המכון הביולוגי בנס ציונה נחשב לאחד ממכוני המחקר המדעי הלאומיים המובילים בישראל. אלא שבשנים האחרונות נמצא המקום במשבר המעמיד בסימן שאלה את עצם קיומו, וטענות קשות של קבוצת חוקרים מובילים בו חושפות את גודל המצוקה. לדבריהם, המשבר נובע בעיקר ממה שהם מגדירים ככישלונו המקצועי של מנהל המכון, פרופ' שמואל שפירא. חרב הקיצוצים הנרחבים שמרחפת מעל המכון - כפי שכבר קרה בעבר - רק מגדילה את האי־וודאות סביב עתידו של הגוף המדעי הביטחוני החשוב הזה.
אין מדובר בבודדים, אלא במספר רב של חוקרים המגיעים מכלל תחומי המדע ושמאחוריהם ותק וניסיון רב. "יש במכון חוקרים מצוינים רבים", מסביר אחד מהם. "התפקיד של ההנהלה הוא לנתב את היכולות המחקריות המיוחדות לכיוון פרודוקטיבי, וזה בדיוק מה שלא קורה. אופן הניהול של שפירא מביא לפיזור המשאבים המדעיים לכל עבר, הוא קופץ מדבר לדבר, אין כיוון ודברים לא מתכנסים. אי אפשר לעסוק במדע בתנאים כאלה".
עובדים בתוך בועה
החוקרים מתארים מכון שאיבד כיוון ולא פועל להשגת יעדים מרכזיים ברורים, ולדבריהם המנהל מצפה שדברים טובים "יקרו מאליהם". חוקר ותיק אומר כי "יש למכון המון יכולות ויש כאן אנשים איכותיים שיכולים להעלות תרומה משמעותית מאוד למדינה. אבל בגלל הניהול הלא מקצועי, המכון לא מצליח לממש את ההבטחה. וזה מה שהכי כואב לנו - שחלק גדול מהביקורת עלינו מוצדקת".
המכון הוקם ב־1952 במטרה לעסוק במחקר של הגנה מפני איומים כימיים וביולוגיים. הוא נחשב ליחידת סמך במשרד ראש הממשלה, בדומה לקריה למכון החקר הגרעיני בדימונה, ופועל בקשר הדוק עם משרד הביטחון. חלק מהידע המפותח בו מגיע גם לשימוש מסחרי, ובין היתר חוקרי המכון נטלו חלק בפיתוח חיסון נגד מחלת הפוליו, ערכות לזיהוי חומרי נפץ ותרופה לטיפול בתסמונת שגרן. לצד המכון פועלת החברה הממשלתית לחקר מדעי החיים, העוסקת במתן שירותים ושיווק פריטים פרי שיתוף פעולה עם המכון הביולוגי.
במכון מועסקים כ־350 איש, חלק גדול מהם חוקרים בעלי תואר דוקטור, ולצידם טכנאים ואנשי מנהלה. בדומה למקומות מסווגים ושמורים אחרים, גם הנעשה בתוככי המכון בנס ציונה מסווג מאד, ורק לעיתים רחוקות הציבור נחשף למתרחש שם. אלא שהחשאיות ומעטה הסודיות מאפשרים, לטענת החוקרים, התנהלות במעין "בועה", ללא בקרה מדעית הדוקה, ולכן נוצרת תלות גבוהה בהנהלה כך שדברים יכולים להידרדר בלי שנורות האזהרה יהבהבו בזמן.
"לא מזמן המנהל שפירא כינס את אנשי המכון והצהיר שאנחנו נמצאים 'תחת התקפה מאלף ואחד כיוונים'", מספר חוקר בכיר. "הוא בתפקיד כבר שש שנים. יש לו סמכות מלאה. המכון היום לגמרי בדמותו. והוא עומד מול כולנו, מספר לנו כמה המצב של המכון נהיה יותר ויותר גרוע, שמוצאים אצלנו המון כשלים ובעיות, שמקצצים לנו, שמחפשים אותנו - ולא רק שאינו מציע שום פתרון, הוא משדר שהוא בכלל לא מרגיש אחריות למצב. מבחינתו זה כמו גשם".
"משבר אמון מול ההנהלה"
פרופ' שפירא, רופא מרדים בהכשרתו, מנהל את המכון משנת 2013, לאחר שבתפקידו הקודם שימש סמנכ"ל בית החולים הדסה. לדעת החוקרים שעימם דיברנו, חלק גדול מהכשלים שנחשפים במכון נובעים מן העובדה שהוא לא הגיע מליבת המחקר המדעי ולא בקיא מספיק בתחומים שבלב עשיית המכון. כתוצאה מכך, הם טוענים, לא הצליח שפירא במשך כל שנות כהונתו לייצר אג'נדה מדעית ראויה לעשיית המכון.
"לא מזמן שפירא נתן סקירה לכל המכון על הכיוונים העתידיים שהוא מתכנן עבור המקום", מספר חוקר בכיר אחר, "המדענים ישבו ותלשו שערות בתסכול. הוא מציג לנו דברים שהוא כנראה מצא בגוגל עם כל מיני 'באז־וורדס' מתחומים טכנולוגיים, שאין להם שום קשר למה שאנחנו עושים במכון. כולנו יצאנו נבוכים".
"יותר מזה", מוסיף חוקר מתחום אחר. "פעמיים הוא כינס את כל המכון לסיכום שנה כדי להציג את העתיד שלנו. הוא דיבר שעה בערך בכל פעם, ואז שאל אם יש שאלות. אף אחד לא הרים את היד".
"בעצם, כל חוקר מתחיל אצלנו מבין במחקר יותר ממנהל המכון", מחזק חוקר נוסף את הדברים. "בכל העולם מרכזי מחקר מדעיים מנוהלים על ידי אנשי מדע מובילים. רק למכון הביולוגי המציאו שיטה של ניהול מכון מחקר מדעי ללא הבנה במדע, וככה אנחנו נראים".
אחד התפקידים החשובים ביותר של מנהל המכון הוא יצירת שדרת ניהול אחראית ומקצועית מתחתיו. לטענת החוקרים, המינויים במכון בנס ציונה הפכו לפארסה. "שפירא מגיע עם נורמות לא מדעיות גם לתחום המינויים. הוא מתייחס לניהול כמו לעניין טכני ופוליטי וממנה מקורבים", אומר מדען בכיר.
"נראה ששפירא מחפש מתחתיו אנשים חלשים וצייתנים, שמומחים בעיקר בלהחמיא לו", אומר אחר. "אם הוא היה ממנה את המדענים הכי טובים שלנו, שיפצו על החסרונות שלו, אולי היה למכון סיכוי. אבל הוא מעדיף לתת תפקידי ניהול למדענים שלא מהשורה הראשונה שלנו ואפילו ממש חסרי ניסיון. ככה מנהלים אולי מפלגה, לא מכון מחקר. הוא לא סובל שמעירים לו או מאפילים עליו, לכן הוא ממנה את האנשים הכי פוליטיים, במקומות הכי מקצועיים. יש משבר אמון חמור בין חוקרים להנהלה".
בהודעת הפרישה שלו התריע מנהל המכון הקודם, ד"ר אביגדור שפרמן, כי בשל קיצוץ מתוכנן לא יעמוד המכון ביעדיו הלאומיים, ובמחאה החליט לפרוש. לדברי אנשי המכון, פרופ' שפירא, שמונה במקומו, ספג קיצוצים נרחבים, אך הוא מתייחס אליהם אחרת לגמרי. במסגרת הניסיונות למזער נזקים כלכליים, הם טוענים, נפגעת עבודתם. "כדי לסגור את הגירעון שנוצר בתקופתו, שפירא דורש שניתן שירותים בתשלום לתעשייה ולגופים מסחריים. הדבר הזה בא על חשבון המחקר המדעי שנחוץ לביטחון המדינה", אומרים חוקרים. "הוא דורש שנשכיר את שירותינו לכל מי שיש לו כסף, כולל חברות מסחריות". חוקרי המכון מועסקים בשכר על ידי המדינה כדי לספק שירות מחקר לאומי־ביטחוני והשכרת עבודתם לחברות מסחריות מעוררת שאלות קשות בנוגע לפיקוח על כספים, ניגודי עניינים אפשריים, היכולת לעמוד ביעדים שמציבה המדינה והיבטים ביטחוניים בעייתיים נוספים.
"תחושה של מכירת חיסול"
ההשלכה המיידית של העבודות החיצוניות היא פגיעה במחויבות המכון למחקר שדרוש למדינה. "זה מעגל הרסני", אומר אחד המדענים. "כדי שנוציא את המכון מהבור התקציבי, אנחנו נדרשים לפגוע בייעוד המחקרי המקורי שלנו. ואז אומרים לנו מבחוץ שאנחנו לא עומדים ביעדים ובציפיות, ומענישים אותנו בקיצוצי תקציב נוספים. ואז יש למכון עוד פחות כסף, וצריך לקחת עוד יותר פרויקטים חיצוניים, וחוזר חלילה. כנראה שבסוף שפירא יפריט את המכון לגמרי וירשום אותנו בבורסה כחברה מסחרית... הרי ממילא איבדנו כיוון".
למעשה פרופ' שפירא עצמו כבר דיבר על האסטרטגיה הכלכלית שלו. לפני כשנתיים, בראיון לעמיר רפפורט ב"מעריב", אמר: "לקחתי על עצמי לפתוח את המקום הזה החוצה עד כמה שאפשר, כדי להגדיל את מקורות ההכנסה ואת שיתופי הפעולה המדעיים. נמשיך בפתיחות הזו ללא היסוס".
"אין שום הערכה כלפיו". המנהל, פרופ' שפירא // צילום: מאיר אזולאי
בהקשר זה, מוסיפים החוקרים נקודה בעייתית נוספת: המכון איננו גוף כלכלי, ואיש שם אינו אמון על פיתוח עסקי: "שיתופי הפעולה שלנו עם גורמים חיצוניים ועם תעשייה נעשים בחובבנות. התמחורים שרירותיים, ההסכמים קפריזיים, אף אחד לא מבין מה כן ומה לא. הכל גחמות שמגיעות משפירא. אנחנו מתנהלים באופן כאוטי. מה לנו ולתמחורים ותעשייה? אנחנו לא עסק, לא מפעל ולא חברה. אנחנו חיים בתחושה של מכירת חיסול".
דברי החוקרים מתייחסים גם לסגנון הניהול של ראש המכון ולשיטותיו. "אין היום תכנון ארוך טווח רציני", אומר אחד החוקרים, "אין קבלת החלטות מסודרת, יש תחושה שאין בעל בית". מדען ותיק אחר מעיר: "אני חושב שהמכון מתאפיין היום בחוסר סדר וקופצניות רבה. מדע איכותי דורש סדר ועומק, והמכון צריך אופק ויוזמה".
כתוצאה מההתנהלות שמתארים החוקרים, ולנוכח המשבר המעמיק, פרויקטים רבים במכון הוקפאו או עומדים בסכנת סגירה. אינדיקציה נוספת לעתיד הבעייתי שצפוי למכון היא הקושי לקלוט מדענים חדשים. תחת כהונת שפירא, המספר היחסי של מדענים במכון הביולוגי הולך ויורד. "שפירא קלט בתקופתו הרבה יותר עובדים למנהלה ולסיוע, והרבה פחות מדענים", מספר מדען ותיק במכון, "הוא שוחק במו ידיו את המעמד, את המוטיבציה ואת היכולות של המדענים במכון. המדענים הטובים לא ירצו לבוא למכון כמו שהוא היום".
לאן נושבת הרוח?
המנהל הקודם, שפרמן, היה ידוע בקרב החוקרים כמנהל קשה, ריכוזי ובוטה, שהתנהלותו גרמה לסכסוך עבודה מתוקשר בטענות להתעמרות בעובדים. עם זאת, לאיש לא היה ספק בנוגע לאיכותו המדעית, כפי שמעיד אחד החוקרים: "שפרמן היא מנהל קשה ואדם לא פשוט. אבל הוא היה מדען מהשורה הראשונה, והיה לו חזון מדעי ודרך מדעית. תחת הנהגתו המדע עמד בלב העשייה".
"שפירא לא מצליח לעבוד עם הגוף העיקרי שאחראי עלינו", מסביר חוקר ותיק, שמכיר היטב את השדרה הניהולית. "בגלל זה הקיצוצים והמשברים, וזה מה שהכניס את המכון לסחרור".
"נכון שאביגדור היה אדם קשה ונשאר בתפקיד יותר מדי זמן", מעיר חוקר אחר. "אבל לאיש לא היה ספק בתקופתו שיש למכון כיוון מדעי, הייתה עשייה והיו הרבה הישגים אמתיים. היום שפירא רב עם כולם, ואז מתקרבן לנו שהמכון תחת התקפה".
אחד הפרויקטים הבולטים של המכון - ובין היחידים שהותרו לפרסום - הוא מנהרת הרוח הסביבתית. מדובר במבנה ייעודי של שלוש קומות, הכולל מנהרה באורך 14 מטרים ומערכת ענקית באורך 32 מטרים המזרימה לתוכה רוח בתנאים הנדרשים, לצורך ניסויים שונים בתחומים אזרחיים ואחרים. אלא שהקמת המנהרה הזו ונסיבות תפעולה עומדות במרכזה של בדיקה שערך מבקר המדינה ושתוצאותיה טרם פורסמו, ואולי לכך כיוון שפירא כשאמר ש"מתקיפים" את המכון.
על פי מקור בכיר, ממצאי הביקורת היו חריפים ביותר ומאששים את טענות החוקרים על הניהול הבעייתי. לאחרונה גם קמה ועדה מיוחדת לבחינת תפקוד המכון ועתידו, ובמכון, מגלים החוקרים, יש חשש גדול מאוד שממצאיה יובילו לקיצוצים נוספים.
"קשה למצוא חוקר רציני במכון הביולוגי שמעריך את שפירא", אומרים אנשי המכון. "יש אכזבה ותחושה של דכדוך וייאוש. למנהל אכפת בעיקר מהרמות כוסיות, ימי כיף ואירועים. הדברים האלה נחמדים כשהם באים אחרי שהשגת את היעדים המרכזיים שלך כמכון מחקר, לא במקומם. הוא איבד את האמון שלנו".
לחוקרים ברור מה קרה. "אחרי שנות דשדוש והידרדרות מינו לנו ועדה קרואה", הם מספרים, "יש בזה צדק, אף אחד לא צריך להגיד לנו שאנחנו לא מספקים את הסחורה. זה ברור לנו. אבל אנחנו גם לא עירייה כושלת ואף אחד לא יכול לנהל אותנו מרחוק".
"הכתובת ברורה לגמרי", מנתח את המצב חוקר בכיר אחר. "אין שום סיבה שהמכון כולו ייפגע ושהיכולות המדעיות הביטחוניות של מדינת ישראל יידרדרו בעוד קיצוצים והתערבות חיצונית. לא צריך שום ועדות. צריך שהמערכת שמינתה את שפירא תודה בטעות ותחליף אותו במישהו שיבוא עם שלוש תכונות שאין היום: מנהיגות, יכולות מדעיות גבוהות וכישרון ניהולי. כשהמכון יחזור לתת תוצרת מדעית־ביטחונית איכותית, יהיה אפשר לייצב אותו. אני רק מקווה שיישאר מספיק מהמכון אחרי ששפירא ילך כדי שיהיה אפשר לשקם אותו. זה קריטי למדינת ישראל".
מטעם המכון למחקר ביולוגי נמסר: "המכון הינו מוסד מדעי מחקרי מקצועי, מוביל ומוערך בארץ ובעולם. בניגוד לנטען, אין כל משבר, ההפך הוא הנכון; ועדת המומחים, שבה חברים בין השאר בכירים במערכת הבריאות ובאקדמיה, מונתה בראייה צופה פני עתיד, במטרה להצביע על כיווני המחקר הנכונים למכון ולמדינת ישראל לעשרות שנים קדימה ועל עדכון משימות המכון לאתגרי העתיד, באם יידרש. המכון ועובדיו ימשיכו לשמש מוקד ידע לאומי, ועשייתם המדעית החדשנית תשרת את אזרחי מדינת ישראל בתחומים מגוונים שנים רבות. כל פרשנות אחרת הינה טועה ומטעה".
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "אכן אנו מבצעים ביקורת במכון, העוסקת במנהרת הרוח. עבודת הביקורת בעיצומה. ממצאים מתוכה יפורסמו בהתאם להוראות חוק מבקר המדינה ולכללים המחייבים. עד למועד הפרסום אין אנו מפרטים לגבי הביקורת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו