בקשה לאישור תביעה ייצוגית העומדת על 200 מיליוני שקלים הוגשה על ידי תושבים נגד החברות שמפעילות את מתקן ההתפלה בשורק.
בתביעה טענו התובעים כי התביעה מוגשת "בעקבות הגילויים על חריגה שיטתית בריכוז הכלוריד במים שסופקו על ידי מתקן ההתפלה בשורק, ברמות הגבוהות פי ארבע ויותר מהנדרש בהסכם הזיכיון, ולאור מסקנות ועדת הבדיקה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה, לפיה היא השתכנעה שמתקני ההתפלה הפרו באופן שיטתי ולאורך תקופה ארוכה את ההסכם מול המדינה. ההפרה האמורה באה לידי ביטוי באספקת מים שאינם עומדים בדרישות האיכות הקבועות בהסכם".
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ע"י משרד עורכי הדין יעקב דוידוביץ ושמואל יקירביץ, נטען בין היתר כי "דו"ח ועדת הבדיקה שמונתה על ידי שר האנרגיה, שפורסם באוגוסט ,2019 ראה לנכון לקבוע כי מתקני ההתפלה הנ"ל הפרו באורח שיטתי את הסכם הזיכיון שנתנה להם המדינה. ההפרה באה לידי ביטוי באספקת מים שאינם עומדים בדרישות האיכות הקבועות בהסכם, ולא רק זאת אלא שהמשיבות פעלו ביודעין לצורך יצירת מצג יומיומי שונה באורח ניכר מהמוסכם תוך ביצוע מניפולציה יומיומית קבועה, הכול מתוך מטרה להונות באורח שיטתי וביודעין את המדינה ותושביה. לאור זאת, ראתה לנכון הועדה לציין, כי עצם אספקת מים ברמת איכות שאינה עומדת בתנאי ההסכם הינה חמורה ביותר, וכי העובדה שמדובר באספקת מים לשתייה, המהווה מוצר בסיסי וחיוני ביותר לאזרחי המדינה מביאה לפגיעה קשה באמון האזרחים. בקשה זו נדרשת למעשי המרמה החמורים של המשיבות, להפרת ההסכם שלהם כלפי המדינה ואזרחיה, המהווים גורם צד שלישי שההסכם אמור היה לפעול לטובתם, לעשיית עושר ולא במשפט של המשיבות ולנזקים שנגרמו עקב מעשי המשיבות לחלק נכבד מאוכלוסיית המדינה".
כמו כן, נטען כי מבקשי האישור לתביעה הם "צרכני מים המופקים במפעלי ההתפלה שורק ואו פלמחים, בין באורח מלא ובין בדרך עקיפה, דהיינו במים המותפלים אשר מעורבבים עם מקורות אחרים".
בנוסף, בכתב התביעה נטען, כי "לאחר פניה של תושבי המדינה לרשויות המים בתלונות על הימצאות 'מים אדומים', ראו רשויות המדינה לבדוק את עמידת המשיבות בהסכם ובריכוז הכלוריד המותר על פי ההסכמים. המומחה מטעם המבקשים קבע במסגרת חוות דעתו, כי מסקנות וועדת הבדיקה תואמות לממצאיה. מדידת המליחות של מאגר מי התוצר מראה באופן חד משמעי את ריכוז הכלוריד במים שסופקו לרשת ומשם לצרכנים." גידול בריכוז הכלוריד עלול לגרום לשינוי בטעם המים ולהביא לכך שצרכני המים ימעיטו בשתיית מי ברז ובכל מקרה נגרמה פגיעה באוטונומיה של הצרכנים. הגדלת ריכוז הכלורידים במים עלולה להוות גורם הן להגברת איבודי המים דרך הצנרת, והן לבעיות בשימוש במים אשר מכילים או עלולים להכיל משקעי חלודה. ריבוי סדקים וחורים בצנרת ואביזריה עקב עליה בריכוזי הכלוריד עלול להביא לחדירת מזהמים גורמי מחלות למערכת מי השתייה ועוד".
ועדת הבדיקה קבעה: "יש חריגה מתמשכת"
נזכיר כי באמצע חודש אוגוסט ועדת הבדיקה לאירועים במתקן ההתפלה שורק הגישה את מסקנותיה לשר האנרגיה. הועדה קבעה כי ישנה "חריגה שיטתית ומתמשכת בריכוז הכלוריד וכשל בהתנהלות המתקן בשורק ובפיקוח המדינה על מתקני ההתפלה". בין מסקנות הוועדה: הליך אכיפה אפקטיבי ומרתיע בשיתוף פרקליטות המדינה נגד מתקן ההתפלה "שורק", העברת ממצאי הועדה על מתקן "פלמחים" לגורמי החקירה הפליליים להמשך חקירה, שיפור הליך הבקרה של המדינה על מתקני ההתפלה והידוק מנגנוני הבקרה של הדירקטוריונים במתקנים. על אף הממצאים, המים שסופקו על ידי המתקנים עמדו בדרישות של משרד הבריאות ולא היוו סכנה בריאותית.
שר האנרגיה, דר' יובל שטייניץ הודיע לאחר פרסום המסקנות כי: "מיד עם היוודע החריגות, מיניתי ועדת בדיקה והסמכתי אותה לבדוק באופן גורף את נתוני כל מתקני ההתפלה. לא נקבל, ונתייחס בחומרה רבה לכל מרמה והצגת נתונים כוזבים. מסקנות הוועדה הוצגו בפניי, ומדובר בממצאים חמורים מאוד, ונטפל בהם באופן מחמיר. חלק מהממצאים יועברו לחקירת משטרה, לאחר שזוהו בהם אמצעים פליליים. אני משוכנע, שהצעדים החריפים שאנו נוקטים בהם ירתיעו בהווה ובעתיד. מים הינם מצרך חיוני, ונפעל כדי להשיב את אמון הציבור במשק המים הישראלי".
לגבי מתקן ההתפלה שורק, קבעה הוועדה: "במתקן קיימת חריגה שיטתית ומתמשכת בריכוז הכלוריד במים המסופקים על ידי המתקן - ממצאי הוועדה הינם כי לאורך תקופה של למעלה משנתיים, ריכוז הכלוריד במים (הרכיב העיקרי במליחות מי הים), חרג עד פי ארבע ויותר מהרף המקסימאלי שנקבע בהסכם בין המתקן למדינה. יש לציין כי על אף חומרת הממצאים, איכות המים שסופקו על ידי המתקן עמדה בדרישות המחייבות של משרד הבריאות ולא היוותה סכנה בריאותית.
כשל חמור בהתנהלות הנהלת מתקן ההתפלה - מדי יום בסמוך לשעת בדיקת המעבדה, ביצע חדר הבקרה במפעל שינוי באופן תפעול המתקן. שינוי זה, אשר כונה על ידי אנשי התפעול במתקן "נוהל דיגום בוקר", יצר מצג שווא, לפיו המים המסופקים על ידי המתקן איכותיים יותר ועומדים בדרישות ההסכם מול המדינה. בפועל, ברוב שעות היום, איכות המים שסופקה לציבור, הייתה שונה מהאיכות עליה דיווח המתקן במסגרת הדגימה היומית. הוועדה קובעת כי הנהלת המתקן, שהייתה מודעת לנוהל האמור, הייתה גם מודעת לאפשרות קיומה של חריגה משמעותית בריכוז הכלוריד לאורך מרבית שעות היממה או לכל הפחות עצמה עיניה מלבדוק את הנושא. הוועדה סבורה כי תכלית המהלך הייתה לאפשר למתקן להציג עמידה בדרישות ההסכם מול המדינה תוך הקטנת עלויות הפעלת המתקן.
עלה ספק בנוגע לאמינות הבדיקות
מתקן ההתפלה פלמחים: במהלך הבחינה הרוחבית שביצעה ועדת הבדיקה בכלל מתקני ההתפלה, התגלו חריגות גם באיכות המים של מתקן ההתפלה בפלמחים. לשם בירור הנושא, גבתה הוועדה עדות גם מנציג חברת ההפעלה של מתקן פלמחים. חריגה בריכוז הכלוריד במים - הוועדה השתכנעה כי לאורך תקופה של שנה וחצי, ריכוז הכלוריד במים שסופקו על ידי המתקן חרג בכ-20 אחוזים ביחס לרף המחייב שנקבע בהסכם בין המדינה למתקן.
דיווח כוזב של המתקן על בדיקות הכלוריד שבוצעו במעבדה - תוצאות בדיקות המעבדה שדווחו לרשות המים לא תאמו את ריכוז הכלוריד הממוצע והתאפיינו בדפוס שהעלה חשד בדבר אמינות הבדיקות.
עם פניית הוועדה למתקן לקבלת תוצאות המעבדה הראשוניות (לפני ריכוזם לדו"ח המועבר לרשות המים), נתגלה כי בעשרות מקרים, התוצאות אשר דווחו לאורך התקופה לרשות המים כתוצאות בדיקות המעבדה, שונות מתוצאות הבדיקה בפועל, כפי שאלו מופיעות ברישומי המעבדה הפנימיים. כלומר, עשרות מקרים בהם התקיימה חריגה בריכוז הכלוריד, בעוד שהמתקן דיווח למנהלת ההתפלה דיווח כוזב, על פיו הנתון הינו בטווח התקין והנדרש לפי ההסכם.
כשל בפיקוח המדינה: הוועדה סבורה כי המדינה לא השתמשה בכלים העומדים לרשותה כרגולטור וכאחראית על ההתנהלות השוטפת מול מתקן ההתפלה, כגון ביצוע דגימות אקראיות לאיכות המים המסופקים על ידי המתקן או בקרה נרחבת יותר. גורמי המדינה סמכו, מעבר לנדרש, על הדיווחים המגיעים ממתקני ההתפלה, ולא הטילו ספק בהתנהלותם. גורמי המדינה הניחו, כי הנתונים שסופקו בקשר לאיכות המים הינם נכונים ואמינים, בלי לבצע אחריהם מעקב ולפעול לזיהוי דפוסים חריגים בזמן אמת. המדינה אף לא השכילה להצליב בין מקורות מידע שונים, המתקבלים מגורמים שונים במשק המים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
