השילוב של בחירות חוזרות והעובדה כי רוב רובו של הקמפיין התרחש בחודשי הקיץ, הרחק מתשומת הלב הציבורית, עשוי להביא הפעם את שיעור ההצבעה לגורם מכריע בבחירות 2019 ב' בהיקפים מכריעים ודרמטיים יותר מהרגיל.
לאיש במערכת הפוליטית אין מושג כמה יבואו להצביע בעוד שבוע וחצי, ואם שיעור ההצבעה יהיה נמוך באופן משמעותי מהבחירות הקודמות, אנו צפויים לקבל תוצאות מפתיעות ששום סקר לא חזה בבחירות אלה.
צילום: דניאל רוט-אבנרי
אתגר ההשתתפות בבחירות מעסיק את מטות המפלגות בכל מערכת בחירות, אולם נדמה כי הפעם ההשקעה ביום הבוחר, בשינוע ובשכנוע אחרון של מצביעים פוטנציאליים, נתפס כאתגר מרכזי מבחינת המפלגות, שעומדות להשקיע כספים ואנרגיות חריגים בהיקפם על מנת להבטיח שתומכיהן יפקדו את הקלפי למרות התנאים המוזכרים, שדווקא עשויים להשאיר אותם בבית או לגרום להם לבלות יום חופש נוסף בים, עם הילדים או בלעדיהם.
סקר "ישראל היום" וערוץ i24NEWS, שנערך באמצעות "מאגר מוחות" בהנהלת פרופ' יצחק כץ, ביקש לבדוק את מידת הביטחון בהצבעה של הציבור. הסקר חושף אילו מפלגות יכולות להיות בטוחות יחסית שבוחריהן יפקדו את הקלפי ביום הבוחר ויבואו לממש את זכותם, ולאילו מפלגות אסור לשקוט ולנוח עד תום יום ההצבעה, מאחר שמצביעיהן מתגלים כ"פריכים" למדי ואינם להוטים לממש את זכותם עבור המפלגה שבה הם תומכים.
עוד בנושא:
• ערוץ הבחירות המיוחד של "ישראל היום"
• למה לחכות לבחירות? הרכיבו את ממשלת החלומות
• שמולי: "הפחד מנתניהו משתק את גנץ ואת בכירי כחול לבן"
• כחול לבן שוב מסתבכת: גנץ, אשכנזי - וההבטחה הסודית
• תוכנית השלבים של כחול לבן | פרשנות
מהסקר עולה כי רק 53% מהנשאלים אמרו כי הם בטוחים "במידה רבה מאוד" שאכן יצביעו למפלגה שבה הם תומכים. 31% נוספים אמרו כי הם בטוחים "במידה רבה" בלבד כי יצביעו לאותה מפלגה. לעומת זאת, 15% מהנשאלים השיבו כי מידת הביטחון בהצבעה במפלגתם נעה בין "ככה ככה" (10%) לבין "במידה מועטה" (3%) ועד "במידה מועטה מאוד" (2%).
המצביעים הנחושים ביותר בבחירות אלה הם מצביעי עוצמה יהודית. 91% מאלה שאמרו כי בכוונתם להצביע להם אמרו שיצביעו להם במידת ביטחון גבוהה.
אחריה המפלגות החרדיות יהדות התורה וש"ס, עם 78% ו־72% ביטחון בהצבעה בהתאמה. בקרב שבין המפלגות הגדולות היתרון הוא של כחול לבן.
האתגר המרכזי: שכנוע אחרון של המצביעים
56% מתומכי המפלגה אמרו כי הם בטוחים במידה רבה ורבה מאוד שיצביעו דווקא למפלגה זו. לעומת זאת, תומכי הליכוד פריכים יותר. רק 46% הביעו רמה גבוהה של ביטחון בהצבעה למפלגת השלטון.
גם מצביעי ישראל ביתנו מתגלים ככאלה שעוד אפשר לשנות כנראה את דעתם. 45% מתומכי אביגדור ליברמן הביעו ביטחון בהצבעה לו. ימינה עם 50% ביטחון, ואילו העבודה־גשר עם 39% בלבד. המחנה הדמוקרטי עם שיעור ביטחון גבוה יותר של 53%, ואילו הרשימה הערבית המשותפת מוכיחה פריכות בהצבעה עם 37% בלבד.
הסקר גם בחן מהי העדיפות השנייה. כלומר, אלה שנקבו בשמה של מפלגה מסוימת ככזו שתזכה לתמיכתם, אולם מתבלטים ברמה כלשהי של התלבטות בנוגע להצבעה עבור מפלגה אחרת.
גם פה בקרב המפלגות הגדולות היתרון הוא של כחול לבן. 18% אמרו שהעדיפות השנייה שלהם היא כחול לבן: 16% מתומכי הליכוד אמרו כי העדיפות השנייה שלהם היא כחול לבן, 100% מתומכי העבודה אמרו כי העדיפות השנייה שלהם היא כחול לבן, 20% מתומכי ימינה אמרו כי העדיפות השנייה שלהם היא כחול לבן, ואילו 44% מתומכי ישראל ביתנו אמרו כי הבחירה השנייה שלהם היא כחול לבן.
הליכוד זוכה לתמיכה בעדיפות שנייה מתומכי יהדות התורה (10%), ימינה (40%), ישראל ביתנו (33%) וש"ס (50%).
אם מנפים מהסקר את אלה שאינם בטוחים כי יבואו להצביע או בטוחים במידה מועטה ונשארים רק עם המצביעים ה"בטוחים", עד כמה תשתנה מפת המנדטים?
מהסקר עולה כי בקרב הבטוחים, היתרון שהיה לליכוד על פני כחול לבן נמחק וכעת ההובלה עוברת לכחול לבן עם 31 מנדטים. אחריה הליכוד עם 30. העבודה מקבלת 6, יהדות התורה - 8, ימינה - 8, עוצמה יהודית עולה ל־5, ישראל ביתנו עם 11, ש"ס - 7, המחנה הדמוקרטי - 4, והרשימה הערבית המשותפת - 10.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
