למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק להפרטת התאגיד

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה היום (ראשון) סדרת חוות דעת נגד יוזמות חקיקה של הקואליציה. במוקד - התנגדות להצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי, שלטענתה מעבירה מסר חמור לפיו "ביקורת על השלטון תוביל לצעדים נגד גופי תקשורת".

לדברי היועמ"שית, המסר העולה מההצעה ברור וחמור – ביקורת על השלטון או שידור תכנים שאינם מיטיבים עם השלטון תוביל לצעדים נגד גופי תקשורת ולהגבלתם, בלי כל תשתית מקצועית להצדיקם.

שר המשפטים, יריב לוין, תקף בישיבת הממשלה את התנהלות היועמ"שית: "נפלה תקלה, שגגה, אני בטוח. חוות הדעת הזאת הגיעה לתקשורת לפני שהיא הגיעה במייל למשרדי. בייעוץ המשפטי לא חשבו אפילו להציע לי לעיין בה מראש, אולי להעיר הערות. ככה זה נעשה באופן שיטתי - היעדר שיתוף פעולה מוחלט".

שר התקשורת שלמה קרעי הוסיף בוועדת הכלכלה: "היועמ"שית אומרת 'תעשו חוק ממשלתי', אבל שנה שלמה אני מחכה לחוות דעת מהייעוץ המשפטי על הצעת מחליטים להפסיק את המימון לעיתון 'הארץ' והם מסרבים לכתוב. הם טוענים שזה שינוי משטרי - בסדר, אנחנו נבחרי ציבור ואנחנו גם יכולים לשנות את המשטר אם נרצה. הם לא רק שולטים בלוח הזמנים, הם גם קובעים אותו לאין סוף כשמדובר בנושאים שלא מוצאים חן בעיניהם".

לדברי קרעי, "מכיוון שאין שום סיכוי לממש את סדר היום של הממשלה דרך הצעת חוק ממשלתית, הם פשוט לא מותירים לנו ברירה ומכריחים אותנו לפעול בצירים עוקפים. תהיה עבודת מטה שקופה וברורה לכולם דרך נבחרי הציבור בכנסת".

במקביל, פרסמה היועמ"שית חוות דעת חריפה נגד הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) שתשנה את מעמדם המשפטי של חברי הכנסת. על פי חוות הדעת, ההצעה תיצור "עיר מקלט" שתעניק לחברי הכנסת חסינות כמעט מוחלטת מפני הליכים משפטיים.

הצעת החוק של גוטליב מציעה לקבוע כי ח"כ יהיה חסין מהליך פלילי או אזרחי נגדו אלא אם כן הכנסת קבעה ברוב של 90 ח״כים כי המעשה לא בוצע במסגרת מילוי תפקידו. כיום החוק מתפרש כנותן חסינות מהותית לח"כ אך מאפשר לפתוח בחקירה והגשת כתב אישום, כאשר רק לאחר מכן חבר הכנסת פונה למליאה ומבקש את אישורה להעניק לו חסינות.

בדברי ההסבר להצעת החוק טוענת ח"כ גוטליב כי החוק הקיים כבר קובע "חסינות מובהקת ומוחלטת" לחבר הכנסת מפני הליך פלילי או אזרחי בשל מעשה או אמירה במסגרת מילוי תפקידו. לטענתה, בתי המשפט חרגו מסמכותם לאורך השנים כאשר לקחו על עצמם את הסמכות לקבוע האם פעולה מסוימת נעשתה במסגרת התפקיד.

"לבית המשפט אין כל כלי להתערב, להעריך או לקבוע את מסגרת מילוי תפקידו של חבר הכנסת", נכתב בדברי ההסבר. "הגשת תביעה או זימון לחקירה על אף החסינות היא ניסיון חרפתי להטיל אימה על חבר הכנסת ולהשתיקו".

בחוות דעתה קובעת היועמ"שית כי הצעת החוק תהפוך את החסינות הפרלמנטרית ל"עיר מקלט" ותיצור למעשה "שכבה מורמת מעם". לדבריה, "הדרישה לרוב של 90 חברי כנסת היא כמעט בלתי אפשרית להשגה. המשמעות המעשית היא מתן חסינות גורפת שחורגת בהרבה מהתכלית המקורית של החסינות הפרלמנטרית".

חוות הדעת מצביעה על שורה של בעיות מעשיות בהצעה. ראשית, גופי החקירה יצטרכו לחשוף ראיות רגישות בפני הכנסת עוד לפני פתיחת החקירה, מה שעלול לשבש את החקירה עצמה. במקרים של מידע מודיעיני רגיש, הדבר יהפוך את החקירה לבלתי אפשרית כמעט לחלוטין.

בעיה נוספת שמעלה היועמ"שית היא החשש מאפליה פוליטית מובנית. הרוב הדרוש של 90 ח"כים יוצר מצב בו הקואליציה יכולה להגן על חבריה, בעוד שחברי האופוזיציה עלולים להיות חשופים יותר להליכים משפטיים. "המנגנון המוצע עלול להפוך לכלי פוליטי במקום להגן על העבודה הפרלמנטרית הלגיטימית", נכתב בחוות הדעת.

היבט בעייתי נוסף נוגע לפגיעה בזכויות אזרחים. אזרחים שנפגעו מהתנהלות של חברי כנסת יתקשו מאוד לתבוע את זכויותיהם, שכן יצטרכו תחילה לשכנע 90 חברי כנסת לאשר את התביעה. "זוהי פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות", קובעת היועמ"שית.

ההצעה אף מעוררת קשיים במישור הבינלאומי. חוות הדעת מזהירה כי החוק עלול לעורר בעיות ביחס לעקרון המשלימות בדין הבינלאומי, עם השלכות מדיניות פוטנציאליות.

במקום הצעת החוק הנוכחית, ממליצה היועמ"שית על הקמת ועדה ציבורית מקצועית שתבחן את סוגיית החסינות באופן מעמיק ומאוזן - "ככל שהכנסת סבורה שיש מקום לבחון מחדש את מוסד החסינות, ראוי היה שתוקם ועדה ציבורית אשר תבחן את הנושא במנותק משיקולים פוליטיים או אישיים".