אפילו עם אוסקר ביד וגלובוס זהב טרי מהשבוע, מהרשלָה עלי יודע בדיוק מה מצפים לקרוא בראיון איתו.
"אני בקלות יכול לדמיין כתבה עם הכותרת 'זוכה האוסקר מרגיש שאין התקדמות בייצוג האתני בהוליווד', או 'קבלו את הכוכב השחור בסדרה חדשה'. זה די חוזר על עצמו", הוא אומר לי מייד בתחילת השיחה. "כאילו הדבר הראשון שהקוראים חושבים לקבל מכתבה עם מישהו בצבע העור שלי, הוא התייחסות לגזע שלי. גם אם תשאל אותי שאלה אחת בלבד על גזע לאורך כל הראיון, זה מה שיתפוס את הכותרת. אני מפרש את זה כעצלנות, כחוסר השראה או כחוסר יכולת לפתוח את הראש לדברים אחרים. והקוראים ישערו שכל הזמן דיברנו על זה. אותי, אישית, לא היה מעניין לקרוא ראיון כזה.
"ובוא נהיה כנים. אם היה יושב מולך כוכב נוצץ כמו ריאן גוסלינג, הייתם בשמחה מתרפקים על כמה החוויה שלו בתפקיד היתה נהדרת וכמה הוא שמח לעבוד עם הבמאי ההוא וכל הדברים האלה.
"אולי אם הוא יעשה איזה סרט על זכויות אדם זה יהיה אחרת, אבל בדרך כלל הוא ידבר ללא הרף על התהליך שלו להיכנס לדמות, וכו' וכו'. ווטאבר. איתי זה לא יקרה. ומה לעשות שלאורך מרבית הקריירה שלי, התסריטים שהוצעו לי אינם ממש אלה שריאן גוסלינג מקבל".
מצד שני, אם לשפוט לפי התנופה בקריירה של עלי, ומנגד הבחירה של גוסלינג בתפקידים מורכבים יותר, כקריצה לחברי האקדמיה וחלום לקבל הכרה בדמות הפסלון הנכסף, נראה שדווקא ידו של עלי על העליונה.
ביום ראשון השבוע הוא זכה בגלובוס הזהב לשחקן משנה על תפקידו בסרט "הסֵפר הירוק", שיעלה לאקרנים בעוד שבועיים. בקומדיה, המבוססת על סיפור אמיתי, הוא מגלם את פסנתרן הג'אז המוערך דון שירלי, שבשנות ה־60, על רקע המתיחות הבין־ גזעית, יצא לסיבוב הופעות בדרום ארה"ב כשהוא מלוּוה בנהג לבן ממוצא איטלקי (ויגו מורטנסן, "סימנים של כבוד"), ובין השניים נרקמת ידידות אל מול המציאות החברתית הטעונה.
הזכייה הזניקה אותו מייד לצמרת הפייבוריטים בקטגוריה המקבילה באוסקר, שהמועמדים לה יוכרזו בשבוע הבא, לקראת הטקס בסוף פברואר. אם יזכה, יהיה לשחקן השחור השני שזוכה בשני אוסקרים, אחרי דנזל וושינגטון. האוסקר הראשון שלו היה כשחקן משנה בסרט "אור ירח", לפני שנתיים.
"בכל עונת פרסים צריך לשקלל את הלך הרוח בעולם באותו רגע", מודה עלי, "נדיר שהשיח יהיה על מי הכי ראוי, מי עשה השנה פריצת דרך ומי הכי הרשים מבחינה יצירתית. במקום זה מדברים על תורו של מי הפעם, מי כבר זכה בטקס אחר, מי מגיע עם רקורד זכיות בעבר, מי מעולם לא זכה, מה מידת הייצוג של שחקנים שחורים, וכך הלאה.
"אני כן רוצה להאמין שאנחנו מתקדמים לקראת עידן שבו הדמויות ידברו בשם עצמן, בלי שישפטו אותן על פי צבע עורן. כמו ב'הספר הירוק', שהוא קומדיה שבתוכה יש סיפור על מתיחות בין־גזעית. כל עוד אתה עושה את העבודה ומבדר במשך שעתיים, גם סביב סיטואציה של גזענות, זה משפיע על השיח שלנו כחברה".
כשזכה באוסקר, יוחס לו בתקשורת הייחוד של הזוכה המוסלמי הראשון בפרס. למעשה, הוא שייך לעדה האחמדית, עדה רפורמית שהתפלגה מתוך האסלאם ודוגלת בהטפה לשלום ולאהבה ובהתנגדות נחרצת לאלימות ולג'יהאד.
"לא באמת משנה מהי הזהות הדתית או הרוחנית שלי, כיצד אני מאמין שיש להתפלל לאלוהים או איך חי את חיי", הוא אומר, "העבודה שלי כאמן זהה לזו של כל אדם אחר: להעביר אמת כמה שרק אפשר. אני לא מרגיש שזה רלוונטי להגדיר אותי עם זיקה דתית מסוימת.
"גם בכל הקשור לצבע עורי, גדלתי בלי יותר מדי דוגמאות על המסך, שייצגו את מי שאני בחברה. כשבילי די וויליאמס לוהק ל'מלחמת הכוכבים', זה היה ביג דיל. הוא היה מודל שיכולתי להיאחז בו. אבל לאורך השנים, המודל העיקרי שלי הפך להיות דנזל וושינגטון.
"קודם כל, כי הוא כל כך מוכשר. ושנית - לראות אדם מה'שבט שלך' שמשחק ברמה של כל הגדולים, ובצורה כה מדויקת, זה מרגש. אתה מרגיש שזה מעין דוד רוחני, שמלווה אותך. דנזל הוא שחקן נהדר, לא רק שחקן שחור נהדר.
"אני לא מחשיב את עצמי שחקן שחור, אלא שחקן שבמקרה הוא ממוצא אפרו־אמריקני, ואני רק רוצה הזדמנות כמו כל אדם אחר".
עם ויגו מורטנסן בסרט "הספר הירוק", שעליו זכה בגלובוס הזהב
אחד התפקידים החשובים בפריצה של עלי היה ב"בית הקלפים" של נטפליקס, שם שיחק במשך ארבע עונות את רמי דנטון, הלוביסט שהפך לראש צוות הבית הלבן תחת הנשיא אנדרווד. על התפקיד היה מועמד לפרס האמי לפני שנתיים. שם התחיל להיפתח התיאבון שלו לעלות לליגה של הגדולים.
"אחרי 12 שנים של עבודה, סוף־סוף לוהקתי לסדרה שרבים התחברו אליה ושינתה את הלך הרוח בטלוויזיה בתור סדרת הבינג' הראשונה", הוא אומר. "אבל אתה עובד בסדרה עם מישהו כמו קווין ספייסי, שמשתכר מיליון דולר לפרק, ואתה מקבל רק 25 אלף - ואחרי מסים, עמלות סוכן, עורכי דין ומנהלים נשארים לך אולי 8,000 נטו.
"ואתה לא יכול לעבוד במקביל על שום דבר אחר, אתה מחויב לארבעה חודשי צילומים ולא מסוגל להרוויח כסף נוסף. אתה לא יכול לקנות בית, להביא לעולם ילד או לשלם חובות עד שאתה לא מתקדם שלב".
כיצד האוסקר שינה את חייך?
"כבר לקראת הזכייה הרגשתי את השינוי. פתאום מתחיל באזז בתעשייה. אתה זוכה ליותר ויותר תשומת לב, ולראשונה יש מי שמתייחס אליך ומציע לך תפקידים משמעותיים. אחרי שנים שבהן עבדתי בקטן, בתיאטרון או בסדרות זניחות, צברתי הרבה מאוד אנרגיות והכרה של מה אני יודע לעשות הכי טוב, ואיך זה יכול לבוא לידי ביטוי.
"הזכייה באוסקר נתנה לי המון השראה. מבחינתי, הצלחה מתבטאת לא רק בתלוש השכר, אלא בצמיחה ובשפע האמנותי שהיא מביאה. זה מה שיילך איתך קדימה. כל מה שמסביב אלה השלכות חומריות מתבקשות. רציתי פרויקט מוכח שיבלוט, ואת זה מצאתי בתפקיד החדש בטלוויזיה".
• • •
עכשיו הוא קופץ למים העמוקים בעונה השלישית של האנתולוגיה "בלש אמיתי" מבית HBO, חמש שנים אחרי העונה הראשונה עטורת השבחים, שזכתה בחמישה פרסי אמי, בכיכובם של וודי הארלסון ומת'יו מקונוהיי. העונה השנייה, שעלתה בקיץ 2015 עם וינס ווהן וקולין פארל, נקטלה קשות על ידי המבקרים.
יוצר הסדרה, ניק פיזולטו, הגה רעיון לעונה נוספת, וב־HBO אהבו אותו. במקביל, חודשים ספורים אחרי הזכייה שלו באוסקר, הסוכנים של עלי, מאותה סוכנות שבה מיוצג פיזולטו, שידכו בין השניים. התנאי של עלי להשתתפות בפרויקט היה שהוא מגלם את הדמות הראשית. במקור נכתבה העלילה סביב דמות של גבר לבן, ועלי היה אמור לקבל את התפקיד המשני.
"זאת הפעם הראשונה שלי בתפקיד הראשי, ואם לא עכשיו - אימתי", הוא אומר, "תפקידי משנה עשיתי מספיק. הגיעה השעה שלי לעלות שלב.
"חיפשתי תפקיד 'עם בשר', ידעתי שזו סדרה איכותית, ושניק הוא כותב מוכשר שהולך למקומות אפלים מאוד. אבל הפעם גם יש איזשהו אור, שיגיח בשלב מאוחר, בניגוד לשתי העונות הקודמות. זו עונה הרבה יותר מְספקת לצופה בתום שמונת הפרקים, אני מבטיח.
"למעשה, זה התפקיד הכי מורכב שלקחתי על עצמי אי פעם - 500 דפים של תסריט, כשבכל פעם אני מגלם את הדמות במקומות ובזמנים שונים. מתחילת הדרך אני דואג שהיוצר ייצא מרוצה וירגיש שהיתה לי תרומה חיובית.
"הצעתי לו ניואנסים לתסריט, כיצד דמות כזו תיתפס. שלחתי תמונות של סבי, שהיה שוטר בשנות ה־60 וה־70, כדי שיבין כמה מעניין יהיה להביא את הסיפור מנקודת מבטו של חוקר שחור, שמנהל חקירה ומתמודד מול חברה לבנה הומוגנית. אני אוהב את סבי, אבל זכרתי אותו כאדם שלא היה מחובר לרגשות, ואנשים כאלו מתרככים עם השנים. זה מה שרציתי שיקרה לדמות".
עלילת "בלש אמיתי" (ימי שני ב־yesOH, ב־HOT HBO ובסלקום tv) מתרחשת הפעם בעיירה קטנה בארקנסו, ומתחילה עם היעלמות שני ילדים קטנים ב־1980, פרשייה שמגיעה לשולחנם של חוקר המשטרה וויין הייז (עלי) ושותפו רולנד ווסט (סטיבן דורף). החקירה עולה שלב עשור אחר כך, ונמשכת בשנת 2015, כשהייז מתבקש להתראיין בנושא.
"אני עובד על פי תחושה. מתחיל עם דמות ממקום שאני מרגיש שהוא נאמן לתקופה. למשל, להתחיל את הסדרה ב־1980 זרק אותי לאמריקה שמתאוששת עדיין ממלחמת וייטנאם. אלה ששבו, ולא בהכרח כגיבורי מלחמה, התבגרו והקימו משפחות, כמו הדמות שלי. הם מצוידים בניסיון חיים ובתובנות. וכך הלאה, בקפיצות הזמן הבאות.
"זה מאוד מעייף וסוחט רגשית בתור שחקן. בתום שבעה חודשים של עבודה על העונה כולה, הרגשתי כמו נחש שצריך להשיל את עורו כדי להתנקות ממה שעבר עליו, ולהתחיל מחדש. לפעמים זה אומר לשנות תסרוקת ולפעמים זה לשנות מקום ולצאת לחופשה, אם יש לך זמן לזה. אבל משהו מכל תפקיד תמיד נשאר איתך".
הז'אנר הזה של פיצוח פרשיות רצח הפך פופולרי בשנים האחרונות.
"אני מאמין שהקהל נמשך לעלילה מסתורית כשהוא יכול להרגיש חלק ממנה, ואז לעזוב כשהעסק מסתיים. אף אחד לא רוצה לחוות דברים כאלו על בשרו, בטח לא את העלילה האפלה שמאפיינת את 'בלש אמיתי', אבל להיות שם זבוב על הקיר זה בהחלט מסקרן.
"מי מאיתנו לא רוצה להרגיש שהוא יכול לפענח פשע בקלות? או לפחות להרגיש שאנחנו אינטליגנטיים מספיק כדי לעשות זאת בהצלחה?"
• • •
הוא נולד בפברואר 1974, לווילישיה ופיליפ גילמור. אמו היתה בת 16 כשילדה אותו, ואביו בן 17. הם קראו לו מהר שלל חש בז, שם תנ"כי, זה שבו נצטווה ישעיהו הנביא לקרוא לבנו.
כשהיה בן 3 נפרדו הוריו, לאחר שהאב זכה בתחרות ריקודים והחליט לעזוב את המשפחה ולעבור לניו יורק ללמוד באקדמיה לבלט בהארלם. האב כיכב במחזות זמר בברודוויי, ואף שיחק בסרט "מלקולם אקס". הוא הלך לעולמו בגיל 38 ממחלה קשה.
עלי גדל עם אמו ועם הוריה. האם התפרנסה בתור ספרית ועברה הכשרה דתית לעמוד בראש הכנסייה הבפטיסטית בעיירה במחוז סן פרנסיסקו. בתיכון הצטיין בכדורסל ואף קיבל מלגת ספורטאי לקולג' בקליפורניה, שם למד לתואר ראשון בתקשורת. במקביל השתתף בהפקות תיאטרון ושירה בקולג'.
משם המשיך ללימודי תואר שני באוניברסיטת ניו יורק, שם הכיר ב־1996 את המוזיקאית אמאטוס־סמי כרים, בתו של אימאם משיקגו, והתאסלם למענה. השניים נישאו ב־2013, והוא שינה את שם משפחתו לעלי. הם מתגוררים בלוס אנג'לס.
בתום לימודיו החל עלי לשחק בתיאטרון, ואז שינה את שמו הפרטי למהרשלה. בשנת 2000 כיכב בתפקיד הראשי בעיבוד מחודש למחזה זוכה פרס הפוליצר "התקווה הלבנה הגדולה", ואחר כך ניסה לתרגם את ההצלחה לתפקידים בקולנוע, אבל הבין שהדרך לשם לא תהיה קלה.
"היו כמה אודישנים טובים, אבל אחר כך שררה דממת מוות", סיפר ב"רולינג סטון". "הייתי מלא אנרגיה והרגשתי שיש לי כישורים לתת עבודה, אבל שום דבר לא קרה. הייתי מדוכא לגמרי".
אט־אט החל לקבל תפקידים קטנים בטלוויזיה, כמו בדרמת הפשע "ג'ורדן" ובסדרת המדע הבדיוני "ה־4400", ובקולנוע בסרט "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" ובשני הפרקים האחרונים בסדרת "משחקי הרעב". באף אחד מהם הוא לא היה יותר מדמות משנית. הליהוק שלו ל"בית הקלפים" ב־2013 פרץ עבורו את הדרך לתפקידים משמעותיים יותר.
עלי מסרב להתייחס להאשמות הקשות נגד חברו לסדרה, קווין ספייסי, שעומד לדין על הטרדה מינית. בראיונות שהעניק לקידום הסרט "אור ירח" הרבה לספר שספייסי תמך בסרט ואהב אותו.
במקביל ל"אור ירח", שיחק עלי גם בסרט "מאחורי המספרים", דרמה על שלוש מהנדסות שחורות שעבדו בנאס"א בתחילת שנות ה־60, שהיתה מועמדת לשלושה פרסי אוסקר. במהלך עונת הטקסים לפני שנתיים ליוותה אותו אשתו כשהיא בהיריון מתקדם, וארבעה ימים לפני טקס האוסקר נולדה בתם הראשונה, בארי.
"כל מה שהשתנה בחיי באותו פרק זמן, לפני שנתיים, שינה את היחס שלי לזמן שעובר", הוא אומר. "אני מבין היום שאין לי פריבילגיה להתמהמה בקבלת ההחלטות שלי בחיים, ואני שואף למצוא איזון בין הקריירה למשפחה, כדי לבלות כמה שיותר זמן עם הילדה שלי. אני אחנך אותה להיות תמיד מכוונת למצוינות".
עם זכייה פוטנציאלית שנייה באוסקר, ובמקביל לתפקיד הראשי ב"בלש אמיתי", עברת רשמית לעמדת השחקן הראשי?
"עד לפני זמן לא רב לא הייתי מקבל הצעות לתפקידים ראשיים. למעשה, אני ממשיך לקבל הצעות לתפקידי משנה. עכשיו אני נשען לאחור וממתין להזדמנות הבאה הטובה ביותר.
"השינוי הוא בכוח שלי לבוא לגוף כמו HBO, או לאחד האולפנים הגדולים, עם רעיון שלי, שהם ירצו לקחת חלק בו. זה השינוי האמיתי, לשלוט באיזה סיפור אני הולך לספר, בטח בתור מפיק.
"אני בעסק הזה תקופה ארוכה, ואספתי בעלי ברית. גדלתי בספורט מאורגן, כחלק מקבוצה, ואני לא יודע מה זה להשיג משהו בחיים בלי להיעזר באנשים מסביבך. כי גם הכדורסל מעולם לא היה עבורי מספר הנקודות שקלעתי או הביצועים שלי על הפרקט, אלא הגישה שהבאתי לשאר חברי הקבוצה".
dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו