מי היה "המרטיר המהולל", שהונצח בכתובת ביוונית, שלזכרו נבנתה כנסייה גדולה ומפוארת בת 1,500 שנה מעוטרת ברצפות פסיפס מרהיבות, שנחשפה ברמת שמש? תעלומה מסתורית זו מעסיקה את הארכיאולוגים ברשות העתיקות, שמנהלים מזה שלוש שנים חפירה ארכיאולוגית בשכונת רמת בית שמש, בהשתתפות אלפי בני נוער, במימון משרד הבינוי והשיכון מחוז ירושלים.
הממצאים ייחשפו לציבור במסגרת התערוכה החדשה "המרטיר המהולל", שתיפתח הערב (רביעי) במוזיאון ארצות המקרא בירושלים בשיתוף רשות העתיקות בה יוצגו ממצאים מרכזיים מהחפירות הארכיאולוגיות, שחשפו שרידים של כנסייה ביזנטית רחבת ידיים, שנוסדה לפני כ-1,500 שנה. בכנסייה רצפות פסיפס מרשימות, עשירות בדגמים של עלים, פירות וציפורים, ודגמים גיאומטריים. קירות הכנסייה חופו בציורי קיר צבעוניים, ובחלל המבנה שולבו עמודים שבראשם כותרות מרשימות, חלקן עשויות שיש מיובא.
מתחם הכנסייה שנחשף // צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
בחפירות התגלה מכלול אדריכלי מורכב, ששטחו כ-1.5 דונם. במרכז השטח נחשף מבנה של כנסייה בתבנית של בזיליקה - מבנה מאורך, שלאורכו ניצבו שני טורים מקבילים של עמודים, שחילקו אותו לשלושה, אולם תווך מרכזי ושני אולמות מצדדיו. לפני חזית הכנסייה משתרעת חצר רחבת ידיים. שלב הבנייה העיקרי של הכנסייה היה בימיו של הקיסר יוסטיניאנוס במאה ה-6 לספירה (527 –565 לספירה). מאוחר יותר, בימיו של טיבריוס השני קונסטנטינוס נוספה לכנסייה קפלה צדדית מפוארת. כתובת מסקרנת, שנחשפה בשלמותה בחצר הכנסייה, מייחסת את המקום ל"מרטיר מהולל".
בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, ציין כי: "זהותו של המרטיר אינה ידועה לנו, ואולם פארו יוצא הדופן של המבנה והכתובות שהתגלו בו, מעידים על כך שמדובר בדמות חשובה. בארץ התגלו כנסיות בודדות שיש בהן קריפטה, ששרדה בשלמותה. הקריפטה היא חלל תת קרקעי שבו, ככל הנראה, נשמרו שרידיו של הקדוש. אל הקריפטה הובילו שני גרמי מדרגות מקבילים - מהאחד ירדו אל החלל התת קרקעי, ומהאחר עלו בחזרה אל אולם התפילה. באופן זה יכלו קבוצות גדולות של צליינים נוצרים לבקר במקום".
הפסיפסים שהתגלו בכנסייה // צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
קירות הקריפטה חופו בלוחות שיש, שהעניקו לה חזות מפוארת. סטורצ'ן הוסיף כי חשיבותו של האתר מקבלת משנה תוקף לאור ההרחבה שבוצעה בחסותו של הקיסר טיבריוס השני קונסטנטינוס (574–582 לספירה). מימון ההרחבה על ידי הקיסר ובחסותו מתועד בכתובת יוונית שנחשפה באתר.
פסיפסים שהתגלו במתחם הכנסייה // צילום: אסף פרץ
סטורצ'ן: "מקורות כתובים רבים מעידים על מימון אימפריאלי של כנסיות בארץ ישראל, ואולם במחקר הארכיאולוגי ידועות מעט מאוד כתובות דוגמת זו שנמצאה ברמת בית שמש. המעורבות הקיסרית בהרחבת המבנה באה לידי ביטוי גם בדמות עיט גדול פרוס כנפיים – סמלה של הקיסרות הביזנטית, המופיע על אחד הפסיפסים".
החפירות ברמת בית שמש // צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
החפירות הארכיאולוגיות באתר התבססו על עבודת אלפי בני נוער, אשר השתתפו בפרויקט כחלק מהחזון החינוכי של רשות העתיקות, המבקש לחבר את הנוער למורשת ששייכת לו. במקום חפרו תלמידי מכינות ושנות שירות, בני נוער מבית שמש ומהאזור, תלמידי מגמות לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, שהגיעו לחפור כחלק מלימודי הבגרות שלהם, ותלמידי תיכון שבאו במטרה לממן את המסע לפולין.
בחפירות נחשפו אלפי חפצים ומה שנראה כאוסף השלם ביותר של חלונות ומנורות זכוכית ביזנטיים, שנמצא עד כה באתר בודד בישראל. בנוסף, התגלה באחד מחדרי הכנסייה אגן טבילה יחיד במינו בצורת צלב מאבן קלציט, הנוצרת במערות נטיפים.
אמנדה וייס, מנהלת מוזיאון ארצות המקרא: "חזון מוזיאון ארצות המקרא הוא להוות מרכז תרבותי, חינוכי וחווייתי, המחבר את הבאים בשעריו אל שורשי העבר. אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם רשות העתיקות, המאפשר לנו להציג את הממצאים המרשימים, שנחשפו בכנסיית המרטיר בעזרתם של אלפי מתנדבים ובני הנוער".
