"בתקופת החגים, באופן אישי אני מתגעגעת לאמא מאוד־מאוד. הפעילות שלי שמתפתחת עם הזמן מקרבת אותי אליה, ומצד שני ממחישה את הגעגוע והאובדן הגדול".
במילים אלו מתארת ללי שמר, בריח חגי תשרי שנישא באוויר, את כיסופיה לאמה, המשוררת האגדית נעמי שמר ז"ל. גם היום, 15 שנים לאחר פטירתה, נבירה בשירים שהותירה אחריה מעלה געגוע לאומי לאחת המשוררות והמלחינות הגדולות שהיו כאן, לצד זה האישי של בתה ללי שמתגבר בתקופת החגים.
"בימי חייה לא השכלתי לעלות על שום במה או להיות אפילו בסיטואציה שמצלמים אותי", נזכרת ללי, "בהתחלה עשיתי את זה בלית ברירה - אבל עכשיו בכיף גדול אני מנחה מופעים משירי נעמי שמר ומספרת את הסיפורים שמאחורי השירים. אני רואה שיש בזה התעניינות וזה מעורר התרגשות גדולה, ובשבילי זאת הזדמנות להיות שוב עם אמא שלי. אני איתה. אני שוב חופרת בארכיון, מתכוננת לזה. עצם ההכנה היא להיות איתה".
רבים משירי החגים שכתבה שמר היו על חגי תשרי: "בראש השנה", "תפוח בדבש" (איך המרגש - תפוח בדבש), "שנים־עשר ירחים", "שלומית בונה סוכה", "כמו חצב", "התחדשות" (אחרי החגים), "אסיף", ואפילו היוצא מן הכלל - "לו יהי", שהפך להמנון מלחמת יום הכיפורים.
"רוב השירים נכתבו מפני שמישהו הזמין אותם, או כי אמא הרגישה שחסר משהו", מסבירה ללי, "עצם העובדה שממשיכים לשיר אותם, ממחישה כמה הם היו נחוצים לנו כחברה. זה מסביר את כוח ההישרדות של השירים האלה. אבל כמו שהיא אמרה תמיד: שום דבר לא ייצא, אף מילה לא תיכתב אם ההזמנה החיצונית לא פוגשת הזמנה פנימית. בכל אחד מהשירים האלה תמיד נכנס משהו שרצה ממילא לצאת, וזאת ההזמנה הפנימית".
להערכתו של ד"ר מוטי זעירא, שכתב את הביוגרפיה על נעמי שמר, הטריגר של שמר לכתיבת שירי החגים היה קשור בעיקר לעבודתה עם ילדי הגנים בקיבוץ כנרת. "גם ראשית דרכה כיוצרת היתה קשורה לעבודה שלה עם ילדי כנרת", אומר ד"ר זעירא, "בגדול, אפשר לראות ששירי החגים היו המקום שבו מתחנכים לערכים, להתחברות אל ההיסטוריה והסיפור הקולקטיבי. והיא גדלה בתוך צורת חיים קיבוצית שהחגים היו האמצעי הכי חזק להעברת הערכים ואורחות החיים.
תבנית נוף מולדתה
"לא עבר חג בקיבוצים שבו לא התייחסו ללוח השנה היהודי. היא התחנכה במקום כזה וגם תרמה לו בגיל צעיר במיוחד - כבר בגיל 9 היא היתה המלווה של הקיבוץ בערבי השירה בציבור. בכזה מצב צריך לכתוב את השיר באופן שיהיו בו גם חלוצים שרוצים לחדש ושהילדים שגדלים יהיו מחוברים לאדמה, להתיישבות, לחקלאות ולעבודה. 'בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד', בא מתוך נוף ילדותה - יש גידולי תמרים בעמק הירדן בכלל ובקיבוץ כנרת בפרט".
יום העצמאות ביום סתווי
אבל מתברר שהמוטיבים שחזרו בשיריה על חילופי העונות וההתחדשות שהביאו עימן, הצליחו לבלבל את הציבור לפחות בשיר אחד. כך למשל רובנו חושבים בטעות כי השיר "התחדשות" שהפזמון החוזר שלו מתחיל במילים "אחרי החגים יתחדש הכל", מתייחס לתקופה שאחרי חגי תשרי.
"אני מאוד אוהבת את השיר הזה, כי שוב, אנשים נורא זקוקים לו. אבל בהתחלה אמא כתבה את זה בכלל ליום העצמאות ה־36 למדינה. היא כתבה את זה ליום העצמאות, אבל יכול להיות שההזמנה הפנימית התעוררה דווקא בסתיו", מסבירה בתה ללי בחיוך.
ללי שמר // צילום: יהושע יוסף
"בשיר מופיע המשפט: 'שעון החול, שעון חייך מאותת לך עכשיו, למ"ד־דל"ת, למ"ד־ה"א, למ"ד־ו"ו. הכוונה היא לל"ו שנים למדינה. אנשים לא ממש מבינים את השורה הזאת. אחר כך זה כבר לא התאים, וכדי שזה יהיה שוב אקטואלי, היה צריך כבר לשנות את המילים והיה צריך גם לחן חדש", היא נזכרת, "אז יש שני נוסחים לשיר הזה: 'התחדשות' ו'התחדשות אחרת'. המילים בנוסח השני לא שונות לגמרי, הל"ו יצא מהנוסח השני כדי שזה יהיה נכון לתמיד".