חוק החסינות: השינויים, הדיונים והמחלוקות לאורך השנים

מה היה פגום בחוק החסינות במתכונתו הקודמת, שבמסגרתו היה מתייצב היועץ המשפטי לממשלה בפני חברי ועדת הכנסת, ומנסה לשכנע אותם להסיר חסינותו של ח"כ על מנת שניתן יהיה להעמיד אותו לדין פלילי? מדוע יזמו הח"כים מהליכוד רוני בר־און ומיכאל איתן ב־2005 תיקון בחוק החסינות, והצליחו לשכנע את הח"כים לתמוך בו? 

כדי להבין זאת, צריך לחזור 16 שנים לאחור. בתקופת הכנסת ה־16 (מ־2006-2003) הגיש היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, ארבע פעמים בקשות לכנסת להסרת חסינותם של ח"כים שנאסף נגדם חומר שהצדיק כתב אישום פלילי. בשלוש מתוך ארבע הבקשות, מזוז לא הצליח לשכנע את חברי הוועדה להסיר את חסינות הח"כים.

הח"כים בר־און ואיתן רצו לשים קץ לתופעה שלפיה הח"כים מעורבים אוטומטית בהליך הסרת החסינות של חבריהם, ולעיתים מתוך שיקולים שונים ומשונים דוחים את הבקשה להעמיד לדין ח"כים שחשודים בביצוע עבירות פליליות. ההצעה שיזמו היתה מבוססת על הצעה שהועלתה בזמנו ע"י פרופ' קלוד קליין. הרעיון הגלום ביוזמה לא היה למנוע מהכנסת להסיר את חסינותו של ח"כ החשוד בפלילים, אלא להעביר לח"כ החשוד את האפשרות לבקש מהכנסת שתעניק לו חסינות - אם יש לו ראיות לכך שכתב האישום לא הוגש בתום לב או תוך אפליה.

אברהם הירשזון בעת שחרורו מהכלא // צילום: גיל אליהו/ג'יני

מני מזוז // צילום: אורן בן חקון

רוני בר און // צילום: יואב ארי דודקביץ

מיכאל איתן // צילום: יהושע יוסף

מאז שתוקן החוק ב־2005, הועמדו לדין תשעה ח"כים שהיועמ"ש מצא כי עברו עבירות שמחייבות להגיש נגדם כתבי אישום. איש מהם לא הגיש בקשה לכנסת להעניק לו חסינות. מדובר בח"כים אביגדור ליברמן, אברהם הירשזון, חיים רמון, צחי הנגבי, שלמה בניזרי, עמרי שרון, מיכאל גורלובסקי, מוחמד ברכה וסעיד נפאע.   

אגב, ב־1997 המליצה ועדה בראשות משה נסים (שהיה שר המשפטים) להוציא לחלוטין את הטיפול בהסרת חסינות מידי הכנסת, לידיו של גוף חיצוני. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו