חרף לחצים כבדים במדינתו, נשיאה החדש של ברזיל, ז'איר בולסונארו, צפוי להגיע לישראל ביום ראשון לביקור בעל נופך היסטורי.
אכן, גם נשיאים קודמים של המעצמה הדרום־אמריקנית ערכו כאן ביקורים רשמיים, אולם האווירה בהם היתה עוינת. כך, למשל, בביקורו בארץ ב־2010, הנשיא לולה דה סילבה הפר את הפרוטוקול הישראלי ולא עלה לקברו של תיאודור הרצל. מאז לולה הושלך לכלא ובמקומו בחרו הברזילאים את בולסונארו האאוטסיידר נקי הכפיים.
גם בנוגע אלינו בולסונארו משקף מהפך של 180 מעלות. אי אפשר לשכוח את הברית המיידית שנרקמה בינו לבין נתניהו בעת ביקורו ההיסטורי של ראש הממשלה בברזיל בתחילת 2019. במחווה סמלית, נתניהו יבוא לנתב"ג ביום ראשון כדי לקבל את פניו של מנהיג הכלכלה השמינית בגודלה בעולם. אחר כך, ולאורך שלושת ימי הביקור, ידברו השניים הרבה על חדשנות וסחר, ביטחון פנים וניהול משק מים. פסגת הביקור תהיה הכרזה של האורח על פתיחת משרד סחר ברזילאי רשמי בירושלים, אשר יהיה שלוחה דיפלומטית רשמית של השגרירות בתל אביב. כלומר, התקדמות בדרך להכרה בינלאומית בירושלים.
דעה / לקבוע לוח זמנים
מצד אחד, אי אפשר שלא לשמוח על הצעד הנוסף שעושה מעצמה בסדר גודל עולמי כמו ברזיל. מצד אחר, אחרי הונגריה והונדורס, ברזיל היא השלישית שהולכת את חצי הדרך בלבד, כלומר מסתפקת בשלוחה בירושלים ולא מעבירה באופן מלא את השגרירות לבירת ישראל, כפי שנהגו ארה"ב וגואטמלה.
עם כל ההערכה לתעוזה של בולסונארו, לנגד עינינו מתפתח מצב בעייתי, חצי־תה חצי־קפה, שכן הפשרה הזמנית, הנובעת מלחצים פנימיים בכל אחת מהמדינות, עלולה להפוך לקבועה.
קיים חשש שאחרי שאנו וידידינו הטובים נתרגל לחצי ההיריון הזה, יהיה קשה שבעתיים להגיע ללידה. הם תמיד יוכלו לומר שהסכמנו לחלקיות הזו, וכך ההכרה המלאה בירושלים רק תתרחק.
לכן מול ברזיליה, ישראל צריכה לבקש מבולסונארו בנימוס רב לקיים את הבטחתו ("העברת השגרירות אינה שאלה של אם אלא של מתי"), ללכת עד הסוף ולקבוע לוח זמנים להעברה מלאה של השגרירות. זו הדרך לפתוח ברגל ימין את ברית ברזיל־ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו