שוטר מג"ב אלים היכה ללא סיבה שוטרת בצלעותיה וחנק אותה, ובנוסף הכה גם שוטרת אחרת, וחשמל את השתיים, בנוסף לשני שוטרים נוספים, באמצעות שוקר חשמלי. הסיפור החריג הצליח לזעזע גם את הדיינים בבית הדין למשמעת של המשטרה, אבל העונש שהוחל על השוטר המחשמל בגין מעשיו החמורים הם נזיפה וקנס כספי של כ-500 ש״ח. הסיבה לעונש הקל - עבודתו במשטרה הופסקה והוא הוחזר לצה״ל בטרם החל משפטו.
השוטר שפסק הדין בעניינו פורסם לאחרונה על ידי המשטרה, הורשע בארבעה אישומים בעבירות של שימוש בכוח שלא כדין. במסגרת הסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים הוסכם כי השוטר יודה במיוחס לו בכתב האישום, התביעה תעתור לעונש של נזיפה חמורה וקנס ואילו ההגנה תהיה רשאית לטעון לפי ראות עיניה.
צילום: דוברות המשטרה
בעובדות כתב האישום בהן הודה השוטר והורשע נטען כי שירת כמ"כ בפלוגה במג"ב ירושלים. בינואר השנה, בשעה 14:00 לערך היה בחדר כאשר הבחין בשוטרת יורדת במדרגות ומחייכת לעברו, הוא קרא לה וביקשה להיכנס לחדר, בו נכח שוטר נוסף. הוא כינה את השוטרת "חצופה", אחז את שתי ידיה בחוזקה בידו האחת והיכה אותו בצלעותיה במספר רב של אגרופים. כתוצאה מכך נגרמו לה סימנים כחולים ושטפי דם באזור הצלעות והמותן.
בשעות הערב של אותו היום, כאשר השוטרת ישבה בפינת העישון ועישנה יחד עם שתי שוטרות נוספות, הגיע אליהן השוטר וחשמל את השוטרת שהכה קודם לכן בהפתעה, פעמיים, באמצעות שוקר חשמלי בצד החיצוני של ירכה הימנית. השוטרת קמה וביקשה ממנו להפסיק, אך כאשר קמה במטרה לעזוב את פינת העישון וללכת לחדרה חשמל אותה שוב בחלק האחורי של ירכה הימנית. בהמשך חשמל שוטרת נוספת שהייתה במקום בזרועה וברגלה. באותו היום, בעת שהשוטרת השנייה הייתה בחניון, התקרב אליה השוטר וחנק אותה בכך ששם את האגודל שלו על גרונה ולחץ.
באישום השני נטען כי ב-6 בינואר, בשעה 22:30, חזר אחד השוטרים לחדרו אחרי משמרת, וכאשר החל לפרוק את הציוד נכנס הנאשם לחדר, בו היה באותה עת שוטר נוסף, וחשמל את אחד מהם כארבע פעמים באזור הירכיים. השוטר ניסה לבלום בידו את המעשה וביקש ממנו להפסיק והראה לו כי בכף יד ימין יש לו כווייה וצלקת. הנאשם הורה לעמיתו לתת לו את ידו השנייה, וכשסורב חשמל אותו שוב בירכו. כאשר השוטר המחושמל התכופף כדי לחלוץ את נעלו, חשמל אותו הנאשם בראשו.
האישום השלישי נטען כי השוטר הנוסף שהיה בחדר התחזה לישן, בשל כך שפחד מהנאשם, שחשמל אותו בכתפו. בשל הצריבה קפץ השוטר והנאשם המשיך לחשמל אותו בידיו מספר פעמים. השוטר המחושמל ביקש מספר פעמים להפסיק לחשמל אותו אך הנאשם, נטען, סירב והמשיך במעשיו תוך שהוא צוחק. רק כאשר השוטר צעק, הנאשם הפסיק. עקב מעשיו נגרמו לשוטר רעידות בכל גופו.
באישום הרביעי נטען כי בעת שהנאשם שהה עם שוטרת באותו החדר, הוא תקף אותה לפתע, ללא סיבה, בכך ששם את אגודלו על גרונה ולחץ. למשך כמה שניות לא הצליחה השוטרת לנשום ורק לאחר שהסיר את אגודלו, לאחר כמה שניות, מגרונה, חזרה לנשום.
התובעת במשפט טענה, שאלמלא הוחלט לסיים את שירותו של הנאשם במשטרה ולהעבירו לצה"ל, לא הייתה התביעה מסכימה להסדר טיעון שאינו כולל עונש של מאסר בפועל. התובעת תארה את התיק כאחד התיקים החמורים, שכן לא ניתן לראות במעשים המתוארים בכתב האישום מעשי שובבות או משחקי ילדים, אלא מעשים מכוערים, קשים, מקוממים ומבישים.
לטובת השוטר הנאשם העיד מי שהיה מפקדו במשך חודשיים. הוא תיאר את הנאשם כאדם רציני, בעל מוטיבציה, שאפתן, חדור מטרה ובעל הישגים, גם בתחום החניכה. פרקליטתו סיפרה כי הנאשם הוא אדם נורמטיבי שהיה תלמיד טוב בתיכון, ולאור המוטיבציה הרבה שהייתה לו לקראת השירות עשה כברת דרך כדי להגיע למג"ב. בנוסף, הוא הביע חרטה עמוקה, גם מול פקודיו, הבין את טעותו וביקש לערוך שיעור הסברה כדי ללמד שוטרים צעירים שמעשים אלו אינם ראויים ואין לראות בהם מעשי צחוק.
שלושת השופטים שדנו בתיק, בראשותה של נשיאת בית הדין למשמעת של המשטרה תת ניצב לילי בהומהאקר, ציינו בפתח החלטתם ״אנו מזועזעים ממעשיו של הנאשם; פשוטו כמשמעו. מזועזעים. כתב האישום, המתאר בצורה כה גרפית את האירועים, מצייר תמונות בדמיוננו שקשה לשכוח. אך בבואנו להטיל על הנאשם את העונש שיכול להלום את מעשיו, מצאנו את ידינו כבולות. הנאשם כבר אינו נמנה על שורות המשטרה ומשום כך לא נוכל להטיל עליו עונש מסוג ריתוק, מחבוש או הורדה בדרגה״.
כן ציינו השופטים כי גם עונש בדמות קנס כספי אינו נתון לשיקול דעת בית הדין והוא מוגבל בחוק המשטרה הקובע כי הקנס המקסימלי אותו ניתן להטיל עומד על שני שליש משכר היסוד של הנאשם, שהוא 830.70 ש"ח, דהיינו קנס בשיעור של 553.80 ש"ח. ״אין בסכום זה לשקף את עוצמת הסלידה ממעשיו של הנאשם", סיכמו השופטים, "ולכן ידברו אמרותינו ולא גובה הקנס״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו