הלוחשים למשטרה

ביולי האחרון, כאשר סערת החלפת המפכ"ל כבר היתה בעיצומה והתקשורת דנה ללא הרף בספינים והשערות בנוגע להארכת כהונתו של המפכ"ל לשעבר, רוני אלשיך, וזהות מחליפו הפוטנציאלי, התארח סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה באירוע בעל אופי שונה מהשגרה המשטרתית, שעסק - איך לא - בנושא "המשטרה והתקשורת".

המדובר הוא בפורום "משטרה חברה" המתקיים זה שנים מספר בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון מחקר "פוליטי א־מפלגתי" פרטי, המקדם מדיניות אשר יש המזהים אותה עם השמאל. במסגרת הפורום נפגשת הקצונה הבכירה של המשטרה עם מומחים מהאקדמיה ומתחומים נוספים שבוחר המכון, במטרה ללבן יחדיו סוגיות עקרוניות הנוגעות לעבודת המשטרה.

לידי "ישראל היום" הגיעו מסמכים פנימיים של המשטרה הנוגעים לימי העיון הללו, ובהם תוכניות הכנסים, סיכום הדיונים בהם ומידע חשוב בנוגע לאופי התקשרותה של המשטרה עם המכון. המסמכים נחשפו בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש ארגון "לביא", הפועל למען מינהל תקין בישראל.

המפגש שהתרחש באותם ימים סוערים, תפס את המשטרה ברגע רגיש במיוחד, והמפכ"ל, שפתח את הדברים, היה מוכן להודות בפני הפורום המצומצם שבפניו כי המשטרה במשבר: "זוחלים באמון הציבור", נכתב בסיכום הקצר שהשתמר מהאירוע והגיע לידינו. בדבריו יש "התייחסות ל'שנה האחרונה'" וכי הוא "שם על השולחן את השפעת תיקי נתניהו והשפעתם על הסיקור".

המומחים שהביא המכון לדיון חיזקו את חששות המפכ"ל. פרופ' אריה רטנר מאוניברסיטת חיפה טען כי "נתוני הפשיעה... לא תומכים באמון הנמוך" ולפיכך, "המסקנה - מישהו מוביל אג'נדה שנבנית על ידי גורמים אינטרסנטיים". ומי הם? "גורמים בתקשורת ואחרים". 

נתי טוקר, כתב המדיה של "דה מרקר", סקר בעיות בשוק התקשורת ואת ההטיות השונות שבה הנובעות מהאינטרסים והאג'נדות של הבעלים. דבר מעניין למדי, לנוכח העובדה שהכנס כולו נערך במוסד פרטי שאינו נתון לפיקוח ציבורי. פרופ' קרין נהון התייחסה לרשתות החברתיות והוסיפה לדאגה: "המידע לא זורם באופן שוויוני או דמוקרטי ברשת". גם רביב טל, מנכ"ל ויגו, חברה העוסקת בניטור הרשתות החברתיות, המשיך באותו הקו: "הרשת בישראל, עם התרבות הישראלית - אלימה. זה גם גורם להסלמה ביחס כלפי גופי ציבור".

"לא להתקפל ולא למצמץ"

עיתונאי ערוץ 13, ברוך קרא, התייחס ליחסים בין המשטרה לכתבים הפליליים. לדבריו, למרות הנטייה של כתבים להיות ביקורתיים כלפי המשטרה, זו בעיה שקל להתגבר עליה. "הכתבים לא עוינים את המשטרה. מרגע שאין 'ייבוש', אין עוינות. ואין כאן בעיה אמיתית". 

ויש לו גם עצה למפכ"ל: "חקירות רה"מ, באופן מובהק מחולקות לפי מחנות. המחנות מיוצגים בכלי התקשורת. חקירות פוליטיקאים בשיח התקשורתי מתבטאות בשיח התקשורתי. העצה האישית - לא להתקפל ולא למצמץ. תחת הטירוף והכאוס, נכון לחזק את הקשר עם עיתונאים שהמשטרה תמצא כאמינים". המשטרה, אם כן, צריכה למצוא עיתונאים שהיא מעדיפה לעבוד איתם, ולדאוג לא "לייבש" אותם. 

מסיכום הדיון נראה שהמפכ"ל התרשם. לדבריו, הוא וקציניו צריכים להיות "טובים יותר בתקשורת הלא מתווכת - ולחפש מתווכים חדשים בשני מישורים: 1. לא להיות תלויים רק בתא הכתבים; 2. להרחיב את המעגל גם למובילי דעה... סוג של מתווכים אלטרנטיביים". 

מיומן הפגישות של המפכ"ל עולה כי הוא אכן נקט מדיניות כזו גם לפני המפגש, הוא הרחיב את אופקיו מעבר לתא הכתבים הפליליים, נפגש לתדרוכים גם עם כתבים מדיניים ופוליטיים, ובאופן חריג אף התמסר לצוות הצילום של אילנה דיין, שעל פי חשיפה באתר מידה הקדיש לה לא פחות משבעה מפגשים. 

מתשובות המשטרה לבקשת חופש המידע, עולה כי במסגרת שיתוף הפעולה שלה עם המכון הישראלי לדמוקרטיה "לא קיימת התקשרות חוזית בתוקף בין המשטרה לבין המכון הישראלי לדמוקרטיה".

המשטרה מסרה מסמכים הנוגעים לשלושת ימי העיון שהתקיימו בכהונת אלשיך, ובהם נכחה קל קצונת המשטרה הבכירה, אך באופן תמוה היא מציינת כי נכון לעכשיו היא לא יכולה לחשוף מסמך מסוים הנוגע ל"יחסי משטרת ישראל והחברה הערבית". לגבי מסמך זה "טרם התקבלה החלטה סופית".

"מייצרים שיח הדדי"

שיתוף הפעולה שלו זוכה המכון מצד המשטרה הוא חריג ומעורר שאלות רבות. מהחומרים עולה כי מלבד המפגש שעסק בתקשורת, התקיימו שני מפגשים נוספים. האחד ב־29.5.2017, שעסק בנושא "ציות לחוק ואכיפה בקרב אנשים נורמטיביים", ובמיוחד בשאלה "כיצד יוצרים רגישות להבדלים בין חוקים, בין אוכלוסיות ובין אמצעי אכיפה שסביר להשתמש בהם בנסיבות משתנות?"

מפגש נוסף התקיים ב־13.11.2017, שעסק ב"יחסי המשטרה עם החברה הערבית". כפי שפרסמנו בעבר, רעיונות שהושמעו במפגש זה דומים לדברים שנויים במחלוקת שהושמעו מאוחר יותר על ידי המפכ"ל בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, לפיהם "אם מישהו יורה בראשון לציון כנראה נתייחס אליו כעבריין, אבל מצד שני לא נרצה להכניס לכלא כל אדם שיורה בחתונה ערבית. יש הבדלים בנורמת הציות לחוק בין אוכלוסיות שונות". 

במפגש הזה למדו מפקדי משטרת ישראל על "רב־תרבותיות בישראל וההקשר היהודי ערבי" (מיכאיל קרייני, האוניברסיטה העברית), על "שיטור דיפרנציאלי של קבוצות מובחנות בישראל" (פני יובל, אוניברסיטת בן־גוריון). בין היתר ישבו הנוכחים לקבוצת עבודה עם נאילה עואד ראשד, מנכ"לית עמותת נשים נגד אלימות, שאת עבודת התזה שלה כתבה על "שכול פוליטי".

מארגון לביא נמסר: "ההתקשרות בין המכון הישראלי לדמוקרטיה ובין משטרת ישראל מוטה פוליטית ופסולה, במידה והתקשרות זו לא תופסק לאלתר אנו נפעל במישור המשפטי להפסקת ההתקשרות".

המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הטענות בכתבה הן טענות ממוחזרות המבקשות לקעקע כל יכולת לקיים דיון מעמיק וענייני בסוגיות מורכבות שעל סדר היום, של גופים ומערכות המובילים תהליכים ארוכי טווח בהם משתתפים אנשי המכון ומומחים מחוצה לו".

ממשטרת ישראל נמסר: "למען הסר ספק, שיתוף הפעולה בין המשטרה למכון נוגע אך ורק לסוגיות של משטרה־חברה, כחלק ממגוון שיתופי פעולה אקדמיים ומקצועיים אחרים שנועדו לייצר שיח והפריה הדדית בנושאים שעל סדר היום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו