לאיוב קרא יש נתונים שיכלו להפוך אותו לדמות מופת ישראלית. הוא בן העדה הדרוזית האהודה, שני אחיו נהרגו בהגנה על המולדת, והוא עצמו הלום קרב. הוא הגיע עד שולחן הממשלה, אפילו השתתף בכמה יוזמות אזוריות נדירות עם נציגי מדינות ערביות.
אבל קרא רחוק מלהיתפס כדמות ממלכתית אהודה. לדבריו, זו התקשורת שאשמה בכך, ומעל הכל, "הדעות הקדומות".
"תראה, למשל, מה שקרה עם סיפור הרובוט (קרא טען בשנת 2017 שבקרוב יהיה רובוט שיוכל לחסל את נסראללה וראשי חמאס; י"ש). אמרתי את זה, וכולם הסתלבטו עלי. אם שמעון פרס היה אומר את אותם דברים, כולם היו מוחאים לו כפיים. בסוף התברר שצדקתי - כשגילו את המנהרות בצפון השתמשו ברובוט כזה. שיצחקו".
בשבוע שעבר הסיר קרא את מועמדותו לתפקיד שגריר ישראל בקהיר, ואז הודיע על התפטרותו מתפקיד שר התקשורת. במכתב ההתפטרות שלו כתב: "אני מתפטר כדי להפסיק את מסע הציד נגדי ויוצא לקרב לטיהור שמי, וגם לניקוי הליכוד מתפיסות עולם 'מפא"יניקיות' שחדרו אליו בשנים האחרונות".
קרא נולד בדליית אל־כרמל לפני 64 שנים. בנעוריו למד בבית הספר התיכון החקלאי כפר גלים ובפנימיית בית הספר החקלאי כדורי.
"סבא שלי היה הדרוזי היחיד בשנות ה־30 שהיה קרוב להנהגה היהודית, הוא היה בקרן היסוד ועזר ליהודים שבאו מאירופה. בין היתר, הוא סייע לזוג ניצולי שואה שהגיעו במסגרת עליית הנוער ולא היתה להם משפחה. כשהם הסתדרו וקנו בית, הייתי מבלה אצלם הרבה זמן. הייתי כמו הבן שלהם ממש".
קרא שירת ביחידת הקישור ללבנון תחת מאיר דגן ז"ל, וכך גם שני אחיו. "אחי הצעיר נהרג בגזרה המזרחית, במוצב שקרוב לסוריה, כשצלף הצליח לפגוע בו מרחוק. אחי השני נפצע קשה מאוד בגזרה המרכזית, כשעלה על מטען. הוא היה פגוע ראש, וכמה שנים אחרי הפציעה הוא נפטר".
גם קרא נפצע קשה בלבנון, בהרי השוף. "היינו בתנועה באזור ופתאום התחילה ארטילריה לכיווננו, כל מי שהיה סביבי נהרג. הייתי היחיד ששרד את ההתקפה הזאת. פינו אותנו, ואני איבדתי את ההכרה. נשארתי הלום קרב מהאירוע הזה. 15 מהחברים שלי נהרגו בתקרית הזאת, מראות שאי אפשר לשכוח".
הוא נשוי לרימה (49), עקרת בית, והם הורים לשישה, הגדול בן 25 והקטן בן 12. "יש סיבה שעשיתי שישה ילדים, זה לא סתם. כשאמא שלי היתה לקראת סוף ימיה, היא אמרה לי: 'אף פעם לא ביקשתי ממך כלום, עכשיו אני הולכת לעולם הבא, מתפללת בשבילך, כי אתה נשארת הבן היחיד. אם האחים שלך היו בחיים, כל אחד היה מביא לפחות שני ילדים. לכן אני רוצה שתעשה שישה. ככה אנחנו מנצחים את האויבים שלנו".
את תחילת דרכו הפוליטית עשה קרא מייד אחרי שחרורו מצה"ל, כשהצטרף לליכוד בשנת 1983. "באותה תקופה, כדי להיכנס למוסדות הליכוד, אחת האפשרויות היתה להצטרף דרך תנועות לווייניות של הליכוד כמו תמ"י, אומץ או ליברלים'". קרא התמודד במסגרת תמ"י (תנועת מסורת ישראל), שאותה הקים אהרן אבוחצירא, ושהיתה למעשה הראשונה שרכבה על הגל העדתי. ב־1996 ניסה שוב להיכנס לכנסת ברשימת הליכוד, אבל בעקבות צירוף דוד לוי ורפול לרשימה, נדחק החוצה.
ב־1999 נכנס לראשונה לכנסת ה־15, וכיהן כסגן יו"ר הכנסת. ב־2006 פרש מהחיים הפוליטיים "בעקבות לינץ' שעשו עלי אנשי אולמרט ושרון במרכז הליכוד, כי עשיתי מרד נגד שרון בהתנגדות לתוכנית ההתנתקות". כעבור שלוש שנים חזר לכנסת ולממשלה דרך השריוּן למועמד לא־יהודי בפריימריז בליכוד, וכיהן כסגן השר במשרד לפיתוח הנגב והגליל.
• • •
"מסתכלים עלי וחושבים שאני בגין הדרוזי", הוא אומר. "אני המשך של שושלת בגיניסטית. לא כל הדרוזים ימניים. יש ככה ויש אחרת, כמו אצל כולם. אני נחשב לסמן ימני מאוד, לא רק אצל הדרוזים - בכל המדינה. זה אצלי מדורי־דורות. סבא שלי היה בקרן היסוד, ממשלת היהודים כשעוד לא חשבו שתהיה מדינה. גדלתי במשפחה שתרמה להקמת המדינה ושילמה מחיר כבד".
לא מעט אש הופנתה לעברו של קרא סביב חוק הלאום, שעורר את חמתם של הדרוזים. "היו לי הפגנות ליד הבית, זרקו אבנים על הבית שלי, אפילו מצאו שני ערבים ליד הבית שלי עם נשק".
רצו לרצוח אותך?
"כן. הם היו עם נשק".
בגלל חוק הלאום?
"כן. הוציאו אותי מהבית לתקופה. עם הילדים הפסיקו לדבר ברחוב. אבל אני לא נרתע, אני חושב שזה חוק מצוין".
אבל הנזק נעשה.
"כן. היה צריך לתקן את זה מהר, וזה לא קרה".
אתה תמכת בחוק הזה.
"נכון, אבל הזהרתי את ראש הממשלה שהדרוזים לא יבינו את החוק, או שיהיו גורמים שיגרמו להם לא להבין את החוק, וזה מה שקרה. הדרוזים חשבו שהחוק שולל מהם זכויות אזרחיות. נתניהו אמר שיהיה שוויון מוחלט, שמחבקים אותם יותר מאשר את היהודים, ושאם תהיה בעיה, נתקן את החוק.
"ואז התעוררה הסערה. צדקתי כשאמרתי שהדרוזים לא יבינו, שיגרמו להם לא להבין, אנשים שרצו להיכנס בנתניהו. היתה ועדה שאמורה להכין חוק לשוויון לדרוזים, מסיבות שונות התמהמהו בעניין, ולא עשינו את זה עד עכשיו. אני מקווה שזה ייעשה, כי זו הבטחה שלטונית שלדרוזים יהיה מעמד בשל הזיקה הביטחונית שלהם לישראל".
עם ראש הממשלה נתניהו. "בתקשורת הרי יחגגו לי אם אלכלך עליו ואדבר נגדו. אבל אני לא הטיפוס הזה" // צילום: נעם ריבקין פנטון
למרות האיומים על חייו, מה שבעיקר מוציא את קרא משלוותו הוא אירועי הפריימריז האחרונים שהתקיימו בליכוד לפני הבחירות האחרונות, ואחריהם מצא את עצמו במקום ה־39 ולא נבחר לכנסת.
"כל הכוחות בליכוד חברו יחד כדי להוציא אותי מהרשימה", הוא אומר. "אני נמצא מחוץ לממשלה בגלל הרבה דברים שקרו, אחד מהם זה חוק הלאום. הממשלה לא קיימה את ההבטחות שלה, ואני הפכתי לשעיר לעזאזל.
"בפריימריז עשו לי כיפה אדומה כדי לדחוק אותי מחוץ לליכוד. בהכרעת בית הדין של הליכוד נאלצתי להתמודד במשבצת הארצית, ולא במשבצת שמשוריינת ללא־יהודי. יום אחד באים לבנאדם ואומרים לו: 'אתה לא דרוזי'. מה זאת אומרת?! אם אני מוכשר, חזק או פופולרי, זה הופך אותי ללא־דרוזי?
"70 שנים לא היה מצב שאמרו למישהו 'אתה לא שייך למגזר שלך'. יש תקנון בליכוד, מי שדרוזי יתמודד במגזר הדרוזי. דווקא אחרי חוק הלאום, במקום לחבק אותי ולהשאיר אותי שר ולהראות שותפות, חיפשו דרך להחליש אותי ולהזיז אותי החוצה".
מי רצה להוציא אותך החוצה?
"יש אנשים בעלי עניין, שחדרו לליכוד ורוצים לפגוע בי בגלל הקירבה שלי לנתניהו ובגלל דעות קדומות".
מי?
"הקבוצות החדשות בליכוד, הליכודניקים החדשים. יש מפא"יניקים שחדרו לליכוד מהתעשייה האווירית, שבכלל לא מצביעים לליכוד, מצביעים רק בפריימריז. יש להם אנטי לכל מי שקרוב לנתניהו. הם שולטים היום בליכוד. הם לא הליכוד של פעם. הם באו לשנות אותו ולפגוע בו.
"בליכוד יש ארבעה מגזרים - עולים, נשים, מיעוטים וצעירים. הם טענו טיעון סרק - 'אתה שר, אתה חזק, אתה פופולרי, אל תתמודד דרך השריון'".
מי זה הם?
"אלה שרוצים לרשת אותי. דודי אמסלם, שרצה כל הזמן להיות שר התקשורת, ואיתו דוד ביטן וחיים כץ - שלושתם היו הוועדה המכינה לפריימריז. אמרו שאני שר פופולרי שלא צריך את השריון של המגזר. הם מכרו לביבי שנביא יותר קולות לכנסת אם איוב איננו, כי הוא נפגע מחוק הלאום. בפועל לא קרה שום דבר מזה. הם לא קיבלו מהדרוזים קולות בפריימריז, והליכוד לא קיבל מהדרוזים קולות בכנסת, כי פגעו בי. כל הדרוזים הצביעו לגנץ.
"מירי רגב וגילה גמליאל הן הרי שרות חזקות. למה להן לא אמרו, תתמודדו כמו כולם, ולא על המשבצת שמשוריינת לנשים? אדלשטיין, אלקין ונגוסה היו על המשבצת של העולים. ורק איוב קרא בחוץ, בטענה שהוא שר. למה, הם לא שרים?! מאוד נפגעתי מזה.
"ברגע שאתה לא על משבצת המגזר, ולמשבצת של הלא־יהודי נכנסים 14 מועמדים שנושפים לך בעורף - אין לך סיכוי. תחשוב על חייל שרץ עם עשרה ק"ג על הגב לעומת חייל שרץ רק עם הנשק".
אבל אתה שר ואתה איוב קרא, היית צריך לנצח בפריימריז גם בלי השריון, לא?
"לאף אחד לא עשו את מה שעשו לי. תוסיף לזה את חוק הלאום שפגע בי, ואת הקירבה שלי לנתניהו, שאנשים לא אהבו, ותבין שרצתי בפריימריז עם משקולות בלתי אפשריות. אף אחד, אפילו נתניהו, לא יכול לנצח כשכל העולם נגדו".
• • •
והיתה גם התקרית בכנס התקשורת הבינלאומי שבו השתתף קרא בדובאי. על פי הדיווחים, הוא איחר להגיע לשדה התעופה ולא הקשיב להוראות של גורמי השלטון בנסיכות, גם לא בזמן השהות בנמל. הדבר הביא לעיכובו במשך שעות ולמבוכה גדולה.
"שטויות, הכנס בדובאי היה הצלחה גדולה, מנעתי מהפלשתינים להיות במעמד מדינה בארגון התקשורת. מישהו הוציא ספין שרציתי לעזוב את דובאי ללא אבטחה. זה שקר וכזב.
"היו עוד החלטות שקיבלתי במשרד התקשורת ושאנשים לא אהבו, אני לא יכול לפרט. אחת מהן קשורה לפיטורים של יוליה שמאלוב־ברקוביץ' מראשות מועצת הרשות השנייה, בנובמבר האחרון. מישהו בסביבתו של ראש הממשלה לא אהב את ההחלטה הזו, והתחילו ללכת על הראש שלי גם אצל ראש הממשלה".
מי?
"אנשים פוליטיים שמסתובבים סביבו. אמרו לו שההחלטות שקיבלתי בתור שר הן בעצם נגדו. זה היה שקר וכזב. לא ראש הממשלה ולא אני יכולנו לקבוע משהו בעניינים האלה. אני לא רוצה להרחיב. שיקרו את ראש הממשלה כאילו פעלתי נגדו, אבל לא היה לי מעמד בהחלטות האלה. במשרד התקשורת, המועצות (מועצת הרשות השנייה, מועצת הכבלים והלוויין, התאגיד) הן עצמאיות, אני לא יכול לאלץ אותן לעשות דברים".
מה יש לביטן ולאמסלם נגדך?
"הם תמיד ביקרו אותי באופן גלוי ופגעו בי. הם רצו להיות שרים, והם חשבו שהיו צריכים להיות שרים לפניי. בכל ההתבטאויות שלהם נגדי יש סוג של דעות קדומות".
אתה מתכוון לגזענות?
"אני לא רוצה לומר את המילה הזאת. לא רוצה להתבטא ככה. שלא יגידו ששר בישראל אומר שיש פה גזענות".
אבל זה מה שאתה חושב.
"מאז שעליתי לצמרת יש אנשים בעלי דעות קדומות נגדי. ביטן, אמסלם, כץ".
הם גזענים?
"הם בעלי דעות קדומות".
איפה היה ראש הממשלה בעניין שלך? הרי התייצבת לצידו בשנים האחרונות כמו שאף אחד אחר לא התייצב.
"אני לא רוצה לדבר על זה. לא רוצה לדבר על ראש הממשלה. אני חושב שהוא ראש ממשלה מצוין, אבל חבר פחות טוב".
אתה כועס עליו?
"כועס מאוד. הייתי האיש הכי נאמן שלו. נתניהו היה יכול לעצור את זה, אבל היתה לו בטן מלאה עלי בגלל דברים אחרים. אני לא רוצה להיכנס לזה. כולם היו נגדי.
"כמו שיש הדדיות בין בני זוג שחיים ביחד, כך גם כשאתה הולך עם חבר שאתה הוגן כלפיו, אתה מצפה שהוא יהיה הוגן כלפיך. אל תמכור את החבר שלך גם אם הוא עושה אלף טעויות.
"אחרי הפריימריז נתניהו התקשר אלי ואמר שלא מקובלת עליו כל ה'כיפה אדומה' שעשו לי. הוא הבטיח לי שאשאר בליכוד ואמר: 'אתה בשבילי סמל וחבר'. אבל הוא לא היה חבר ולא היה הוגן כלפיי. ככה לא מתנהגים כלפי פרטנר. זה שהוא לא נתן לי גב פוגע בו ולא בי".
סיימת את הקריירה הפוליטית?
"לא. אני מקום 39 ברשימת הליכוד לכנסת".
אתה חושב שתיכנס לכנסת בבחירות הקרובות?
"זה פחות חשוב כרגע. אתה עוד תשמע ממני. אני לא חושף את הקלפים כל כך מהר".
יכול להיות שבקדנציה הבאה תהיה ח"כ מן המניין?
"אני מספר 39. לא יודע אם אכנס, כי יש את השריונים של כחלון, וגם את אלי בן־דהן, שרץ בבחירות האחרונות בשריון מיוחד של נתניהו. בכל מקרה, לא סיימתי את דרכי הפוליטית".
מה ההישג הכי גדול שלך עד היום?
"הכשרת ערוץ 20. אם בתקופת הליכוד ערוץ ימני היה נסגר, זה היה גורם לנו לאיבוד של הרבה מנדטים ולבעיה קשה ברחוב. אני פתחתי את שוק התקשורת לכולם והורדתי את מחיר חבילות השידור".
מהו ההישג הכי משמעותי שלך בכל שנותיך בפוליטיקה?
"הדמות שלי. הבאתי לרחוב הישראלי את הישראליזציה. הפכתי להיות דמות אוניברסלית, ולא עדתית או מגזרית. זה לא בגלל תפקיד שעשיתי, אלא בגלל הדמות. העובדה שבהנהגת הליכוד ראו בי איום זה אומר שראו בי אפילו מישהו יותר פופולרי מהם".
• • •
לפני חודש נפגש נתניהו עם קרא והציע לו "תפקיד שמתאים לך כמו כפפה ליד": שגריר ישראל בקהיר. אמרתי לו: 'זה תפקיד מסוכן, אבל מאתגר. אני מוכן לקחת אותו עלי'.
"מצרים זה מסוכן. בפעם האחרונה שהיה שם שגריר, כמעט רצחו אותו. השגריר שם מקבל אבטחה של ראש ממשלה. התחילו עלי בדיקות רקע, ופתאום אני מגלה שתוקפים אותי על המינוי הזה, אנשי הקרן החדשה ואנשי שמאל. אני לא יכולתי להגיב, כי לא ביקשתי את זה בכלל. אבל בלשכת ראש הממשלה כנראה נבהלו מהביקורת ואמרו, תעצרו את הבדיקה.
"התברר שיש מישהי במשרד החוץ שרצתה את התפקיד. חמור עוד יותר, גיליתי במקרה שעצרו את הבדיקה, למרות שבלשכת ראש הממשלה סיפרו לי שהבדיקה עדיין נמשכת. נעלבתי עד עמקי נשמתי והודעתי שאני מסיר את המועמדות. זה רק חידד אצלי שיש קבוצות שפועלות נגדי".
ואולי זה ראש הממשלה בעצמו?
"אמרתי שהוא היתל בי. יש קבוצות שמשפיעות עליו. אמרו לי שהוא רצה להרגיע אותי עד אחרי הבחירות, כדי שלא אלך. אני הכי קרוב אליו, אם אלך, זה ייראה טוב בשבילו?!"
אז הוא עבד עליך?
"היתה פה פגיעה בחברות ובנאמנות".
קרא. "הבאתי לרחוב הישראלי את הישראליזציה. הפכתי לדמות אוניברסלית, לא עדתית או מגזרית" // צילום: כפיר זיו
אתה זוכר את הסרטון מארה"ב, שבו אתה עומד לידו ואומר שהוא המנהיג של כל המנהיגים ומספר 1 "מבחינה טופוגרפית"? זה מביך אותך?
"אני לא מצטער שאמרתי את זה. הלכתי איתו לפגישות חשובות ודיסקרטיות, שמשליכות על האזור כולו, אי אפשר לדבר עליהן. אנשים לא האמינו על המפגשים שעשינו עם מדינות ערביות.
"אני לא רוצה להחמיא לו עכשיו, אבל ראיתי איך אנשים ממדינות ערביות מתייחסים אליו. ראיתי את זה, אני יכול לא להגיד? אני כועס עליו, לא רוצה לשמוע עליו, אבל יש לו את זה. מה לעשות. ראיתי".
לא הרגשת שצוחקים עליך בתקשורת בגלל הסרטון ההוא?
"שיצחקו. הרי הם יחגגו לי אם אלכלך עליו ואדבר נגדו. אבל אני לא הטיפוס הזה. אני חושב שהוא לא חברי, לא שומר על החברים. אמרתי לו את זה".
מה זה היה ה"טופוגרפית"?
"יכול להיות שנסחפתי. בדיוק הייתי אחרי הפגישות הכי מעניינות בחיי. היום הייתי בוחר מילים אחרות, אבל בתוכן לא היה שום שינוי".
• • •
אי אפשר שלא לחזור עם קרא להתבטאות הכי זכורה שלו בשנה האחרונה - סיפור הרובוט הישראלי נגד מזכ"ל חיזבאללה. הוא עצמו לא מתחרט.
"זה היה נכון ומדויק. אפילו התנצלו בפניי. אמרתי שיש מנהרות בלבנון, ושיש רובוט שיכול להגיע לנסראללה. כמה חודשים אחר כך נחשפו המנהרות בצפון, וכולם ראו את הרובוט הזה. אליו התכוונתי. אפילו בערוץ 12 אמרו שצריך להתנצל בפני השר קרא. ראיתי למרחקים מה שאחרים לא ראו. אנשים לא האמינו לי. צדקתי".
אז למה הסתלבטו עליך?
"כי לא ידעו שאני צודק. היום יודעים. תסלח לי שאני אומר את זה, אבל אם מישהו אחר היה אומר את אותם דברים זה היה מתקבל. למעשה, שמעון פרס אמר לי את העניין על הרובוטים. ככה זה, יש אנשים שהם דעתנים והוגי דעות, ומתברר שאיוב קרא עוד לא שם. לדוד לוי לא עשו את אותו הדבר?! עשו לו הרבה יותר מאשר לי. אלה אותן דעות קדומות.
"יום אחד הייתי אצל האפיפיור, אני מאוד אהוד אצל הנוצרים. הגעתי אליו לדבר איתו על הכותל ועל הר הבית, אני שכנעתי אותו שייצא החוצה וידבר בפומבי בעד עם ישראל, והוא יצא, ובפעם הראשונה בהיסטוריה דיבר על כך שאי אפשר למחוק את ההיסטוריה, ושכל המקומות הקדושים בירושלים הם של העם היהודי. זה היה מדהים.
"אנשים קפצו עלי ושאלו איך הצלחתי לגרום לזה, אבל מילה אחת לא נאמרה בתקשורת. אחר כך היתה רעידת אדמה באיטליה, והתקשרו אלי מהתקשורת שאספר איך עברנו את רעידת האדמה. אמרתי בצחוק, בהומור, שמי שמרים אצבע על ארץ הקודש, יקבל רעידת אדמה.
"זה היה בצחוק! אפילו ראו אותי מחייך. אבל מישהו הלך ועשה מזה כתבה, וזה תורגם לאיטלקית, ואמרו שאיוב קרא גרם לתקרית. אתה מבין? זאת כל הזמן אותה ברנז'ה שלא מקבלת אותי בגלל דעות קדומות.
"כשאני אומר גזענות, אומרים לי, 'על מה אתה מדבר? הגעת למקום הכי גבוה בפוליטיקה', אבל העובדה היא שהפכתי ללעג בגלל דעות קדומות, במקום לראות בי את אחד המצליחנים".
אחת ההתבטאויות שלך, הזכורות ביותר, היתה בסוגיית ה"פייקי ניוז". בליכודיאדה באילת אמרת: "מי שיפיץ 'פייקי ניוז' יהיה לו גזר דין מוות".
"רדפו אותי. מכל דבר שעשיתי, עשו סיפור. מכל שטות עשו עלי כותרות. באותו יום הייתי מאוד עצבני, רדפו אותי על אמירה שאמרתי בצחוק. סיפרתי שאני עושה מסיבה, חפלה, ונשחט כבש, זה נאמר בצחוק. בכלל לא היו כבשים במסיבה.
"אבל לקחו את מה שאמרתי ותקפו אותי מכל מקום, ארגונים של צער בעלי חיים והתקשורת. על משהו שבכלל לא היה. אז עמדתי על הבמה, והייתי מלא עצבים. החלקתי בלשוני עם 'גזר דין מוות'. זאת היתה התחלקות. תפסו את זה ועשו כותרת ראשית".
אתה נותן לתקשורת חומר לעבוד איתו ואחר כך מתלונן.
"אם היו מטריפים אותך ככה, צוחקים עליך, אומרים שתשחט כבשים ואין בכלל כבשים, לא היית נטרף?
"התקשורת רדפה אחריי כל הזמן, בכל דבר. ניסו להציג אותי כליצן".
נעלבת?
"כן, נעלבתי. לפעמים עד עמקי נשמתי. עשו פרשיות מכלום. כבר הרבה זמן חשבתי מה העיתוי הנכון לעזוב, אבל פחדתי לפגוע בראש הממשלה ובליכוד.
"לפני שנה אמרתי לאשתי שאני שוקל להתפטר, כי אני לא יכול עוד עם הרדיפה הזאת. אין לי חיים, אני לא ישן, הופכים כל זבוב לפיל, המשפחה שלי סובלת מזה. זה מתיש אותך. זה מעליב שמסתלבטים עליך, שהופכים אותך לליצן".
ומה אמרה אשתך?
"לאשתי חשובה המשפחה, הילדים. היא ראתה שבכל יום מנסים לחסל את אבא שלהם, אמרה שאם צריך לבחור בין הבריאות למעמד, הבריאות חשובה יותר. היא תמכה בהתפטרות שלי מהממשלה".
שחר חסון בדמות קרא ב"ארץ נהדרת". "הציבור אוהב אותי, בפייסבוק יש לי אהדה רבה"
מה חשבת על החיקוי שלך ב"ארץ נהדרת"?
"זה סוג של גזענות. קורה במיוחד אצל אבירי החופש והדמוקרטיה. מגבירים את המבטא כדי להשניא אותי, אבל צוחקים על הציבור שלי. אני צחקתי, אבל הציבור שלי נפגע.
"הייתי אמור להיות גיבור ישראל. נתתי את כל כולי למדינה. הציבור אוהב אותי, בפייסבוק יש לי אהדה רבה, אבל בעסקונה ובתקשורת לא".
היה גם סיפור הדואר. טענו שלחצת למנות אנשים לתפקידים שונים.
"זה עוד חלק מהרדיפה. הכל חרטא־ברטא. ניסיתי לעזור לבחורה שאני בכלל לא מכיר, חד־הורית, עולה חדשה שעובדת בניקיון. זה ג'וב? להרוויח 2,000 שקל זה ג'וב? מישהו רוצה את זה? ועוד אחד, מחלק דואר. זה ג'ובים? זה לעשות כותרת. זה הפייקי ניוז שאני מדבר עליו".
סיפרת שרצו אותך ב"הישרדות".
"רצו מאוד. רדפו אחריי. במקרה הייתי בראיון במשרד שליד ונכנסתי לחמש דקות כי לא היה לי נעים לא לענות, והם כל כך ביקשו. אמרו שעשו בדיקה, ושאני יכול להביא הרבה צופים, וש'כסף לא יהיה בעיה'. אתה מבין? ואחר כך אומרים בליכוד שאני לא פופולרי. אמרתי, 'אני בפוליטיקה ואני נשאר בפוליטיקה'".
היו כאלה שאמרו שהם חיפשו ליצן.
"די, נו, בחייך. הציבור רואה בי ליצן? אתה רואה את התמיכה בדף הפייסבוק שלי. זה חד־משמעית לא נכון".
מה אתה מאחל לשר שמחליף אותך במשרד התקשורת, דודי אמסלם?
"צר לי שה'כיפה אדומה' שעשו לי, שמטרתה היתה חיסולי הפוליטי כדי לרשת אותי, נגמרה בהצלחה, והמחסל ירש את המחוסל. בשביל מדינת ישראל אני מאחל לו הצלחה והמשך של העשייה המבורכת שהתחלתי בה".
judash0@walla.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו