למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק להפרטת התאגיד

היועצת המשפטית לממשלה יצאה היום (ראשון) בחוות דעת נגד הצעת חוק שעשוי לשנות דרמטית את מעמדם המשפטי של חברי הכנסת. על פי חוות הדעת, ההצעה של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) תיצור "עיר מקלט" שתעניק לחברי הכנסת חסינות כמעט מוחלטת מפני הליכים משפטיים ותפגע בעקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית. כאמור, למרות התנגדות היועמ"שית - ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק להפרטת התאגיד.

הצעת החוק של גוטליב מציעה לקבוע כי ח"כ יהיה חסין מהליך פלילי או אזרחי נגדו אלא אם כן הכנסת קבעה ברוב של 90 ח״כים כי המעשה לא בוצע במסגרת מילוי תפקידו של הח״כ ולא מגיע לו חסינות כיום החוק מתפרש כנותן חסינות מהותית לח"כ אך מאפשר לפתוח בחקירה והגשת כתב אישום ורק אח״כ אותו ח״כ פונה למליאת הכנסת ומבקש את אישורה ברוב להצביע כדי לתת לו חסינות ולקבוע שהמעשה נעשה במסגרת מילוי תפקידו.

במקביל פורסמה עמדת היועמ"שית בנוגע להצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי. לדבריה, המסר העולה מההצעה ברור וחמור – ביקורת על השלטון או שידור תכנים שאינם מיטיבים עם השלטון תוביל לצעדים נגד גופי תקשורת ולהגבלתם, בלי כל תשתית מקצועית להצדיקם.

שר המשפטים, יריב לוין, אמר בתגובה בישיבת הממשלה כי "נפלה תקלה, שגגה, אני בטוח. חוות הדעת הזאת הגיעה לתקשורת לפני שהיא הגיעה במייל למשרדי. בייעוץ המשפטי לא חשבו אפילו להציע לי לעיין בה מראש, אולי להעיר הערות, זה לא קרה. וככה זה נעשה באופן שיטתי, היעדר שיתוף פעולה מוחלט. שולחים חוות דעת לתקשורת, מדלגים עליי. אמרתי כבר כמה פעמים שהיה ראוי להעביר את חוות הדעת אליי קודם, לראות אם יש לשר המשפטים הערות, אולי הוא יוכל להעיר את עיניכם"

שר התקשורת, שלמה קרעי, הוסיף: "הייעוץ המשפטי הציע שנביא חוק ממשלתי. אלא שהיום העברנו בממשלה הצעת מחליטים בנוגע לעיתון 'הארץ', אחרי ששנה וחצי הם סירבו להעביר לי החלטה בעניין. לצערי בלתי אפשרי לממש את המדיניות שלנו באמצעות חוקים פרטיים, ולכן הם מחייבים אותנו לפעול בצירים עוקפים. תהיה עבודת מטה, שקופה, באמצעות נבחרי הציבור".

בדברי ההסבר להצעת החוק שלה טוענת ח"כ גוטליב כי החוק הקיים כבר קובע "חסינות מובהקת ומוחלטת" לחבר הכנסת מפני הליך פלילי או אזרחי בשל מעשה או אמירה במסגרת מילוי תפקידו. לטענתה, בתי המשפט חרגו מסמכותם לאורך השנים כאשר לקחו על עצמם את הסמכות לקבוע האם פעולה מסוימת נעשתה במסגרת התפקיד".

"לבית המשפט אין כל כלי להתערב, להעריך או לקבוע את מסגרת מילוי תפקידו של חבר הכנסת", נכתב בדברי ההסבר. "הגשת תביעה או זימון לחקירה על אף החסינות היא ניסיון חרפתי להטיל אימה על חבר הכנסת ולהשתיקו".

מנגד, בחוות דעת חריפה שפורסמה היום, קובעת היועצת המשפטית לממשלה כי הצעת החוק תהפוך את החסינות הפרלמנטרית ל"עיר מקלט" ותיצור למעשה "שכבה מורמת מעם". לדבריה, ההצעה תמנע בפועל כמעט כל אפשרות לחקור חברי כנסת או להגיש נגדם תביעות, גם במקרים שאינם קשורים כלל לתפקידם הפרלמנטרי.

"הדרישה לרוב של 90 חברי כנסת היא כמעט בלתי אפשרית להשגה", הסבירה היועמ"שית בחוות דעתה. "המשמעות המעשית היא מתן חסינות גורפת שחורגת בהרבה מהתכלית המקורית של החסינות הפרלמנטרית".

חוות הדעת מצביעה על שורה של בעיות מעשיות בהצעה. ראשית, גופי החקירה יצטרכו לחשוף ראיות רגישות בפני הכנסת עוד לפני פתיחת החקירה, מה שעלול לשבש את החקירה עצמה. במקרים של מידע מודיעיני רגיש, הדבר יהפוך את החקירה לבלתי אפשרית כמעט לחלוטין.

"חברי האופוזיציה יהיו חשופים יותר להליכים משפטיים"

בעיה נוספת שמעלה היועמ"שית היא החשש מאפליה פוליטית מובנית. הרוב הדרוש של 90 ח"כים יוצר מצב בו הקואליציה יכולה להגן על חבריה, בעוד שחברי האופוזיציה עלולים להיות חשופים יותר להליכים משפטיים. "המנגנון המוצע עלול להפוך לכלי פוליטי במקום להגן על העבודה הפרלמנטרית הלגיטימית", נכתב בחוות הדעת.

היבט בעייתי נוסף נוגע לפגיעה בזכויות אזרחים. אזרחים שנפגעו מהתנהלות של חברי כנסת יתקשו מאוד לתבוע את זכויותיהם, שכן יצטרכו תחילה לשכנע 90 חברי כנסת לאשר את התביעה. "זוהי פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות", קובעת היועמ"שית.

ההצעה אף מעוררת קשיים במישור הבינלאומי. חוות הדעת מזהירה כי החוק עלול לעורר בעיות ביחס לעקרון המשלימות בדין הבינלאומי, עם השלכות מדיניות פוטנציאליות.

במקום הצעת החוק הנוכחית, ממליצה היועמ"שית על הקמת ועדה ציבורית מקצועית שתבחן את סוגיית החסינות באופן מעמיק ומאוזן - " ככל שהכנסת סבורה שיש מקום לבחון מחדש את
מוסד החסינות, ראוי היה שתוקם ועדה ציבורית אשר תבחן את הנושא במנותק משיקולים פוליטיים או אישיים, או מהליכים קונקרטיים כאלה ואחרים, ולאחר מכן ניתן יהיה להביא את הדברים לבחינה
מעמיקה ועניינית בכנסת, תוך בחינת השאלה האם אכן יש מקום לערוך שינויים מהותיים במוסד החסינות ולהרחיב באופן חריג את תחולתו".

אביטל סומפולינסקי מהייעוץ המשפטי: "אנחנו נפתיע אתכם כשנאמר שצריך להתנגד להצעת החוק הזו. בהקשר החוקתי ישנה שאלה אם במדינה דמוקרטית חייב להיות שידור ציבורי, אבל פה יש שאלה אחרת - האם לסגור שידור ציבורי קיים. צריך לבצע עבודת מטה מקיפה בעניין, זו דרך המלך".

השר לוין: "אחזור על דברים שאמרתי בעבר בעניין הזה. לשידור ציבורי יש שלושה מאפיינים: ממומן מכספי הציבור, זה מתקיים כאן. השני שיש בו מגוון דעות, וזה לא בדיוק קורה. והשלישי - זו לא הממשלה שלא מוצא חן בעיניה מה שקורה בתאגיד, אלא רוב מוחלט מהציבור. איך אני יודע? כי אין רייטינג".