אבל כבד ירד על דרום ת"א עם קבלת ההודעה על פטירתו של הרב אחיעד אטינגר, לאחר שנורה על ידי מחבל בצומת אריאל. הרב אטינגר הקים את ישיבת "עוז ואמונה" שפעלה בלב השכונה ושמטרתה הייתה להחזיר את החיים היהודיים לאזור שבה גרים עשרות אלפי מסתננים ומהגרים מסודן ואריתריאה.
"התחושות מאוד קשות", מספר בדמעות יצחק וסרלוף, שהיה יד ימינו של הרב אטינגר בניהול הישיבה. "אנחנו עדיין מסרבים להאמין – זו הייתה בשורה קשה לכולם. הרב היה המנוע שהוביל את הישיבה, ה-DNA – הוא היה הישיבה והאבא שלנו. דאג לנו".
סרט שבו הסביר הרב אטינגר על דרום תל אביב:
בכל בוקר נהג הרב אטינגר להתקשר לווסרלוף על מנת להזכיר לו לארגן ארוחת צהריים לתלמידים. גם אתמול לא היה שונה. "הוא התקשר אלי אתמול, 14 דקות לפני הפיגוע, ואני לא עניתי לו כי ישבתי ולמדתי. אחר כך הרמתי את הטלפון וראיתי שהתקשר", שחזר תלמידו הקרוב. זמן קצר לאחר מכן התקשר אל וסרלוף אחד מבוגרי הישיבה שקיבל את ההודעות הראשונות על הפיגוע ושאל אותו אם השמועות נכונות. "לא ידעתי כלום על הפיגוע. ראיתי שהרב מאחר ולא הבנתי למה, כי הוא תמיד הגיע כמו שעון שוויצרי".
תוך כדי השיחה התקשרה אשתו של וסרלוף ואמרה שרעייתו של הרב אטינגר מחפשת אותו. הוא התעדכן במהירות. "קיבלתי דיווח מחבר שהיה במקום שהרב אטינגר נפצע אנושות. הלכתי ובישרתי את הבשורה לתלמידים. מאותו הרגע לא הפסקנו להתפלל ולארגן עצרות תפילה, להפיץ את השם המלא שלו – שיתפללו. שיהיה עוד לימוד תורה לרפואתו. גם הבוקר שלחנו הודעה שאנחנו רוצים לארגן בצהריים עצרת תפילה, אבל זה היה מאוחר מדי", הוא סיפר בדמעות.
בשעות האחרונות הסתגרו תלמידי הישיבה במתחם בדרום תל אביב, מספרים על הרב ולומדים לזכרו. "אספנו את התלמידים והבוגרים וכל אחד סיפר על ההיכרות האישית עם הרב. התחבקנו אחד עם השני. הרב היה דמות ואישיות לדוגמה בשבילנו – שאבנו ממנו כוח. הוא דחף אותנו קדימה. היה איש של עשייה ושל תורה – לוחם של תורה".
"רצה להציל חיים". מכוניתו של הרב אטינגר בזירת הפיגוע // צילום: קוקו
"ישבתי אתמול עם משפחתו ויחד ניתחנו מה התרחש במקום. אבא שלו סיפר שהוא יכול היה להמשיך לנסוע אבל הוא בחר להתמודד מול המחבל. הוא רצה להציל חיים, לפגוע במחבל. זה היה הרב אטינגר – לא פחד משום דבר, לא חשש מכלום. הוא היה אדם חזק שכיוון את כל הכוחות שלו לתורה. מצד אחד הוא היה עדין נפש ומצד שני קשה כארז בכל הקשור למסירות נפש לעם ישראל".
כעת מתכוונים בישיבה להמשיך את דרכו ולחזק את הישיבה. "החזון והחלום שלו היה שהישיבה תגדל ותצמיח תלמידי חכמים, שתשפיע ותגדיל את האור בעולם כולו. אנחנו מתכוונים לתת את כל כוחנו ומרצנו לעניין – להגשים את מפעל חייו". וסרלוף מספר כי הוא רוצה שידעו כמה מסירות נפש על התורה הייתה לרב. "הוא היה מנותק מתענוגי העולם הזה, וכל דקה של לימוד תורה הייתה שמחה בשבילו. הוא היה מאושר כשלמדתי עוד רבע שעה מעבר לזמן הנקוב. הייתה לו גם דבקות במשימה – הוא החליט שהוא הקים ישיבה כנגד כל הסיכויים במקום קשה במיוחד".
"בכל יום הוא היה מגיע מהיישוב עלי ויוצא אחרון מבית המדרש. הוא היה מתקשר אלי לפני שהיה נכנס הביתה, בשמונה וחצי בערב ואפילו יותר מאוחר. הייתה לו אהבת תורה בלתי רגילה. הגיעו לכאן חילונים, דתיים, חרדים, צעירים, קשישים – כולם בהלם. הוא היה קשור לכולם. לא הייתה אצלו מגזריות אלא הכל באהבת ישראל נטו. מגיע לכל מקום בצניעות ואהבה, נותן עוד דבר תורה, הלכה או חיזוק, בשקט ובענווה".
"הקים ישיבה במקום החשוך והמדכא ביותר"
"הרב הצדיק והטהור הזה הקים ישיבה במקום החשוך, העצוב והמדכא ביותר, שבו לא הייתה קדושה וטהרה. לשם הוא בא. הוא לקח בית כנסת נטוש, הביא בחורי ישיבה מקסימים שמספיק היה לראות אותם הולכים ובאים מהישיבה והלב היה מתחמם", סיפרה מאי גולן, פעילה ותיקה בשכונה, שאף צפויה להיכנס לכנסת כחלק ממפלגת הליכוד.
גולן סיפרה כי בשנים האחרונות ערכה מאות סיורים ומפגשים בדרום תל אביב, כחלק מהעלאת המודעות לשכונה, כשסיום הסיור תמיד היה בישיבה – מעין מבט אופטימי לקראת סיום. "מדובר בסיור קשה במיוחד ובסוף הייתי מביאה אותם לרב, לבית הכנסת".
"זו עוד מכה, עוד טרגדיה למקום המוכה הזה שנקרא דרום תל אביב. זה כאילו לקחו לנו את האבא, ולא רק לילדיו. לקחו איש שעשה מה שאף אחד לא עשה, שנסע כל יום מעלי לנווה שאנן והקים שם ישיבה. התפללתי לנס, ידעתי את מצבו ורציתי שיקרה נס כדי להוכיח לאנשים שקורים ניסים. הקב"ה לוקח את הטובים ביותר".
"הוא לא היה רק יושב עם התלמידים ולומד תורה. הוא חיזק שכונה שלמה בלי רעש ופרסומים, בעצם ההגעה שלו. אדם מלא אור. היינו מתגאים בזה. אתה יודע מה זה היה בשבילי לסיים במקום הזה סיור – הוכחתי שיש אנשים שאכפת להם, שמגיעים מקצה הארץ למקום הכי קשה במדינה – שיש עבור מה להילחם. העובדה שהוא לא יהיה שם שוברת את רוחנו, את רוחם של הפעילים".
תושב כבוד של דרום תל אביב
גם שפי פז, פעילה חברתית בדרום תל אביב, קיבלה בהלם את ההודעה על הפיגוע ופטירתו של הרב אטינגר. "היו לי המון שיחות אישיות איתו. הוא היה אדם שמאוד כיבדתי וחיבבתי. הוא היה הרב הראשון בחיי שישבתי ודיברתי איתו באופן אישי על הכל. זו אבידה מטורפת. אנחנו לא יודעים מה יקרה – אסור שהמקום הזה ייפול".
"הייתה ברב אטינגר אופטימיות עצומה, אפילו תמימות. הוא האמין שיחזיר את היהודים לנווה שאנן, ועכשיו הוא השאיר אותנו עם הצוואה הזו. אני לא יודעת מה יהיה מחר – סביר להניח שיתכנסו כל המעורבים בישיבה ונחשוב מה עושים הלאה. אסור לתת לחלום שלו ליפול. אנשים כאן באבל – הוא היה אחד מאיתנו, תושב כבוד של דרום תל אביב, חבר של כבוד במאבק. התמימות שלו הייתה מה שהריץ אותו לפיגוע – הוא לא ברח אלא רץ פנימה, לתוך האש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו