מכבש הלחצים על מנדלבליט

הלחץ המופעל על היועמ"ש לקבל החלטה על הגשת כתב אישום, ייזכר כתרגיל המסריח השני של השמאל • פרשנות

יחלפו חודשים רבים עד שיקבל החלטה סופית. היועמ"ש מנדלבליט // צילום: אורן בן חקון

לאזרח בנימין נתניהו שהוא גם ראש הממשלה, כמו לכל אזרח, עומדת חזקת החפות במלוא הדרה. חודשים רבים יחלפו עד שהיועץ יוכל לקבל החלטה סופית לאחר שימוע. עד לתום הדיונים בערכאות המשפטיות, שיארכו לפחות ארבע שנים, נתניהו חף מכל מעשה אסור. הלחץ המופעל בימים אלה ממש, להאיץ ביועץ המשפטי לקבל החלטה על הגשת כתב אישום, ייזכר כתרגיל המסריח מספר 2 מבית המדרש של השמאל. כפי שהראשון נכשל, גם זה ייכשל.

בסעיף 1 של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, "מדיניות התביעה והאכיפה לפני בחירות לכנסת ולרשויות המקומיות", נאמר: "מושכל יסוד הוא כי מערכת החוק אינה מעורבת בזירה הפוליטית". בכל מה שנוגע לבנימין נתניהו, מערכת אכיפת החוק שקועה עד צוואר בזירה הפוליטית, בין שמרצונה ובין שכתוצאה מלחץ אימתני המופעל עליה מכיוון דוברי השמאל בתקשורת ובפוליטיקה. אין שום גורם אחר שמפעיל לחץ על מערכת האכיפה. 

המאמץ הפוליטי־תקשורתי מתרכז בדרישה מהיועץ המשפטי למסור את החלטתו בתיקי נתניהו בדחיפות במהלך מערכת הבחירות לכנסת. המאמץ שקוף והמטרה ברורה. התקווה היחידה שנותרה לשמאל, להפיל את שלטון הימין, היא באמצעות הפעלת מכבש לחצים על אביחי מנדלבליט. הוא נדרש להחליט מייד ועכשיו. בלי הפעלת שיקול דעת הוגן ובלי בחינה אמיתית של אלפי דפי חקירה, מאות קלסרים ועשרות רבות של עדים. כמשפטן ותיק אני יודע להעריך את פרק הזמן שנדרש כדי לבחון חומר רב ועצום שנגבה בשנים של חקירה. עם כל הכבוד לכישרון, זה לא עניין לחודשים מועטים. 

פרסום החלטה בנוהל חפוז והודעה על שימוע מבלי אפשרות לסיים אותו לפני מועד הבחירות, הם פגיעה אנושה בהגינות הבסיסית, בחזקת החפות ובטוהר ההליך כולו. הציבור יודע במה מאשימים את נתניהו, הוא מקבל מידע מודלף בתקשורת עוינת שמקצינה את החשדות, וממילא אינו נצרך לחוות דעת היועץ המשפטי כדי לגבש את דעתו לקראת הבחירות הקרובות. קלות הדעת, אם היועץ המשפטי ייכנע ללחצים, רק תעמיק את אובדן האמון במערכת אכיפת החוק ותחזק את התחושה שהמערכת היתה שותפה לניסיון מסוכן להחליף שלטון באמצעות חקירות, ולא באמצעות פתקי הבוחרים.

בהנחיות היועץ המשפטי שאוזכרו, נקבע בסעיף 2 ד' שבהחלטה על הגשת כתב אישום בתקופת בחירות "הטיפול יהיה תוך מתן הדעת לזהירות הנדרשת". באשר לראש ממשלה, כשמדובר בהגשת כתב אישום בעיצומה של מערכת בחירות מינימום הזהירות הנדרשת הוא להחליט על הגשת כתב האישום רק לאחר סיום הליך השימוע.

ההתנהלות בחקירות ראש הממשלה, כבר מראשיתה, הטילה צל על אמון הציבור בגורמי החקירה. אמון שהוא הבסיס ליכולת להתקיים כחברה בעלת לכידות הכרחית לשותפות החברתית. רבים מאזרחי ישראל חשים חוסר נחת מהתנהלות המערכת. עם תחושות של ציבור גדול קשה מאוד להתווכח, מה גם שיש תשתית מובהקת של אכיפה בררנית. מעולם בישראל לא נבדקה לעומק מערכת הקשרים שבין פוליטיקאים לתקשורת. כל מי שמכיר את עבודת חברי הכנסת, הלוביסטים והעיתונאים יודע על שיטת ההזנה ההדדית. השיא היה בניסיון של חברי כנסת לסגור את "ישראל היום" בשירות הצרכים הכלכליים של עיתון מתחרה. גורמי אכיפת החוק לא ייחסו לכך משמעות בעלת אופי פלילי, וזו רק דוגמה אחת.

למען שלטון החוק, לטובת אמון הציבור בגורמי האכיפה ומתוך דאגה למדינה, תקוותי שהיועץ המשפטי לממשלה יעמוד בלחצים הכבירים שמפעילים עליו השמאל והתקשורת. שהרי אם הוא יחליט שלא להגיש כתב אישום, יציגו אותו כחנפן רופס בשירות נתניהו. אם הוא יחליט להגיש כתב אישום בזריזות ובחופזה, הציבור, רובו ככולו, יראה בו יועץ משפטי חלש שנכנע לזעם התקשורת. בנסיבות שכאלה עדיף שלא להיחפז, כולם יודעים מה מחירה של הפזיזות.

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר