"תפילה בבוקר עושה לי ריסטארט לשפיות, מסדרת לי את התוכנה"

את בעלה השלישי הכירה כשעשה לה לייק באינסטגרם, בשלמה ארצי היא רואה דמות אב, ואין לה בעיה לזרוק כל חפץ אישי מהבית. מיקה קרני מתחזקת ביהדות, מבשלת קציצות לילדים ובטוחה שהבכי שלה מנצח כל כעס

צילום: אפרת אשל //

מיקה קרני || 46, מוזיקאית וזמרת. מתגוררת ברעננה. נשואה בשלישית, למאור לזר. אמא ליותם (29), יסמין (20), עמליה (15) ותכלת (11). פרצה ב־1997 באלבום הבכורה "מיקה קרני" ומאז הוציאה עוד תשעה אלבומים והופיעה בכל רחבי הארץ. ב־2011 השתתפה בדוקו־ריאליטי "מחוברות". הופעות קרובות: 7.2 קפה ביאליק, תל אביב, 9.2 וונדרבר, חיפה, 14.2 בירה תבור, שדמות דבורה, 20.2 אדמס, כרכור ו־28.2 לונה בר, חד נס

 מתי בפעם האחרונה ביקרת בבית ילדותך?

"לפני שנה. פעם הייתי נוסעת לשם הרבה, לשדות מסביב למושב מולדת שבו נולדתי, כי זה מקום שמחבר אותי מאוד לישראל היפה ולזיכרונות ילדות טובים. גדלתי שם עד כיתה ד' והייתי ילדת טבע. אבא שלי היה רפתן והייתי הרבה ברפת. אחי, רותם קרני, הוא היום פרופסור באוניברסיטה העברית, והוא התחיל את החקירות שלו שם, על חיות. היום הוא חוקר סרטן. למרות שנדמה שאנחנו שונים, יש בינינו קווי דמיון. גם הוא אוהב מוזיקה ומנגן בגיטרה".

 מתי בפעם האחרונה שינית תספורת?

"לפני חודשיים. אני אף פעם לא אומרת לספר שלי מה לעשות, ויש לי שניים. אני מג'נגלת ביניהם, והם יודעים, נראה לי. אני רק אומרת 'תעשה מה שבא לך' ומשחררת, אז אחת לחודשיים אני משנה את המראה שלי בדרך זו או אחרת". 

 מתי בפעם האחרונה עלית על מטוס?

"לפני חודש טסתי עם מאור לנופש בקייב. זה מקום עם האוכל הכי טעים וזול, והיה מושלג ויפה. באפריל טסנו לנפאל ולהודו לפגוש את הבן שלי, יותם. הוא מקעקע, והוא חי חצי שנה בהודו, חצי שנה פה. הייתי בת 17 וחצי כשילדתי אותו. היריון מדהים, כמו כל ההריונות שלי, שהיו כיפיים. היו אנשים שהרימו גבה, אבל תמיד הלכתי בדרך שלי. לא הייתי רוצה שאחת הבנות שלי תהיה בהיריון בגיל 17, אבל זה מה שאני עשיתי בחיים שלי, ואני לא מצטערת לרגע". 

 מתי בפעם האחרונה השתתפת בדוקו־ריאליטי?

"ב־2011, ב'מחוברות'. היה מעניין, אבל היום לא הייתי עושה את זה, בגלל הילדים. קצת מפריע לי שחשפתי את החיים שלהם, ולפעמים במקצוע שלנו אתה עושה את זה בלי לשים לב. הבנות שלי לא התלוננו אז, כי ילדים בני גילן לא ראו את זה בזמן אמת".

 מתי בפעם האחרונה פגשת את שלמה ארצי?

"לפני כמה חודשים, בהופעה 'איך שיר נולד'. אני מופיעה עם הבן שלו, יונתן ארצי, שהוא וואו עם המון סימני קריאה. פצצת כישרון. שלמה בא עם הנכדים לראות את אחת ההופעות. בשבילי הוא כמו סוג של אבא. הכרתי אותו כשליוויתי אותו ואת גידי גוב בתוכנית 'לילה גוב'. משם הוא לקח אותי לסיבוב הופעות איתו, חוויה מטורפת. הייתי בת 24. הוא מאוד אבהי ואכפתי, וכשהחתימו אותי בחברת התקליטים, הוא ניסה מאוד לעזור לי בכל מיני דברים". 

 מתי בפעם האחרונה נישקת בחורה, כשם להיט שלך?

"אני מנשקת בכל בוקר שלוש בחורות - הילדות שלי, לפני שהן יוצאות ללימודים".

 מתי בפעם האחרונה קראת ספר?

"אני כל הזמן קוראת. לא המון, כי אני נרדמת די מהר. אני קוראת ביוגרפיות או ספרים על יהדות, לפעמים ספרי שירה. פחות סיפורת. קשה לי, אני לא מצליחה לשקוע בתוך סיפור, לצערי". 

 מתי בפעם האחרונה התחתנת? 

"לפני ארבע שנים, עם מאור, הפעם השלישית וגם האחרונה, אני בטוחה. זאת היתה החתונה הראשונה שלי שבה הייתי מאוד במודעות לטקס עצמו. הרב עשה לנו הכנה, והאירוע קיבל משמעות שונה מאוד. התחתנו במושב חרות, במין יער כזה, וזה היה כמו פסטיבל. בעלי הוא מפיק, והפקנו את זה לבד. זה גדל ממשהו קטן להפקה. היתה הופעה של ג'ירפות, פינות יצירה לילדים ומוזיקה מגניבה". 

 מתי בפעם האחרונה שמחת שאת ברשת חברתית?

"כשהכרתי את מאור באינסטגרם. הוא עשה לי לייק, ונכנסתי לראות את החיים שלו דרך התמונות. אהבתי את מה שראיתי - המון טיולים, אוכל ועבודות בעץ. הוא היה נראה לי מקסים וחשבתי שיש לו גם צימרים, אז שאלתי אם אפשר לבוא עם הבנות שלי. הוא אמר שאין לו צימרים, ומשם זה התגלגל. הוא צעיר ממני בשבע שנים, אבל זה לא משנה כשיש חיבור של שתי נשמות". 

 מתי בפעם האחרונה התפללת?

"אני מתפללת בכל בוקר, זאת פינת השפיות שלי. אני מתפללת גם להודיה על מה שיש, וגם כדי לייחל לעצמי איך המשך היום ייראה. התפילה עושה לי ריסטארט, מסדרת לי את התוכנה, גורמת לי לזכור שהכל טוב, ושרק אני עושה צל על כל האור שיש. ביום שישי יש פה תפילה חופשית על הנרות, ואז אני מבקשת בקשות בשביל כולם. אני לומדת המון שנים והתקרבתי מאוד למסורת של העם שלנו. חשוב לי שזה יהיה נוכח בבית, זה מזון לנשמה שלי. בערבי שבת נדיר מאוד שאני מופיעה, כי חשובים לי ארוחת השבת והקידוש. אני לא שומרת שבת, אני נוסעת, אבל אני מקווה שיום אחד, בעזרת השם, עוד אגיע לזה". 

 מתי בפעם האחרונה בכית?

"השבוע. אני די בכיינית, וטוב שכך, כי אני גם כעסנית, והבכי הוא מה שממס את הכעס. בכיתי בגלל קריז שחטפתי על משהו, וכשאני יורדת מהעצבים אני בוכה. בכי זה כמו שלג שנמס, וזה שלב טוב. כי אז הכעס הופך להבנה ולחמלה". 

 מתי בפעם האחרונה התמכרת לסדרת טלוויזיה?

"אני לא מכורה לסדרות. יוצא לי לראות יותר סרטים דוקומנטריים, זו מחלה אצלי, בעיקר על מוזיקאים שאני אוהבת. ראיתי בחודש האחרון סרטים על פרדי מרקורי, על אלטון ג'ון ועל מיילס דיוויס. אם אני נכנסת לסרט על מישהו - אני רואה הכל על אותו אדם. מצאתי על כל אחד מהם עוד סרטים תיעודיים וראיונות שהם נתנו, וזה מרתק אותי". 

 מתי בפעם האחרונה זרקת משהו מהעבר?

"אתמול, היום, בכל יום. אני זרקנית חבל על הזמן. יש לי חוק שעל כל בגד שאני קונה, אני צריכה להוציא בגד מהבית, כאילו להישאר עם אותו מספר בגדים. בעלי לא אוהב שאני זרקנית, והבנות שלי אומרות תמיד, 'אמא, לא לזרוק לי!' כי אני זורקת בלי לראות בעיניים. אני לא אוהבת אגרנות ולא קשורה לרכוש בכלל. פעם גנבו לי מהאוטו גיטרה, כינור ופסנתר חשמלי. כלי העבודה שלי. זה היה הכינור שלי מגיל 12, שמישהו בנה לי אותו בעבודת יד. אז ישבתי באוטו, בכיתי דקה, והתעשתי. אמרתי, 'אוקיי, כפרות, הלאה'. ארגנתי לי ציוד חדש, וזהו. אני מאמינה שכשלוקחים ממך משהו, זה במקום שייקחו ממך משהו גרוע יותר".

 מתי בפעם האחרונה בישלת?

"אני מבשלת בכל יום, מוקדם בבוקר או מאוחר בלילה. חשוב לי שהמשפחה שלי תאכל אוכל שעשיתי בידיים שלי, אוכל בריא עם אהבה. זה גם סוג של תקשורת. הקציצות שלי הן שם דבר, ואני מכינה גם דגים ובקר. מאור בשלן חבל על הזמן, ויש דברים שהוא הרבה יותר טוב בהם ממני. עוף זו המחלקה שלו, אני יותר דגים וסלטים. את ארוחת שבת שנינו מבשלים יחד". 

 מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?

"אתמול. רצתי ארבעה ק"מ, והערב אעשה יוגה בבית. שנים למדתי יוגה אצל מורה מדהימה והייתי בחדרי כושר אצל מאמנים אישיים. השנה אני עושה ספורט לבד, ואני נורא נהנית מזה, כי צריך משמעת חזקה וזה מאתגר אותי. אני ממש נכנסת לזון".

 מתי בפעם האחרונה עקבת אחרי חשבון הבנק?

"הבוקר, באפליקציה. זה לא כיף, אבל אני עם היד על הדופק והמסגרת. תמיד הייתי קצת יקית בעניין הזה. אני באה ממשפחה גרמנית וחשוב לי לדעת את המצב. זה משהו שצריך להיות מחוברים אליו. המעבר בין עולם היצירה לחיים לא קל. ביצירה צריך לפעמים זמן לבטלה, להתבוננות, לא לעשות כלום, ובחיים אנחנו במרוץ מטורף של הישרדות כלכלית, להספיק דברים ולהכניס כסף". 

 מתי בפעם האחרונה היית בטיפול קוסמטי?

"אני פחות בענייני ניתוחים. הלכתי לעשות טיפול של מיצוק עור אחרי עשר שנים שלא הייתי אצל קוסמטיקאית. עד הטיפול ההוא השתמשתי בקרמים מהודו ב־20 שקלים. אני מאמינה שעור הפנים זה תזונה בריאה, יותר מהכל".

 מתי בפעם האחרונה למדת משהו חדש?

"אני משתדלת ללמוד בכל יום משהו חדש. במוזיקה אני כל הזמן לומדת, גם גיטרה וגם פיתוח קול, ואני מתאמנת בכל יום. יש ימים שאני ממש לא אוהבת להתאמן, אני פשוט נשמעת על הפנים, אבל אחרי יומיים יש המון סיפוק וזה באמת עובד. באחד הסרטים התיעודיים שראיתי, מיילס דיוויס אומר למראיין: 'אני לא תאונה, התאמנתי הרבה מאוד כדי להגיע לכאן'". 

 מתי בפעם האחרונה שמחת שאת ישראלית?

"אני שמחה בכל יום. עם כל הקושי שיש פה, אני לא רואה את עצמי חיה בשום מקום אחר. אני מחוברת לארץ בנשמה, וגם מכל הבחינות האפשריות. לא קל לחיות בארץ הזו בשום מובן, לא כלכלית ולא עם המתח הביטחוני, ועדיין לא אחליף את המקום הזה. זו השפה שלי, והערבות ההדדית שיש פה, עם האוכל והנופים - כל אלה שלנו". 

 מתי בפעם הראשונה ניגנת? 

"בגיל 5. אמא שלי היתה מורה למוזיקה, והיא לימדה אותי ואת אחי חלילית. אהבתי את השפה של המוזיקה, ישר התחברתי לזה. היא ניגנה בכינור, ותמיד רציתי גם. אני חושבת שלא הייתי מגיעה לשיר אלמלא הכינור, ואני שרה כמו שאני מנגנת. בגיטרה ובכינור השקעתי והתאמנתי מינימום שלוש שעות ביום. גם בפסנתר אני יודעת לנגן, וחלילית אני זוכרת, אבל בכלי שלא השקעתי בו שעות לא נראה לי פייר להגיד שאני מנגנת בו. זו פדיחה".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר