שותים תה רק כשחולים? כבר לא

בכל פעם שאתם לוגמים מכוס התה, אתם מתחברים לאחת ממסורות השתייה העתיקות בהיסטוריה • עד כמה התרבות מפותחת בישראל, ואם אנחנו באמת שותים רק כשאנחנו חולים

צילום: gettyimages // תרבות התה ,
צילום: gettyimages // תרבות התה

אנחנו אמנם נמצאים בחודש מארס, אבל נדמה שהחורף לא מתפנה כל כך מהר, והלילות ממשיכים להיות קרירים. במצב כזה, להתכרבל עם כוס תה חם זו נחמה לאלו שמחכים לקיץ, ושיא התענוג החורפי עבור אלו שמתענגים על העונה האפורה. 

בכל פעם שאנחנו לוקחים לגימה מכוס התה שלנו, מבלי להיות מודעים לכך, אנחנו מתחברים לאחת ממסורות השתייה העתיקות והמכובדות בהיסטוריה האנושית. עלי התה שמהם אנו חולטים את המשקה המוכר היו סיבה למלחמות ולמהפכות, שימשו מטבע רשמי וחצו יבשות הרבה לפני שנארזו בשקיקי נייר והפכו למוצר צריכה בכל בית.

בעוד בישראל נוהגים לכנות כל חליטה בשם הגנרי "תה", המשקה האמיתי חייב להכיל עלים מצמח התה. מקורו של התה הוא ככל הנראה באזור הגבול בין בורמה לסין, והאגדה בסין מספרת שקיסר סיני צעיר גילה את שתיית המשקה כשעלה נפל לתוך כוס מים חמים שהחזיק בשעה שחסה בצל שיח תה גדול.

בעוד איש לעולם לא יידע אם האגדה נכונה או לא, מומחים מסכימים שתה נצרך כמשקה בסין כבר לפני 4,000 שנה. שרידים שלו נמצאו בקברו המפואר של הקיסר הסיני ג'ינג, יחד עם צבא של עשרות אלפי חיילי חמר שנבנו במיוחד עבור הקבר.

דרך המשי סייעה למנהג שתיית התה לנדוד מערבה לפרס, לטורקיה ולעולם הערבי, אך מי שהפך את התה לאימפריה חובקת עולם היו האירופאים, שלחמו אלו באלו ובסינים כדי להשיג בעלות על שוק התה הרווחי. בתחילה היה התה, שיובא מסין, מוצר מותרות שממנו נהנתה רק שכבה דקה של סוחרים עשירים ואצילים, אך במהלך המאה ה־19 הצליחו הבריטים לגדל תה בהודו, מה ששבר את המונופול של הקיסרים הסינים על המוצר והביא לירידה כה גדולה במחירו, שהוא הפך למשקה ששותים בכל בית.

תה ירוק TWININGS // צילום: יח"צ

מאז נדד התה לכל פינות העולם כמעט. כיום חקלאים מגדלים תה, גידול לא פשוט שדורש תנאי אקלים מסוימים מאוד. בשל הפופולריות של המשקה, התפתחו עשרות מסורות ודרכים שונות לשתות אותו.

באופן כללי, המשקה עצמו מחולק לשלוש קטגוריות עיקריות המושפעות ממידת החמצון שספגו עלי התה בטרם נחלטו: תה לבן, שלא עבר כמעט שום תהליך של חמצון; תה ירוק, שעבר תהליך קצר של יישון וחמצון; ותה שחור, שעבר חמצון מלא. 

הישראלים שותים תה? 

בישראל שתיית תה נחשבה עד לא מזמן כמשהו מדכא שעושים כשחולים כדי להתחמם ולהרגיש טוב יותר, אך בשנים האחרונות יותר חברות מציעות ללקוח הישראלי להכיר את הצד הכיפי, המרתק והאנין של המחמם הרשמי.

צילום: משה כהן

שמעון שרבף, מנכ"ל Te: "ישראלים שותים שתי כוסות תה בממוצע ביום. מובן שמדובר בממוצע, ויש אוכלוסיות ומגזרים ששותים יותר או פחות. בישראל, בניגוד לתחום היין, הקפה ושמן הזית, עדיין אין תרבות תה מפותחת. שתיית תה נחשבת לאמנות ולטקס בעל נפחים תרבותיים אדירים ומכוננים, אבל עד כה בישראל כל העניין נמצא בחיתוליו. אין כאן עדיין מודעות למגוון סוגי התה האפשריים, וגם אין עדיין חיפוש אקטיבי אחר איכות או טעמים מסוימים שחליטת תה טהורה יכולה להציע". 

לדברי קרן אפל, מנהלת שיווק תה ויסוצקי, "התה הוא המשקה השני הנפוץ בעולם אחרי מים. גם בישראל רוב הישראלים מעידים שהם נהנים מתה ומחליטות, ולמעשה כמעט אין בית בישראל שאין בו לפחות קופסת תה אחת, ובממוצע יש כשלוש חבילות תה שונות בכל בית. הטעמים האהובים ביותר על הקהל הישראלי הם לימונית לואיזה, נענע, פירות יער וקמומיל, וכמובן תה ירוק". 

צילום: יח"צ

לשאלה אם אנחנו שותים תה רק בחורף, מוסיפה אפל: "בחורף צריכת התה גבוהה יותר, הואיל ומדובר במשקה מחמם, אך בשנים האחרונות, עם התחזקות טרנד הבריאות, אנו עדים לעלייה בצריכת התה גם בחודשי הקיץ".

שרבף מוסיף: "זה הזמן להתקדם מ'תה הסתדרות' או מהמונח 'שותים תה כשחולים', ולהבין שתה הוא דרך חיים ונקודה קולינרית שגם הצרכן הישראלי לא יכול לדלג עליה, כי יש לה הרבה מה להציע לנו מבחינת ערכים בריאותיים, תרבותיים, אמנותיים והיסטוריים״.

היוקרתית: פלה דה תה

רשת חנויות התה הצרפתית, שנחתה בישראל לפני קצת יותר מעשור, היא מקדש לאוהבי תה. היא מציעה סוגי תה שונים מרחבי העולם, בתפזורת ובתיונים, תוך דגש על איכות מוקפדת ועל טעמים מיוחדים. בשתי חנויות הרשת בתל אביב אפשר למצוא גם ציוד להכנת תה, ובאתר האינטרנט (https://www.palaisdesthes.co.il/) אפשר להזמין את המוצרים.

הסינית הבריאה: Te

שחקנית חדשה בשוק הישראלי, Te, מציעה מגוון מוצרי תה סיני איכותי ומזמינה את הקהל הישראלי להכיר חלק מהמגוון האדיר של סוגי התה הסיני ואת היתרונות הבריאותיים האדירים שבשתייתו. Te היא חברה ישראלית שעובדת ישירות מול מגדלי התה, בוחרת בעצמה את העלים האיכותיים ביותר ומביאה אותם באריזות מותאמות לארץ. במוצרים המומלצים תמצאו את תה האולונג ותה הפו־אר, שני סוגים שמוכרים פחות בארץ והם בעלי טעמים מורכבים וייחודיים. החברה פתחה דוכן מכירות ראשון בקניון הזהב בראשון לציון וצפויה לפתוח נקודות מכירה נוספות ואתר מכירות ברשת בזמן הקרוב, http://pure-te.co.il/

המלכותית: טוויינינגס

תומס טוויינינגס הקים את בית התה הראשון בלונדון בשנת 1706. מאז החברה שהקים מייצרת ומשווקת תה לכל חלקי העולם, ואף זכתה לחסות של בית המלוכה האנגלי. התה של טוויינינגס מגיע בחבילות של 20 תיונים ובמחיר שווה לכל נפש. בארץ התיונים של טוויינינגס זמינים בכמה רשתות שיווק ומיובאים על ידי חברת סידס. 

המוכרת והאהובה: ויסוצקי

סיפורה של ויסוצקי אמנם התחיל ברוסיה בסוף המאה ה־19, אך הוא קשור בסיפורה של מדינת ישראל עוד מלפני הקמתה. החברה הגיעה לישראל בשנת 1935 והחלה לייצר תה. מאז התיונים הללו הם חלק בלתי נפרד מהסיפור הישראלי. 

החברה ממשיכה לחדש ולהתחדש עם הזמן והטרנדים השונים בעולם התה, ולכבוד חורף 2019 הוציאה סדרה של תה ירוק בטעמים המשלבים את טעמו של המאצ'ה, תה ירוק יפני הטחון לאבקה, עם טעמים מוכרים ואהובים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר