במטוס "הרצל": חברת אל על יוצאת לדרך
ב־31 ביולי 1949 יצאה מנמל התעופה לוד טיסת הבכורה הרשמית של חברת אל על, בדרכה לנמל התעופה אורלי שבפריז. הטיסה נערכה במטוס "סקיימאסטר", היחיד שעמד לרשות אל על באותו הזמן, ושקיבל את השם "הרצל". בטיסה התארחו 24 נוסעים נרגשים, שנחתו בצרפת אחרי חניית ביניים ברומא.
שבוע קודם לכן ביצעה אל על טיסת ניסיון ללא נוסעים בקו לוד־פריז, תוך שהמטוס נוחת בדרכו לצרפת ובחזרה בנמלי תעופה שונים לאורך המסלול, כדי להכיר את מסלולי הנחיתה בדרך, למקרה שיתעורר צורך בנחיתת חירום.
לכל מדורי "70 שנים אחרי"
שנה קודם, בספטמבר 1948, כשאל על טרם הוקמה באופן רשמי, התבצעה טיסה מוקדמת אחת שלה, שיצאה מלוד לז'נבה והביאה לישראל את הנשיא ד"ר חיים ויצמן, ששהה בשווייץ לטיפול רפואי. לצורך הטיסה המיר צה"ל מטוס צבאי מסוג "סקיימאסטר" לשירות אזרחי, ועל חרטומו צויר לוגו של חברת אל על.
כעת, עם ייסודה של אל על בפועל, השבוע לפני 70 שנים, החלה החברה לנהל מגעים בארה"ב לרכישת שני מטוסי נוסעים נוספים לצי שלה, אחרי שממשלת ישראל התחייבה לפני מינהל התעופה האמריקני שהמטוסים ישמשו לצרכים אזרחיים בלבד. בד בבד פנתה אל על לצה"ל, במגמה להכשיר טייסים צבאיים לצורכי תעופה אזרחית, שכן בשלב זה עמדו לרשותה טייסים זרים בלבד.
בטקס רב־משתתפים שנערך בלוד לפני המראת הבכורה לפריז הודיע א' פנקס, ראש מחלקת התעופה במשרד התחבורה, ש"בעתיד הקרוב, עם הגעת המטוסים הנוספים, תפעיל אל על טיסות נוסעים מלוד לכל רחבי העולם".
האנציקלופדיה העברית משיקה כרך חגיגי ראשון
ב־28 ביולי 1949 נערכה בבניין תיאטרון הבימה מסיבה לרגל הופעת הכרך הראשון של האנציקלופדיה העברית בהוצאת "מסדה". באירוע החגיגי השתתפו שרים וחברי כנסת, אישי ציבור וקהל רב.
הנואם המרכזי באירוע היה פרופ' שמחה אסף, רקטור האוניברסיטה העברית, ואחריו בירכו נציגי הסוכנות היהודית, אגודת הסופרים העברים והסתדרות המורים. נשיא המדינה, ד"ר חיים ויצמן, ששימש נשיא כבוד של מפעל האנציקלופדיה, לא הגיע לטקס בשל מצב בריאותו, אך שלח מברק ברכה. כמוהו עשה גם ראש הממשלה, דוד בן־גוריון.
כרך של האנציקלופדיה העברית
וכך נכתב בהקדמה לכרך הראשון של האנציקלופדיה, שכלל את הערכים א'־אוסטרליה, ושהפצתו החלה למחרת האירוע: "אמונתנו חזקה כי נגשים את שאיפתנו לתת תוכן מעולה בכלי מפואר ולהוסיף ולשכלל מכרך לכרך, וכי נסיים במשך חמש או שש שנים את הוצאת כל ט"ז הכרכים והמפעל השלם ישיג את תעודתו".
האנציקלופדיה העברית חולקה לארבעה תחומי עניין עיקריים: מדעי היהדות, מדעי הרוח, מדעי הטבע וטכנולוגיה, והיא נכתבה בידי 2,500 מומחים, חוקרים ואנשי מדע מהארץ ומחו"ל. בפועל נמשכה כתיבת האנציקלופדיה עשרות שנים, בשל התארכות זמנים גדולה מהצפוי בין כרך לכרך. ב־1964 התארגנו מנויים לתביעה משפטית נגד הוצאת "מסדה" בשל העיכובים הרבים.
בסופו של דבר, מילאו 30 אלף ערכי האנציקלופדיה העברית 32 כרכים. ב־1980 יצא הכרך האחרון, שהכיל את ערכי האות ת', ועד 1995 יצאו כמה כרכי מילואים והשלמות.
ציוד משוכלל ובריכות: ענף הדיג נוסק
במסיבת עיתונאים שכינס משרד החקלאות בתל אביב, השבוע לפני 70 שנים, להשקת "חודש הדג העברי", דיווח ראש ענף הדיג במשרד, משה סגל, ש"עשר ספינות דיג חדשות שהוזמנו בחו"ל יגיעו בקרוב לארץ ויתַגברו באופן משמעותי את נפח דגת הים שתגיע לשווקים". באותם ימים פעלו בים התיכון חמש ספינות דיג עבריות. ציוד חדש למיון דגים, וכן מכונות ייעודיות שהגיעו מחו"ל, שכללו את הענף, שהפך לפופולרי בקרב עולים חדשים - כשמאות מהם נקלטים במקצועות הדיג השונים.
כרזת מבצע "חודש הדג העברי" // צילום: באדיבות הארכיון הציוני
סגל הוסיף שהמשרד מייחס חשיבות רבה לפיתוח הדיג בכנרת, ושענף בריכות הדגים יקבל "תשומת לב מיוחדת". בישראל פעלו אז כ־10,000 דונם בלבד של בריכות דגים, אחרי שרק כעשור קודם לכן נעשה בסחנה ניסיון מוצלח ראשון לגידול דגים בבריכה. יצוין שעד 1953 כבר יפעלו בארץ יותר מ־35 אלף דונם של בריכות דגים.
סגל דיווח עוד שמשלחת מומחים מטעם המשרד הדרימה עד אילת, לבחינת אפשרות להפוך את אזור הים האדום למרכז דגה. הוא הבטיח ש"לא ירחק היום שבו ענף הדיג יתפוס מקום חשוב ומוביל בחקלאות ובתעשייה".
בן־גוריון מבטיח: "יבוטלו ההפליות נגד האישה"
בוועידת הפועלות השישית, שנערכה השבוע לפני 70 שנים בתל אביב, נאם דוד בן־גוריון ואמר, בין השאר, ש"שוויון זכויות האישה הינו נכס יסוד של תנועת הפועלים". בסיום נאומו הודיע ראש הממשלה ש"בקרוב יפורסם חוק שיבטל את כל ההגבלות וההפליות נגד האישה בישראל, ויתקיים שוויון מלא בין המינים". דבריו זכו למחיאות כפיים סוערות.
שיא בתיירות הנכנסת
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ב־3 באוגוסט 1949 הודעה, ולפיה "בחודש הקודם, יולי, נשבר שיא כניסות התיירים לישראל ועמד על 3,000 מבקרים". ראש סקציית מפעלי התיירות בישראל, ישראל בוטנסקי, הגיב באומרו: "תיירים אנחנו יודעים להביא, אבל הממשלה לא יודעת לבנות בעבורם מקומות אכסון ולינה". הוא דיווח שלאחרונה העביר ארגונו למפעילי התיירות בארה"ב הודעה ש"בתי המלון בתל אביב מלאים עד אפס מקום, שכן אין בהם אלא 800 מיטות בלבד. אי לכך ממליץ הארגון לשלח את התיירים ללינה בחיפה, שכן בבתי המלון שם יש יותר מ־1,300 מיטות".
מכת הברחות בבתי קפה
השבוע לפני 70 שנים פשטה המשטרה על כתריסר בתי קפה בתל אביב, אחרי שהתברר כי הם משמשים מקום מפגש למסחר בסחורות המוברחות לארץ ללא תשלום מכס. המבריח והקונה היו מתיישבים לתומם ליד שולחן, מזמינים כוס קפה ומנהלים כביכול שיחת חולין, כשבסיומה הועברו שטרות וסחורה מיד ליד, מתחת לשולחן. בחיפוש שבוצע בכליהם של כ־50 אנשים שישבו בקפה "כסית" נעצרו כמה מבריחים, שהחזיקו תכשיטי זהב, אבנים יקרות, צמידי כסף ושעונים. המשטרה העבירה אזהרה לבעלי בתי הקפה שבתחומם נמצאה סחורה מוברחת ודרשה שיעלו את רמת ערנותם בנושא.
קפה כסית, 1949
הנעלמים / דברים שהיו
לוח מודעות שכונתי
בזמנים ההם שימש לוח המודעות מקור מידע מרכזי לאזרח, בתקופה שבה ערוצי מידע הוגבלו לעיתון ולרדיו בלבד. על הלוח השכונתי היה אפשר למצוא שפע של כרזות וכרוזים ומודעות של סרטים, הצגות, עצרות ואירועי ספורט.
לפני בחירות לכנסת נוהלו על לוחות המודעות מאבקים יצריים בין מדביקי המודעות, כשאחד מדביק כרזה של מפלגתו, אחר מסיר אותה לטובת הדבקת כרזה של מפלגה אחרת - וחוזר חלילה.
לוח מודעות // איור: פרץ רושקביץ
הצרכנייה / פריטים מאז
כוסות מאלומיניום צבעוני
לאורך שנים יוצרו כלי המטבח מחומרים "פרקטיים" כגון פח, נחושת או זכוכית, שהתאפיינו במראה דל ומשעמם, עד שהגיעה לארץ טכנולוגיה חדשה שאפשרה לבתי מלאכה לייצר כלים שונים מאלומיניום בשפע של צבעים מרהיבים: מאפרות, מתקנים לסוכר, צלוחיות להגשת גלידה, קשיות שתייה, כוסות ועוד. כלים אלה, שהכניסו עליזות למטבח, נעלמו במהלך השנים, וכיום הם נחשבים לפריטי אספנות מבוקשים.
צילום: ארכיון אתר נוסטלגיה אונליין
הדואר בא היום, באוטו האדום
השבוע לפני 70 שנים, בתום משא ומתן שנמשך חודשים, נחתם הסכם בין ממשלת ישראל ויצרנית המכוניות האמריקנית פורד, שבמסגרתו רכשה ישראל 1,800 משאיות, טנדרים וכלי רכב פרטיים מתוצרת פורד לשימוש מוסדות המדינה. כלי הרכב הגיעו ארצה בדרך הים, בעלות כוללת של 4 מיליון דולר. 40 אחוזים מהסכום שולמו במזומן, והיתרה נפרסה בתשלומים על פני שלוש שנים. בתצלום: טנדר פורד מודל 1949 שהיה בשימוש משרד הדואר.
צילום: ליאוניד פדרול, באדיבות מוזיאון ארץ ישראל
יש לכם תמונות או מזכרות מימיה הראשונים של המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו