משטרתי. המקור הוא סעיף 6 לחוק לטיפול בחולי נפש שעניינו הוא חוות דעת שהנאשם או החשוד חולה נפש. במשך הזמן תוקן החוק וסעיף 6 הוחלף בסעיף 15 אבל הביטוי נשאר. מכל מקום כיום הביטוי התחלף ל'חנש', שהוא ראשי תיבות של 'חולה נפש'.
• 'הבימה': הושעו סמכויות ההנהלה
• ביקורת: מסע הנקמה של אלון בן דוד
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
