במשך שנים עמדה שאלת העבריינות והפשיעה של מסתננים בלתי חוקיים לישראל במוקד המחלוקת הציבורית. בין השאר, נטען במחקר של מרכז המידע של הכנסת משנת 2010 כי שיעורי הפשיעה בקרב מגזר זה נמוכים מהממוצע באוכלוסייה הכללית. אולם נתונים שהתקבלו ממשטרת ישראל ונחשפים כאן לראשונה - מציירים תמונה שונה לחלוטין.
בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש למשטרת ישראל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, עולה כי כמעט בכל סיווג עבירה - שיעור הפשיעה של המסתננים גבוה פי כמה וכמה מהממוצע של אזרחי ישראל, ואף גבוה בהרבה מהממוצע בקרב אוכלוסיית זרים אחרים.
מהצלבה שערך המרכז בין נתוני הפשיעה שהתקבלו מהמשטרה לבין נתוני הלמ"ס על אזרחי ישראל, ונתוני רשות ההגירה על מספרי המסתננים הבלתי חוקיים בישראל, עולה כי בשנת 2017 שיעור הפשיעה של מסתננים בסעיף "אינוס בכוח באיומים" היה 0.44 לאלף נפש, לעומת 0.07 בלבד אצל זרים אחרים ו־0.11 אצל אזרחי ישראל, כלומר פי 6.3 ופי 4, בהתאמה. בסעיף "מעשה מגונה בכוח" שיעור הפשיעה של מסתננים עמד על 1.02 לאלף נפש, לעומת 0.25 אצל זרים אחרים ו־0.29 בקרב אזרחי ישראל (פי 4.1 ופי 3.5).
צילום ארכיון: יוסי זליגר
בסעיף "מעשה מגונה בפומבי" שיעור הפשיעה של מסתננים עמד על 0.59 לאלף נפש, לעומת 0.06 אצל זרים אחרים ואזרחי ישראל - כמעט פי 10. גם בעבירות גוף שיעור הפשיעה של מסתננים גבוה באופן משמעותי. יצוין כי המידע שהתקבל מהמשטרה לא כלל פירוט של נאשמים בעבירות רצח.
עלייה בעבירות מין
בסעיף "תקיפה לשם גניבה" שיעור הפשיעה של מסתננים בלתי חוקיים עמד על 0.5 לעומת 0.03 בקרב זרים אחרים ו־0.02 בקרב אזרחי ישראל (פי 16 ופי 25, בהתאמה). בסעיף "חבלה גופנית חמורה" שיעור הפשיעה של מסתננים לא חוקיים עמד על 2.05 לאלף נפש, לעומת 0.6 בקרב זרים אחרים ו־0.51 בקרב אזרחי ישראל (פי 3.4 ופי 4, בהתאמה). ב"קטטות והתפרעויות ברחובות" שיעור הפשיעה של מסתננים עמד על 1.67 לאלף נפש, לעומת 0.25 בקרב זרים אחרים ו־0.28 בקרב אזרחי ישראל (פי 6.7 ופי 5.9, בהתאמה).
"פצצת זמן"
בעבירות רכוש מתקבלת תמונה דומה בנוגע לשיעורי הפשיעה של המסתננים. בסעיף "שוד" שיעור הפשיעה של מסתננים עמד על 0.26 לאלף נפש, לעומת 0.03 לאלף נפש בקרב זרים אחרים ו־0.04 בקרב אזרחי ישראל (פי 8.6 ופי 6.5, בהתאמה). "שוד בנסיבות מחמירות" - 0.15 לאלף נפש אצל המסתננים ביחס ל־0.02 באוכלוסיית הזרים האחרים ו־0.04 מקרב אזרחי ישראל (פי 7.5 ופי 3.75, בהתאמה).
יונתן יעקובוביץ // צילום: מורן חג'בי
"מדובר בעבירות בעלות השפעה חמורה על תחושת הביטחון האישי אצל האוכלוסייה", מדגישים במרכז למדיניות הגירה, "במקרים מסוימים מדובר בעבירות חמורות במיוחד שהחברה הישראלית לא רגילה להן, כגון תקיפה ואונס של קשישה. לכן יש בעבירות אלו כדי לייצר אווירת טרור הרבה מעבר למספרן הסטטיסטי". בבחינה של פשיעת המסתננים לאורך זמן, החל מ־2010 ועד סוף 2018, אפשר להבחין כי לצד מגמת ירידה בעבירות רכוש, חלה עלייה מתמדת ומגמתית בעבירות מין ואלימות במשך השנים.
יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, מסר: "במשך שנים פעלו רשויות אכיפת החוק כמו ארגוני הסיוע למסתננים, בניסיון להסתיר מהציבור את ממדי הפשיעה. הנתונים שחשפנו מוכיחים מעבר לכל ספק או חריגה סטטיסטית את מה שתושבי דרום תל אביב וערים נוספות יודעים כבר זמן רב - מדובר בפצצת זמן שכבר החלה להתפוצץ לכולנו בפנים. מקבלי ההחלטות חייבים לשים סוף להכחשה ולהבין כי הסוגיה לא תיעלם מאליה, וכי רק הרחקת המסתננים תביא לפתרונה. יש להוציא את מרבית המסתננים למדינות מוצאם או למדינות שלישיות בטוחות, לפתוח מחדש את מתקן חולות ולאכוף בקפדנות את חוק הפיקדון".
