במוצאי שבת האחרונה הגיעה לארץ להקת משינה ורמיני (מכונת זמן) הנחשבת ברוסיה וברפובליקות הסובייטיות לשעבר לביטלס או לרולינג סטונס של סצנת הרוק הרוסית. היא זו שהעניקה למשינה הישראלית את שמה. השנה היא חוגגת 50 שנות פעילות בסיבוב הופעות באותן מדינות, כאשר ההופעה בתל אביב הינה יוצאת מהכלל ומעידה על החשיבות שמעניקה הלהקה לקהל הישראלי דובר הרוסית.
• "ביונסה וג'יי זי מאשרים היפרדות"
• 'הבימה': הושעו סמכויות ההנהלה
• מדהים: אנה ואלזה שוברות שיאים
• ביקורת: מסע הנקמה של אלון בן דוד
עבור חובבי הרוק שחיו בבריה"מ בשנות השבעים והלאה, מהווה משינה ורמיני מודל אוונגרדי ואף אנטי-ממסדי – הקול של האנשים שחושבים בחופשיות. הליריקה היצירתית שלהם הייתה עם הרבה חוכמת חיים ולעיתים גם ביקורת סמויה ולגלוג על המשטר. המפלגה הקומוניסטית אף הצמידה לה מפקח מטעמה, שחלילה לא תבטא מסרים אנטי-סובייטים, והלהקה כמובן מצאה דרכים יצירתיות לעקוף אותו.
הגרעין של הלהקה התגבש במהלך שנות השבעים ומורכב מאנדריי מקרביץ' (65) – סולן וגיטריסט, אלכסנדר קוטיקוב (67) – גיטרה בס ושירה, ו-ולריי יפרמוב (65) – תופים.
לרוב חברי הלהקה החיבור לישראל מובן מאליו – הם יהודים או שיש להם שורשים יהודיים. מקרביץ' הצטלם עם כיפה בפוסט בפייסבוק שהוכן לכבוד ההופעה בתל אביב, קוטיקוב הוא יהודי גאה ומרגוליס אף הופיע ב-1982 עם מגן דוד על צווארו והכיתוב "ישראל" בעברית על רצועת הגיטרה שלו. על כך, דרך אגב, הוא נחקר בקג"ב, הואשם בפעילות ציונית והורחק לכמה שנים מהבמות.
על אף שזו לא ההופעה הראשונה של משינה ורמיני בארץ, ההתרגשות היתה עצומה וניכרה באוויר עוד לפני השמע הצלילים הראשונים. היכל מנורה מבטחים בתל אביב היה מלא מפה לפה במעריצים נלהבים, החל מבני 30 שגילו את הלהקה בצעירותם, וכלה בבני 60 שגדלו עם הלהקה.
50 שנה של מחאה עקיפה. משינה ורמיני בישראל
מקרביץ' וחבריו עלו על הבמה לקול תשואות רמות, וההתלהבות קיבלה הצדקה בדמות שעתיים של הופעה מדויקת ומרהיבה, עם וידאו ארט מיוחד עבור כל השירים. הסטליסט כלל שירים מכל התקופות, לשמחת כל הנוכחים. לקוטיקוב העיד בעצמו על טיב ההופעה, כשאמר בבדיחות הדעת: "במולדת האמיתית שלך קולך נהיה חד וצלול".
החלק השני של ההופעה הוקדש לשירים "הפרה-היסטוריים, והם נשמעים טוב יותר אם תשירו אותם איתנו ביחד". מדובר בלהיטים בשנות ה-70 וה-80 שרוב הקהל יודע בעל פה ובהם Marionetki (מריונטה), Sineya Ptitsa (ציפור כחולה), Skachki (מירוץ סוסים), Za Teh Kto v More (למען אלה שנמצאים בים), Kastyor (מדורה), Povorot (פנייה בכביש). אנשים שרו בקול ורקדו במקומות הישיבה שלהם, גם אלה המבוגרים.
בהדרן שרה הלהקה את הבלדה המרגשת Svecha (נר), בה נאמר כי ישנה תקווה, כל עוד הנר שלנו דולק. אולי זו בעצם המהות של משינה ורמיני שמשכה אליה כל כך הרבה מעריצים, היא מדליקה בהם אור סמוי, מחזירה אותם לימי הנעורים ותמיד נשמעת על זמנית ורלוונטית. השיר האחרון שנוגן ברקע נקרא "עוד אחזור לכאן", ואין ספק שכך יהיה.
• כוכבי "שנות ה-80": "הלכנו אחורה"
• קים אור אזולאי נגד מעיין אדם
• "יוצר "הנערים": "מדובר באפרטהייד"
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!