מחאת האוהלים של קיץ 2011 היתה מהמחאות המשפיעות והחשובות בישראל. היא ארכה כשמונה שבועות וזכתה לסיקור צמוד ומלטף, ובסופו של דבר, גם הצליחה לשנות את השיח בכל הקשור לנושאים חברתיים.
ההפגנות בפתח תקווה החלו בנובמבר 2016 ונמשכות עד היום מדי מוצאי שבת, יותר ממאה(!) שבועות של מחאה, שידורים חיים בפייסבוק, סרטונים של אלדד יניב, מעצר מתוקשר ותפיסת מקום מרכזי בשיח הישראלי.
למעשה, חקירות נתניהו נמצאות איתנו כבר יותר משנתיים, הן מככבות בכותרות הראשיות ובמהדורות החדשות כמעט בכל ערב. כל פרשה זוכה לתמלול, כל עדות מצוטטת בגרפיקה על המסכים, כל שמפניה וסיגר מצולמים ומתומחרים. תוסיפו לזה פרסום הקלטות מביכות של בני משפחת ראש הממשלה והדלפות בלתי נגמרות מכל פגישה עם נוני מוזס, ותקבלו יותר ממאה שבועות שבהם עם ישראל היה יכול לנבור בכל רפש אפשרי שנקשר בשמו של נתניהו.
השאלה הגדולה ביותר במערכת הפוליטית בימים אלה היא עד כמה תפגע החלטת היועמ"ש בנתניהו? נכון לעכשיו, כמעט בכל סקר שמתפרסם מגיעים ראש הממשלה והליכוד לאזור 30 המנדטים. כלומר, המצביעים שהיו עם הליכוד לפני ההמלצות - עדיין בוחרים בנתניהו.
בסקרי סוף השבוע הוא לא עובר את אחוז החסימה. ליברמן // צילום: יהושע יוסף
מדברים בימים האחרונים על השפעה אפשרית של החלטות היועמ"ש על מי שמכונה "הימין הרך", אותם אנשים שמצביעים לליכוד אך ההחלטה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע העלתה אצלם תחושות כעס וקבס כלפי נתניהו. האם הם יעברו להצביע ללפיד, לגבאי או לזנדברג, או שיעדיפו את בנט, כחלון או מפלגה אחרת מגוש הימין? התשובה די ברורה.
בבחירות הקודמות המדגמים המכריעים חזו כמעט תיקו בין נתניהו להרצוג, וביום שלמחרת התעוררנו עם פער גדול יותר לטובת ראש הממשלה. "יום הכיפור של הסוקרים והפרשנים" קראו לזה. האשימו את יושבי האולפנים שלא ירדו לשטח ולא חשו את קולו של העם.
היום הפכו כלי התקשורת (בעיקר בגלל הקמפיין של נתניהו) לחלק מהקמפיין. הדרמה, השידורים החיים, הפרשנים שעל המסך, כבר נתפסים בחוגי הימין כחלק ממסע רדיפה שמעורר אנטגוניזם ויכול לגרום לתוצאה של הצבעת מחאה "דווקא" בעד ראש הממשלה.
אחרי סוף שבוע סוער, את המלחמה המשפטית משאירים בליכוד כרגע בצד ועוברים למלחמה לא פחות מסובכת, כזו שיכולה באמת לקבוע את עתיד הבחירות - המלחמה על מפלגות הימין שנעות סביב אחוז החסימה.
בפעם הראשונה מאז תחילת מערכת הבחירות התפרסמו בסוף השבוע סקרים, שלפיהם נתניהו לא מצליח להרכיב את הממשלה בגלל איבוד קולות לליברמן, לאלי ישי ולפייגלין. לא מדובר בתרחיש מופרך. למעשה, הצלחת יתר של נתניהו ביום הבחירות עלולה להוריד אפילו את כחלון מתחת לאחוז חסימה ולהביא לאיבוד היכולת של נתניהו להרכיב את הקואליציה שהוא רוצה כל כך.
קמפיין הבחירות הגלוי של נתניהו קל - מנדלבליט הושפע, התיקים יופרכו בשימוע, התקשורת לא תחליט וגנץ זה שמאל. אבל האתגר הגדול באמת עוד לפניו - לא לאבד שום מפלגת ימין אל מתחת לקו האדום. כיצד מנהלים קמפיין שבו אתה אמור להצליח, אבל לא יותר מדי? איך גורמים לאנשים להצביע לך, אבל גם ליריבך? האם אפשר בכלל לקרוא להצביע למתחרים? איך יוצרים חלוקת קולות כזו? בשבועות הקרובים נדע את התשובות.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
