"נכנסתי לקרוא והתלהבתי": לאחר שחוקרים במעבדתו של פרופ' טל דביר באוניברסיטת תל אביב הצליחו, לראשונה בעולם, להדפיס לב חי במדפסת תלת-ממד מרקמות שנלקחו מחולה, יורם מנחם, שעבר השתלת לב מלאכותי, מלא אופטימיות.
צילום: גיל קרמר
"החדשות לגבי הלב המודפס הן חדשות נהדרות", סיפר ל"ישראל היום". "חבר שלח לי את הידיעה ואחרי שבדקתי שזה לא מתיחה של 1 באפריל נכנסתי לקרוא והתלהבתי. זה דבר מדהים אך צריך לקחת דברים בפרופורציות. לוקח לדברים זמן כדי להפוך לטיפול קונבנציונלי. זה תחום מרתק וזה יכול לעזור בהתמודדות עם מחלות קשות. זה לא פותר בעיה של מי שמחר בבוקר צריך השתלה. זה דבר מדהים וישראל בחזית הטכנולוגיה, אך אחרי שהערפל מתפוגג מבינים שיקח זמן שזה יבשיל. זה יהיה פתרון לחולים הבאים זה הישג מדהים".
ליבו של מנחם, בן 48 מחר, קרס והגיע למצב של אי ספיקה סופנית בעקבות דלקת ריאות קשה ומחלת רקע שמהן סבל. להשתלת לב מלאכותי הגיע כמוצא אחרון ומאז, כבר שנתיים שהוא ממתין לתרומת לב מנפטר.
מנחם סיפר ששבוע לאחר השתלת הלב כבר עלה קומה במדרגות. דבר שלא היה אפשרי לפני כן, וחודש אחרי כבר צעד ארבעה קילומטרים. אך הלב המלאכותי המשמש כ'גשר' עד להשתלת לב מתורם, הוא רק פתרון זמני.
"הדרך הכי טובה לחכות להשתלת לב היא לא לחכות. אז אני חי למרות ההמתנה והציפייה. חשוב להסביר ששימוש בלב המלאכותי הוא לא נטול השלכות. זה להסתובב עם תיק של 2.5 ק"ג על הגב ואתה מחובר לזה", הוסיף.
פרופ' דביר אמר בין היתר: "יש עדיין אתגרים לבנות מלכתחילה לב בגודל מלא. עכשיו בנינו לב אנושי בגודל המתאים לארנבת, והוא יגודל במעבדה עד שיגיע לגודל המלא". לדבריו, המחקר פותח פתח לרפואה עתידית שבה לא יהיה עוד צורך בהמתנה להשתלות ובתרופות המונעות דחייה של איברים.
לב ארנבת מודפס // צילום: יהושע יוסף
צילום: יהושע יוסף
במקום זאת יודפסו האיברים הדרושים בהתאמה אישית מלאה לכל חולה. החוקרים מקווים כי בעוד כעשר שנים יציבו בבתי חולים מדפסות של רקמות, כדי להחליף אברים. לדברי פרופ' דביר, כדי ליצור לב שלם צריך מיליארדי תאים, כשבמחקר עד עתה השתמשו במיליוני תאים, שאין בהם מספיק חומר גלם ללב שלם. הלב שהודפס מכיל תאי לב מתכווצים, אבל עדיין אין סנכרון של ההתכווצויות, ולוקח כמה ימים כדי להגיע לסנכרון כזה.
פרופ' ג'יי לביא, מנהל היחידה להשלות לב במרכז הרפואי שיבא, קצת צינן את ההתלהבות: "היו אליי המון פניות מחולים מועמדים מהשתלה מאז הפרסום, שכולם מאד מתעניינים ומתלהבים. כמשתיל לב הייתי מאד מאוד שמח אם הטכנולוגיה הזו הייתה בשלה ועומדת לרשותי כדי שלא אצטרך לבלות כל הלילה בניתוח השתלת לב, כפי שעשיתי רק הלילה, ואוכל בצורה יזומה ומתוכננת להתחיל בניתוח שמתחיל בהדפסת לב ומסתיים בהשתלתו.
"אך בניגוד לתחזית האופטימית של פרופ' דביר אני חושב שהטכנולוגיה הזו תבשיל לכלל יישום קליני עוד הרבה יותר מאוחר מאשר עשר השנים שהוא חזה. זו פריצת דרך מדהימה ואני מברך אותו ואת צוות החוקרים אך הדרך עוד ארוכה ואנחנו למודי אכזבות מניסיונות דומים כאלה ואחרים שהעלו תקוות גדולות והסתיימו במפח נפש. חשוב לא לרפות את ידי הציבור ולהזכיר שכרגע מה שיציל חיי אדם זו רק תרומת איברים. אם נחשוב שיש לנו מדפסת ביתית זה מה שיציל חיי אדם - אז חולים ישלמו בחייהם. בין ייצור של איבר תלת מימדי לייצור איבר שפועל, וגך גם אומרים החוקרים עצמם, יש עוד זמן רב וזהו רק השלב הראשון וזה גם הם אומרים".
נכון לינואר 2019 בישראל ישנם 85 איש שממתינים להשתלת לב וב-2018 נפטרו 14 מהחולים, במהלך ההמתנה להשתלה. ב-2018 בוצעו 26 השתלות לב.
ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, אמרה: "אין ספק שמדובר בהתפתחות טכנולוגית חשובה ומבורכת. חשוב לזכור כי עד שהטכנולוגיה תכנס לשגרה הטיפולית, לאחר שתיבדק ותוכח יעילותה, חייהם של אלפי הממתינים להשתלת איברים תלויים בהסכמה של משפחות לתרום איברים ולהציל חיים. חשוב לחתום על כרטיס אדי (כרטיס לתרומת איברים – מ.י.ב.א)".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
