"האין יפה בעולם משירים, וכל שיר יש לו זמן משלו שבשבילו הוא בא לעולם. כל אחד רואה שהשמים כחולים - אבל חשוב באילו מילים מבטאים את זה. ולא רק המילים כמילים - אלא צירוף האותיות שלהן. המילים בשיר יוצרות את הניגון, וזה מנגן".
את המילים המתנגנות הללו אמר המשורר אורי צבי גרינברג, אצ"ג, מגדולי המשוררים בשירה העברית, חתן פרס ישראל לספרות יפה ופרס ביאליק לספרות יפה, ומי שכיהן גם כח"כ מטעם חרות בכנסת הראשונה ומזוהה מאוד עם המחנה הלאומי. את שירו של אצ"ג, שרבים התנגדו ומתנגדים לניגונו הסוער והיו גם מי שניסו להשתיקו - שרה, צועקת ובועטת היום חבורת צעירים במסגרת הבית שהוקם לקידום מורשתו.
את בית מורשת אצ"ג, עמותה ללא כוונת רווח, הקימה בשנת 1998 חברת הכנסת לשעבר וזוכת פרס ישראל גאולה כהן - במטרה להנחיל לדור האמנים הבא את מורשתו התרבותית. בשנים האחרונות עברה ההנהלה לידי הדור הצעיר של אנשי התרבות מהמחנה הלאומי, כשהמנכ"ל כיום הוא אסף ברקי בן ה־35.
כחלק מפעילותו העכשווית משיק בית אצ"ג כתב עת פואטי־פוליטי בשם "יהי", שכבר ראה אור בגרסה האינטרנטית, וגרסתו המודפסת תושק בערב חגיגי בבית אצ"ג ב־27 ביוני. עורך כתב העת הוא המשורר אלחי סלומון בן ה־39.
אמנית נוספת שלוקחת חלק בכתב העת ובפעילויות נוספות בבית אצ"ג היא המשוררת ואושיית ה"ספוקן וורד" צביה מרגליות בת ה־36, שהעבירה במקום, בין השאר, סדנת ספוקן וורד לנשים חרדיות.
באופן בלתי מפתיע, ממש כמו הסערות שליוו את אצ"ג ביצירתו, גם פעילות הבית המנציח את מורשתו אינה שוקטת על שמריה. "אצ"ג הודר בגלל דעותיו הפוליטיות, וככל שעבר הזמן השיח התרבותי הלך והתרחק ממנו והוא הלך והתרחק מהשיח התרבותי", אומר ברקי, ואילו מרגליות משלימה אותו ואומרת: "כשזורקים את השם אלתרמן ברחוב, תמיד יש מישהו שיודע לצטט שיר שלו. עם אורי צבי זה ממש לא המצב".
מה הפעילויות שאתם עושים?
ברקי: "במהלך היום אנחנו מרחב יצירתי לכותבים וליוצרים, שמקבלים אצלנו כלים ליצירה. המהלך הזה הוא בשיתוף העירייה וזו בעצם חממה ליוצרים. יש לנו גם אולם מופעים המאפשר לאמנים להציג מיצירותיהם על במה ובהקרנה, ובנוסף אנחנו מקיימים סדנאות ותוכניות יצירתיות. עשינו למשל את תוכנית ליבה, שאספה 20 יוצרים נבחרים מירושלים שבמשך שמונה חודשים הפכו לקבוצה 'בית מדרשית' שיוצרת יחד. אנחנו חושפים את הקהל הרחב לתרבות גבוהה, ונותנים ליוצרים כלים להדהד ולהפיץ את היצירה שלהם על במה או בכלים נוספים, למשל של ניו מדיה. המהלך הזה מייצר ברנז'ה, וזה משהו לא טריוויאלי, בטח שבירושלים".
"סיפור קפקאי מטורף"
למרות הזיהוי עם המחנה הלאומי ועם הימין, הבית פתוח לכל הקולות והזרמים. "יש אצלנו מפגשים של תנועת הבית, שבהם יושבים פלשתינים עם חבר'ה מנוער גבעות ועם אנשים מלהב"ה", אומר ברקי, "אחת לחודש הם מדברים, וזו תנועת שלום אמיתית ואותנטית.
הורחק מהשיח. אורי צבי גרינברג // צילום: דוד אלדן/לע"מ
"אנחנו יוזמים גם אירועים שקשורים לקהילת הלהט"ב או לקהילות החרדיות והערביות, אבל תמיד נעסוק בזה מנקודת מבט בונה וחיובית. אנחנו מכוונים לייצר אליטה תרבותית עדכנית, שיוצאת החוצה ולוקחת חלק בשיח התרבותי". סלומון שומע את הדברים ומהנהן. "בסוף, האמנות והתרבות הן הבסיס העמוק של המרחב הפוליטי בישראל".
לצורך הפעילות בבית אצ"ג נדרש כמובן מימון, והנושא הכספי הוא גרדום המאיים על עצם קיום המקום. "המימון העיקרי של בית אצ"ג מגיע ממשרד התרבות", אומר ברקי, "במשרד עשו תהליך שבמהותו הוא חיובי, ובמסגרתו יצרו תקנות חדשות לקבלת התמיכה הכספית. כחלק מהתקנות היינו צריכים לשנות את כל דרך הפעולה שלנו, הגשנו את כל המסמכים הנדרשים, ומה שקרה הוא שקיבלנו כסף בסוף השנה, שהיינו חייבים להוציאו עד סוף אותה שנה.
"הגענו למצב שבו ב־24 שעות אנחנו צריכים להוציא סכומים כמו 300 אלף שקלים, וגם צברנו חובות כל השנה. אמרו לנו 'קיבלתם כסף ולא השתמשתם בו, תקבלו גם קנס וגם הורדה בתקציב של השנה הבאה'. זה סיפור קפקאי מטורף. היינו ממש בסכנת סגירה והחלטנו לעתור לבג"ץ נגד משרד התרבות. בחודש מאי בג"ץ דחה את העתירה, אך חייב את המדינה לראות איך היא פורסת לנו את קיזוזי התקציב, כדי לראות איך המוסד ממשיך להתקיים. לאחרונה, ראש מנהל תרבות נכנסה לתמונה ובימים אלה היא מנסה לפתור את המשבר. אני מקווה שעדיין לא מאוחר מדי ושהיא אכן תצליח לצמצם את הפער הביורוקרטי שיאפשר למוסד להמשיך להתקיים".
סלומון: "מה שקורה עם בית אצ"ג הוא קצת אבסורדי, במיוחד כשהימין בשלטון. המקום הזה צריך להיות מחובק על ידי הממסד ומשרד התרבות".
"לחשוף יוצרים אבודים"
אחד המהלכים שעליהם עובדים בבית אצ"ג הוא כתב העת "יהי", שיושק כאמור בערב חגיגי בשבוע הבא.
"כתב העת הזה הוא חלום שלי שמתבשל כ־20 שנה", מספר העורך סלומון, "אני מפרסם שירה במחוזות השמאל, ב'הארץ' פורסמו שירים שלי על פינוי עמונה ועל בג"ץ, וצריך לתת קרדיט לבני ציפר שפרסם אותה תחת הכותרת שירת מתנחלים, אבל תמיד אמרתי שצריך להקים במה שתשמיע את הקול הזה".
"יהי" הוא הבמה הזו?
סלומון: "'יהי', בציווי, הוא כתב עת פואטי־פוליטי ברוח אצ"ג, שישמש במה להצגת תרבות לאומית עברית. הוא מיועד להציג את דמותה התרבותית והרוחנית של ישראל, ולהתמודד חזיתית עם השאלות המהותיות, דרך התרבות. כמו אצ"ג, גם 'יהי' יהיה כתב עת נושך, שיעסוק בנושאים החמים והקשים ביותר בשיח הישראלי.
"הגרסה האינטרנטית של 'יהי' כבר הופיעה, כשגם עליה וגם על גרסת הדפוס נלחמנו בשיניים מול הקשיים התקציביים. בכתב העת יהיו 140 עמודים של שירה, פרוזה, וידאו, אנימציה, ציורים, מסות, צילומים ועוד. הקמנו אתר אינטרנט בסטנדרטים בינלאומיים, ושמנו דגש גדול על הנושא הגרפי, כמו אורי צבי עצמו, שגם הוא ייחס חשיבות גדולה לממד האסתטי.
"בשירה הלאומית יש יוצרים אבודים ולא מוכרים שנמצאים בכל מיני התנחלויות. קיבלתי, למשל, שירים מנער גבעות שהגעתי אליו דרך הגרעין הקשה של נוער הגבעות. שיר אחד שהוא שלח הוא מפואר בעיניי. אני רוצה לפרסם ולהצמיח אותו.
"התוכן ב'יהי' הוא בגדול פוליטי, אבל יש מדור שנקרא 'האישי הוא הפוליטי' שבו יש טקסטים על משפחה כמרחב פוליטי. פוליטי בשבילי זה קודם כל תשוקה: לשנות, להשפיע, לטפל. יש לנו שירה חרדית, יצירה מזרחית ואמנות פמיניסטית. יש קטגוריה של אחד נגד השני שבה יש שיר שמאלני מול שיר ימני, שיר מזרחי מול שיר אשכנזי, שיר ערבי מול שיר יהודי. תרגמנו שירי מתנחלים לערבית, למשל שיר על שלושת הנערים החטופים, שמופיע בגרסת המקור לצד התרגום. יחד עם זה יש לנו שירים של משוררים ומשוררות ערבים וערביות, שגם הם מופיעים בערבית ובעברית, ויש כמובן משוררים ומשוררות מצד השמאלי של המפה.
"אנחנו בונים אליטה חדשה, פתוחה לכל מיני קולות, ועם זאת אליטה תרבותית לאומית, שלא מתביישת לשים את הצד הלאומי על השולחן - כחזון. הדגש העיקרי שלנו הוא על תרבות לאומית עברית חדשה".
אתם באמת מרגישים שהקול הימני־לאומי מושתק?
מרגליות: "ההשתקה מתרחשת כשאני עולה לבמה ויודעת שאם אגיד דברים מסוימים לא יקבלו אותי, אז יש לי צנזורה עצמית".
סלומון: "הימין לא בשלטון בשדה האמנותי, לא בתקשורת, לא במשפט ולא באקדמיה, וברגע שאין בסיס כוח מאחורי אמן הוא לא יצמח".
איפה אתם רואים את בית אצ"ג ואת "יהי" בעוד שנה? בעוד חמש שנים?
סלומון: "כגופים מובילים בתרבות הישראלית, גם ברמת המשאבים וגם ברמת התשוקה של יוצרים לבוא ליצור אצלנו".
מרגליות: "הייתי רוצה שדרך 'יהי' ובית אצ"ג, לעם תהיה סיבה לקרוא אמנות גבוהה. יש חסך בתרבות גבוהה שתקיים שיח עם העממיות, אנשים מחפשים שיח עמוק יותר, וצריך למלא את החלל הזה".
"טענות חסרות בסיס"
ממשרד התרבות והספורט נמסר כי "הטענות הועלו זה מכבר בעתירה שהגיש הגוף לבג"ץ, שקבע שהן חסרות בסיס. המשרד ביקש לאחרונה מבית אצ"ג להמציא לו דו"חות כספיים וחומרים נוספים, כדי שיעלה בידיו לבחון את בקשת הגוף לפרוס את החובות הכספיים שנצברו לגוף עקב קבלת כספי תמיכה שלא בדין. מעבר לכך, משרד התרבות העביר לבית אצ"ג 40% מהתמיכה השנתית עד כה, ולפנים משורת הדין לא נקט קיזוז מתוך המקדמות. המשרד מצפה שבית אצ"ג ישתף פעולה בהעברת החומרים האמורים, כדי שניתן יהיה לסייע לו. במקום לכלות את הזמן בפניות סרק לתקשורת, מוטב היה לבית אצ"ג לנצל את העת לקדם את הפתרון למשבר שאליו נקלע בשילוב ידיים עם המשרד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו