הארכיון אינו שוכח דבר: על רקע הכרתה של ארה"ב ברמת הגולן, נדהמו חוקרים במכללה האקדמית תל חי לגלות כי גם דמשק עצמה הכירה ערב מלחמת ששת הימים ברמת הבניאס כשטח בריבונות ישראלית.
הגילוי הסעיר את החוקרים בארכיון המפות ההיסטורי־דיגיטלי של המכללה. הסיבה: אף על פי שישראל טענה תמיד כי השטח נמצא להלכה בריבונותה, בפועל השתלטו עליו הסורים והפגיזו ממנו כמעט בכל יום את יישובי עמק החולה שלמרגלותיו, עד כיבוש הרמה במלחמת ששת הימים.
קביעת החוקרים מתבססת על מפה של סוכנות הבינוי הסורית בכבודה ובעצמה, ששורטטה בשנת 1965, שנתיים לפני פרוץ המלחמה. "עוד לפני קום המדינה רמת הבניאס היתה בשטח המנדט הבריטי ששלט בפלשתינה ונשק לגבול עם המנדט הצרפתי ששלט בסוריה", משחזר שלום טרמצ'י, מנהל ארכיון המפות ההיסטורי־דיגיטלי במכללה האקדמית תל חי, "ב־1939 רכשה קק"ל אדמות באזור חאן א־דואר ברמת הבניאס, כך שהשטח היה שייך לישראל גם מדינית וגם קניינית. בהסכמי הפסקת האש שנחתמו ב־1949, עם תום מלחמת העצמאות, נקבע כי השטח יהיה מפורז בהנחה שהוא יוסדר בהסכם שלום עתידי. אבל עד 1967 יישובי עמק החולה סבלו מהפגזות קשות שהסורים המטירו מהבניאס חדשות לבקרים, והוא הפך גם לחלק ממפעל הטיית מקורות הירדן, שבמסגרתו הסורים ניסו למנוע זרימה של מי מעיינות הבניאס לנהר הירדן".
"לפני שהתחלנו לעבוד עם הממ"ג (מערכת מידע גיאוגרפית, המאפשרת הלבשה של מספר רב של מפות זו על גבי זו תוך סנכרון מדויק של קנה המידה שלהן)", הוסיף טרמצ'י, "היה קשה מאוד לזהות למי הסורים משייכים את השטח, כי זה היה ברמה של עובי הקו של טוש הלורד. אבל עכשיו, כשהמערכת נכנסה לראשונה למחקר ההיסטורי־גיאוגרפי, אנחנו רואים בבירור שהסורים לא הכלילו את האזור המפורז כשייך להם, אף שהם כן השתמשו בו לפעילות צבאית. במפות שלנו (של ישראל) רואים סימונים של עמדות הטנקים שלהם, של שדות המוקשים ושל תוואי הטיית מקורות הירדן, אבל דווקא במפה הסורית רואים שרמת הבניאס נמצאת בכלל מעבר לגבול עם ישראל - כלומר בשטחנו הריבוני".
המפה הסורית הובאה לארכיון על ידי יוסק'ה ארבל מקיבוץ גדות, ודרך אגב, כבר היתה אחראית לגילוי אחר: באפריל 2018 חשפנו בעקבותיה כי אף שישראל הכירה בחלקו הצפוני של הכפר רג'ר כשטח ריבוני של לבנון, המפה הצביעה כי הכפר היה דווקא בשליטה סורית. בשבועות האחרונים, עם כניסתה של המערכת החדשה לשימוש במחקר, נחשפה גם הריבונות על רמת הבניאס.
מכל מקום, המציאות שיצרו הסורים בשטח לפני מלחמת ששת הימים, בלבלה גם את העיתונות הישראלית באותן שנים. כך, למשל, בשעה שהופקה המפה בסוריה, העיתון "על המשמר" המחיש בפברואר 1965 כיצד הפגזות הסורים מהמקום היו עניין שבשגרה. "זריעת תבואות חורף באדמות דן בשטח המפורז לרגלי תל חמרה ורמת הבניאס הסתיימה היום ללא הפרעות ותקלות מצד הסורים. המדובר הוא בחלקת 160 דונם, שהכשרתם אשתקד גרמה לתקריות ומיקוש השטח על ידי הסורים", נכתב בעיתון.
גם בעיתון "מעריב" נכתב באפריל 1965: "תל דן הוא מוקד האיבה, מזדקר גאה ודרוך, כעצם בגרונה של תוכנית ההטיה. במרחק קילומטר בלבד ממקור הבניאס שמעבר לגבול הסורי, ומול הדחפורים החשופים, הסוללים את התוואי אשר לפי התוכנית, יוליך את החצבני (נחל שניר) מאפיקו להתמזג עם הבניאס בתעלת ההטיה. אולם כמות המים שמשפיעים החצבני והבניאס יחדיו, אינה שווה אלא כמחצית כמויות המים הנקוות אל מקור המים הגדול ביותר של הירדן - הלוא הוא נחל הדן".
חצי שנה קודם לכן פרסם עזריה אלון ז"ל (ממייסדי החברה להגנת הטבע) מאמר דעה בעיתון "למרחב", שבו הוא מחה על הבלבול. בתום שבוע של הפגזות מאסיביות של הסורים מרמת הבניאס ליישובי עמק החולה, כתב אלון: "קודם כל הזכירו לנו המפות שפורסמו עובדה לא נעימה שאנו נוטים להדחיק מתודעתנו: אחדים מהמוצבים שמהם הופגזו המשקים נמצאים בתוך שטח ישראל! רמת הבניאס ומחצית מתל עזזיאת אינם ולא היו שטח סורי מעולם: הם היו חלק מארץ ישראל המנדטורית, ובהסכמי שביתת הנשק עם סוריה נקבעו לשטח ישראלי מפורז, אשר אנחנו איננו רשאים להחזיק בו צבא, אלא משטרה בלבד".
במלחמת ששת הימים קיבוץ דן הופגז קשות ממוצבי הסורים שברמת הבניאס ותל עזזיאת, והרס רב נגרם למבני המשק. שלושה חודשים אחרי המלחמה הוקמה ברמת הבניאס היאחזות נח"ל שניר, שהפכה לימים לקיבוץ, וגם אז עיתונים רבים הגדירו אותה כ"היאחזות הנח"ל הראשונה שהתנחלה בגולן". זמן קצר קודם לכן יצאה לרמת הבניאס משלחת של פקידי הממשלה, שכפי שפורסם בשנות ה־60 ב"על המשמר", הגיעו כדי "לעשות את אשר לא נעשה במקום במשך 20 שנה: להכשיר את הקרקע להקמת נקודת יישוב חדשה, שתצטרף אל המשקים דן, דפנה ושאר יישוב, ותסגור גם היא על 'הקו הירוק' הישן, שאיש אינו יודע מה יהיה בגורלו".
"הכרה ממקור ראשון"
"היסטוריה נכתבת בעיני המתבונן והנרטיב שממנו הוא מגיע", אומר שלום טרמצ'י, "איכות של היסטוריון נמדדת בדרך שבה הוא מציף את העבר בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר. כאן יש לנו ממש הכרה ממקור ראשון ובזמן אמת דווקא מצד הנרטיב של הממשל הסורי, שרמת הבניאס היתה תמיד בריבונות ישראל".
