מכל הגורמים הפוליטיים בזירה, הגוף הכי אחראי, שמנהיגיו כנראה מבינים מהו האינטרס הלאומי של עם ישראל, הוא החרדים. הם סלע התמיכה המוצק והיציב של שלטון נתניהו לאורך העשור האחרון, כי הם מבינים את מה שאחד ממבקריו החריפים של נתניהו, הדיפלומט האמריקני אהרון דיוויד מילר, מבין.
"עד כמה שזה כואב למבקריו של נתניהו להודות, בתחומים רבים נתניהו היה ראש ממשלה אפקטיבי מאוד", כתב מילר ב"פוריין פוליסי" לפני כשבועיים, "הוא הביא יציבות יחסית בכלכלה ובצמיחה, הביא ביטחון והביא הגדלה דרמטית של דריסת הרגל הדיפלומטית של ישראל, וכל זאת בזמן של חוסר יציבות אזורית ובינלאומית אדירה".
מתחזק יחסים עם טראמפ ופוטין. נתניהו // צילום: מארק ישראל סאלם
לידיעת המועמד בני גנץ נביא גם את חוות דעתו של הפרשן האמריקני דיוויד גולדמן: נתניהו הוא המנהיג היחיד בעולם שנהנה מאמונם של שני מנהיגי המועצמות, טראמפ ופוטין. אז כן, גם בשמיעה לקויה כדאי לגנץ לשקול לחזק את ראש הממשלה בנימין נתניהו. בכל צורה.
הדבר הנכון מבחינת עם ישראל הוא לבוא אל נתניהו, במקרה שינצח בבחירות, ולשאול אותו - כיצד אני יכול לעזור לך? כדאי לשאול בעניין הזה את החרדים. הם שאפשרו לנתניהו ולמדינת ישראל את העשור השקט והמשגשג יחסית, להם יש מניות בהתקדמות האדירה של ישראל הרבה יותר מליברמן, אחרי העשור המדמם ואחוז הטירוף של עידן ברק, שרון ואולמרט.
הדיבידנד של עם ישראל מהמצב הייחודי הזה, שמאפשר לישראל לקצץ בכנפיהם של אויביה תוך הימנעות מגלישה אל מלחמות האזור, הוא נכס שעלול להתפוגג אם גנץ עצמו יצליח במשימתו "להחליף" את ראש הממשלה. המחשבה שביטא גנץ, כי לא יפסול הצטרפות לממשלת נתניהו, חושפת אולי שהוא לא מאמין בניצחונו. לפי אהרון דיוויד מילר, "נתניהו יצר בהצלחה את הנרטיב של תנועה לאומית פלשתינית מפוצלת, חסרת מיומנות, חסרת יכולת ואמינות". זאת גם תוכנית שלום.
