"אם האמת שחשפתי על מכירת הצוללות המתקדמות לא היתה כל כך נוקבת, לא היו משתוללים כלפיי בצורה כזו"

בבוקר יום שבת האחרון התעוררה אילה חסון ל"אינתיפאדה". פרסום שלה מאמש, במהדורת "שישי" שאותה היא מגישה בחדשות 13, ושעסק במכירת הצוללות הגרמניות למצרים, "הביא לשבירת שיא חדש ובזוי במיוחד, של תגובות מכפישות כלפיי, הטלת רפש, שקרים, עיוותי מידע ועליבות כללית", היא אומרת במיאוס. 

העיסוק בעסקת הצוללות כנראה לא היה מהדהד בעוצמות כאלה, אלמלא היה מדובר בישורת האחרונה של "מערכת בחירות מטונפת במיוחד", כהגדרתה של חסון. במהלך השבועות האחרונים נטען, ביתר שאת, כי אישור מכירת הצוללות הגרמניות המתקדמות למצרים הוסתר מראשי מערכת הביטחון הישראלית. חסון ביקשה להראות שאין ממש בדברים. 

"הראיתי מסמכים משנת 2012, שנגעו לצוללות הישנות, כדי להראות שמשרד הביטחון הוא שחקן פעיל ומשמעותי שמעורב כל העת במכירת הצוללות הגרמניות למצרים. אבל, בניגוד לטענות שהועלו, המסמכים שהצגתי מהשנים 2014 ו־2015 נוגעים לעסקת מכירת הצוללות המתקדמות מגרמניה למצרים, צוללות 3 ו־4. 

"באחד המסמכים, מחודש מארס 2014, מתועדת ישיבה בלשכת שר הביטחון דאז, בוגי יעלון, שבה אומר יעלון שישראל העבירה בקשה לגרמנים להימנע ממכירת הצוללות למצרים. יעלון גם מתייחס לכך שאם הגרמנים יאשרו לבסוף את עסקת מכירת הצוללות, ישראל צריכה לבקש פיצוי. מכאן, שכבר בשנת 2014 עסקת מכירת הצוללות המתקדמות והפיצוי שישראל תדרוש בגינה נמצאים בגדול על השולחן, בקרב כל הגורמים".

כלומר, בניגוד לטענות, יעלון לא מגלה את הדברים בדיעבד ורק במהלך שנת 2015?

"יש טענה שקרית שבשנת 2014 עסקת הצוללות היתה סגורה, ללא ידיעתו של יעלון. זה כמובן מידע לא נכון. למשל, בנובמבר 2014 שגריר ישראל בגרמניה, יעקב הדס, כותב במברק כי סוגיית הצוללות עלתה בפגישה בין נתניהו לשר החוץ הגרמני, שבה נתניהו התנגד נחרצות לעסקת מכירת הצוללות. לכך מכותבים מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל ועמוס גלעד, ראש האגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון, שעבד תחת השר יעלון. חודשים לאחר מכן, במאי 2015, כותב עמוס גלעד שהוא מציין לטובה לחיוב ובשביעות רצון מפגש עם שרת ההגנה של גרמניה, שעסק במכירת הצוללות המתקדמות ובתהליך הפיצוי לישראל. 

"אז בואי נסכם מה שיש לנו בינתיים. עמוס גלעד טען לאחרונה שזו עסקה מסוכנת לישראל. אז למה אתה מתייחס בזמן אמת לעסקה בחיוב ובשביעות רצון?

"יעלון מרמז על בגידה מצידו של ראש הממשלה, אבל הוא שותף לדברים. לא יכול להיות ששר ביטחון יודע בזמן אמת שהעסקה נחתמת ובתמורה ישראל מקבלת פיצוי מגרמניה, והיום הוא קורא לזה כמעט בגידה. למה בזמן אמת לא כינה את הדברים כמעט בגידה? ואם כך חשב, למה לא ביקש, למשל, לכנס את הקבינט המדיני שעוסק בענייני הצטיידות? למה לא מחה על כך בפני הרמטכ"ל והיועץ המשפטי לממשלה? למה רק לאחר שפוטר מתפקידו כשר הביטחון התחיל לספר את הסיפור הזה? ולמה המשטרה והפרקליטות - שבוודאי לא מעוניינות, ובצדק רב, לעשות הנחה כלשהי לנתניהו - מתדרכות שיעלון מפיץ רק רכילויות בסוגיות האלה?

"גם נתניהו ישב באולפן טלוויזיה שבוע קודם לכן והטעה את הציבור. לטענתו, הוא נמנע מלשתף אחרים בפרטי הסוד שכרוך בעסקת המכירה, מסיבות ביטחוניות רגישות. זו אמירה תמוהה, כי הסוד הוא הפיצוי שנתנה גרמניה לישראל. אמרתי את זה גם בשידור. גורמים במערכת הביטחון, ובהם יעלון, גלעד ואחרים, ידעו והיו מעורבים בבקשת הפיצוי של ישראל מגרמניה.

"אני חייבת להודות שלקראת השידור לא תיארתי לי את גודל הבלון שאני עומדת לפוצץ ועל מי אדרוך אגב כך. אם האמת שחשפתי באמצעות שלושה מסמכים על מכירת הצוללות המתקדמות לא היתה כל כך נוקבת, לא היו משתוללים כלפיי בצורה כזו ומאבדים את העשתונות. הצגתי עובדות שניפצו קמפיין שמנהלים יעלון וחבורתו, ועל זה לא מוכנים לסלוח לי. 

"קיבלתי הרבה מאוד מידע במערכת הבחירות הזאת. למשל, מה היה בטלפון של גנץ, התרופות לכאורה של גנץ, תלונותיה של הגברת מארה"ב כלפי גנץ. בכל אלה ועוד בחרתי שלא לעסוק. לא כי אני בעד או נגד מישהו, אלא כי יש נושאים שאני כעיתונאית לא מוצאת לנכון לעסוק בהם. אבל נושאים שנוגעים ישירות בביטחון המדינה וכוללים מניפולציות ושקרים, בהם ודאי שאעסוק. 

"הטעות שלי היתה שהכנסתי גם מסמכים שעסקו בצוללות הישנות. זה יצר בלבול ונתן נשק מיותר ומטונף בידי כולם כדי להתקיף אותי". 

אחד הבולטים שבהם הוא רביב דרוקר, קולגה שלך, שמיהר לצייץ בטוויטר שהפרסום שלך שגוי. 

"אני לא רוצה להתייחס נקודתית לקולגות שלי, בבקשה. כל אחד מתנהל כפי שהוא מבין. ברשתות היתה השתוללות של שקרים והתגוללות עלי אישית, שהמצאתי סיפור, שכשלתי. כל אחד נהיה מומחה לצוללות. הייתי שנים ארוכות כתבת מדינית, אני בקיאה מאוד בסוגיות האלה, בטח שיותר מכמה צייצנים. 

"אני מתפלאת על אנשים, שבוודאי לא נחשפו לעוצמת המידע שאני נחשפתי אליו, איך הם מרשים לעצמם להיות כל כך נחרצים בשקרים שלהם? והכל מייד הופך להשתלחות אישית, סקסיסטית ומכוערת שכוללת לא רק אותי, אלא גם את משפחתי, ברמה הנחותה ביותר שאפשר להעלות על הדעת".

הגדירו את הפרסום שלך פייק־חשיפה, פדיחה, פאשלה ותאונה.

"יכולתי לענות תשובות מוחצות להרבה אנשים ששידרו וכתבו וצייצו והיגגו דברים שגויים והבלי הבלים. תשובות שהיו מביכות אותם ומאירות אותם באור נלעג ולא אמין. אבל אני לא מתכוונת לנהל קרבות בוץ בטוויטר. אני מבהירה את המידע מעל הבמות שלי, בטלוויזיה וברדיו. אני לא נגררת לתהומות האלה. אני יודעת בוודאות שגורמים שנתפסו בקלקלתם בהקשר הזה, והמידע שלהם התגלה כשקרי, תדרכו נגדי מאחורי הקלעים, בין היתר בקבוצות ווטסאפ שונות. 

"את המידע השקרי גמעו מהם בצמא משתי סיבות. האחת, בורות בנושא וחוסר יכולת אמיתי להתמודד עם הפרטים. הסיבה השנייה היא שהפרעתי לכמה אג'נדות, ולראיה הפאניקה שאחזה במי שבלון השקר התפוצץ להם בפרצוף. על פרסום סרק לא היו מפעילים ארטילריה כזאת. מה שטוב בסיפור שלי הוא הגיבוי שלו בעוד עשרות מסמכים, שמספרים את הסיפור כולו בצורה מדויקת ומעידים מי פייק פה ומי דיברה אמת". 

המתקפות האלה פוגעות בך, או שהן רק מכה קלה בכנף?

"בשבת בצהריים חגגנו יום הולדת 18 לעדן, הבת שלי. אלה הדברים החשובים בחיים. אותי עניין לשמוח בשמחתה ולהיות איתה ובשבילה. לא להיות מרוכזת בהרסו לי, פגעו בי, העליבו אותי. הצלחתי לחגוג, הצלחתי להתנתק והצלחתי גם לעבוד ולהגיש בערב את 'המטה המרכזי'. 

"אני יודעת מה ומי חשובים לי בחיים. אם 2,000 אנשים ו־500 בוטים יקללו ויכפישו אותי, זה לא יהפוך אותי למישהי אחרת. ידיי נקיות, אין לי אג'נדה, ואני תמיד אפרסם את מה שאמצא לנכון, גם אם העדר לא יאהב את זה. אני מונעת ממקום הרבה יותר עמוק. מהשליחות שבעבודה שלי, ולא משנה לי אם יהיו מי שלא יאהבו שאני מפרסמת דברים שלא נוחים ומתאימים להם. פעם התקשיתי לומר את הדברים האלה בצורה כל כך ברורה. יש יתרון לשנים, בכל זאת. 

חסון במהדורת "שישי". "הפרסום הביא לשבירת שיא חדש ובזוי במיוחד של תגובות"

"אני מבינה שוב ושוב שחוסן נפשי לא יסולא בפז. יש פרופורציות בחיים. אמרתי לעצמי, את לא קוראת פסיק על הנושא הזה. את חזקה ויודעת מי את ומה טיב המצפן שלך. אני יודעת לומר שחלק מהבוטים הופעלו נגדי כדי למנוע פרסום עתידי שלי על מתמודד באחת המפלגות. מתקפה שנועדה לקעקע, או להטיל צל על פרסומים עתידיים שלי וחומרים שיש בידי. אבל הם לא יצליחו. 

"יש אנשים ששמו קץ לחייהם בגלל השיימינג שעברו. אני ברוך השם עברתי מספיק בקריירה העיתונאית שלי. ספגתי מכל המחנות, הגושים, הכיוונים, הצבעים והמינים. מכולם. העוצמה שלי היא תמיד איכות המידע, האתיקה והערכים, לכן אני יכולה לכולם. מעולם לא פחדתי שיפטרו אותי ומעולם לא פחדתי שיסלקו אותי. אני עושה את העבודה שלי. 

"ההסתה הזאת נגדי, שלצערי באה עכשיו מכיוון שמאל, ראויה לכל גינוי. איפה אלה שתמיד מצקצקים בלשונותיהם, מגנים ומשתוללים כשתוקפים עיתונאים? אתם מצקצקים בלשון רק כשזה מתאים לאג'נדה שלכם? צבועים דוט.קום. זה הכל".

•  •  •

כמה ימים לפני הפרסום בנושא הצוללות נפגשנו במערכת החדשות, וכבר אז הודתה חסון (57) שהיא "בתחושת קבס עצומה מכל מערכת הבחירות הזאת. הבטן שלי מפוצצת. הפעם מדובר במערכת בחירות מופרכת בכיעורה. מצד אחד אנשים נאחזים בכל הכוח בשלטון, ומהצד השני אנשים באטרף להגיע לשלטון. ולא רק השחקנים הפוליטיים עצמם, אלא כל הסביבות שמקיפות אותם. הקמפיינרים, היועצים, התומכים, המקורבים. כולם מתנהגים כאילו מחלקים זהב בשלטון. 

"אין דרך אחרת להסביר את כל הטירוף הזה. קשה לי להאמין שרק שירות המדינה וטובת המדינה והרצון בשינוי עומדים לנגד עיניהם. לא, אני לא מאמינה לזה כבר. אני קצת מכירה את הנפשות הפועלות. תאוות השלטון מעבירה אנשים על דעתם.

"רק כדוגמה אחת מני רבות, פרסמתי בחודש נובמבר האחרון שיאיר לפיד, כשר האוצר, נהג להיפגש עם נוני מוזס בווילה של איש עסקים בסביון, שנמצאת בשכנות לווילה של מוזס, והפגישות האלה, בניגוד לפגישות עם אנשי תקשורת אחרים, מושחרות ביומנו. הוא מסתיר אותן. 

"זה פרסום עיתונאי טוב, מעניין וחשוב. עובדה שזכה לתהודה רבה. אבל בגלל זה אני חוטפת ממנו ומעדת החסידים השוטים שלו אינסוף הכפשות, לכלוכים ברשת וניסיון להדביק לי דברים לא ראויים, כאילו אני פועלת ממניעים פוליטיים, בשירות אינטרסים פוליטיים. 

"הלו, מר לפיד, אתה מבקר את נתניהו שהוא רודף עיתונאים? אתה בעצמך רודף עיתונאית. אתה מדבר על הגנת הדמוקרטיה? נושא את דגלה של הפוליטיקה הנקייה? זה פרסום סופר לגיטימי. אני עיתונאית. צריך להיות לי אינטרס פוליטי כדי לפרסם את זה? איזה שטויות, בחיי. הוא לא מתמודד עם המידע והטענות ומעניש אותי".

איך?

"הוא לא מתראיין אצלי, ופנה לממונים עלי כדי לסתום לי את הפה. בכל פעם שהפרסומים שלי לא נראו לו בסדר, הוא פונה ומתלונן. 

"יאיר לפיד רגיל להיות מאוד־מאוד מאותרג. לכן אם מישהו או מישהי יעזו לפרסם עליו ביקורת, מייד הם יחטפו וייצבעו בצבע מסוים. לפני שחבר ללפיד, גנץ חטף מעיתונאים ללא הרף. וואו, כמה שהוא חטף. בתחילת הדרך אני הייתי כמעט היחידה שקיבלה את כניסתו לפוליטיקה בסבר פנים יפות. רבים מהקולגות שלי מרחו אותו בזפת ובנוצות. עד שהוא חבר ללפיד ומייד התהפכה המגמה.

"הבריונות הזאת, שהפוליטיקאים מרשים לעצמם לנקוט, היא בריונות שיש בה סכנה. ומדובר לא רק בלפיד, אלא בפוליטיקאים מכל חלקי המפה הפוליטית. 

"אני מצפה מהקולגות שלי להוקיע כל בריונות, לא רק את זו שמתאימה לתפיסת העולם ולרצונות שלהם. כי הרצונות שלנו, כעיתונאים, הם לא חשובים. אני באמת מאמינה שעיתונאים צריכים להיות קצת כמו שופטים, במיוחד בתחום הפוליטי. 

"מלפיד אני התאכזבתי מאוד. הוא בחר בהתנהלות לא ראויה".

דווקא הוא אמור להבין ולכבד את העבודה העיתונאית.

"הוא בנו של עיתונאי ובוודאי אמור לכבד את עבודתה של התקשורת. הוא עצמו לא היה בדיוק עיתונאי, לא חשף סיפור בחייו. ואני לא מזלזלת בו בכלל, אני אפילו מחבבת אותו. 

"בבחירות 2013 נלחמתי עם הסוקרים בעניינו. אמרתי להם, חבר'ה, אתם נותנים ללפיד מספרים שגויים. הוא חזק מאוד בציבור. התווכחתי איתם עד זוב דם, כולל ביום הבחירות. ולפיד קיבל 19 מנדטים. הוא היה השוס של הבחירות, ואני הבנתי את זה עוד קודם והעברתי את זה בסיקור העיתונאי שלי. לאורך הדרך בהחלט נפגשתי איתו, דיברתי איתו, חיבבתי אותו מאוד. אבל איזו מחשבה הזויה זו שלא אפרסם דברים שלא ימצאו חן בעיניו.

יעלון, גנץ, לפיד ואשכנזי. "לא תיארתי לי את גודל הבלון שאני עומדת לפוצץ"

"במיוחד ככתבת מדינית הייתי חייבת להיות בקשר עם כל הפוליטיקאים הכי רלוונטיים במדינה, ואני עדיין בקשר מקצועי עם שורה ארוכה ומגוונת של גורמים ומקורות. זאת העבודה שלי, ואפשר לשמור על יחסים טובים, יחסי אמון ומעל הכל הגינות. אני בחיים לא שרפתי ולא אשרוף מקור שלי. 

"אני לא מתחילה לעשות חישובים באינטרס הפוליטי של מי אני פוגעת. אני עובדת אצל הציבור, לא אצל דמויות פוליטיות כאלה או אחרות. המבחן הוא, האם כשמגיע אלייך סיפור על מישהו שאת מאוד מחבבת, תפרסמי אותו? התשובה אצלי היא כן".

ומעבר למחבבת? אין פוליטיקאים ופוליטיקאיות שהפכו לחברים שלך לאורך השנים? 

"יש לי קומץ חברים וחברות ואני בוררת אותם בקפידה מרובה. אין לי חיי חברה. החיים שלי מתחלקים בין המשפחה לעבודה. אני מכירה המון אנשים, באמת המון, אבל רק למעטים יש גישה אלי, אל חיי האישיים, ורובם המוחלט לא מעולמות הפוליטיקה ולא מעולמות התקשורת. 

"כשאני התחלתי לעסוק בפרשת אשכנזי (כונתה גם 'פרשת הרפז', ובמסגרתה נחקרו אשכנזי וגורמים נוספים ולבסוף הורשע רק בועז הרפז, במסגרת עסקת טיעון; נ"ל), הייתי בקשר טוב וקרוב עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי. יש לנו חברים אישיים משותפים, כך שהיינו ביחסי חברות. 

"אני תמיד יכולה לחשוב שאנשים רוצים להכיר אותי בגלל התפקיד שלי, או שבעצם, כבר לא רוצים להיות חברים שלי בגלל התפקיד שלי. לכי תדעי. אבל אל אשכנזי חשתי חיבה עצומה, ואת יודעת מה? גם היום אני חשה אליו חיבה. זה לא קשור".

אף שלאחרונה פורסמו חומרים מחקירותיו, שלפיהם הוא אמר שיש לו "מנופים" עלייך. שהוא יכול ליישר אותך. 

"פורסם בחדשות 12 שאשכנזי רדף אותי ורצה ליישר אותי. נכון. כנראה הוא יישר לא מעט עיתונאים. הוא התלונן אצל הממונים עלי ברשות השידור וממשיך להתלונן גם היום. זה בסדר, אני ממש לא דואגת. אשכנזי העיד על עצמו שיש בו צדדים אפלים ואני מסכימה איתו, לצערי הרב, כי נחשפתי לצדדים האלה. 

"אבל אבוי אם אדבר עליו ככה עכשיו. אומרים לי, 'די אילה, למה עכשיו? מחליפים שלטון. שקט, אל תפריעי'. ממש את הטקסטים האלה אמרו לי מכרים רבים שלי. את רק נוגעת בזה טיפה, ומייד הופכת יעד להתקפות מטורפות. מייד מאשימים אותך ב'ביביזם'. איזה קשקוש. כל זה בכלל היה חלק מהמאבק ומהסכסוך המטורף של אשכנזי ואהוד ברק. לכאורה, ביקורת על אשכנזי תורמת לברק. וברק הוא המבקר והשונא הכי גדול של נתניהו. 

"אני לא פרסמתי עכשיו את פרשת אשכנזי־הרפז. אני עוסקת בה משנת 2010. עכשיו אשכנזי החליט להיכנס לפוליטיקה, אז מצוין שפורסם כל מה שפורסם עליו. כמה פעמים כעסו על עיתונאים, איך לא חשפתם דבר על קצב? איך לא פרסמתם מספיק על פואד? כי לכאורה היו רבים שידעו כך או אחרת על הדברים. אז איפה הייתם? 

"לקח לאשכנזי כעשר שנים עד שנכנס אל תוך הקלחת הפוליטית, מתוך אותן חרדות בדבר החומרים שיש שם, בתוך הפרשה הזאת. הוא יודע מצוין למה הוא היסס כל השנים האלה לקפוץ אל המים של הפוליטיקה. הוא יודע איזו נפיצות יש בחומרים האלה. ואני לא אומרת כן פלילי, או לא פלילי".

בינתיים, כל מה שדיברנו עליו נוגע לצד מאוד מסוים במפה הפוליטית. תוסיפי לזה את התחקיר  שפרסמת על ניר חפץ, לשעבר יועץ רה"מ, שהפך לעד מדינה בפרשת בזק, תיק 4000, נגד נתניהו.

"אני לא מסתכלת על החומרים שבידיי לפי המיקום שלהם במפה הפוליטית, אלא בוחנת אותם עניינית ומקצועית. אין לי שום דבר אישי נגד ניר חפץ. מצאנו שחשוב לחשוף שבעת שירותו הצבאי מצ"ח חקר אותו בחשד לגרימת מוות של צוער בקורס הקצינים שבו השתתף. 

"הוא נמצא חף מפשע, אבל העלינו שורה של סימני שאלה חשובים כמו זה שמצ"ח מצא אותו בפוליגרף כדובר אמת. מדובר באדם שמילא תפקידים בכירים, דרמטיים. זה היה מרתק וחשוב מאוד. 

"את התחקיר על חפץ הוביל במקצוענות חברי ומנכ"ל חדשות 13, גולן יוכפז. הוא היה מעורב בו עד לפרטי הפרטים האחרונים, יחד איתי. באותה תקופה היינו עדיין חברת החדשות של ערוץ 10 וכולנו, כולל גולן כמנכ"ל, הואשמנו בהטיה ובשמאלנות. גולן דחף לפרסום הזה לא פחות ממני, ובצדק, כי היתה בו חשיבות עיתונאית וציבורית. נקודה. 

"אם התחקיר הזה היה מתפרסם דקה לפני שניר חפץ הפך לעד מדינה, כל התקשורת היתה עושה על זה פולו־אפ מטורף. מרגע שהפך לעד מדינה, התחקיר עבר למדרון האחורי. אותם אנשים שטינפו על ניר חפץ במילים איומות ונוראיות ומעליבות כשעבד עם נתניהו, מה שאני לא עשיתי, כי הוא עשה את עבודתו, נעלמו ונאלמו לאחר פרסום התחקיר שלנו. אין גבול לצביעות". 

אם כך, את מצדיקה את טענות נתניהו על הטיית התקשורת.

"חס וחלילה. אני בשום אופן לא מצדיקה מתקפות פומביות מצד פוליטיקאים, באשר הם, על התקשורת. אני בפרט חושבת שראש ממשלה חייב, גם אם הוא מותקף, לשמור על ריחוק, כי הוא ראש הממשלה של הציבור כולו. בלתי ראוי ומיותר מצידו להגיב בצורה של התגוששות. 

"יש פוליטיקאים ופוליטיקאיות מכל עברי המפה הפוליטית שזוכים לאתרוג ולליטוף מצידם של גורמים כאלה ואחרים בתקשורת. לא אצלי. האג'נדה שלי היא רדיפת אמת וצדק. בהתאם, חשוב לי מאוד שלטון החוק. חשובה לי אכיפה שוויונית של החוק. חשוב לי שלא ישתלחו במערכת המשפט, ובפרט לא בבית המשפט העליון. חשוב שלא יגידו מילה רעה אחת על נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, כסמל שלטוני וכאישה. אישה רצינית, ישרת דרך ועילאית, שיש בי הערכה עמוקה ביותר כלפיה. 

"עלי אי אפשר לטעון שאני מוטה. פרסמתי תחקירים וסיפורים כמעט על כל אחד ואחת מהמערכת הפוליטית. החל מפרשת בר־און־חברון בשנת 1997, שנגעה לנתניהו ואריה דרעי, דרך התחקירים על שלמה בניזרי מש"ס, יוסף פריצקי ואברהם פורז משינוי, זיופי הבחירות במפלגת העבודה ושורת תחקירים על פאינה קירשנבאום שבעקבותיהם ליברמן יצא למסע הכפשה שלי, כולל הטחת קללות בפתח ישיבת ממשלה". 

•  •  •

השיחות עם חסון רחוקות מלהתנהל בצורה ליניארית והן נקטעות אינספור פעמים. לעיתים מדובר בתהיות שהיא מעלה בקול רם, "את מי אני מעניינת?", "למה אני נכנסת לזה?", "מה אני הופכת את עצמי לנושא, אני לא הנושא פה". או בהבהרות חדות, "אני בשום אופן לא מתבכיינת, זה פשוט לא אני", "שיהיה ברור, אני לא נבהלת ולא מתכופפת", "ממש לא צריכים למחוא לי כפיים". 

אך במרבית הפעמים מדובר בשגרת עבודתה הבלתי פוסקת, שפולשת אל חדר הישיבות הגדול שבו אנחנו נפגשות. שיחות טלפון שבגינן היא מבקשת שאכבה את הטייפ, או יוצאת מהחדר ושבה לאחר דקות ארוכות. שתי הקפצות לשידור, כמעט ללא הכנה מוקדמת. ובאחת הפעמים היא קוטעת את שיחתנו כדי למהר להיפרד מאחת ממפיקות התוכנית, שיוצאת לאסוף את בנה הפעוט מהגן. 

"כמעט כל המערכת שלי היא נשים", תספר לי לאחר מכן, "אני אוהבת לעבוד עם נשים ואני מתחשבת בהן בצורה הכי עמוקה, בכל הקשור לגידול הילדים. בי מעולם לא התחשבו, כאמא עובדת לילדים קטנים, ונאלצתי לעשות פליק פלאקים ולהקיז דם. כלפי מי שעובדת איתי לעולם לא אנהג באופן הזה. צריך לאסוף מהגן, להיות עם ילד חולה, להביא ילדים לעבודה. הכל בסדר, ברור ומובן מאליו. והן כולן עובדות מעולות ומסורות, נשים חזקות ומוכשרות". 

חסון גדלה בירושלים והיא הרביעית בין חמשת ילדיהם של רינה וסלומון, שעלו לישראל מאלג'יר וממרוקו, בהתאמה. 

היא אמא לדניאל בן ה־30 (מנישואיה הראשונים), סטודנט לתואר שני במכון הוולקני. עדן בת ה־18, תלמידת י"ב במגמת אמנות בתיכון תלמה ילין, היא בתה מנישואיה לשי נשר (67), מפיק וסוכן אישי ותיק ובולט. 

"אין שום חפיפה בין העולמות שלנו", היא מבהירה, "שי מייצג שני עיתונאים בלבד, את עמרי אסנהיים ויעקב אילון. לי הוא מעולם לא עשה חוזה. כל מי שמשרבבים את שמו להכפשות עלי הם סתם שוביניסטים עלובים, גמדים ורשעים. שי הוא אדם בזכות עצמו ואני אישה בזכות עצמי. תתפלאו, לכל אחד יש את חייו ואת הקריירה שלו. 

"הוא בעלי, אני אוהבת אותו, הוא יקר לליבי ותומך בי תמיד, ובפרט בימים כאלה של מתקפה קשה ומטורללת. אתמול הוא סיפר לי שטענו עליו שהוא עובד עבור הליכוד, ושנינו פרצנו בצחוק. המתקפות האלה מידרדרות למחוזות הגיחוך".

את דרכה המקצועית החלה בגיל 29, לאחר שסיימה לימודי עיתונאות בבית הספר "כותרת". "בשנת 1993 עמד לקום ערוץ 2, ולכן חיפשו בערוץ 1 לרענן את כוח האדם", היא מספרת, "כך הביאו אותי, את קרן נויבך, גאולה אבן וגיל תמרי, כדי שניתן פייט לערוץ החדש".

בערוץ 1 עבדה כ־21 שנים. בתחילה ככתבת משפט ומשטרה ולאחר מכן ככתבת מדינית, כשמקביל גם הגישה את התוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב'. באוגוסט 2014 מונתה למנהלת בפועל של חטיבת החדשות, האישה הראשונה בתפקיד זה, אך לאחר פחות משנה וחצי, בסוף שנת 2015, עזבה את ערוץ 1 לערוץ 10. 

עזיבתה לוותה בטענות מצידה על התנהלות לא תקינה ברשות השידור. היום היא לא מעוניינת לשוב ולדוש בזה. "אהבתי את רשות השידור ואני אוהבת רבים מהאנשים שעבדו איתי שם. חלק מהם מצאו את עצמם בשנים האחרונות מובטלים, שלא בצדק, כחלק מהמעבר לתאגיד השידור. יש בי כאב לב עצום על חוסר ההגינות כלפיהם. אנשים באמצע החיים סתם סולקו מהעבודה שלהם. לא כולם, אבל יש אנשים שראוי היה שימשיכו לעבוד שם". 

בתיק בד לבן היא נושאת אוכל מהבית, "כי אני לא מבזבזת זמן על יציאה לארוחות ועל ישיבה במסעדות". מהתיק היא שולפת קופסת פלסטיק עם עלי חסה וגזר ("אוכל של ארנבות") ובקבוק קולה מלא בנוזל ירוק, שמתברר ככלורופיל ("אני משתדלת לשמור על בריאות, אבל מכניסה לגוף גם הרבה שטויות"). 

יש לה פלסטר על כף היד, שמכסה כווייה מתנור הבישול. תאונת עבודה בעת הכנת דג סלמון. "אני מבשלת פה ושם, אולי פעם בשבוע. אין לי זמן לזה. סדר היום שלי מאוד תובעני. אני מתחילה את היום מוקדם בבוקר בתוכנית הרדיו שלי ברדיו ללא הפסקה ומשם ממשיכה לטלוויזיה. אוספת חומרים, נוסעת בכל המדינה לצלם כתבות, עורכת, מראיינת, מגישה. 

"אין לי סופי שבוע כי יש לי תוכנית גם בשישי וגם בשבת. לא מזמן עדן אמרה לי שאני חייבת לשמור על עצמי, ומאז החלטתי שבימי ראשון, למעט תוכנית הרדיו, אני מנסה להוריד מעט את הרגל מהגז. בתקופת הבחירות זה לא ממש ריאלי". 

אני מניחה שיעצבן אותך אם אשאל על קצב העבודה שלך בגילך. 

"מאוד. אל תעזי להמשיך אפילו בכיוון המרגיז הזה. זאת שאלה נבזית, שלא מעזים לשאול גברים. חיים יבין הגיש את 'מבט' בגיל 75. יש פה ראשי ממשלה ונשיאים בני יותר מ־70.

"אני בשיא כוחי וחשוב לי שכמה שיותר נשים ייראו על המסך לצידי. אני פמיניסטית, בת לפמיניסטית ואמא לפמיניסטית הגדולה מכולן. וכל זה בלי לנופף בדגלים. 

"לפמיניזם יש פנים רבות. אני לא מנהלת מלחמת מינים ולא שמה את כל הגברים בסל אחד. יש לנו אבות טובים, ובני זוג טובים, ואחים ובנים וקולגות טובים ומקסימים. חשוב להבין ולהכיר בכך שלא כל האדומים הם אותו דבר, ולא כל הצהובים הם אותו דבר". 

סיפרת בעבר שאף אחד לא העז להטריד מינית אותך בערוץ 1. 

"בעבודה לא הטרידו אותי. מצאתי דרכים לתמרן ולפעול. בדרך של חוש הומור ובחיוך גדעתי באיבם את הדברים האלה. את מתמרנת מול אנשים שאת נמצאת איתם בקשר מקצועי וצריכה להמשיך להתנהל מולם".

האחריות להטרדות לא מוטלת על המוטרדות.

"נכון מאוד. הצלחתי להדוף כל ניסיון, למרות שהאחריות לא מוטלת עלינו. קשה מאוד לתמרן בסיטואציות כאלה, שהלוואי שמראש לא היו קורות. אבל יש תיאוריה ואוטופיה, ויש את החיים. מעבר לניסיונות כלפיי, כל שמץ ניסיון מצד גבר לפגוע במישהי אחרת נעצר מצידי. גם במחיר סכסוך עם המטרידן".

אמרת בראיון עם עמיתותייך לחדשות 13, שהתפרסם במוסף הזה, שבגלל חוויה קשה כילדה התחזקת ונהיית נמרה. את מתכוונת לפגיעה מינית?

"אני הייתי בת פחות מ־12 כשהותקפתי מינית, וכן, זאת חוויה שחישלה אותי. רק לאחרונה אני מוכנה לפרוץ את מעטה הפרטיות שלי, שאני מאוד חרדה לה, כי חשוב לי לחזק כל ילדה, נערה ואישה שנפגעו. חשוב שיידעו שגם אם הן היו קורבן בעל כורחן, ברגע מסוים בחייהן, הן עדיין יכולות לצמוח. להיות נשים מלאות עוצמה. 

"בי פגע אדם שהתגורר בשכנות למשפחתי, והוא כבר לא בין החיים. הייתי ילדה תמימה שהלכה לשחק אצל השכנה, ולפני חזרתי הביתה אבא שלה תפס אותי במסדרון ודחף את הלשון שלו לתוך הפה שלי. אמרתי לו 'מה אתה עושה', ושוב הוא דחף את הלשון המסריחה שלו לתוך הפה שלי. הדפתי אותו וברחתי משם בזעזוע עמוק. 

"הריח המזוהם של הסיגריות שלו רדף אותי שנים. זה כל כך טלטל את נפשי. כילדה אין לך שום מנגנון בכלל להתחיל להתמודד עם הדבר הזה, עם האימה והזוועה. אני מייד סיפרתי להורים שלי. הם לא דיברו על זה אבל הגנו עלי. הם דרשו ממנו לא להתקרב אל הבית שלנו יותר לעולם, ובכך זה הסתיים.

"בעבודה לא הטרידו אותי מינית. מצאתי דרכים להדוף כל ניסיון" // צילום: אריק סולטן

"זאת טראומה שליוותה אותי שנים ארוכות, ועד היום כשאני מדברת על זה מייד מציפה אותי בחילה קשה. שתי דקות בחיים, מלאות טראומה וכאב ובחילה ועלבון והשפלה וחרדה וזיהום. אני חושבת שזה נחרט בי באופן כזה, שמאז אני עומדת על המשמר לא רק עבור עצמי אלא גם עבור אחרות. מכל הדבר הנורא הזה יצאתי, למרבה המזל, עם גב זקוף ועם רצון לעזור לאחרות. אני מניחה שכל אחת מתמודדת בדרכה, וחשוב לסייע בכל דרך שתתאים". 

זה השפיע עלייך גם כאמא?

"הייתי ואני עדיין חרדה מאוד בעניין הזה, כלפי בתי וגם כלפי בני, הרי גם בנות וגם בנים נפגעים. דניאל היה ילד יפה תואר בצורה קיצונית. כשהוא היה הולך לשירותים ציבוריים, הייתי מלווה אותו וכמעט נכנסת איתו לתא. 

"בתחום הזה, של כל מה שכרוך בפגיעות מיניות, אני מאוד מעורבת, מבלי לנופף בכך, כמו בהרבה נושאים חברתיים אחרים, שמאוד חשובים לי. אני נמצאת בקשר קרוב עם אנשים ועם נשים שפרסמתי עליהם כתבות לפני שנים, ועוזרת כשאפשר. אין סיבה להרחיב על זה. 

"אצלי כתבה היא לא אייטם. אני לא מפרסמת וממשיכה הלאה. אני באמת רואה במקצוע שלי שליחות. וכשאומרים לי שאנשים כבר לא קונים את כל העניין הזה של השליחות העיתונאית, אני אומרת אין בעיה, אני לא כופה דרכי חשיבה. אני עושה את העבודה שלי. אז שלא יקנו. אני לא מוכרת".

תגובות

משה (בוגי) יעלון מסר בתגובה: "לצערי, אילה חסון ומערכת החדשות של ערוץ 13 לא טרחו לפנות בבקשת תגובה. חלק מהמסמכים שהוצגו בכתבה מתייחסים לעסקה קודמת, שבה ישראל נתנה הסכמתה למכירת שתי צוללות מדגם נחות מאלה שבידי ישראל, למצרים. עסקה שהתנהלה בשקיפות, בבקרה, בתהליך סדור ובהסכמה בין כלל הדרגים הצבאיים והמדיניים ויצאה לפועל.

"אין קשר בין עסקה זו לבין האישור שנתן נתניהו לגרמנים מאחורי גבה של מערכת הביטחון למכור צוללות מתקדמות למצרים. המסמכים המסווגים שהוצגו בכתבה, שמהם משתמע ששר הביטחון וראש האגף הביטחוני מדיני היו מודעים לעסקה זו, אינם מוכיחים שנתניהו עדכן אותם, אלא שהם עלו על העסקה בעצמם, למרות שנתניהו הכחיש זאת. פרשה 3000 בכללותה מחייבת ועדת חקירה ממלכתית".

דוברות יאיר לפיד מסרה בתגובה: "אין שום בעיה להיפגש עם אנשים ולדבר איתם כמו שלפיד עשה גם עם אנשי תקשורת אחרים".

מטעמו של ראש הממשלה נמסר בתגובה: "ראש הממשלה נתניהו לא הטעה איש. ראש הממשלה אמר שמי שיודע את הסוד הם 'היועץ המשפטי לממשלה והיועצים לביטחון לאומי - יעקב נגל ויעקב עמידרור'. ראש הממשלה גם אמר ש'שר הביטחון ייתכן שידע ולא אמר'. ואכן, כפי שחשפה אילה חסון בכתבתה, שר הביטחון בוגי יעלון היה מעודכן כל הזמן".

גבי אשכנזי ועמוס גלעד לא מסרו תגובתם עד למועד סגירת הגיליון. 

 

lanskinam@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו