מצב חירום בעורף: כל זכויות העובדים

מדינת ישראל חווה ביממה האחרונה סבב קרבות נוסף שמעמיד שוב את חוסנם של האזרחים במדינה למבחן. אחד הפרטמטרים החשובים ביותר לעוצמתה של מדינה, הוא עוצמתה הכלכלית. בימים מתוחים ביטחונית, בהם שגרת העבודה במדינה משתבשת, האזרחים נדרשים להפגין גם חוסן כלכלי, ולכן חשוב להדגיש בימים אלו את זכויות העובדים במדינה בזמן מצב חירום.

חנויות סגורות בקניון עזריאלי בבאר שבע // צילום: גדי גולן

שלי בורנשטיין, עורכת דין ומגשרת, מסבירה כי באופן כללי על כל עובד במדינת ישראל להתייצב במקום העבודה בהתאם לתנאי העסקה שנקבעו, אבל חריג לתנאי זה הנו מצב חירום בעורף. עו"ד בורנשטיין: "המשמעות מבחינת דיני עבודה היא שככל שפיקוד העורף נתן החלטה בדבר הישארות במקלטים, לא ניתן לחייב את העובד כלל להופיע לעבודה. החוק המסדיר נושא זה הינו חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א – 1951". בורנשטיין מוסיפה כי "חריג זה אינו חל על מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים. יחד עם זאת, ולאור המצב הביטחוני במדינת ישראל, כנסת ישראל חוקקה את חוק הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו-2006".

שלי בורנשטיין, עו"ד ומגשרת // צילום: לשכת עורכי הדין

בשל המצב הביטחוני, ובהתאם להוראות פיקוד העורף שניתנו הבוקר (שלישי), לא התקיימו לימודים ומקומות עבודה לא נפתחו באזור המרכז והדרום. עו"ד סיגל פעיל, מומחית בתחום דיני העבודה מסבירה כי: "עובד רשאי להיעדר מהעבודה בשני מקרים עיקריים – לאור הנחיה מפורשת של פיקוד העורף שמונעת הגעה למקום העבודה, או במידה ולעובד יש ילד מתחת לגיל 14 (או בעל צרכים מיוחדים), ובהתאם להנחיות פיקוד העורף מנוע מללכת למסגרות החינוך. במקרה האחרון רק אחד מההורים רשאי להיעדר מהעבודה. כמובן שבמידה ואין מדובר בעסק המוגדר כחיוני המחויב להמשיך לעבוד, המעסיק רשאי לפתוח את מקום העבודה אך אינו יכול לחייב את העובדים להתייצב לעבודה".

עוד בנושא:

• הטילים המדויקים של צה"ל: "מסוגלים לפגוע בזבוב"

עו"ד סיגל פעיל, מומחית בתחום דיני העבודה

כאשר מתייחסים לסוגיית תנאי העסקה והשכר במצב החירום, בורנשטיין מסבירה: "מעסיק אינו רשאי לפטר עובד לאור היעדרותו במצב החירום, ככל שמצב החירום רלוונטי לגביו. מבחינת זכויות העובד בפועל, עובד אשר אינו מתייצב לעבודה בשל מצב החירום, זכאי לקבל שכר מלא כאילו התייצב העובד למקום העסקתו". יחד עם זאת, היא מוסיפה כי: "המעסיק אינו יוצא ידי חובתו אם ניכה משכר העובד יום חופשה בגין היעדרותו במצב החירום. המעסיק, מצידו, זכאי לפיצוי ממדינת ישראל בהתאם להוראות החוק".

בתוך כך, רשות המיסים פרסמה היום פרטים על מערכת הפיצויים שצפויה בעקבות מצב החירום: "בעקבות האירועים הביטחוניים היום, ולאור העובדה כי עובדים רבים הונחו ע"י פיקוד העורף שלא להגיע למקומות העבודה ולהישאר בבתים ובמרחב מוגן, מודיעה קרן הפיצויים ברשות המסים כי עסקים המצויים בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה יהיו רשאים להגיש תביעה להחזר השכר שישולם לעובדים שייעדרו, הן בשל הוראה על סגירת מקום עבודה לא חיוני והן עבור הורים שנאלצו להשגיח על ילדיהם (מתחת לגיל 14) בשל סגירת מוסדות חינוך. הוראה זו תקפה עד ל-30 בדצמבר".

בתי עסק סגורים בחולון בעקבות המצב הביטחוני // צילום: קוקו

עו"ד פעיל מזכירה לנו כי בתקופות אחרות, פני הדברים לא היו כך. "בעבר, בתום מצב החירום ותום סבבי הלחימה, התקיימו משאים ומתנים בין הממשלה לארגוני המעסיקים וההסתדרות הכללית, וזאת בכדי להסדיר את היקף ואופן הסדרת התשלום רטרואקטיבית."

המצב הביטחוני הרעוע, וחוסר הוודאות הכלכלית שנלווה אליו, עלולים להקשות וליצור מתחים בין העובדים למעסיקים. עו"ד בורנשטיין טוענת כי בניגוד למה שאנשים עלולים לחשוב, לעובדים יש כוח במצב שכזה. "העובד רשאי לעמוד על זכותו. במקרה של הפרה מצד המעסיק במצב זה, המעסיק חשוף לסנקציות פליליות. כמו כן, העובד רשאי לתבוע את המעסיק, בהתאם לזכויותיו, בבית הדין לעבודה".