מדן ועד אילת זה לא כל כך הרבה. 430 קילומטרים, קו אווירי, מקיבוץ דן ועד מעבר הגבול טאבה. רדיוס פרברים של עיר אחת בארה"ב. מחוז פצפון בברזיל. מדינת ישראל היא אחת הזעירות בעולם מבחינת שטח, ובו בזמן בין אלו שמובילות בטבלאות הפערים. הפער בין השכבות הסוציו־אקונומיות חופף לעיתים לפער מרכז־פריפריה. שעתיים מקריית שמונה לתל אביב. שעתיים ממצפה רמון לתל אביב. נתוני ההכנסה וההשכלה - מרחק של הרבה יותר משעתיים.
ב־2005 הקים שמעון פרס את המשרד לפיתוח הנגב והגליל. בתחילת הדרך נדמה כסידור עבודה, תיק, לשרים שצריך לסדר אותם. המשרד היה קטן וחכם, אבל עם תקנים ותקציב שהציבו אותו בתחתית אפשרות ההשפעה.
סילבן שלום, שנכנס כשר ב־2009, הגדיל דרמטית את התקנים, שילש את התקציב מ־50 מיליון שקלים בשנה ל־160 מיליון שקלים בשנה, והפך אותו למשרד שקשה להפחית בחשיבותו. אריה דרעי, השר מאז 2015, שילש שוב את התקצוב הודות להפיכת המשרד לממונה גם על "הפריפריה החברתית" מתוקף החלטת ממשלה: שכונות ויישובים הוכרו כפריפריה על בסיס אשכול סוציו־אקונומי (אשכולות 1 עד 4), גם אם אינם מרוחקים גיאוגרפית מהמרכז. היום עומד תקציב המשרד על כ־500 מיליון שקלים בשנה.
"הפריפריה הפכה סקסית"
אריאל משעל (44) הוא מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בשלוש השנים האחרונות. מינוי של דרעי, שהכיר את משעל כשניהל עבורו את "קמפיין השקופים". הוא נשוי ואב לשלושה, תושב גבעת שמואל, בנו של העיתונאי ניסים משעל, ודומה לו באופן מבהיל ("אבא עלה מעיראק למעברת תלפיות ועשה הכל בעשר אצבעות. את הדנ"א החברתי ינקתי ממנו"). לפני המשרה הממשלתית עבד משעל הבן כעורך דין, כאיש תקשורת וכמנהל מכרזי תקשורת. לפני 15 שנים הצטלבו דרכינו לכמה רגעים, כשערך משדר טלוויזיוני חשוב שבו הייתי אחת המראיינות. היום הוא המרואיין.
"לבת שלי בגבעת שמואל יש אינסוף אפשרויות לחוגים והעשרה, תוספת לימודים בבית הספר במימון ההורים - לא לכל הילדים בפריפריה יש אפשרויות כאלה", הוא אומר. "הקמנו עשרה מרכזי מצוינות בגליל שפועלים כל אחר הצהריים, עם חוגים ב־50 שקלים לילד לחודש. הילדים שלנו רוצים להגשים חלומות, שם נאבקים על הזכות לחלום. ילד בן 14 בקריית שמונה אמר לי שזו פעם ראשונה שהוא מקבל כאלה חוגים. אני רוצה שילד בבית שאן יגיע לגיל 18 עם אותו סל שמקבל ילד ברעננה".
אבי ילדיי גדל בשלומי. לאורך הילדות שלו בשנות השמונים הוא נהנה מחוגים ומהעשרות יותר ממני, שגדלתי בשכונה מבוססת בירושלים, כולל משלחות לחו"ל בחינם בתור נער. אל עיירות הפיתוח הפנו לא מעט משאבים. יכול להיות שיש משהו אחר שיגרום לילדים בפריפריה לפתוח את מנעד החלימה שלהם, לא רק שפך תקציבים?
"אנחנו לא שופכים כסף, אנחנו נותנים חכות. קחי למשל את פרויקט 'מצוינגב'. כל עיר בחרה לה התמחות. בירוחם - רובוטיקה, דימונה - מדעים, אילת - מוזיקה. תוכנית 'נגבקוד' בתחום הסייבר תביא יותר בוגרי תיכון מהנגב ל־8200. הגעתי לאילת וראיתי במרכז הקהילתי ילד שמנגן על פסנתר ותופים, וראש העיר מספר לי שהילד מגיע ממשפחה ענייה, ובלי 'מצוינגב' לא היו מגלים את הכישרון המטורף שלו. שנתיים אחרי זה, הילד מנגן בכל העולם".
מה הדבר האחד שיכול להשטיח את הפערים, למחוק שעתיים נסיעה מתל אביב?
"רק תעסוקה איכותית. המלחמה היא על הצעירים ברמת הגולן או בדרום הרחוק, שמסיימים תואר ראשון ועוזבים כשלא מוצאים עבודה שמתאימה לכישורים שלהם. זה הגורם מספר אחת לתחושת התסכול ולהגירה השלילית. האתגר הוא להשאיר את בני המקום. התחלנו בהקמת 45 'האבים', חללי עבודה פתוחים. הראשון נחנך בצומת וואסט בגולן. הבאים בתור ייפתחו בקרוב במועצה האזורית אילות ובכפר קאסם. עובד ישלם 500 שקלים לחודש לעמדת עבודה, והמשרד יסבסד את השאר. אני יכול לספר לך מה מתרקם בגולן. סביב ה'האב' נוצרת קהילה עם קשרים ועם אחווה פנימית. עורך דין עובד עם רואה חשבון שמנהל את התיק של המהנדס שעוזר לסטארטאפיסט".
זה פתרון יפהפה לעצמאיים. מה עם צעירים שרוצים להשתלב בתעשיית ההיי־טק?
"מפעלי היי־טק יגיעו לאזורים האלה רק אם ישתלם להם. הכנו תוכנית שאומרת שכגודל הקרבה לגבול - כך גודל ההטבה, תוכנית לאומית שיכולה להעביר חברות היי־טק צפונה, אבל האוצר לא אישר אותה. נכון לרגע זה, הצפון במצב יותר קשה. ההיי־טק נעצר ביקנעם. בדרום יש פרויקטים מחוללי שינוי. היו הטבות ממשלתיות שאפשרו לאינטל להתרחב בקריית גת, העברת בסיסי צה"ל לדרום. כרגע הצפון זקוק לעזרה".
למה צריך משרד לפיתוח הפריפריה? תפקידם של כל משרדי הממשלה לדאוג לפריפריה. שמשרד התחבורה ידאג להביא כבישים, ומשרד התיירות ידאג להביא תיירים, וכן הלאה.
"אנחנו עושים שיתופי פעולה עם כל המשרדים. להקים מיזמים כלכליים, להרחיב עסקים מקומיים, להביא אירועי תרבות (גילוי נאות: הח"מ השתתפה בפרויקט "הרצאה נודדת" של המשרד). הקמת הפקולטה לרפואה בצפת היתה בשיתוף משרד הבריאות. כשאיגוד הכדורסל שם לב שבכפר סבא יש יותר ילדים בכדורסל מאשר בנגב כולו, עשינו שת"פ עם משרד הספורט, ודרך חוגי העשרה יש היום 300 בנים ובנות בכדורסל בנגב, כולל בדואים".
אז שיהיה ממונה פריפריה בכל משרד, כמו שיש ממונה על הטרדות מיניות. המנגנון של משרד נפרד נראה מנופח.
"המילה פריפריה הפכה להיות סקסית, כולם מדברים עליה אבל לא מבינים מה הצרכים באמת. הגישה שלנו היא לא לבוא מלמעלה ולהכתיב, אלא לממש תקציב לפי השטח. בלא מעט פרויקטים אנחנו מוציאים קול קורא, מבקשים שההנהגה המקומית תגיד מה היא צריכה ותופרים חליפה אישית בהזמנה. ראש העיר עובד איתנו כדי לבנות מיזם כמו הקמת קניון מקוון בדיר אל־אסד לנשים ערביות שעובדות מהבית. התנאים למיזמים הללו הם שמי שיעבוד בהם יהיה בן המקום, שהמשכורות יהיו קרובות למשכורת הממוצעת במשק ולא לשכר מינימום, ושיוכיחו למה המיזם מחולל שינוי באזור".
"גאה לעבוד עם דרעי"
שמעתי מכמה ראשי ערים שלדעתם השיטה הכלכלית בעייתית, ושרק מי שצועק ודופק על השולחן, נהנה מתקציבים.
"מועצות מקומיות שלא יודעות לבקש, שייקחו יועץ כלכלי שיעזור להן לחדד מטרות. הוצאנו קול קורא לגני שעשועים. ראיתי ששתי ערים עניות בצפון לא ניגשו. לפנים משורת הדין פתחתי את הקול קורא כדי שעוד ערים ייגשו. התקשרתי אחד־אחד לראשי הערים. גם אז, היו כאלה שלא הגישו. מה אשמה הילדה החמודה בעיר שלא ניגשה לקול קורא להקמת משחקייה, למרות שנפתח כמה פעמים? אנחנו מקימים 50 משחקיות בנגב ובגליל. ג'ימבורי ממוזג, עם מפעיל מקצועי, עד עשרה שקלים כניסה לילד. הרשות צריכה רק לתת מבנה. אני נותן את השאר. ראש העיר צריך למלא בטופס את השם שלו ואת השטח, ואני מביא הכל. ועדיין, יש רשויות שלא נרשמות".
אחרי הבחירות, הוא משוכנע, השרים יתקוטטו ביניהם לקבל את המשרד. "שרים מבינים שההשפעה על השטח דרך המשרד הזה גדולה, ויריבו עליו בהסכמים הקואליציוניים. זה משרד ביצועי. אנחנו מממשים את התקציבים יותר מכל משרד אחר. לא החזרנו כסף לאוצר".
נשמעה טענה שהשקעתם תקציבי עתק בשיקום והנגשה של קברי צדיקים, בזמן ששכונות של אנשים חיים לא מקבלות תקצוב.
"על כל דבר יש ביקורת. אתרי המורשת מתוקצבים מתוקף החלטת ממשלה שמאגמת תקציבים. זה לא על חשבון מישהו אחר. יש ציבור של מאות אלפים שמגיעים לקבר הרשב"י במירון או לבאבא־סאלי בנתיבות. מגיע להם ספסלים, ברזייה, צל. וזה מוכיח את עצמו גם בתיירות".
במאי 2017 נחקר משעל בלהב 433 במסגרת חקירות אריה דרעי. "לבקשת החוקרים אני לא מדבר על השאלות שנשאלתי". מאז לא נקרא לחקירה נוספת. "אני גאה לעבוד עם השר הכי ביצועי בממשלה, שהקים ועדות גיאוגרפיות לשינוי גבולות במשרד הפנים, שהשכיל להפוך את משרד נגב־גליל לכזה שנוגע באנשים בפיתוח כלכלי, הבאת צעירים, צמצום פערים", מבקש משעל לפרגן לבוס.
משעל בחנוכת מתחם עבודה משותף עם ראשי מועצות בגולן
כשאני שואלת על החשדות לשחיתות אצל השר הוא עונה: "99 אחוזים מהדברים שדרעי שנחשד לגביהם ירדו מהפרק. לשבת לידו בישיבות זו חוויה. מעולם לא נתקלתי ביום רע שבו השר היה טרוד בדברים אחרים. הוא תמיד ענייני, חד־מחשבה וביצועי. הוא כועס עלי אם דברים לא מתבצעים מספיק מהר".
בשנים שאתה חורש את הפריפריה מהעמדה הזאת, יש תחום שראית בו שיפור משמעותי?
"צריך לדעת להכיר בטוב. אני נוסע המון. בתחום הכבישים והמחלפים נעשתה עבודה מדהימה. הפריפריה נגישה יותר מאי פעם. לעומת זאת, מצב הבריאות מביך ועצוב. תוחלת החיים של האנשים נגזרת ממקום מגוריהם. זה לא נתפס, אבל אנשים בצפון חיים פחות מאשר במרכז בגלל מחסור באמצעים רפואיים".
הוא גאה בכל פרט בטבלאות ושולט בכל תוכנית ומיזם שהפעילו. בין היתר, מאגר מקוון של שיעורים פרטיים שניתנים בחינם לתלמידי הפריפריה; מרכזי הנעורים שפועלים ב־15 רשויות דרוזיות; "צומחים יחד", פרויקט של חונכות רגשית לילדים שבתי הספר מאתרים כזקוקים לכך; מרכזי מיצוי זכויות לאזרח; יוזמות "עתיד" לחיזוק 800 עסקים קטנים ובינוניים; ושלל תוכניות לשיפור מצב הרפואה: פרחי הנדסה ביו־רפואית, עיבוי מערך החירום והכשרת חובשים, מלגות למחקר בינלאומי בגליל והקמת מכוני מחקר, הכשרת עתודה ניהולית של בתי החולים בגליל, מלגות לסטודנטים לרפואה בגליל, הקמת חדר מיון קדמי בקריית שמונה ועוד.
תמיד יהיו פערים.
"הלוואי שלצפון היה לובי כמו למתנחלים. קולם היה נשמע חזק יותר. עוטף עזה והדרום זקוקים לסיוע ממשלתי, אבל זעקת הצפון בכלל לא נשמעת".
יום ממוצע בעבודה שלך מכיל יותר תסכול או יותר סיפוק?
"אני מגלה בכל יום שהשינוי אפשרי. משפחה צעירה מגיעה לטבריה או לנצרת עילית, רואה נדנדה שבורה בגן - לא רוצה להשתקע במקום. השנה הקמנו 300 גני שעשועים חדשים ב־80 רשויות מקומיות, ב־21 מהן אלו גני המשחקים הראשונים שהוקמו אי פעם. אין מנכ"ל משרד ממשלתי עם סיפוק כמו שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו