מה זה חוק "בדר-עופר"? מילון הבחירות

מהו אחוז החסימה? • האם הימאים יזכו להצביע? • ומהם בכלל הסכמי העודפים? • כל התשובות לשאלות לקראת הבחירות לכנסת ה־22 • הלקסיקון השלם

צילום ארכיון: יוסי זליגר // צילום ארכיון: יוסי זליגר

א

אחוז החסימה - מספר הקולות המינימלי שרשימה צריכה לקבל בבחירות כדי לזכות בנציגות בכנסת. אחוז החסימה עומד כיום על 3.25% מכלל הקולות הכשרים - כ־145 אלף קולות. לפיכך, רק מפלגות שיקבלו יותר מ־3.25% מהקולות יזכו לייצוג בכנסת של ארבעה ח"כים. לימין החדש חסרו בבחירות לכנסת ה־21 כ־1,400 קולות בלבד כדי לחצות את אחוז החסימה. בבחירות באפריל, לא פחות מ־29 רשימות לא עברו את אחוז החסימה, 16 מהן קיבלו פחות מ־1,000 קולות. בסך הכל, 366 אלף קולות ירדו לטמיון בבחירות לכנסת ה־21.

ב

בחירות חשאיות - על מנת להבטיח את הגינות הבחירות ולמנוע כל ניסיון להשפיע על מצביעים כיצד להצביע, מקפידים על חשאיות ההצבעה המתבצעת מאחורי פרגוד. המצביע נדרש להכניס למעטפה את האות של הרשימה שבה הוא תומך, לסגור אותה ולשלשל אותה לתוך הקלפי. החוק קובע עונשים על כל ניסיון להשפיע על אזרחים עבור מי להצביע. 

ה

הסכם עודפים - הסכם שנחתם בין שתי מפלגות לפני הבחירות שנועד להגדיל את סיכוייהן לקבל מנדטים נוספים מתוך עודפי הקולות שנותרו לאחר חלוקת המנדטים השלמים. מפלגה שאיננה עוברת את אחוז החסימה, איננה משתתפת בחלוקת המנדטים הנוספים. בבחירות הנוכחיות חתמו על הסכמי עודפים עשר מפלגות: כחול לבן וישראל ביתנו, הליכוד עם ימינה, העבודה־גשר עם המחנה הדמוקרטי, ש"ס עם יהדות התורה ועוצמה יהודית עם נעם - הסכם שהפך ללא רלוונטי בעקבות פרישת נעם מהבחירות לכנסת ה־22. 

ו

ועדת הבחירות המרכזית - ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון שבה חברים נציגי כל המפלגות שהיו מיוצגות בכנסת היוצאת. הוועדה אחראית לניהול הבחירות לכנסת ולתקינותן. בבחירות הנוכחיות עומד בראש הוועדה שופט בית המשפט העליון חנן מלצר והמנכ"לית עו"ד אורלי עדס. יו"ר הוועדה דן בעתירות שמוגשות לו, ויש לו סמכות לבטל תשדירי תעמולה או להפסיקם בעת שידורם, כפי שעשה השופט מישאל חשין ז"ל, שקטע את נאומו של ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל ערב הבחירות ב־2003.

מפקח טוהר בחירות // צילום: אורן בן חקון

שידור תעמולה // צילום: מגי איילון, לע''מ

ז

זכות בחירה - הזכות הבסיסית של כל אזרח שמלאו לו 18 שנה להשתתף בבחירות ולהצביע בקלפי. בבחירות הנוכחיות מספר בעלי זכות הבחירה הוא 6,339,729 נפש. על כל מצביע להתייצב בקלפי שאליה הוא משתייך עם תעודת זהות כדי לממש את זכותו.

ח

חוק בדר־עופר - חוק שחוקק לפני שנים רבות ונקרא על שם יוזמיו, הח"כים אברהם עופר מהמערך ויוחנן בדר מגח"ל. החוק מעניק יתרון למפלגות הגדולות בחלוקת המנדטים הנותרים לחלוקה לאחר החלוקה הראשונה של המנדטים. השיטה המסובכת מבוססת על חישוב "מודד רשימה", כלומר מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימה + מספר המנדטים + 1.

מ

מנדט - מספר הקולות שרשימה צריכה לקבל בבחירות כדי לזכות בייצוג של ח"כ אחד בכנסת. בבחירות לכנסת ה־21 המודד למנדט עמד על כ־32,860 קולות. חישוב זה נעשה על ידי חלוקת מספר הקולות הכשרים של המפלגות שמשתתפות בחלוקת המנדטים ל־120 ח"כים.

מעטפות כפולות - מצביעים בשיטה זו כ־260 אלף בעלי זכות הצבעה שאינם יכולים להצביע בקלפי שבאזור מגוריהם. ביניהם, בעיקר, חיילים בשירות סדיר ומילואים, חולים בבתי החולים, אסירים ועצורים בבתי הכלא, בעלי מוגבלות שרשאים להצביע בקלפיות נודדות וכן נציגים רשמיים של ישראל בחו"ל. ההצבעה שלהם מתבצעת במעטפה כפולה כדי להבטיח שלא תהיה כפילות. על המעטפה החיצונית מציינים את שמם ותעודת הזהות שלהם. 

בחירות לכנסת ה-22 ב"ישראל היום" - סיקור נרחב:

• מכורים? הבחירובוט מסכם את הבחירות

• ברגע האמת: בוחרים באולפן "ישראל היום"

• המקורב לליברמן והפטור ממכרז בעיריית י-ם

• סער: "המאבק צמוד, המפתח לניצחון - שיעורי הצבעה"

מפקחים לטוהר הבחירות - במערכת הבחירות הנוכחית, לראשונה, גויסו כ־3,000 מפקחים מצוידים במצלמות גוף שתפקידם לסייר בין הקלפיות ולהתריע על מקרים של אירועים חריגים. לאחר נעילת הקלפיות יצלמו את כל מהלך ההצבעה בכ־3,000 קלפיות שונות שייקבעו על ידי ועדת הבחירות כדי למנוע זיופים. עלות המפקחים: כ־15 מיליון שקלים.

מצלמות - אחד הנושאים שהעסיק את המערכת הפוליטית בשבועות האחרונים. בעקבות חשיפתם של זיופים בבחירות בחודש אפריל, יזם הליכוד הצעת חוק שנועדה לאפשר צילומים בכל הקלפיות ברחבי הארץ. היועץ המשפטי לממשלה התנגד לכך וגם יו"ר ועדת הבחירות הסתייג מההצעה, שנפלה בהצבעה בקריאה הראשונה. 

ס

סקרי בחירות - בחודשים שלפני הבחירות נוהגים ערוצי הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות הכתובה לערוך - באמצעות מכוני מחקר - סקרי דעת קהל על תוצאות הבחירות. חוק הבחירות קובע כללים ברורים, שביניהם כמה אנשים פנו במשאל, כמה נענו בחיוב וכמה סירבו, וכן מהו מרווח הטעות בתוצאות. בשלושת הימים לפני הבחירות חל איסור לערוך סקרים. 

פ

פנקס הבוחרים - פנקס שמפרסם משרד הפנים וכולל את שמות כל בעלי הזכות להשתתף בבחירות. מאז הבחירות לכנסת ה־20 גדל מספר בעלי זכות הבחירה ב־460 אלף איש. לפי החוק, הפנקס מתפרסם 50 יום לפני הבחירות, ולכן נכללים בו גם שמות של אנשים שנפטרו בפרק זמן זה ולא נכללים בו צעירים שטרם מלאו להם 18 בפרק זמן זה. עם זאת, הם רשאים להצביע עם הצגת תעודת זהות. 

פתק לבן - הפתקים הלבנים בקלפי נועדו לשמש תחליף לפתקי הצבעה של מפלגות שחסרים בקלפי, ועליהן רשאי המצביע לכתוב את האותיות של המפלגה שבה הוא תומך. החוק קובע כי על חברי ועדת הקלפי לפסול פתקי הצבעה שנכתבו עליהם מילים או קשקושים אחרים. יש מצביעים שמכניסים פתק לבן כדי להביע מחאה, אולם פתקים ריקים נפסלים.

ק

קולות הימאים - בעבר הצביעו ימאים המשרתים בצי הסוחר הישראלי באוניות שלהם בעת שהיו בלב ים במעטפות כפולות. כיום, ההצבעות הללו הופסקו משום שאין באף אונייה ישראלית לפחות 14 ימאים ישראלים.

קולות צפים - כינוי לקולותיהם של אזרחים שעד הרגע האחרון שלפני הבחירות עדיין לא החליטו באיזו מפלגה לתמוך בבחירות. בדרך כלל שיעור הקולות הצפים נע בין 25%-15%.

קלפי - ארגז עץ או מתכת המוצב באולמות ההצבעה ביום הבחירות. בחלקה העליון של הקלפי יש פתח צר, שדרכו נדרש כל מצביע לשלשל את המעטפה שבתוכה פתק ההצבעה. לפני פתיחת תהליך הבחירות, יו"ר כל ועדת קלפי נדרש לפתוח את התיבה מלמטה ולהראות לכל חברי ועדת הקלפי שהיא ריקה. לאחר מכן, נועלים את התיבה במנעול מיוחד ופותחים אותה שוב רק אחרי סגירת הקלפיות.

ר

רוטציה בראשות הממשלה - הונהגה בארץ לראשונה לאחר הבחירות ב־1984 כשהליכוד והמערך לא הצליחו, בשל השוויון בגושים, להקים ממשלה.  הן נאלצו להקים ממשלה משותפת שבה כיהן תחילה שמעון פרס כראש הממשלה ולאחר מכן יצחק שמיר במשך שנתיים כל אחד. בבחירות הנוכחיות סיכמו בני גנץ ויאיר לפיד על רוטציה בראשות הממשלה, אם הם ירכיבו את הממשלה הבאה. 

ת

תעמולה - שידורי התעמולה הונהגו לראשונה ב־1969 בערוץ הראשון. לפי חוק הבחירות, כל רשימה שמתמודדת בבחירות זכאית לשבע דקות שידור בטלוויזיה ול־15 דקות ברדיו כדי לפנות לציבור ולשכנע אותו לתמוך בה. כל מפלגה שהיה לה ייצוג בכנסת היוצאת מקבלת שתי דקות תוספת בטלוויזיה וארבע ברדיו. כלומר, מפלגת הליכוד קיבלה השנה 67 דקות בטלוויזיה ו־135 דקות ברדיו. השידורים משודרים בכל ערוצי הטלוויזיה והרדיו בשבועיים לפני מועד הבחירות.

 

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר