"ליולדות בישראל אין מספיק אפשרויות לבחירה חופשית בלידה, ואין מספיק גישה ללידה טבעית. לכן על משרד הבריאות לאפשר לידות בית, וכן לידות במרכזי לידה מחוץ לבתי החולים". כך עולה מנייר עמדה יוצא דופן של המועצה הלאומית לביו־אתיקה, הגוף המייעץ למשרדי הבריאות והמדע.
עוד בהמלצות: הקמת מסלולים מקבילים בבתי החולים ללידה בניהול רופא וללידה בניהול מיילדת.
מטרת השינויים הללו, לדברי המועצה הממליצה, היא לחזק את האפשרות של נשים לעשות בחירה חופשית, לקבל החלטות על אופן הלידה שלהן ולדאוג לכיבוד רצונותיהן. ההמלצות סוכמו בתום שורת דיונים שקיימה המועצה בנושא הטעון עם נציגי משרד הבריאות.
כיום מתאפשרות לידות בית בישראל בתנאים מוגבלים, ולנוכח קיומו של חוזר משרד הבריאות אשר מזהיר באופן חריג כי בטוח יותר ללדת בבית חולים. לפני כשנתיים סגר משרד הבריאות מרכזים ללידה טבעית שהוקמו כדי לאפשר לנשים שגרות במרחק מבתי החולים ללדת במקום קרוב יותר. עתירה בנושא הוגשה לבג"ץ, ובחודשים הקרובים יתקיים דיון מורחב בעתירה בהרכב של שבעה שופטים.
חברי הוועדה ציינו כי יש שתי פרדיגמות בלידה - פרדיגמה פיזיולוגית בניהול מיילדת ופרדיגמה רפואית בניהול רופאות ורופאים, ושתיהן יעילות ובטוחות. עם זאת, חברי הוועדה התרשמו כי עבודתן של המיילדות בבתי החולים בכפיפות לצוות הרפואי מקשה יישום לידה טבעית, וכי המיילדות "חשופות ללחצים מנהליים ומקצועיים לפעול על פי הפרדיגמה השלטת. בנסיבות אלה, יכולתן של נשים לבחור ללדת על פי הפרדיגמה המיילדותית היא מוגבלת מאוד".
להכשיר יותר מיילדות
המלצת המועצה לביו־אתיקה היא להקים מסלולים מקבילים ללידה - אחד בניהול רופאים ואחד בניהול מיילדות בכל בתי החולים ולהכשיר יותר מיילדות בלידה פיזיולוגית. כמו כן, ציינו כי "על משרד הבריאות לתמוך באפשרות של לידה מחוץ לבתי החולים, הן בלידות בית והן במרכזי לידה עצמאיים בניהול מיילדות. משרד הבריאות יקבע הנחיות מקצועיות לניהול הלידה ותנאים להעברה בטוחה לבית החולים במידת הצורך, ואף יפעל להסיר חסמים המונעים לידות כאלה כיום כגון ביטוח, מימון במסגרת חוק ביטוח בריאות, וכן חקיקה שתגדיר כי מקום שמשמש לקבלת יולדות - אינו מצריך רישוי כמו בית חולים".
עוד מצוין בנייר העמדה כי על משרד הבריאות ליזום מחקר יסודי שיבדוק את איכות הטיפול ביולדות ובטיחותו, כולל חופש הבחירה ומידת ההסכמה מדעת ושישווה בין לידות בחדרי לידה ללידות במרכזי לידה. הוועדה דנה בהרחבה בנושא חופש הבחירה של נשים והזכות לאוטונומיה על גופן, שמתחייבים גם מעקרונות האתיקה וגם מחוק זכויות החולה. חוויית הלידה, שמערבת גם היבטים ואיברים אינטימיים, אף מחדדת ומדגישה עוד יותר את הצורך בחופש בחירה ובאוטונומיה.
"חופש הבחירה של היולדת מוגבל כתוצאה מכמה גורמים הקשורים במבנה המערכת, בשיקולים העומדים ביסוד התנהלותו של הצוות המטפל בבואו לקבל החלטות ביחס ללידה ובייחודיות של תהליך הלידה ועוצמתו", ציינו במועצה לביו־אתיקה. הם הוסיפו כי אף שבלידה יש אחריות גם לחייו של העובר - סמכותה וזכותה של האישה לקבל החלטות גם אם מדובר ב"הגברה קלה" של הסיכון לעובר.
הם מציינים כי אסור להתנות טיפול בהסכמת האישה לתנאים בבית החולים או בהיענות לדרישות המערכת. מבחינה מעשית, המועצה ממליצה לשנות את טופסי ההסכמה והפרקטיקות של קבלת הסכמה מצד היולדת, כך שהיולדת תאשר כל נושא בנפרד "ללא לחץ ואיומים וללא התניית טיפול או איום בנטישה".
צורך באיזון בזכויות
פרופ' אפרת לוי־להד, יו"ר משותפת של המועצה הלאומית לביו־אתיקה ומנהלת המחלקה לגנטיקה בשערי צדק, אמרה כי "אנו נותנים לנשים להחליט ויש צורך באיזון בין זכויות ההורה לזכויות היילוד. אנחנו חושבים שהסיכונים שקיימים במערכת הלא רפואית הם כאלה, שסביר שאדם יחליט שהוא רוצה ליטול אותם על עצמו. משום כך חשבנו שנכון לאפשר זכות בחירה לנשים. כיום המדינה לא מאפשרת לממש אותה בצורה מספקת".
עו"ד אליזבט ברנט מארגון יולדות - למען שיפור שרותי הלידה בישראל אמרה כי "נייר העמדה של המועצה הלאומית לביו־אתיקה קובע כי במערכת הבריאות בישראל האפשרות של נשים לבחירה בלידה פיזיולוגית בבתי החולים ומחוצה להם, הנה מוגבלת, דבר הפוגע בזכויות האדם של היולדות. מצבים של התניית טיפול בהסכמה לפרוצדורות מסוימות, החתמה על טפסי הסכמה גורפים והפעלת מערכת לחצים כבדה לקבלת הסכמת היולדות מנוגדים לחוק הישראלי ולכללי האתיקה הרפואית".
