השמדת ערים: כך תכננו בצה"ל להביס את סוריה במלחמת יום כיפור

תמלולים מהבור שהותרו לפרסום חושפים את התחושות הקשות בתחילת המלחמה במטכ"ל • שר הביטחון: "אני מפחד שמדינת ישראל לא תוכל להגן על עצמה"

צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

46 שנים אחרי מלחמת יום כיפור, הותרו לפרסום היום (שני) תמלולים דרמטיים ביותר מהימים הראשונים של המלחמה, ובהם חלקים מתכנון של מתקפה עצומה על ערים מרכזיות במדינות הערביות השונות. במסמכים שהותרו לפרסום על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, שחלקים מרכזיים מהם נותרו מצונזרים, נחשפו פרטים על מתקפה שתגבה חיים רבים ותשנה את חוקי המשחק.

"יש לי עוד שני מהלכים", אומר הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר לאלוף רחבעם זאבי. "הראשון זה להתחיל להרוס את סוריה. תקום צעקת אימים בעולם, אם היא תפסיק מיד את האש (קטע מצונזר) אבל שלב ראשון בואו נשבור אחד". בתגובה אומר זאבי "מה שכואב" ולאחר מכן מגיע ציטוט מצונזר של הרמטכ"ל שבו מותרות לפרסום רק שתי מילים "4 הערים", רמז ליעדי התקיפה. 

"אני רוצה תפנית דרמטית. אני רוצה שמישהו יצעק געוואלד, נהרגים עמים, תפסיקו את האש, כולם יפסיקו את האש", הבהיר הרמטכ"ל. "אנחנו בקטסטרופה. אם מה שאמרתי הוא דרמטי ומפסיק את האש – בסדר. את סוריה זה מפסיק".

התכנון הסודי // צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

דיון אחר חושף עוד טפח ומסתיר טפחיים ממה שהתרחש באותם ימים אפלים, שהוגדרו על ידי שר הביטחון כחשש לחורבן הבית השלישי. סגן הרמטכ"ל, אלוף ישראל (טליק) טל, דן בהפצצת דמשק. "אני יודע שלא אנחנו הסמכות הסופית, זה עניין יותר מדי רציני וגורלי לשני הכיוונים. אני לא מקבל את ההנחה על האפקטים שישברו את האויב. כלומר, אם הייתי בטוח במאה אחוז (קטע מצונזר) הייתי אומר קדימה. יכול להיות שזה לא פותר כלום, ומצבנו פי מיליון יותר רע. אני לא בטוח שעל ידי הפצצת דמשק יכולה להתקבל הפסקת אש יותר מאשר בלי דמשק". 

באותו הדיון מציע סגן הרמטכ"ל אלוף ישראל (טליק) טל, בצעד כמעט יוצא דופן לסגת מחלק ממדבר סיני, על מנת לרכז את המאמצים בגזרת הצפון ובקרבות הבלימה מול הסורים. "ההצעה האופרטיבית שלי להחזיק ברמת הגולן בבלימה עם היבשה, לסייע עם חיל האוויר בסכל. לא סיוע נואש, סיוע שקול בתנאים חמורים. במצרים יש לנהל בשכל קרב השהיה, ההצעה שלי בבקרה מתוכננת ויפה להתקפל, להתקפל, להתקפל. אני לא אומר סכמתית, אני לא אומר שאי אפשר גם. ולהשתמש עם חיל האוויר להשמדת טנקים במרחבים אלה כדי שפה יהיו הרבה מאוד מדורות. אנחנו לא משתמשים פה נכון בשריון, מכיוון שאנחנו עושים את הדברים האלה תחת לחץ", אומר אבי טנק המרכבה לעתיד. 

חורבן הבית השלישי

אחד הציטוטים המוכרים ביותר ממלחמת יום הכיפורים הוא של שר הביטחון משה דיין בנוגע לחשש מחורבן הבית השלישי. התמלולים שהותרו לפרסום מלמדים עד כמה פסימי היה דיין. ב-7 באוקטובר, 24 שעות לאחר פרוץ המלחמה, אומר שר הביטחון מילים קשות ביותר: "ממה אני מפחד יותר מהכל בתוך ליבי? שמדינת ישראל תישאר בסופו של דבר עם לא מספיק נשק להגן על עצמה. לא חשוב איפה יהיה הקו, לא יהיו לה די טנקים ולא יהיו מטוסים ולא יהיו אנשים ולא יהיו אנשים מאומנים פשוט להגן על ארץ ישראל. בסוף אף אחד לא יעשה בשבילנו את המלחמה הזו, ויעוטו עלינו כל הערבים כעת מכל הצדדים. אז אני כללית רוצה להגיד את זה לגולדה". 

צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

באותו היום משוחחים האלופים בינם לבין עצמם על המשפט המפורסם. "בשדה דב משה מדבר איתי על איבוד הבית השלישי. הוא היה צורם מאוד, היה לי כואב לשמוע אותו. הוא אמר על קרב על ארץ ישראל", אומר אלוף זאבי. הרמטכ"ל מבהיר בתגובה כי לא מדובר בהגזמה: "זה, חברים זה באמת קרב על ארץ-ישראל, זה ממש לים". זאבי מציין במהלך השיחה כי הוא מאמין שדרום רמת הגולן כבר נפלה: אולי אני סובייקטיבי, כי הוא היה מג"ד שלי. דן לנר (מפקד אוגדה במלחמה) אמר לי בבוקר – הלחימה בדרום הרמה נגמרה, אנחנו הפסדנו".

דיין לא מסתיר מהרמטכ"ל ומהאלופים עד כמה המצב קשה בשיחה אחרת. "מי שלא קבל עדיין שוק יקבל עכשיו שוק וזה שהגענו לכמות הטנקים שלנו בששת הימים. החרמון הזה פעם אחת עלה לנו 70 איש ופעם שניה 30 הרוגים ו-70 פצועים וזה יהרוס את המורל של העם. הפעם צריך להרגיש מי יהודי טוב, זה דבר נורא הדבר הזה, לוודא שיצאו מהמעוזים ויתקפו ומי שייהרג ייהרג. ואותם שבויים מסוריה כדי לאזן את הדבר הזה, חשוב לשים יד על שבויים כאלה. לחשוב מה ההתראה הטובה ביותר שנוכל לתת כדי לפרסם בלי שיוכלו להפציץ את הרמה, לראות במה העסק הזה וכדי שהוא לא יכנס, אבל לעשות גם את ההכנות הפיזיות"

"הוא היה צורם מאוד" // צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

 

"אם ירדן תצטרף מצבנו אבוד"

הקצינים הבכירים דנים רבות בטקטיקות על מנת לבלום את הכוחות הסורים והמצרים המסתערים, אך מבין דבריהם ניכר כי לעיתים גוברת עליהם תחושת הפסימיות הקשה. "המצב חמור, חמור מאוד", אומר הרמטכ"ל בשיחה עם סגנו. "חזרתי ואמרתי שהאלטרנטיבה של משה להתחיל להתקפל ולוותר תמיד נספיק לעשות את זה. התוכנית שלי לנסות לשבור, בנקודה אחת ואולי בשנייה. אולי זה ילך ואולי לא". 

"ירדן היא 'או טו טו'", הוא מזהיר. "אם נעשה דמשק (קטע מצונזר) מי יודע מה אם ירדן לא תצטרף. אם ירדן כן תצטרף אז באמת כבר מצבנו אבוד. זה ירושלים, 30 ק"מ, 400 טנקים. אז חיל אוויר על רבת עמון, עוד מאמץ לחיל אוויר (קטע מצונזר) זה הולך לקראת מצדה (קטע מצונזר) לכן הייתי עושה כאן דירוג. על דמשק מטרות כלכליות הולך מיד, ואם חיל האוויר ילך לדיביזיות האלה נראה מה יהיה". 

דוד אלעזר פונה לאלוף פיקוד הצפון, יצחק (חקה) חופי ומבהיר לו: "אתה לא זז מקו הפסקת האש. מה שיהיה יהיה, אני מתכוון אנחנו לא נסוגים משם. לא נסוג. אני עולה עם הצעה לעשות כל מני דברים בסוריה שאתה דיברת עליהם אתמול, כי אנחנו מתקרבים למצב שמוכחים לשבור את הסורים קדם. אני רוצה שהיום סוריה תרצה הפסקת אש". בשיחה נוספת הוא מבהיר עד כמה המצב קשה: "הם (הסורים) בבית המכס העליון. אם נפרץ, ואם חלילה שמה אין לנו קו, הם נשפכים לי, עד חיפה אין טנקים ומחיפה לתל אביב גם כן נוסעים מהר".

 

לגייס קשישים וילדים

ב-9 באוקטובר, יומיים לתוך הלחימה העזה, במטכ"ל כבר יודעים עד כמה קשה המצב. שר הביטחון מבהיר לאלופים שיש להילחם ברמת הגולן עד טיפת הדם האחרונה. "ברמת הגולן אנחנו לוחמים עד האיש האחרון. אם בשביל זה נצטרך להחליף את אלוף הפיקוד צריך להחליט, כן או לא. זו צריכה להיות הוראה. נעלה את השריון, אבל נעלה אותו תוך כדי שנגמור את השריון של הסורים. על כל מקרה, אין נסיגה מהקו הזה. אף לא סנטימטר אחד. 

דיין מציע פתרונות חסרי תקדים למצוקת כוח האדם בשל ההרוגים והפצועים הרבים. "לבדוק אפשרות של גיוס כל אלה ששיחררנו גיוס של צעירים, מילואים, כדי להכניס לשריון, לאוויר, כל מה שצריך. נקבל טנקים ולא יהיו אנשים. לקחת גילאים קשישים שחררנו, לקחת גילאים צעירים שלא לקחנו, מגיל 17. להקים חברה בשלב הזה עם תכנית לבדוק אם יש טעם לגייס מיהדות העולם – מח"ל, נח"ל, אמריקאים, אנגלים, דרום אפריקאים. כל מי שרוצה. ואם יש ביניהם מקצועיים, טייסים, טנקיסים. אם אין מקצועיים אז יבואו ונספר אותם". באחת השיחות האחרות הוצע על ידי קצין בכיר לגייס טייסים ולוחמים אמריקנים.

צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

שר הביטחון מבקר בחריפות את הממשלה, ואת גולדה מאיר שעומדת בראשה, ומציע תוכנית אלטרנטיבית שלא אושרה על ידה. "בממשלה יש גישה אחרת ורוח אחרת. אני אהיה חייב גם לכם, לעצמנו, לצבא ולעם לומר מה אני חושב שצריך לעשות ולא עשינו. תדעו: אין לי מנדט מהממשלה לקו הזה, אך בהחלט אפשר לא לעמוד על זה. אצלי זה יותר עניין חברי, נפשי, ביני לבינכם. כשאמרתי לגולדה היא ממש קיבלה שוק – ראשית הם לא יודעים את העובדות, ושנית חלקם לא מבינים את העובדות ואת האינטרפטציה של המצב הצבאי".

הרמטכ"ל ממחיש בשלב מסויים עד כמה המצב גרוע. "מצב כוחותיהם יותר טוב ומצב כוחותינו פחות טוב, אם כי פה התנודות עצומות. ההבדלים עצומים. יש לנו כרגע כשלוש מאות טנקים מוכנים. לדן (לנר) יש מאה עשרים טנקים, לרפול (רפאל איתן) יש שמונים טנקים, למוסה (פלד) יש מאה טנקים. אלה שלוש האוגדות. לפי תקן צה"ל יש לנו שלוש חטיבות משוריינות, למרות שאוגדונרים בראשם. אני עושה תקנים גמישים". 

 

חשש מ"פלישה" של אמהות לבתי העלמין הארעיים

הקצינים הבכירים מתמודדים לא רק עם קשיים עצומים בשדה הקרב, אלא גם אם צורך למנוע התמוטטות של העורף. דוד אלעזר דן עם ראש אגף כוח האדם, אלוף הרצל שפיר, כיצד להתמודד עם העובדה שישנם מאות הרוגים שנקברו במהירות, וכי חלקם אף לא זוהו. "למשפחות החללים אני לא מודיע לפני יום א'.. ואחרי זה צריך לשקול", אומר שפיר לאלעזר. "יש להבין שאת כולם אנחנו קוברים קבורה ארעית. אין הלוויות. הבעיה שבה נעמוד היא להודיע לציבור המשפחות. הם ירצו אחרי זה לבוא לראות בבית הקברות וזה אנחנו יכולים לארגן". בתגובה עונה לו הרמטכ"ל: "אם אנחנו לא מודיעים תהיה לנו פלישה של אמהות. יתחילו ללכת ולהביט על שלטים לחפש שמות. קודם כל אתה שם שמירה, שלא יכנסו לשם".

שיחה בין הרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל ודובר צה"ל, אלוף משנה פנחס להב, עוסקת בדרך שבה יש להציג את המצב הקשה בצפון ובדרום, בין היתר בכל הנוגע לאותה תוכנית להפצצת דמשק. "רצינו ליצור געוולד וניצור תמונה.. אפשר להתאפק עם העסק הזה", אומר להב ובתגובה אומר לו טליק: "שמים נקיים.. וצריחות של ערבים שמפציצים את דמשק. זה לא טוב בשביל לקבל פנטומים", מתייחס לרכבת האווירית מארה"ב לישראל שבה הועברו מטוסים ואמצעי לחימה נוספים. 

להב מציע למסגר את מה שהתרחש כדי לא ליצור כותרות דרמטיות בעיתונות. "לא לשקר בעובדות אבל מותר לשקר בטכניקה". אלעזר שואל אותו האם הגזים ביום קודם לכן, והאם היה אופטימי מדי, ולהב עונה בחיוב. "כן, אני אמרתי לך להיות אופטימי, כי אני חושב כל הזמן שאם נצא מזה אז עם ישראל יסלח לך. דוברות זה נשק. שר הביטחון, עם כל הכבוד, יש לו מחשבה מאובנת". יצויין כי לאחר המלחמה ניתחה על אלעזר ביקורת רבה בנוגע להתנהלותו במלחמה, כך שעצה זו לא התמלאה בסופו של דבר.

צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

חלק מהתמלולים עוסקים במלחמות הגנרלים. הרמטכ"ל תוקף בחריפות את התנהלותו של אלוף אריאל שרון בגזרה הדרומית וציין כי זו גובלת בפשע מלחמה. "זה פשע מלחמה. אני לא אמרתי שום דבר ב...פקודה, הוא, היום, בניגוד לפקודה, הלך למים, עשה קרב גדול, בניגוד לפקודה, שיקר לגורודיש, והלא אני מאזין לו לרשת, אני רואה שהוא משקר לי. ועכשיו הוא מבקש רשות לצלוח לגדה השנייה".

שיחה אחרת הינה אחת הרגישות ביותר של אותה מלחמה, שבה מבשר הרמטכ"ל לאלוף פיקוד דרום, שמואל גורודיש כי הוא מנחית מעליו את הרמטכ"ל חיים בר לב, פגיעה קשה מאוד ביוקרתו וביכולת לפקד. "לגביך יכלו להביא אותי לפתרונות יותר גרועים בשבילך. יש פה מבחן שלך באיזו מידה אתה סומך עלי, שאני מנסה לעשות את הפתרון שיהיה בו הכי מעט נזק לך. אתה נשאר אלוף פיקוד הדרום, חיים בר לב ירד למטה יהיה על ידך. אם אתה תקבל את זה ברוח טובה אז זה פתרון מצוין", אומר אלעזר לגורודיש. 

"אתה צריך לקבל את זה ברוח טובה שמוליק. כשנהיה למטה או שתיגמר המלחמה אתה תבין. יש מימדים במלחמה כזו. שמוליק, אני רוצה שתקבל את זה. תסמוך עלי שאני עושה את הכי טוב בנסיבות הקיימות לכל. תיקח את זה ברוח טובה, אבל הוא המפקד ותעבוד איתו ככה. תאפשר לו לסכם. תקבל את זה כעובדה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר