ערב פתיחת ועידת בחריין, הפלשתינים יכולים לרשום לעצמם ניצחון חלקי במאבקם להחרמת הוועידה. אחרי לחץ כבד על מדינות ערב וסדרה נוספת של השתלחויות מצד אבו מאזן בנשיא טראמפ, האמריקנים לקחו צעד אחד לאחור. הסדנה הכלכלית בבחריין תתקיים, אבל אחרת: המשלחות מירדן, מצרים, סעודיה, מרוקו, איחוד האמירויות וישראל יהיו בדרג נמוך. החלק הדומיננטי שלהן יהיו אנשי עסקים. ייתכן שבקונסטלציה שכזאת ישתחלו לפורמט גם אנשי עסקים פלשתינים בודדים. הוועידה מוגדרת עתה כא־פוליטית. ישראל תיוצג בין היתר על ידי האלוף (מיל') פולי מרדכי, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ויצחק קראוס, מנהל בית החולים שיבא. לעומת זאת, עשרות אנשי עסקים פלשתינים שקרובים לרש"פ כבר השיבו בשלילה לפניית האמריקנים. הבולט שבהם הוא בשאר אל־מסרי, שעומד מאחורי העיר הפלשתינית החדשה רוואבי. גם סין, רוסיה, טורקיה, לבנון וקטאר לא יהיו שם.
הפלשתינים כה גורפים בהתנגדותם לוועידה שנועדה להיטיב עימם, עד שהבהירו השבוע כי לא יאפשרו לקדם בשטחם פרויקטים שעליהם יסוכם בבחריין, אפילו אם הכסף יהיה "צבוע בערבית", כלומר כסף שמגיע ממדינות המפרץ, ולאו דווקא כסף אמריקני.
מול הבהרת שר החוץ הבחרייני, חאלד אל־חליפה, שהצהיר כי "הסדנה נועדה לתמוך בכלכלה הפלשתינית, ואין לה כל מטרה אחרת", באה תגובת שר החוץ הפלשתיני, ריאד אל־מלכי, שהבהיר מצידו כי "אם האמריקנים סוברים שבאמצעות הטבות כלכליות הם יפתו את הפלשתינים לוותר על ירושלים המזרחית או על מדינה פלשתינית, הם טועים". עזאם אל־אחמד, חבר הוועד הפועל של אש"ף, אף חידד את הדברים: "אין הצדקה להשתתפות ערבית בסדנה שמטרתה לחסל את הבעיה הפלשתינית". ובלשכתו של אבו מאזן הודיעו: "אנחנו לא למכירה". יתרה מזאת: תנועת פת"ח, שאבו מאזן עומד גם בראשה, הודיעה על שלושה ימי תהלוכות והתנגשות עם כוחות צה"ל בגדה בשבוע הבא. סגן יו"ר פת"ח מחמוד אלעאלול הגדיר את הצפוי כ"פעילות עממית זועמת". בבירות שבלבנון עתידים כל הפלגים הפלשתינים להשתתף בוועידת נגד שתכונס במקביל לוועידה בבחריין.
האמריקנים הציגו לפלשתינים את תוכניתם לגייס 68 מיליארד דולר שיפוזרו כמענקים לאורך עשור בין הרש"פ, מצרים, ירדן ולבנון. הפלשתינים מכירים את התוכנית לסלול בשלב ראשון כביש מהיר שיחבר בין הגדה לרצועה, והם עודכנו גם ברצונו של הממשל האמריקני להשקיע בפיתוח של תעשיית היי־טק בגדה ואף להקים נמל ימי ואווירי בעזה. אבו מאזן גם רשם לפניו את המסר שהעביר אליו השליח ג'ייסון גרינבלאט, ולפיו "ההטבות לפלשתינים יהיו מיידיות אם רק יסכימו להשתתף בעסקת המאה". ואחרי כל זאת הוא עומד בסירובו.
האמריקנים ביקשו מהפלשתינים, כמו מישראל, לשרטט הסכם שהצד השני יוכל לקבל ושהם יוכלו לחיות עימו. ישראל נענתה לאתגר. יום אחד, כשהיסטוריונים יעסקו בקורות עסקת המאה, יתברר עד כמה הדוק היה שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בתהליך יצירתה. הפלשתינים לעומת זאת דחו את הבקשה, ממש כפי שהם דוחים עתה כל ניסיון לשלבם בוועידה בבחריין. אבו מאזן שולל את התפיסה האמריקנית־ישראלית ששלום כלכלי הוא הבסיס להסדר אזורי כולל. הוא מבקש לעסוק תחילה בסוגיות הליבה: ירושלים, התנחלויות, פליטים וגבולות המדינה הפלשתינית. בכל הנושאים הללו הוא אינו מגלה אפילו מידה מינימלית של גמישות. ארה"ב וישראל הולכות הפוך: קודם כלכלה ורק אחר כך נושאי ליבה.
"הזמן להתרעה אסטרטגית"
אבו מאזן כבר בן 83. רבים סבורים כי הוא דואג לא רק לבני עמו, אלא גם גם לאופן שבו תצטייר דמותו בספר ההיסטוריה הפלשתיני. יו"ר הרשות מבהיר פעם אחר פעם שבמשחק הזה הוא לא מתכוון להשתתף. "לא אהיה בוגד", הוא אומר למקורביו. הוא גייס לצידו את רוסיה וסין, שכאמור לא יבואו לוועידה, ומקווה שקטאר והאירופאים ימלאו את "החור" התקציבי שנוצר ברש"פ, "'חור' שארה"ב וישראל אחראים לו", לדבריו.
"אני לא למכירה". אבו מאזן מבקש לעסוק תחילה בסוגיות הליבה // צילום: אי.פי.איי
אל"מ (מיל') מיכאל מילשטיין, ששימש עד השנה שעברה יועצו לענייני פלשתינים של מתאם הפעולות בשטחים וראש הזירה הפלשתינית באגף המודיעין של צה"ל, מפרסם בימים אלה, במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי, נייר שיש בו רלוונטיות רבה לעניינים שבהם אמורים לעסוק בבחריין. מילשטיין קובע שם בין היתר כי הגיעה העת ל"התרעה אסטרטגית" מול הרשות הפלשתינית. לנוכח מצבה של הרשות והמשבר הכלכלי המתמשך בתחומה, מילשטיין מזהיר מפני כמה איומים: התרחבות מעגל הפלשתינים שיהיו מעורבים באירועי אלימות, טרור והפרות סדר; הרמת ראש מצד חמאס נוכח מוגבלות הרשות הפלשתינית; פגיעה בתיאום הביטחוני עם ישראל; וקשיים תפקודיים של הרשות במישור האזרחי, שישראל תיאלץ לטפל בהם.
במסמך שלו, מילשטיין פורש בקצרה את הרקע למשבר הכלכלי המחריף ברשות: החלטתו של אבו מאזן להפסיק לקבל את כספי המסים שישראל גובה עבורו, שהיא מעין התרסה על החלטת ישראל לקזז מכספים אלה את הסכום שהפלשתינים מעבירים למשפחות המחבלים.
תזכורת: כספי המסים שישראל גובה עבור הרש"פ מהווים כמחצית מתקציבה: 9 מיליארד מתוך כ־18 מיליארד בשנת 2018. ההפסקה בפועל של העברת כספי המסים לרש"פ כבר גרמה לרשות להכריז לפני כארבעה חודשים על מדיניות חירום כלכלית. במרכז המדיניות החדשה: קיצוץ של כ־50 אחוזים בשכר 160 אלף פקידיה, שמהם 65 אלף פעילי מנגנוני הביטחון.
לנתון הזה צריך לצרף גם נתונים מהדו"ח האחרון של הבנק העולמי, שעוסק במצב הרש"פ ובירידה המתמשכת בסיוע הבינלאומי שניתן לה: אם ב־2010 עמד הסיוע הכללי לרש"פ על כ־4.5 מיליארד שקלים, הרי ב־2018 הוא קטן לכ־2 מיליארד שקלים. גם הירידה בתקציב אונר"א, ש"החזיקה" עד כה את מחנות הפליטים ביו"ש, משפיעה על המציאות הכלכלית ברש"פ, וכך גם הצמצום בסיוע האמריקני לפלשתינים, מאז הקרע החריף בין וושינגטון לרמאללה בעקבות העברת השגרירות לירושלים.
ואחרי שאמרנו את כל זאת כדאי לציין: מי שעדיין מחזיק את הראש של הכלכלה הפלשתינית מעל המים היא ישראל: יותר מ־100 אלף פלשתינים באים מדי יום לעבוד בתחומה. 130 אלף פלשתינים מתפרנסים מהשווקים הישראליים, ושוק העבודה הישראלי הוא למעשה צינור החמצן העיקרי של הרש"פ כיום.
ההזדמנות של ערורי
המצב הכלכלי המידרדר של הרש"פ והחלטתה להחרים את ועידת בחריין מטרידים את ארה"ב וישראל לא רק כלכלית, אלא גם ביטחונית. מידע שהגיע למערכת הביטחון מלמד כי על רקע היעדר היציבות ברשות הפלשתינית, החלו לאחרונה פלגים המזוהים עימה לאגור נשק, במגמה להצטייד לקראת היום שאחרי אבו מאזן. גם הדרך שבה יתנהל פת"ח בחודשים הקרובים היא בגדר תעלומה. פת"ח, שיושב כבר תקופה ארוכה על הגדר בכל הנוגע לנורמליזציה ולהימנעות מטרור מול ישראל, ניזון בתקציביו מהרש"פ. אם הרש"פ תיחלש כלכלית ואולי אף תקרוס, גם פת"ח ייפגע כלכלית, מה שישליך כנראה מיידית על מעמדו של חמאס בגדה ויאפשר לו להפוך לדומיננטי יותר.
מתחת לפני השטח חמאס מנסה לייצר בתחומי יו"ש עוד פיגועים. ב־2018 נעצרו שם 3,173 חשודים בטרור, נתפסו 406 נשקים ושב"כ סיכל 820 התארגנויות טרור, כמחצית מהם של חמאס. בארבעת החודשים הראשונים של 2019 נעצרו 1,077 חשודים בטרור, נתפסו 263 נשקים וסוכלו עוד כ־200 התארגנויות טרור, כששוב - כמחצית מהן של חמאס. רבות מחוליות חמאס סוכלו עוד בשלב התכנון, וזאת הודות לפרישה מודיעינית של ישראל. במהלך השנה שעברה צה"ל חשף בגדה מטעני חבלה במשקל כולל של יותר מ־200 ק"ג. חלקם יועדו לפיגועי תופת קשים בתוך "הקו הירוק".
באחד המקרים הופעל מעזה אויס רג'וב, פעיל חמאס בן 25, תושב העיירה דורא שליד חברון. רג'וב הודרך בהכנת מטעני חבלה ומפעיליו הנחו אותו לאתר יעד לפיגוע בתחומי "הקו הירוק", דוגמת "בניין גדול, קניון, מסעדה, בית מלון, רכבת או אוטובוס". אויס גייס שני פעילי חמאס נוספים, כדי שיסייעו לו לאתר יעדים מתאימים לפיגוע בישראל. הפיגוע תוכנן לאוקטובר האחרון. שב"כ עצר את החוליה בספטמבר.
פיגוע קשה אחר תוכנן להתבצע באמצעות מפגע מתאבד ורכב תופת באזור מעלה אדומים, סמוך לריכוז צפוף של ישראלים, חיילים ואוטובוסים. הפיגוע תוכנן לביצוע סמוך ליום הבחירות. בשב"כ אומרים שרק מעצרו של יחיא אבו דיה, תושב הכפר א־זעיים, מנע את ביצועו. גם בתכנון זה היו מעורבים אנשי חמאס־עזה, שגייסו את אבו דיה לפעילות.
במערכת הביטחון מעריכים כי ככל שקרב מועד כינוסה של הוועידה בבחריין, יגבירו חמאס־עזה וחמאס־חו"ל את מאמציהם להוציא אל הפועל עוד פיגועים בתחומי ישראל, יו"ש וירושלים. מי שקשור כבר שנים לניסיונות הבלתי פוסקים של חמאס לייצר טרור ביו"ש, הוא סלאח ערורי, כיום סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, שמעורב אמנם במאמצי ההסדרה בעזה, אך עוסק גם בבניין תשתיות טרור של חמאס ביו"ש. מחלקת המדינה של ארה"ב הודיעה לאחרונה כי היא מקצה פרס כספי - עד 5 מיליון דולר - לכל מי שיוביל לזיהוים ולאיתור מקומם של סלאח ושני פעילים צבאיים בכירים בחיזבאללה.
לצד החשש מפעילות חמאס, גורמי ביטחון מתריעים גם מהתגברות גל הסכינאות, לאחר שבשלושת השבועות האחרונים - מאז פיגוע הדקירה בעיר העתיקה של ירושלים בסוף מאי - חלה עלייה במספר הניסיונות לבצע פיגועים כאלה, ונעצרו כמה סכינאים, שככל הנראה התכוונו לדקור ישראלים. בין היתר נעצרו נושאי סכינים בפתח מערת המכפלה בחברון, בעמדת בידוק בכניסה לקריית ארבע, במחסום קלנדיה ובעין יעל שבירושלים, שם נרצחה אורי אנסבכר בפברואר האחרון.
הצד הכלכלי של עסקת המאה ייחשף אפוא בשבוע הבא, וזאת בשונה מצדדיה האחרים, שעוסקים בנושאי הליבה. ג'ייסון גרינבלאט היה השבוע כן בעניין זה כאשר הודה כי אלמלא הבחירות החוזרות בישראל, גם הצד המדיני של עסקת המאה היה יוצא לאור. הוא נקב בתאריך 6 בנובמבר כתאריך יעד לפרסום התוכנית במלואה, לאחר שתורכב ממשלה חדשה בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו