נתניהו נותר בלתי מנוצח - אך ליברמן ממתין לנקמה

בעוד שספירת הקולות נמשכת ומפת המנדטים הולכת ומתבהרת, מתפנה המערכת הפוליטית לשתי שאלות בנוגע לעבר, ועוד אחת בנוגע לעתיד. מייד אחרי פרסום תוצאות המדגמים בערוצי הטלוויזיה, הודיע בני גנץ: "ניצחתי". יו"ר כחול לבן לא הסתפק בכך ומיהר למטה המפלגה בגני התערוכה ונשא, כשהרמט"כלים לשעבר יעלון ואשכנזי יחד עם יאיר לפיד לצידו, נאום ניצחון כביכול סוחף ומרגש, אולם בפועל הזוי ומטורף. כבר בזמן אמת שאלו את עצמם רבים במערכת הפוליטית מה לעזאזל הוא עושה, ועד לרגע זה אין תשובות. 

נאומו של גנץ נישא ללא שום בסיס עובדתי שתומך בתחושת הניצחון שניסה להפיח, ולא ברור את מי הוא נועד לשרת. אם התשובה היא שגנץ ניסה לקבע תחושת ניצחון כללית, הרי לא ברור מי היה הקהל יעד שלה. הפעילים המשולהבים וצופי הטלוויזיה בבית לא יכולים לסייע לו להרכיב קואליציה. ראשי המפלגות, שותפים אופציונליים למהלך ונשיא המדינה ראובן ריבלין, שעל פי החוק הוא שמטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על המועמד - הם שועלים פוליטיים ותיקים שנאום כזה, מלבד התמיהה האישית - אולי הגיחוך - שכנראה חשו כששמעו אותו, אינו מסוגל לקדם את גנץ מילימטר לכיסא ראש הממשלה. 

כתבות נוספות בנושא:

• נתניהו עשוי לקרוא לכחלון להתאחד עם הליכוד וליצור את הסיעה הגדולה ביותר

• הכישלון המהדהד של אבי גבאי

• נתניהו בנאום הניצחון: "זהו לילה היסטורי"

• בנט: "הגעוואלד של ביבי הצליח מדי"

היה זה נאום שעצם נשיאתו הוכתבה בידי יועצים אסטרטגיים שהובילו במו ידיהם את גנץ, יציר כפיהם, למחוזות הביזאר. גנץ הביא הישג מספיק מרשים בבחירות, כמי שהקים מפלגה שבתוך חודשיים הפכה למפלגה בסדר גודל היסטורי מבחינת מספר המנדטים, והיה יכול לסיים את ליל אמש בכבוד מבלי שיהפוך את עצמו לבדיחה מהלכת. זה לא רק בגלל שהקואליציה בראשותו לא התכנסה למספרים שהוצגו לכולם על המסך, אלא שגם הטיעון שעל הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר קרס בנקוף השעות ובזרימת קולות האמת. 

שאלה נוספת תופנה למי שגרמו למפץ בגוש הימין ולכאוס במחנה, שהיה עשוי להיות הרסני למחנה הלאומי אם התוצאות שונות רק במעט מהתוצאה שהתקבלה. מה לעזאזל חשבו נפתלי בנט ואיילת שקד שהקימו את הימין החדש. מפלגה ללא קהל יעד ברור, ללא מעריצים שרופים וללא כל חסינות שתגן עליה מפני ניסיון שתיית קולות של הליכוד ביישורת האחרונה, מהלך אותו היו אמורים לצפות כמי שנכוו רק לפני 4 שנים מתרחיש דומה. 

במקום לעמוד בראש מפלגת הבית היהודי עם 7-10 מנדטים, תלוי במומנטום שהיה יכול לנסות לייצר, מפרפרת המפלגה החדשה כעת בין חיים ומוות, מרחק פסע מאחוז החסימה – כרגע לרוע המזל- מתחתיו. גם אם יעבור בנט את אחוז החסימה בסופו של דבר, את התיקים המכובדים אותם רצה לדרוש, כבר לא יקבל. הקמת הימין החדש הייתה טעות פטאלית שהסתיימה בשלב הזה עם מחיר אישי כבד לראשיה אולם עם פוטנציאל הרס קטלני בהרבה למחנה כולו- שבדרך נס נמנע.

ועוד שאלה לגבי העתיד. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן נעלם אתמול מבלי להודיע שימליץ על נתניהו לראשות הממשלה או על כוונתו לשבת איתו יחד בקואליציה. בפעם הקודמת, יש לזכור, ליברמן נותר בחוץ. גם כניסתו המפתיעה בשלב מאוחר, הסתיימה במפח נפש לכל הצדדים עם התפטרותו מתפקיד שר הביטחון תוך הטחת ביקורת קשה נגד נתניהו. 

ראש הממשלה אמר אתמול בנאומו, נאום הניצחון האמיתי של ליל אמש, כי שוחח עם ראשי רוב מפלגות המחנה הלאומי וסיכם איתם על הליכה משותפת לקואליציה. ליברמן הוא זה שמנע מנתניהו את היכולת לומר ששוחח עם כולם. בימים האחרונים דווח כי הליכוד יצא בקמפיין ענק בשפה הרוסית כדי למחוק את ליברמן, לגמור לו את המנדטים, ולהעלים את מפלגתו כליל מהמגרש הפוליטי. ליברמן עשוי להיות תאב נקם וזעם בלתי כבוש על נתניהו, שאין לדעת מה יהיו ההשלכות לכך ותוכניותיו העתידיות. גם לא ברור מה יקרה אם יחליט בסופו של דבר כן להיכנס לממשלה, לאיזה תיק הוא מכוון. שר הביטחון הוא כבר היה וראה איך זה נגמר. התפטרותו היא שהביאה להקדמת הבחירות. אז מדוע לעזאזל היה צריך לעשות את כל הסיבוב ולגרור איתו מדינה שלמה, רק כדי לחזור אחרי כן בדיוק לאותה הנקודה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו