סוכן הכאוס: ליברמן מחפש אליבי לממשלת מיעוט

היסטוריון פוליטי של ישראל שיפעל בעוד מאה שנה, לא יצליח להבין את מה שהתחולל כאן במחצית השנייה של‭ .2019 ‬כיצד הגיעה הדמוקרטיה היהודית למצב שבו פוליטיקאי ממפלגה בינונית הפך למי שיבחר את הממשלה הבאה, כאשר בשום תסריט לא הוא מי שיעמוד בראשה?

מה שאנחנו חווים כאן הוא לא פלונטר פוליטי אלא כאוס פוליטי. הנאמנויות המוכרות נשברו, האידיאולוגיה מתערבלת ומלאת סתירות. כשגנרלים מעוטרים חוברים לערבים לאומנים המסיתים נגד הצבא, אתה יודע שכבר אין קנה מידה לכלום ואי אפשר לחזות דבר.

ליברמן הביא אותנו לכאן, הוא סוכן הכאוס.

ליברמן הציב במוצאי השבת אולטימטום לשתי המפלגות הגדולות: כחול לבן צריכים לקבל את מתווה הנשיא, הליכוד צריך לוות  על הבלוק. מעבר לכך, הוא התחייב שיפעל  נגד מי שלא יקבל את התנאים, ויחבור למועמד שנגדו.

הפרשנים ביממה האחרונה משתוללים: בשמאל רואים במהלך הזה יצירת אליבי לחבירה לגוש הימין. "גנץ לא קיבל את התנאים שלי",  הוא יאמר בעוד שבועיים, "כך שלא נותרה לי ברירה". בימין, מנגד, רואים בדיוק את ההפך:  "נתניהו לא ויתר על הבלוק, אז הלכתי עם השמאל והערבים".

תרשו לי לשער שכולם צודקים: לליברמן אין תוכנית אב מוגדרת וברורה, והוא פותח לעצמו את כל החלופות. ירצו - יקבלו, לא ירצו - לא יקבלו. בלי נאמנות אין ממשלות.

מי שעוקב אחריו לא צריך להיות מופתע. האיש מנהל משחק עצמאי, ציני ואנטיאידיאולוגי כבר שנים ארוכות. ונזכיר: אחרי שחבר לליכוד בבחירות 2013 תחת המותג "הליכוד ביתנו", ליברמן ציפה להשתלב בליכוד. כשהדבר נמנע ממנו הוא פרש בקיץ‭ ,2014 ‬ תמך בחוק "ישראל היום" והיה חלק מהגורמים שדרדרו את המערכת לבחירות במארס ‭ .2015‬ אחרי הבחירות הוא נותר באופוזיציה ונכנס לממשלה רק כאשר מונה לשר הביטחון באביב ‭ .2016‬ שנה וחצי לאחר מכן הוא התפטר וגרר את המערכת שנית לבחירות.

מאז הוא משחק את המשחק העצמאי שלו. ברצותו מסית נגד הערבים שהם "גיס חמישי"; ברצותו חובר אליהם נגד חוק המצלמות. ברצותו מריץ יחד עם דרעי מועמד חרדי לראשות עיריית ירושלים; וברצותו מריץ קמפיין אזרחי אנטי-חרדי ארסי. הראש מסתחרר מכל הגלגולים שליברמן עשה, וכך גם הסיקור של  התקשורת - פעם הוא פשיסט מסוכן, ופעם משיח ה"נורמליות" שיבלום את הקיצונים. פעם מושחת מאפיוזי, ופעם התקווה הלבנה. השבוע הליברמאניה הזו הגיעה לשיא.

הוא לכאורה דחף את עצמו עמוק יותר לפינה, אך למעשה סידר לעצמו אליבי לכל  תרחיש . החורף הגיע, והכאוס משתולל. אבל  לכאוס, כידוע, יש כללים משלו. ויותר מכך, גם בכאוס עצמו יש מי שמרוויח.

לאחר עשר שנות שלטון ימין, הכאוס נועד למטרה אחת בלבד. במובן הזה, העמוק ביותר, ליברמן הוא משרת השמאל.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו