עוד מפץ לקראת הבחירות: יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי הודיע היום (שלישי) כי רשימת המחנה הציוני תפורק לקראת הבחירות שייערכו באפריל 2019. לאחר מכן, בישיבת הסיעה, תקף את יו"ר התנועה ויו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני: "שלא תדבר איתי על נימוסים. רק אכלתי חרא ממנה. היא עמדה כאן ואיימה בפרישה אם לא אעניק לה את ראשות האופזוציה".
צילום: מפלגת העבודה
בהודעתו לתקשורת אמר גבאי: "קיוויתי והאמנתי שהשינוי והשותפות החדשה יובילו לצמיחה שלנו, לחיבור של ממש, לפירגון הדדי. אבל הציבור חכם הוא רואה שזה לא מצב הדברים והתרחק. אני עדיין מאמין בשותפות, בחיבורים, בלאחד מחנה גדול ומחוייב לשינוי, אבל חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך. זה לא קורה בשותפות הזאת ולכן אני שוב בוחר בציבור. ציפי, אני מאחל לך הצלחה בבחירות, בכל מפלגה שבה תהיי. אנחנו נמשיך להילחם ולהיות מחוייבים לשינוי שעם ישראל רוצה. באתי לפוליטיקה עבור העם ואשאר תמיד בצד שלו".
ההודעה הדרמטית הגיעה לאחר שאמש צוטט ח"כ ממפלגת העבודה שטען כי "מעולם לא היינו במצב כל כך קשה". אחד מחברי הכנסת הבכירים בעבודה אמר ל"ישראל היום" כי "מעולם לא היו אווירת נכאים כזו וחוסר אונים כזה מול הסקרים", הפריימריז במפלגה יתקיימו ב-12 בפברואר.
לבני צייצה בטוויטר לאחר ההודעה: "תודה למתקשרים, למסמסים ולתומכים. טוב שהותרו הספקות ואפשר להתמקד באתגר הלאומי החשוב שעומד לפנינו, כל המאמינים באמת בדרך - מהפך בבחירות הקרובות". לבני רמזה לגבאי בשבוע שעבר שהוא צריך לשקול לפנות את מקומו בראשות גוש השמאל, על מנת להשלים מהפך פוליטי. "צריך לשים את האגו בצד", אמרה לבני.
ח"כ יואל חסון (התנועה), ששימש כיו"ר סיעת המחנה הציוני, תקף את גבאי: "מהיום הראשון גבאי לא קיבל את עיקרון השותפות, השותפות שהביאה 24 מנדטים, התוצאות בסקרים היום הם תוצאה ישירה של הנהגת היחיד של גבאי. מתוך מצוקה של גבאי בתחום הוא הפך את המחנה הציוני למפלגת נישה ודחק את הדגל המדיני - ביטחוני. ניהול מדינה זה עסק רציני למדינאים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לדרמה: "אני לא מתערב באיך השמאל מחלק את הקולות שלו. מה שחשוב לי הוא שהימין יקים גם את הממשלה הבאה וימשיך להוביל את מדינת ישראל. לצורך זה חייבים להצביע רק לליכוד". נתניהו חזר בתגובתו על הדברים שאמר לאחר שבני גנץ הכריז על הקמת מפלגתו החדשה, "חוסן לישראל".
הנאום המלא
"לאור ההתפתחויות הפוליטיות והסקרים. אני נשאל בימים האחרונים האם אני באמת מאמין שאפשר לנצח? ברשותכם אתייחס. לפני ארבע וחצי שנים החלטתי להצטרף למערכת הפוליטית בכדי לעשות שינוי. את ההחלטה המחייבת קיבלתי בעיצומה של מלחמת צוק איתן,
כשראיתי איך ממשלת ישראל לא מנהלת מלחמה אלא מנהלת את יחסי הציבור של הממשלה בזמן שאזרחי המדינה תחת ירי טילים ובזמן שהחיילים שלנו נהרגים בנגמשים לא ממוגנים. יכולתי להמשיך ולהרוויח שכר של מיליונים אבל החלטתי שטוב יותר יהיה לילדיי, אם אשאיר אחרי מדינה טובה יותר על פני רכוש נוסף שהם יקבלו בירושה. בחרתי בציבור.
בדיוק שנה לאחר מכן, קיץ 2015 נלחמתי כשר בממשלה במתווה הגז המושחת. זה שמונע מאיתנו להפחית את חשבונות החשמל ב 20%. נלחמתי ושילמתי על כך מחיר כבד במפלגה שהייתי בין מייסדיה.
שנה לאחר מכן, קיץ 2016, עמדתי נדהם, כמו מרבית אזרחי המדינה כאשר נתניהו פיטר את בוגי יעלון והחליף אותו באיווט ליברמן. אני זוכר היטב את אותם ימים, את השיח ברחוב. אנשים אמרו לי שהם לא יכולים לנשום מעצמת הציניות וההפקרות של נתניהו. מצאתי את עצמי שוב נדרש לקבל החלטה אישית גדולה והתפטרתי מהממשלה. שוב, בחרתי בציבור. וברחוב אמרו לי שהחזרתי את התקווה שהפוליטיקה לא חייבת להיות צינית. עד היום אמא שלי לא מבינה מדוע החלפתי כבוד ושררה, בחוגי בית ברחבי הארץ.
אבל אני יכול להמשיך ולהסתכל בעיני הציבור ובעיני ילדיי ולאמר – הפוליטיקה לא שינתה אותי. הימים הם טרום ימי חקירות ראש הממשלה אבל את שלטון נתניהו ראיתי מקרוב. בעיקר את חוסר האיכפתיות – את האדישות לחיי האזרחים, ליוקר המחיה, למערכת הבריאות שלנו, לצעירים שאיבדו תקווה, לאזרחים הוותיקים שחוסכים בתרופות כי אין להם. שאלתי את עצמי מה אני יכול לעשות בכדי להביא לשינוי? איך מחליפים את הממשלה הזאת, בממשלה שתעסוק באזרחים – תשמור על הבטחון, הדמוקרטיה ותעצור את השחיתות שהפכה ללגיטימית.
"חיבורים מוצלחים מצריכים חברות". אבי גבאי עם ציפי לבני // צילום ארכיון: אורן בן חקון
הציעו לי הרבה מאד הצעות. להצטרף למפלגות של איש אחד או להקים בעצמי מפלגה של איש אחד. ממש, קלי קלות. בלי הרבה מאמץ. שוב, בחרתי בדרך הקשה והמורכבת. זאת שיש לה סיכויי הצלחה של אריאלה ממפעל הפיס. הבנתי ששינוי גדול אפשר לעשות רק ממפלגה עם מסורת של שלטון – רק ממפלגת העבודה.
מפלגה שהדרך שלה משלבת את בטחון המדינה כערך עליון לצד חתירה לשלום עם שכנינו וניהול כלכלה צודקת. כזאת שמשרתת את כלל האזרחים. מפלגה וותיקה שלמרות שאוהבים לבקר אותה קיבלה אותי בזרועות פתוחות וחצי שנה לאחר מכן חבריה בחרו בי להוביל אותה.
ושלא ייקל הדבר בעיניכם – 52 אלף חברים וחברות מכל רחבי הארץ – מערים ומושבים וקיבוצים. בהם חברים וותיקים רבים בחרו באדם חדש. הם בחרו בי כי הבטחתי לעשות הכל עבור הניצחון ולשים את הניצחון לפני נוחות פוליטית ולפני כל פוליטיקה פנימית.
נבחרתי ויצאתי לדרך. בחרתי לעשות כנסים ברחבי הארץ, בערים, מושבים, קיבוצים, כפרים ערבים ודרוזים ובמעוזי הליכוד- דימונה, שלומי, מגדל העמק, עפולה, קרית מלאכי ועוד.
עשיתי גם טעויות, בעיקר של התנסחות אחת לא מוצלחת שהיום אני יכול לספר לכם שבאחת הפגישות בינינו עמוס עוז ז"ל תיחקר אותי – מה אמרתי ולמה התכוונתי. בחוכמתו הרבה אמר לי כיצד הייתי צריך להעביר את אותו המסר מבלי לפגוע.
"עשיתי גם טעויות". אבי גבאי // צילום: אורן בן חקון
ייתכן שטעיתי גם בכך שבחרתי לפגוש את הציבור ולא מילאתי את היומן בפגישות עם פרשנים וכותבי טורים. קיבלתי גם את עצתו של יצחק הרצוג ושמרתי על השותפות עם ציפי והתנועה במסגרת המחנה הציוני. זה לא פשוט להיכנס לשותפות שמישהו אחר הקים, אבל זכרתי שהתחייבתי לעשות מה שנכון לניצחון בבחירות.
אפילו ניסיתי להביא לאיחוד מלא של המפלגות. לצערי זה לא קרה. כשהרצוג התפטר. ציפי ביקשה את תפקיד יו"ר האופוזיציה במקומו. כולל כאן, בחדר הזה, אל מול המצלמות כשאמרה שזה התנאי שלה להמשך השותפות. בחרתי בשותפות, כולל סיכום על שיריונים לתנועה. שיריונים שגרמו למתח עצום במפלגה שלי ואפילו ליותר מכך.
שוב בחרתי בציבור, שמעתי את הקולות במחנה שלנו שמבקשים אחדות וקיבלתי את בקשתה של ציפי. בחרתי להתעמת עם הפוליטיקה הפנימית ולשמור על האחדות של המחנה.
כפי שאתם יודעים אני מה שעמוס עוז קרא לי בחיבה ."ילד מעברות". שאול טשרניחובסקי כתב שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו. אני אוסיף שאנחנו תבנית נוף ילדותנו. גדלנו בצריפי אזבסט ומסביב להם בניינים חדשים שגרו בהם משפחות משכילות יותר ובמעמד כלכלי טוב יותר.
חלק מהילדים של הבניינים היו חברים טובים שלנו. חלקם התנשאו עלינו, ילדי הצריפים. כבר מגיל קטן בחרתי שלא לתת כוח למתנשאים. לא לתת כוח למי שאומר לי שאין לי סיכוי.
את סודות השותפות והחברות למדתי שם, בחבורה המשותפת של ילדי בניינים וצריפים ששיחקו יחד וניצחו יחד. עם אבי כגן, אחד מילדי הבניינים ששיחקו איתנו, התאחדתי שוב בפריימריס.
ניצחנו יחד כי היינו חברים, כי האמנו בשותפות הלא טבעית ופרגנו אחד לשני. גם כשהיה לנו מה לחלק וגם כשלא היה לנו. קיוויתי והאמנתי שהשינוי והשותפות החדשה יובילו לצמיחה שלנו, לחיבור של ממש, לפרגון הדד. אבל הציבור חכם הוא רואה שזה לא מצב הדברים והתרחק. אני עדיין מאמין בשותפות, בחיבורים, בלאחד מחנה גדול ומחוייב לשינוי, אבל חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך. זה לא קורה בשותפות הזאת ולכן אני שוב בוחר בציבור.
ציפי, אני מאחל לך הצלחה בבחירות, בכל מפלגה שבה תהיי. אנחנו נמשיך להילחם ולהיות מחויבים לשינוי שעם ישראל רוצה. באתי לפוליטיקה עבור העם ואשאר תמיד בצד שלו".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
