ניצחון האידאולוגיה: ה"בוטים" מימין - מתוחכמים יותר ממצביעי השמאל

תוצאה העיקרית של בחירות 2019 כבר ברורה: לפי מדגם אחד, זה ניצחון גדול של הימין ובייחוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד. 

עד המדגם הראשון, נראה לי יום הבחירות כאחד השקטים, שלא לומר המנומנמים ביותר שאני זוכר. נראה, נכון לעכשיו, שיש אמנם מרכיבים בעייתיים בקואליציה העתידית, אבל אם פייגלין לא עובר את אחוז החסימה וליברמן כן עובר, אלו חדשות טובות. 

השמאל הפסיד. קשה לראות איך בני גנץ מרכיב קואליציה. מעולם לא עמדו בראש מפלגות המחנה האחוס"לי מנהיגים פוליטיים ברמה כל כך נמוכה, מגנץ דרך גבאי ועד זנדברג.

שוטטות במרכז ירושלים מביאה רעשים ורחשים. מאיזשהו מקום מטרטר הרדיו. 0.8 אחוזים פחות משיעור ההצבעה לפני ארבע שנים. אחרי זה מתברר שזה 2.5 אחוזים פחות. התחושות מהסביבה משקרות. ב־2015 שיעור ההצבעה היה גבוה יחסית, יותר מ־72 אחוזים.

טלפונים אוטומטיים. סמסים. איילת שקד נשמעת בסביבות השעה חמש זועקת "הצילו". "ביבי שותה אותנו בקשית", היא משדרת בטלפון, "אנחנו ממש במצב לא טוב". אכן, התוצאות במדגמים לא משופרות. גם שלי יחימוביץ' ואיציק שמולי מתחננים: מפלגת העבודה בסכנת מחיקה. מדהים. האם שיטת הגעוואלד עובדת? כנראה שבימין זה יכול לעבוד חלקית. אבל לא בשמאל, שם אתה שומע לאורך היום דיווחים על אנשים רושפי עיניים נוהרים לקלפיות. בתל אביב. בפרברי גוש דן.

כל אחד מסתכל בתחתית כוס התה שלו. מה אומרים עלי התה שנשארו בתחתית? יש היום לכל אחד מקורות אינפורמציה, נוסף על דיווחי הזרם המרכזי והרדיו בעיקר. אבל בסופו של דבר, תוצאות הבחירות, כמו שהערבים אומרים, זה כמו אבטיח: אתה לא יודע מה יש בפנים. אפילו מומחי האבטיחים מפספסים לרוב. וגם אם הם יכולים איכשהו לדעת שזה אדום מבפנים (גם אני יודע) ואולי לא רקוב, הם לא יכולים לדעת אם זה מתוק.

בנימין נתניהו בנאום הניצחן // צילום: ישראל היום 

אבל דבר אחד עולה בבירור מיום הבחירות, שלא היה כל כך ברור עד הדקה ה־90: הקו האידיאולוגי שהימין בראשות נתניהו מוביל הוא היום משמעותי ומורכב בהרבה מזה שמציע השמאל. בוחרי הימין - ה"בוטים" - מתוחכמים יותר ממצביעי השמאל שאפשרו לגנץ ולפיד לעשות קניבליזציה לשתי מפלגות השמאל המסורתיות.

נתניהו מבין היטב את מה שמתחריו, גם בימין, אינם מבינים. מדינת ישראל היא במוקד מלחמת הזהות של העולם הדמוקרטי המערבי. השמאל קשור ברגלו למשקולת בטון כבדה. זהו השמאל הרדיקלי הניאו־סטליניסטי. לאן שגוש הבטון הזה מושך, כל שרשרת המזון של השמאל והמרכז הולכת. ולכן הבחירות האלה היו כל כך משמעותיות וגורליות, גם אם נושא השטחים לא כיכב הפעם.

"אף אחד לא דיבר על הזקנים, על ניצולי השואה", אומר לי בעל קיוסק במרכז רחביה. וזה מפתיע. הרושם הוא שהוא צודק. לא הרשימות החברתיות הקיקיוניות ולא החברתיות הממוסדות, שזעקו "הצילני־נא" לפני נעילת שערי הקלפיות. אלו היו בחירות היסטוריות, מבלי שהבנו זאת עד שנפל הפור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו