תחקיר: כך אגודת "אפרת" נלחמת בהפלות

מ', אישה כבת 40, אם לשני ילדים גדולים, נמצאת בתחילתו של הליך גירושים, בשבוע השביעי להריונה. ההריון לא היה מתוכנן, והיא חווה תקופה קשה ומטלטלת, מלאה בכאבים מייסרים עקב פירוק התא המשפחתי. ילד נוסף לא בא בחשבון מבחינתה, כרגע, ולא מסיבות כלכליות. לפני שבועות אחדים, לאחר ששמעה את הפרסומת ברדיו האומרת "את בהריון ושוקלת לבצע הפלה? צלצלי לאגודת אפרת", התקשרה.

"אני הולכת לפרק את החבילה", אמרה מ' למתנדבת האגודה, "אני ובעלי לא מסתדרים בכלל ואני לא רוצה להיכנס לתהליך נוסף של גידול ילד עם אדם שבחרתי להתגרש ממנו".

מתנדבת: "אבל יש לך כבר שני ילדים, את אמא, את יודעת מה זה אומר ילד. את יודעת שהילד הזה כבר קיים. הוא בן אדם קטן, רק שאת עוד לא רואה אותו".

מ': "הוא עו-בר שמתחיל להתפתח. זה לא תינוק".

מתנדבת: "תראי, זה שאת לא רואה אותו, לא אומר שהוא לא קיים. הנשמה שלו כבר כאן. בשבוע השביעי כבר יש לו דופק, הידיים שלו מתחילות להתפתח, והוא נראה כמו תינוק זעיר. את אישה מאמינה? כיפור את שומרת? פסח את שומרת-"

מ': "אני לא מבינה מה זה קשור. למה את שואלת אותי את כל השאלות האלה-"

מתנדבת: "כי לפי הדת הנשמה שלו כבר כאן. היא קיימת מהרגע הראשון, עוד לפני שאת בכלל מרגישה בו, ואלה חיים לכל דבר. אם תפילי אותו זה כמו רצח".

מ': "מבחינתי הוא עוד לא כאן, והוא עוד לא תינוק".

מתנדבת: "את אמא. אני לא מבינה איך את יכולה להגיד דבר כזה. וודאי שהוא כאן, את פשוט עוד לא רואה אותו. את יודעת שנשמה של תינוק שמפילים אותו מסתובבת בעולם כמו הומלס ללא כתובת. היא תנסה לחזור לעולם הזה, ואז היא יכולה להזיק. אני אומרת לך את זה מניסיון".

* * *

אגודת "אפרת" מכתירה את עצמה כ"מפעל הצלת חיים הגדול בעולם", לא פחות. פעילותה המרכזית היא מניעת הפלות בקרב נערות ונשים שהרו באופן לא מתוכנן ומבקשות להפסיק את ההריון הבלתי רצוי, תחת הסיסמא: "בגלל כסף לא מפסיקים חיים". ראשי "אפרת" מתגאים כי ב-36 שנות פעילותה מנעה האגודה 54 אלף הפלות, וכי קצב פעילותה רק גובר עם הזמן, עד כדי מניעה של 4,000 הפלות מדי שנה. כדרך מרכזית לשכנע נערות ונשים לא לבצע הפלה, האגודה מעניקה תמיכה כלכלית חיונית, לרב בצורת אספקת ציוד ומזון לתינוק למשך שנת חייו הראשונה, בשווי המוערך באלפי שקלים. לעיתים מוצע גם ליווי של אחת ממתנדבות הארגון.

פעילות האגודה אינה מנוגדת לחוק, אך שנויה מאוד במחלוקת. היא רחוקה מלהסתכם בתמיכה כלכלית לנשים שנמנעות מהפלה, אלא כוללת גם ייעוץ ושכנוע לכל המתלבטות אם להפסיק את ההריון. המבקרים מייחסים ל"אפרת" פגיעה בצנעת הפרט ובחופש הבחירה, מתן מידע מוטה ודרכי פעולה עמומות; טוענים כי היא מפעילה מניפולציות רגשיות אכזריות, תוך כדי שימוש בהנמקות דתיות לכך שאין להפיל והפחדות בנוסח "הפלה היא רצח". אלה מכוונות לא פעם כלפי נערות וצעירות מבולבלות, מפוחדות ונטולות תמיכה משפחתית. קהל היעד של האגודה הוא בדרך כלל נערות ונשים חילוניות.

מעבר לבעייתיות שבפעילות האגודה, תחקיר "שישבת" מעלה כי שליש מאלפי הנשים והנערות המטופלות באגודת "אפרת" מופנות אליה על ידי עובדי ציבור: עובדי רווחה ברשויות המקומיות ועובדים סוציאליים מבתי חולים. האגודה משופעת בתקציבים שמקורם בתרומות מהארץ ומחו"ל, והם משמשים לרכישת הציוד לתינוקות עבור נשים שחוזרות בהן מהכוונה לבצע הפלה. גם גורמים המתנגדים לדרכי הפעולה של האגודה אינם מתנגדים לסיוע החומרי שהיא מעניקה ליולדות, ולא פעם מפנים אליה נשים הרות נזקקות, כדי שיוכלו ליהנות מהסיוע. בין מתנדבות האגודה יש גם בנות שירות לאומי, כלומר צעירות בנות 18 ו-19 שנשלחו על ידי המדינה לסייע לאגודה.

לפני כחודשיים עלתה האגודה לכותרות, בעקבות פרשת הנער רז אטיאס, שאיים להרוג את חברתו ולהתאבד, ונורה לבסוף בידי שוטרים. החקירה העלתה כי חברתו, ז' בת ה-17, היתה בשלבי הריון ראשונים ועקב כך נקלעו השניים למצוקה נפשית; כמה ימים לפני כן אושפזה הנערה בבית חולים בשל כאבי בטן ושם פגשה באישה או במספר נשים שדחקו בה לפנות ל"אפרת" ולהימנע מהפלה.

אמה של ז' אומרת בזעם: "את יכולה לתאר לעצמך נערה בת 17 שוכבת לבדה בבית החולים, רגע לאחר שגילתה שהיא בהריון, והנשים שלידה, שהזדהו כנציגות של 'אפרת', דוחפות לה ספר תהילים ליד ומפחידות אותה שאם תעשה הפלה לא תוכל להביא ילדים לעולם, או חמור מכך, לא תתעורר".

ז' עברה לאחרונה הפלה, בתמיכה ובעידוד משפחתה. רק לפני כשלושה שבועות היא חזרה ללימודים, ולדברי האם, "היא עדיין לא מעכלת את הטראומה שחוותה ונמצאת בטיפול פסיכולוגי. היא לא מסוגלת לדבר על המקרה, ואת ההריון וההפלה שעברה היא מדחיקה לגמרי. בכל פעם שאני מנסה לדבר איתה היא מתחילה לבכות. את הנחמה היא מוצאת ביומן שהיא כותבת לרז ואני מקווה שהוא מסייע לה קצת להתמודד. באיזו זכות 'אפרת' מרשים לעצמם לשכנע ילדה בת 17 להשאיר הריון, כשכל החיים עוד לפניה והיא בכלל לא בשלה להיות אמא-"

ד"ר אילנה ציגלר, מנכ"לית "דלת פתוחה", האגודה הישראלית לתכנון המשפחה, אומרת כי ז', חברתו של רז אטיאס, היא לא היחידה שהמצוקה וחוסר היכולת להתמודד עם הריון לא רצוי העלו בה מחשבות אובדניות. "בכל יום אנחנו מונעים התאבדות של נערה אחת לפחות, שנמצאת במצוקה דומה. לעתים, המידע שהנערות האלה נחשפות אליו ברגעי משבר ולחץ של גילוי ההריון אינו מדויק, ולכן הן נקלעות למצב שהן לא רואות ממנו מוצא. אני יודעת באופן ודאי שאם אותה נערה היתה פונה אלינו, האסון הזה, שבו חברה נהרג, היה נמנע ב-100 אחוזים, כמו אסונות רבים אחרים שמנענו".

"הביקורת הקשה שנמתחה עלינו בעקבות פרשת רז אטיאס עשתה לנו רק טוב", אומר יו"ר "אפרת" והרוח החיה שמאחוריה, ד"ר אלי שוסהיים. "זה נתן לציבור אפשרות להכיר אותנו. מעולם לא היו פה כל כך הרבה צוותי טלוויזיה".

לדבריו, האישה ששוחחה עם ז' בבית החולים לא היתה מתנדבת של האגודה, אלא פעלה על דעת עצמה. "קיבלתי טלפון מהאישה ששכבה ליד הבחורה בבית החולים. היא הבינה שהבעיה היא קשיים כלכליים, אז היא אמרה לה, 'תפני לאגודת אפרת'. אנחנו כבר לא נכנסים לבתי חולים. בעבר מתנדבות היו נכנסות על דעת עצמן והיו זורקים אותן ומזעיקים משטרה, אז הוריתי להפסיק. לא רוצה את זה. יש ארגוני נשים ששמו על דגלם שהפלות הן חלק מזכויות האישה, ואם יש מישהו נגד הפלות, אז הוא מקלקל להם. נשים שמחלקות חומרים נגד עישון ואיידס - מוחאים להן כפיים. אבל נשים שמחלקות חומר שלנו, זה משטרה. נגד הדבר שהוא כל כך הומני וכל כך לטובת כולם יש עליהום".

ואולם בניגוד לדבריו של שוסהיים, מתנדבת ותיקה ומרכזית ב"אפרת" התגאתה באוזנינו בשבוע שעבר כי "המתנדבות מגיעות לבתי חולים, יושבות שם בזמן הוועדות, ומצליחות, ובגדול. הן באות, יושבות ליד הבחורה, מתקרבות אליה, ואז משכנעות אותה לא לעשות הפלה. יש לנו מתנדבות כמעט בכל בית חולים בארץ. הן נכנסות לבית חולים ככה, כמו כל אחד, פשוט נכנסות. אם הצליחו, הצליחו, ואם לא אז לא. יש כאלה שמחלקות חומרים של האגודה ויש כאלה שמדברות עם הבחורות".

למחרת ביקשה המתנדבת לסייג את דבריה. "עכשיו הבנתי שלא מתקרבים יותר לבתי חולים", אמרה, "כי יש שם מאבטחים ששואלים כל מיני שאלות".

צי של 3,000 מתנדבות

עד 1977 נהג בישראל החוק המנדטורי שאסר על הפלות. למרות זאת, בוצעו הפלות רבות באופן בלתי חוקי. ביוזמתה של ח"כ חייקה גרוסמן ז"ל שונה החוק, והפלות הותרו בכמה מגבלות: לנשים מתחת לגיל 17 ומעל גיל 40, לנשים שאינן נשואות או שהרו מחוץ לנישואים, בהריונות שנובעים מיחסים אסורים כגון גילוי עריות או תקיפה מינית, במקרים של סכנה למום בוולד, ובמקרים שבהם ההריון עלול להסב נזק גופני או נפשי לאישה. סעיף נוסף, סוציאלי, המאפשר לבצע הפלה מתוך מצוקה כלכלית קשה, בוטל בשנות ה-80 בלחץ המפלגות הדתיות - אבל מספר ההפלות לא פחת בהתאם. המצוקות הכלכליות פשוט נוסחו כגורמים שעלולים להסב נזק נפשי לאישה ההרה.

אגודת "אפרת" נוסדה בסמוך לשינוי החוק, על ידי ניצול שואה בשם הרשל פייגנבוים שנפטר לפני שנים רבות. אל פייגנבוים חברה קבוצת אנשים, ובהם גם רבנים דוגמת הרב ישראל גליס, הרב מרדכי בלנק, הרב משה מן והרב מרדכי ארנון. היא רשומה כעמותה ללא מטרת רווח. מטרתה המוצהרת, על פי המסמכים מעת הקמתה, היא "לפעול למען חיזוק קיומו של העם היהודי מבחינה מספרית על ידי ילודה מוגברת, וכצעד ראשון להחזיר בעתיד הקרוב את אבדת ששת המיליונים שנספו בשואה".

על פי נתוני "אפרת" ומסמכי רשם העמותות, מפעילה האגודה צי עצום של 3,000 מתנדבות, מרביתן שומרות מסורת. לטענת האגודה, יש בהן כאלה שעברו הפלה ומצרות על כך, ויש ש"ניצלו" מהפלה, בסיוע "אפרת"; כולן חדורות מוטיבציה למנוע את ההפלה הבאה. בטופס ההתנדבות של האגודה, המתנדבות צריכות לסמן באיזה תחום הן רוצות לסייע. מספר התחומים מגוון, וכולל חלוקת חומרי הסברה, ליווי נשים הרות שהופנו מהאגודה, התנדבות במשרד האגודה בירושלים או התנדבות בהכנת חבילות במחסני האגודה. תפקיד מרכזי של המתנדבות הוא ייעוץ טלפוני, מהבית, לצעירות ששוקלות לבצע הפלה. כהכשרה לתפקיד, הן מקבלות עלון הדרכה בן ארבעה עמודים, ובו הנחיות לפעולה. כך, למשל, מצוין בעלון כי "אין להיכנס לוויכוחים מכל סוג שהוא סביב נושא ההפלות: אידיאולוגיים, ערכיים, משפטיים או דתיים. אין להשתמש במונחים דתיים על מנת להשפיע על האישה, ואין להשתמש בביטויים קיצוניים כגון 'הפלה זה רצח'".

בשטח, המציאות שונה. מתנדבות משוחחות עם נערות ונשים ששוקלות הפלה ומהלכות עליהן אימים. הן משתמשות במינוחים דתיים גם מול נשים חילוניות, ומספקות הסברים שבינם לבין הרפואה אין ולו דבר.

"מבחינה נפשית, כל החיים יהיו לך ייסורי מצפון", הסבירה מתנדבת מהארגון לאישה בשבוע השביעי להריונה. "זה ילד חסר אונים, הוא כבר בתוך מים, יש לו לב... כל החיים יהיו לך ייסורי מצפון. את לא תסלחי לעצמך. אני אספר לך מקרים שאת פשוט תזדעזעי... שלושה אנשים הקדוש ברוך הוא שם להם מסך - לא שומע את התפילות, לא את הדמעות, לא כלום. אחד מהם זה נשים שעושות הפלה. כלומר, מי שעושה שפיכות דמים, שזה הפלה. אם תעשי את זה את תצטערי, את תבכי, ואין מי שישמע אותך. אמא צריכה לגזור גזר דין מוות על אותו עובר שנמצא בתוך מעי? תביני, תינוק הוא חלק ממך, חלק מהכבד שלך, הוא מחובר לאונה בכבד, דברים מאוד נסתרים. אם תפילי, הנשמה של התינוק תבוא בצורה לא יפה, מכוערת מאוד, ובהתנקמות. ככה אומר הזוהר הקדוש. היא לא תשקוט, היא תפרפר ותפרפר. חס ושלום, שיהיה על הגויים. היא תחזור בצורה מכוערת. אני לא רוצה להסביר יותר מדי, שלא יהיו לך פחדים".

אלמוג בוהדנה (22) היא מתנדבת ב"אפרת". בתחילת שירותה הצבאי, בגיל 18, גילתה שהיא בהריון. "פניתי למ"פ שלי, והצבא קבע לי תור להפלה", היא מספרת. "בוועדה להפסקת הריון בצריפין חתמתי על טופס, וזהו. שבוע אחר כך כבר הייתי מאושפזת להפלה. עדיין לא הבנתי מה אני רוצה מעצמי, לא הבנתי כלום, לא הייתי בעולם הזה בכלל. כשהתעוררתי אחרי ההפלה, המצב הנפשי שלי התערער. האשמתי את המשפחה שלי שלא עזרה לי, ברחתי מהבית, ערקתי מהצבא. קיבלתי כאפה מהחיים. היו לי סיוטים בלילה. לא רציתי את ההפלה, אבל לא היה מי שיגיד לי תעצרי".

שלוש שנים לאחר ההפלה היא נכנסה שוב להריון, מאותו בן זוג. הפעם, זכתה לקבל תמיכה נרחבת ביותר מאגודת "אפרת". "המתנדבת שליוותה אותי שאלה אותי כל הזמן אם אני בטוחה שאני עושה את מה שאני רוצה לעשות. בהמשך נשבעתי שאעשה כל מה שאוכל כדי שלאף בחורה לא יקרה מה שקרה לי, והחלטתי להתנדב בעצמי. אני חילונית ולא משתמשת במינוחים דתיים. אני מדברת מהרגש, מספרת את הסיפור שלי, שאני לא מאחלת לשונאים שלי לעבור. עד היום אני מדליקה נר נשמה בתאריך של ההפלה שעברתי".

מיסיונריות בכסות של ייעוץ

לפני כשנתיים טיפל מרכז הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית בבאר שבע בצעירה בת 22 הלוקה בפיגור, שהרתה כתוצאה מגילוי עריות מאביה, הסובל מפיגור אף הוא. "ברור היה שנלווה אותה ונסייע לה עם הפלה", משחזרת ליזה ניקולאיצ'וק, מנכ"לית המרכז. "קבענו איתה פגישה, כדי לקחת אותה לבצע הפלה, ויום לפני כן היא קיבלה ממישהו את הטלפון של "אפרת" ופנתה אליהם. מישהי שם כנראה לא בדקה כמו שצריך עם מי היא מדברת, אלא אמרה לה רק שאם היא תפיל זה רצח, ושהם יעזרו לה לגדל את הילד.

"למזלנו, לפני שהיא ניתקה איתנו את הקשר היא התקשרה אלינו ובכתה: 'אבל אני אהיה רוצחת, אני אלך לכלא, אלוהים יעניש אותי'. הזמנו אותה אלינו כדי להסביר לה הכל ולתמוך בה. זאת היתה סיטואציה מאוד לא פשוטה".

בעלון ההדרכה למתנדבות "אפרת" מצוין כי על המתנדבת להפנות לייעוץ במשרדי האגודה מקרים מיוחדים, כגון: "אישה שהרתה כתוצאה מאונס, אישה נשואה שהרתה מאדם זר, אישה שהרתה מגוי, אישה שמכורה לסמים קשים או נפגעת נפש". במקרה של הלוקה בפיגור נראה כי המתנדבת כלל לא הבינה שמדובר בבחורה חסרת ישע.

ניקולאיצ'וק מותחת ביקורת קשה על גישתן של מתנדבות "אפרת". "במרכזי הסיוע שלנו אנחנו פורסים בפני הנשים את כל האפשרויות, ומתוכן הן יכולות לבחור מה מתאים להן. אגודת 'אפרת' נותנת בעיקר אופציה אחת - שאסור להפיל. אבל אם נולד ילד לא רצוי לאם לא כשירה - מה עשינו בזה-"

"אסור לאפשר להם להיות גוף מייעץ", טוענת רבקה נוימן, עובדת סוציאלית בהכשרתה ומנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצ"ו ישראל. "הייעוץ הוא לא ייעוץ, זאת עבודה מיסיונרית. המידע שניתן הוא חלקי ומשרת את משנתן. הם הרי רוצים תוצאה מסוימת, והמתנדבות מכוונות לכיוון מסוים מאוד. את כל החלק הייעוצי שהן נותנות, את המגע בין המתנדבות לבין הנשים, צריך לטעמי להוציא אל מחוץ לחוק. בעבר טיפלתי בנערה שעברה הפלה והתברר שניהלה שיחות עם 'אפרת'. היא נשאה איתה רגשות אשמה קשים על כך שרצחה נפש ודאגה אמיתית אם תצליח להיות אי פעם אמא".

נ' (20) היתה בת 19 כשגילתה, לפני שנה, שהיא בהריון ממי שהיה אז חברה. במשך שבועות הסתובבה בבהלה מוחלטת מפני ההריון, והבינה שאין לה כסף לבצע הפלה. "אני בת יחידה וגרה לבד עם אמא שלי, שהיא אישה מאוד שמרנית", היא מספרת. "היה ברור לי שאני לא יכולה לפנות אליה עם עניין ההריון, כי היא תעיף אותי מהבית. בחורה שאני מכירה מבית הכנסת, שלפעמים אני מגיעה אליו, זיהתה את המצוקה שלי, ואחרי שחשפתי בפניה את ההריון באחד מערבי שבת היא אמרה שיש לה אנשים שיכולים לסייע, ולקחה את מספר הטלפון שלי.

"ביום ראשון התקשרה אלי אישה שהציגה את עצמה כמתנדבת של אגודת 'אפרת', וסיפרתי לה את כל הסיפור. לא היה לי ספק שאני רוצה להפיל, שאין מצב שאני נתקעת עכשיו עם ילד. אני צעירה ויש לי תוכניות ושאיפות לחיים. האישה אמרה לי לבוא לפגישה בבני ברק ואמרה שיעזרו לי בכל מקרה, גם אם אחליט להפיל וגם אם לא. היא ביקשה ממני לא לספר לאף אחד, כדי שלא יבלבלו אותי.

"הפגישה היתה בדירה בבני ברק. הגעתי במצב נורא, לפני זה בכיתי המון, לא התאפרתי, כבר לא ידעתי מה קורה איתי ומה אני עושה. היתה שם קבוצה של נשים דתיות, שהסבירו לי שאם הבעיה היא כלכלית, הן יעזרו לי ברכישה של ציוד לתינוק ואוכל. ברגע שהן הבינו שאני נחושה לבצע הפלה, התחיל מחול שדים מטורף. הן הושיבו אותי ואמרו לי שלפני שאני מחליטה, כדאי שאני אצפה בכמה סרטונים. ישבנו מול הטלוויזיה, והסרטון הראשון שהראו לי הוא על נשים שרצו לעשות הפלה והיום יש להן ילדים שהן אוהבות, ונשים שעשו הפלה, ועד היום הן בדיכאון על הילד שאיבדו.

"בהמשך היה סרטון מזעזע על ביצוע הפלה, שבו רואים איך תולשים את אברי התינוק ברחם ומוציאים אותו בחתיכות. עד היום אני בוכה כשאני נזכרת בסרטון הזה. זה פשע להראות כזה דבר לבחורות במצבי.

"הן ניצלו את המצב הנפשי הקשה שלי והפעילו עלי לחץ כבד מאוד. אני נגד הפלות, אבל יש מצבים בחיים שמאלצים אותנו לפעול בדרך הזאת, והן בשום אופן לא היו מוכנות לקבל את זה. הן אמרו שמה שאני עושה זה כמו רצח.

"גם אחרי שפניתי לארגון 'דלת פתוחה' בבקשה לסיוע בהפלה, והן הבינו שאני הולכת לעשות את זה, הן לא הרפו והמשיכו להתקשר ולנסות לשכנע אותי לא להפיל. ילד צריך לבוא לעולם מאהבה, להורים שיכולים להעניק לו את כל מה שהוא צריך. זהו חוסר אחריות לשכנע בחורות צעירות להביא ילד לעולם. כשאמא שלי גילתה שאני בהריון היא העיפה אותי מהבית, ורק אחרי חודש יכולתי לחזור. אם הייתי מקשיבה להן, הייתי היום עם ילד, ובלי עתיד. בדיוק כמו חברה שלי, שהחליטה ללדת והיום קשה לה עם זה מאוד. מזל שב'דלת פתוחה' הבינו מה הצרכים שלי ועזרו לי לגייס את הכסף להפלה ולעבור אותה".

"אני קוראת לזה ציד"

על פי דו"ח של משרד הבריאות, בשנת 2010 פנו לוועדות להפסקת הריון 21,363 נשים. 19,531 מהן קיבלו אישור להפלה. עלותה של פנייה לוועדה להפסקת הריון היא, בממוצע, כ-360 שקלים, ועלות ביצוע הפלה היא כ-2,500 שקלים להפלה כירורגית וכ-1,800 שקלים להפלה תרופתית. בבתי חולים פרטיים עלות הפלה נעה בין 2,500 ל-5,000 שקלים. בשלושה מקרים קופות החולים מממנות הפלות: בהריון כתוצאה מאונס, כשנשקפת סכנה לאישה וכשגיל הנערה מתחת ל-19. "נשים שאין להן סכומים כאלה עלולות להתפתות להצעות כמו אלו של 'אפרת', שמבטיחות להן הרים וגבעות", אומרת חדווה אייל, מנהלת מרכז "אישה לאישה" בחיפה. "בסופו של דבר הן נשארות עם הילד לכל החיים".

חרף הכחשותיהם של אנשי "אפרת", ואף על פי שבתי חולים רבים הגבירו את הערנות ופועלים למניעת כניסתן של המתנדבות לתחומם, נראה שאלה מוצאות דרכים יצירתיות להתחבר לנערות ולנשים המגיעות לבקש הפסקת הריון. מנהל מחלקה בכיר מספר: "פעמים רבות הן מתנדבות בעמותות נוספות שמסייעות לחולים, וכשהן נמצאות במחלקות, הן מתחילות לדבר עם הנשים. הדרך הקלה ביותר היא לשבת ליד חדרי הוועדות להפסקת הריון, לשמוע מבחורה שהיא מחכה להפלה, להגיד לה שלא כדאי ושזה מסוכן, ואז לדבר על העזרה שהיא יכולה לקבל מהעמותה".

"אני קוראת לזה ציד", אומרת רבקה נוימן. "עד הקיץ האחרון ניהלתי מקלט לנשים מוכות בירושלים במשך 17 שנים, שבמהלכן ליוויתי נשים לוועדות להפסקת הריון, ושם ראיתי מתנדבות של 'אפרת' מסתובבות חופשי במסדרונות. ולמה לא? הן לא עושות שום דבר לא חוקי, ואין שום בעיה טכנית להיכנס לבתי החולים. מבחינתן הכל כשר, ומבחינתי הן עושות דבר איום ונורא, במיוחד בנוגע לצעירות החשופות והפגיעות, שהן טרף קל. הצעירות האלה נכנסות בדרך כלל להריון לאחר יחסי מין לא מוגנים או כתוצאה מפגיעה מינית, ופעמים רבות הסביבה שלהן לא יודעת על ההריון. זאת תקופה שמאופיינת בבדידות נוראה ובלבול, ולשם 'אפרת' עלולים להיכנס". לצד הביקורת, גם נוימן, כרבים אחרים, מודה שהסתייעה באגודה: "הם תרמו לנשים במקלט שבחרו לא להפיל, כדי שהכסף יחזק אותן וידחק הצידה מניעים כלכליים לביצוע הפלה. אבל דאגתי שהם לא ידברו עם הנשים".

א', צעירה רווקה בשנות העשרים לחייה, המתינה לפני כמה חודשים מחוץ לבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר, שבו מתקיימת ועדה רפואית להפסקת הריון, כשאישה צעירה בשמלה ארוכה ובכיסוי ראש ניגשה אליה.

"היא שאלה אותי, בשיא הנחמדות, למה אני כאן, ואמרה שראתה אותי במסדרון ליד הוועדה בקומה השלישית. חשבתי שהיא סתם אישה נחמדה, אולי אחת מאנשי הסגל או אפילו ממתינה בתור כמוני. הייתי מבולבלת, למרות שהיה ברור לי שאני לא יכולה לשמור על התינוק הזה. אני בחורה צעירה, לא נשואה, ההריון נוצר אחרי לילה עם גבר שאני לא באמת מכירה, וממש לא רציתי להפיל עליו ועל עצמי תינוק. ואז הגיעה הנחמדה הזאת, ובעדינות אמרה לי: 'תשמעי, אולי תחשבי על זה שוב. את יודעת איזו שמחה זה תינוק? את יודעת שבעצם כבר בשלבים הראשונים של ההריון העובר שלך הוא לגמרי תינוק, חי ונושם-'

"לא ממש רציתי לשמוע אותה. אני רק זוכרת שהיא אמרה לי כל הזמן, 'תשמעי, יש עמותה שקוראים לה אפרת, שם יכולים לעזור לך עם חבילת לידה, ניתן לך סיוע כספי, יהיה לך טוב אצלנו. תחשבי איזה כיף זה שמישהו יקרא לך אמא'. זה דווקא הבהיל אותי. אמרתי לה תודה רבה ושהיא מציקה לי. כשנכנסתי למרפאה הבטן התהפכה לי. לא ידעתי שכבר בשבוע שישי, שזה השלב שהייתי בו, מדובר ביצור חי. אבל מהר מאוד התעשתתי. זה היה משהו שהיה צריך לסיים כמה שיותר מהר, כדי להמשיך הלאה בחיי".

מבית החולים הרצליה מדיקל סנטר נמסר: "אין לבית החולים כל קשר לעמותה. כניסת מתנדבי העמותה למתחם בית החולים ופנייה למטופלים אסורות בהחלט. אין לנו כל מידע לגבי פנייה מסוג כלשהו שנעשתה ברחוב ולא בשטח בית החולים, ואם נעשתה פעילות כזו או אחרת של העמותה במסגרת בית החולים נראה זאת בחומרה רבה".

לדברי דורית גרינשפן, האחראית לתחום נשים במחלקה לעבודה סוציאלית בבית החולים הדסה עין כרם, בעבר היה אפשר לזהות את הבחורות שמופנות להפסקת הריון לפי הטפסים שהחזיקו בידיהן: הטופס להפסקת הריון שונה בגודלו ובצבעו מטפסים אחרים. "בתקופה האחרונה, מתוך רצון לשמור על חיסיון רפואי ולמנוע הטרדה מטעם מתנדבות 'אפרת', אנחנו מכניסים את הטפסים לתוך מעטפות ומפעילים את אבטחת בית החולים כשאנחנו מזהות אותן", היא מספרת. "אני בהחלט יכולה לומר שלהדסה הן כבר לא מצליחות להיכנס".

רופא נשים בכיר מבית חולים במרכז הארץ מספר: "באגודת 'אפרת' נתקלתי לראשונה כשישבתי בוועדה להפסקת הריון. המתנדבות היו אורבות לנשים בחוץ, בעיקר לצעירות, וברגע שהיו יוצאות מהוועדה הן היו מתנפלות ומנסות לשכנע אותן לא לעשות את ההפלה. כשגיליתי את זה, פניתי למנהל בית החולים ואמרתי לו שאם הם לא ימנעו את כניסתן לבית החולים, אני פורש מתפקידי כחבר בוועדה. לא ייתכן שאני, כרופא שמחויב לחיסיון רפואי, אאפשר לאותן נשים להיות חשופות בפני המתנדבות האלו של אגודת 'אפרת', שבעיניי פועלות באופן משיחי לחלוטין. זאת פגיעה בוטה בפרטיות של החולות".

הרופא הבכיר אומר, עם זאת, כי במשך השנים מצא את עצמו בודד במערכה. "חברים שלי, למרות שהם חושבים כמוני, לא מוכנים להתעמת איתם, מחשש שלא ישלחו אליהם פציינטיות. ומדובר בהרבה מאוד כסף".

גילה שגב, עובדת סוציאלית מבית החולים הדסה הר הצופים, החברה בוועדות להפסקת הריון, מספרת כי מתנדבות "אפרת" נהגו להגיע למחלקת הנשים מצוידות בחומרים כתובים מטעם האגודה. "הרבה פעמים היינו מקבלים טלפונים אנונימיים, שניסו לברר מתי מתקיימות הוועדות. היום, מכיוון שאנחנו מונעות את כניסתן למחלקה, המתנדבות של 'אפרת' משאירות את העלונים שלהן בתחנת האוטובוס הכי קרובה למחלקה".

ח"כ אורית זוארץ (קדימה), החברה בוועדה לקידום מעמד האישה, טוענת כי מתנדבות "אפרת" מגיעות גם כיום לבתי החולים ומטרידות נשים בחדרי ההמתנה מחוץ למחלקות הנשים. תלונות רבות של נשים שהגיעו אליה ומקרה רז אטיאס ז"ל גרמו לה להפנות מכתב אל יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות. "אחת הטענות המרכזיות שלי כלפי משרד הבריאות היא שהם לא מונעים את הפעולה של ארגונים כמו 'אפרת', שמסתובבים חופשי במסדרונות בתי החולים ועושים שימוש לרעה במצב הנפשי של נשים שמגיעות לשם", היא אומרת בכעס.

איך לדעתך צריך לנהוג כלפי "אפרת"-

"צריך להנהיג פיקוח הדוק גם בחדרי ההמתנה, וגם ברשויות המקומיות עצמן. הצעד הראשון שיכול לצמצם את האפשרות שלהן להגיע לנשים הוא ביטול הוועדות להפסקת הריון, או כפי שאני קוראת להן 'ועדות ההשפלות'".

ח"כ זהבה גלאון מספרת כי כבר לפני עשור פנו אליה מנהלי מחלקות ורופאים והתלוננו על פעילות האגודה בקירבת הוועדות להפסקת הריון. "גם אז הכחישה האגודה את הפעילות בבתי החולים. כינסתי כמה וכמה ישיבות בוועדה לקידום מעמד האישה. הרי לא ייתכן שיהיה גוף בישראל שיתערב לנשים בצורה כל כך בוטה בבחירה החופשית והמודעת להפיל. הזכות להפלה היא חלק יסודי מזכותה של האישה על גופה. אבל לצערי, שום דבר לא צלח. גיליתי של'אפרת' יש לובי חזק בכנסת מצד ח"כים דתיים ומסורתיים".

אחד התומכים הנלהבים של "אפרת" בכנסת הוא ח"כ ניסים זאב מש"ס, שתמונותיו, כמו גם תמונות של יו"ר ש"ס אלי ישי, מוצגות לראווה במשרדי האגודה. בשנים האחרונות הגיש זאב לוועדת הכנסת הצעה לתיקון חוק העונשין העוסק בהפלות, שלפיה יאושרו הפלות רק עד השבוע ה-22 להריון, למעט מקרים בהם התגלו מומים בעובר או כשנשקפת סכנת חיים ממשית לאם. הוא מבקש שלוועדה להפסקת הריון תתווסף עוד "סמכות מקצועית", נוסף על הרופאים והעובדים הסוציאליים: "אגודה כמו 'אפרת', שמספקת את כל האמת מבלי לייפות אותה, יכולה להיות סמכות כזאת. היא מאזנת, ולדעתי היא צריכה להיות מעוגנת בחקיקה. 'אפרת' רק מראה את הצד השני של התמונה כדי שיהיה איזון, הרי הרופאים והעובדים הסוציאליים בכלל לא מסבירים לאותן נערות באיזה רצח מדובר. במדינת ישראל אסור שתתקיים הפלה בלי שהאישה עברה תחילה באגודה כמו 'אפרת' ושמעה מה שיש להם להגיד".

אתה חושב שלמתנדבות של "אפרת" מותר להגיע לבתי חולים ולשכנע נשים לא לבצע הפלה-

"לא רק שמותר, זאת זכות גדולה. הדבר הכי מבורך שיכול להיות. אם זה מה שיעזור למנוע הפלה נוראה - דיינו".

לא מתעסקות עם גויות

מנכ"ל "אפרת", ד"ר אלי שוסהיים (71), הוא רופא כירורג שעלה לישראל בשנות ה-60 מארגנטינה ועומד בראש האגודה כמעט מתחילת דרכה. הוא חובש כיפה, אב לחמישה ילדים, אחד מהם רופא נשים בהדסה הר הצופים ש"חס וחלילה לא מבצע הפלות", כדברי שוסהיים. "רופאי נשים מטפלים כל היום בנשים שלא יכולות להביא ילדים לעולם. רופא ששותף להבאת חיים יהיה שותף להפסקת חיים? זה פרדוקס".

את תפקידו מבצע שוסהיים בהתנדבות מלאה, לדבריו, "למעט החזר הוצאות טלפון ונסיעות". משרדי האגודה שוכנים בשתי דירות קרקע קטנות ועלובות למראה בירושלים, שחוברו למשרד של חמישה חדרים. לא רחוק משם נמצא מחסן גדול, שבו מאוחסן ציוד רב לתינוקות, המחולק לנשים שבחרו ללדת.

שוסהיים מתפרנס כרופא פרטי שמקבל חולים בביתו, בשעות הערב המאוחרות. מדי פעם הוא יוצא למסעות גיוס כספים בחו"ל. לא מכבר אירח בארץ שלושה סנאטורים רפובליקנים, השותפים לדעותיו בנושא מניעת הפלות.

על הקירות במשרדי "אפרת" תלויות מאות תמונות של תינוקות ופעוטות, וגם של רבנים בולטים. צוות המשרד כולל מספר עובדות, המשיבות לטלפונים ונותנות מספרי טלפון של מתנדבות ברחבי הארץ. הן גם מטפלות בתרומות שזורמות לאגודה, שולחות קבלות לתורמים, מקבלות מנשים המעוניינות בסיוע מסמכים כגון אישורים על ההריון ועל מצבן הכלכלי ומטפלות בפעילות ההסברה. שתיים מעובדות המשרד הן בנות שירות לאומי - כלומר, כוח עבודה בשירות המדינה ובמימונה.

סגניתו של שוסהיים היא רות תדהר, עובדת סוציאלית בהכשרתה, שתוארה "סמנכ"ל לענייני סיוע ורווחה" והיא משמשת, לצד שוסהיים, כסמכות המקצועית באגודה. על פי מסמכי רשם העמותות, תדהר היא מקבלת השכר הגבוה ביותר ב"אפרת" - כ-135 אלף שקלים בשנה.

שוסהיים אומר כי הצטרף לאגודה בעקבות התרת ההפלות בחוק בסוף שנות ה-70. "שאלתי את עצמי: איך ייתכן שעשרות אלפי נשים מדי שנה עושות דבר כזה? לא מתוך אכזריות, חס וחלילה, אלא מסיבות כלכליות ומחוסר ידע. האישה בהתחלת ההריון לא רואה כלום ולא יודעת כלום, הרופאים אומרים לה, 'זה כמה רקמות, כמה תאים, זה שום דבר'. אז היא לא נקשרת לדבר הזה. מצד אחד לא מתעורר רגש אמהי, ומצד שני יש קשיים, אז הולכים להפלה. זה הדהים אותי, ואמרתי שאני רוצה להקדיש את חיי בהתנדבות בשביל המטרה הזאת.

"אחרי סין, ישראל זאת המדינה שבה מדיניות האנטי ילודה הכי חזקה. הציבור אוהב להביא ילדים, אבל המדינה לא. מדוע? לא רוצים לקלקל את הסטטיסטיקה של קו העוני. אז מעדיפים שמי שאין לו יכולת, שיזרוק את העובר שלו לפח אשפה. זאת המדיניות".

שוסהיים מדבר גם על סכנה דמוגרפית. "מדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית. בגליל יש לנו מיעוט, בדרום כמעט יש לנו מיעוט, בירושלים יש 40 אחוז לא יהודים. צריך להבטיח שנהיה מדינה יהודית".

ואכן, מתנדבת של אגודת "אפרת" מספרת כי האגודה נמנעת מלטפל בפניות של נשים שאינן יהודיות או שיהדותן מוטלת בספק. "אנחנו לא מתעסקות עם לא יהודיות. מגיעות אלינו הרבה רוסיות. במשרדים בירושלים לוקחים מהן תעודת זהות ונכנסים למאגר הראשי הארצי של משרד הפנים. אם כתוב שהאישה לא יהודייה, אז כדי לא להעליב אותה נותנים לה ערכה לתינוק, שזה בקבוקים, מוצצים וחיתולים, וזהו. לא עוזרים לה יותר".

"'אפרת' היא אגודה לאומנית", אומרת ד"ר חנה קהת, מנכ"לית "קולך", פורום לנשים דתיות, שמכירה את אגודת "אפרת" ופעולתה כבר יותר מ-20 שנים. למרות היותה אישה דתייה, קהת לא חוסכת ביקורת כלפי הארגון. "הם לא שמים לעצמם את הצלת העובר כערך עליון אלא את הנושא הדמוגרפי. כל מה שמעניין אותם זה להביא עוד תינוק יהודי לעולם, המחיר לא חשוב".

הם טוענים שהם רק מציגים לנשים את העובדות, כדי שיוכלו לקבל את ההחלטה מתוך ידע ובחירה חופשית.

"איזה ידע? לפי ההלכה, עד 40 יום אחרי תחילת ההריון העובר בכלל לא נחשב ליצור חי. מישהו מספר להן את זה? מישהו מספר להן איך זה להיות אמא צעירה ללא תמיכה ועזרה? הם לא מאפשרים בחירה, הם עושים להן שטיפות מוח ומעצימים את הטראומה, והכל לטובת הדמוגרפיה. יש כאן חדירה לפרטיות, פגיעה קשה בזכויות האמא ובעיות אתיות לא פשוטות, שצריך לתת עליהן את הדעת. לדעתי צריך להפסיק את השיווק והפרסום שלהם. היה טוב יותר לארגון הזה אם הוא היה מתמקד רק בעזרה הכלכלית לנשים שיולדות, ושום דבר מעבר לזה".

מתנגד גם לבדיקות

תקציבה השנתי של "אפרת" עומד על יותר מ-12 מיליון שקלים בשנה. הכספים מגיעים כולם מתרומות, חלק ניכר מחו"ל. ל"אפרת" אגודות ידידים בארה"ב, באנגליה, בקנדה, בפנמה, במקסיקו, בשווייץ ובברזיל. התורמים הם אנשים פרטיים, ובהם אנשי עסקים, יזמים ואנשי אקדמיה. אחד השמות המוכרים יותר הוא אלברט פרידברג, מיליונר חרדי מטורונטו, בעליה של קבוצת "פרידברג מרכנתיל", קרן גידור המנהלת יותר משני מיליארד דולר. פרידברג תומך בישיבות ובפרויקטים בעלי אופי יהודי חרדי בארץ, וב-2008, למשל, תרם ל"אפרת" כרבע מיליון שקלים. לעמותה גרעין נוסף של תורמים נוצרים אוונגליסטים, וכן תורמים ישראלים, רבים מהם אנשים פרטיים.

על פי הדו"ח הכספי העדכני של העמותה, כ-8 מיליון שקלים מתקציבה מוקצים לרכישת ציוד ולתמיכה כלכלית ביולדת. כמעט 1.5 מיליון שקלים מוקצים לפרסום ולהסברה, ויתרת התקציב משמשת להוצאות מנהלתיות ומשרדיות ולשכר עבודה.

"אפרת" מספקת ליולדות ציוד ראשוני לתינוק - עגלה ומיטה, ביגוד, חיתולים ותחליפי מזון לשנת החיים הראשונה. למספר מצומצם של נערות, שמשפחתן מתכחשת להן עקב ההריון, אף מממנת האגודה מגורים במשפחה מאמצת עד הלידה. לאחר הלידה היא מסייעת במציאת מימון לדירה ומימון עבור מעון או מטפלת.

האגודה מדפיסה עלוני הסברה שאותם מחלקות המתנדבות ליד בסיסים צבאיים, בתי ספר ומקומות ציבוריים. מודעות של האגודה מפורסמות באופן קבוע בעיתונים, ובתחנות הרדיו משודרת הפרסומת הקוראת לנשים בהריון השוקלות לבצע הפלה להתקשר לאגודה. הפרסומת אינה חושפת כי אגודת "אפרת" פועלת למניעת הפלות. בערים חילוניות מציבה האגודה שלטי חוצות ליד מקומות שבהם מבוצעות ההפלות, ועליהם הסיסמה: "לא מפסיקים הריון בגלל בעיות כלכליות". ביישובים שמעבר לקו הירוק הנוסח משתנה: "הילודה היא שתציל את קיומנו במדינה יהודית".

האגודה מנחה את מתנדבותיה להציע לאישה הרה, שקיבלה המלצה להפיל בשל בעיה רפואית אצלה או אצל העובר, לקבל חוות דעת נוספת, אם היא מעוניינת בכך. את הייעוץ נותן בדרך כלל ד"ר שוסהיים עצמו, במשרדי האגודה. אלא שנערות ונשים רבות, שהחליטו שהן רוצות להפיל, לא תמיד יודעות שהגיעו למקום שעושה כל שביכולתו למנוע הפלות.

בחודש שעבר פגשנו במשרדי "אפרת" בירושלים זוג צעירים, שהגיעו כדי לקבל ייעוץ. הנערה בת ה-17 וחברה בן ה-18 לא העלו בדעתם שמדובר בארגון שפועל למניעת הפלות, ובכל זאת נעתרו לבקשת העובדות במקום להישאר לשיחה עם שוסהיים ותדהר, שאחריה דבקו בהחלטתם לבצע הפלה.

בד בבד עימם הגיע למשרדים זוג צעיר נוסף: הנערה, בת 16 וחצי, סיפרה כי הופנתה על ידי עובדת סוציאלית מבית החולים סורוקה. בגיל 15 היא נכנסה להריון והפילה, לטענתה בגלל לחץ מצד אמה, ועתה היא שוב בהריון, מחברה החדש. האם זרקה אותה מהבית, וכעת היא חיה אצל הדודה. חברה בן ה-19 סיפר שהוא עובד ולומד להיות טכנאי. המשפחה שלו, בניגוד לשלה, תומכת בהמשך ההריון.

שוסהיים הבטיח להם שמעולם לא היתה אישה שהתחרטה על ילד שהביאה לעולם. הוא ותדהר עודדו את החבר להתחתן, "וגם האמא תתעשת כשתדע שבאופק יש חתונה, בטח כשיהיה בייבי", הרגיע שוסהיים.

אתה חושב שהצעירים האלה מתאימים להיות הורים? מבינים מה המשמעות של להיות הורים-

"בעיקרון, אפילו צעירה בת 15 לא רוצה לעשות הפלה. זה הריון, לא יבלת. רק מה, יש לחצים בבית וקשיים כלכליים. בדרך כלל יש לחץ מהחבר, כי הוא לא מסבך את עצמו בשום דבר. הוא לא יישאר עם טראומה נפשית או עם פגיעה גופנית. אבל פה ראית מקרה הפוך, כמה הוא רוצה להמשיך.

"אם היה לי אפילו מקרה אחד, מתוך 54 אלף המקרים שטופלו אצלנו, שהאישה הצעירה היתה מצטערת אחר כך ואומרת: 'עשיתי את השגיאה הגדולה בחיי', לא הייתי מסוגל להמשיך להגיד לנשים 'את לא תצטערי'. אף אחד לא אמר שזה קל לגדל ילדים. השאלה היא אם האישה מעדיפה שהילד הזה לא ייוולד. צעירים כאלה, כשאין להם שום מחויבות, יכולים להישאר ככה עד גיל 30. אין לכן מושג מה זה שצעירה נהיית אמא. זה נותן לה מחויבות, דחיפה, תקווה, הכל. אני מדבר מתוך מציאות. אני איש מדע, אני לא מתעסק עם דברים מיסטיים באוויר".

שוסהיים, אגב, מתנגד לא רק להפלות, אלא גם מסתייג מביצוע בדיקות במהלך ההריון. "אני רופא וחייב לדאוג לבריאות האישה", הוא מסביר. "ברגע שתפגשו אמא שאיבדה את התינוק בגלל בדיקת מי שפיר, תבינו. אם שואלים אותי, אני נגד, כי אני לא מוכן לקחת אחריות על התוצאות. אני חותם לה שאם תפיל בגלל בדיקות מי שפיר, היא תישאר לכל החיים עם טראומה אדירה שהיא מאבדת תינוק בריא בצורה טיפשית. עדיין לא פגשתי אישה שעשתה בדיקות בזמן ההריון והיא רגועה. כי גם אם הבדיקות בסדר, היא מרגישה שזה לא סוף פסוק. אין היום אישה בהריון שהיא לא במתח. אז אני אכניס לחרדות בגלל שאפשר לעזור לכמה מקרים בודדים? אני לא אכניס אישה לחרדה, אני דואג מאוד לבריאות הנפשית של האישה".

רבות מהפניות ל"אפרת" מגיעות מלשכות הרווחה של הרשויות המקומיות. על פי הסמנכ"לית רות תדהר, "חלק מהתפקיד שלי הוא ליידע את לשכות הרווחה בכל המועצות המקומיות והעיריות, שיידעו לפנות אלינו. שיידעו שיש עזרה. העובדים הסוציאליים יודעים, הם מפנים אלינו מקרים רבים. כשליש מהמקרים מופנים משם. אישה בהריון מגיעה לעובדת הסוציאלית שלה להתייעץ, וכחלק מהאופציות העובדת הסוציאלית אומרת לה, את יכולה לעשות הפלה, אבל את יכולה גם להשאיר את ההריון ולפנות ל'אפרת'".

גם בתי חולים משתפים פעולה ומפנים לאגודה נערות ונשים. "בהחלט נפנה ל'אפרת' מי שהביעה רצון לשמור על ההריון", אומרת עינת אופיר, עובדת סוציאלית בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה, המרכזת את ועדות הפסקת ההריון בבית החולים סורוקה. "למשל, במקרה של זוג לא נשוי, שרוצה להשאיר את ההריון, אני אשוחח איתם על המוכנות שלהם, ואם יאמרו שקשה להם לקנות ציוד ראשוני, יש את 'אפרת'. הם נותנים סל ראשוני נרחב ויפה לנשים שהתלבטו ושהחליטו להמשיך בהריון".

ואת מסכימה עם דרכי הפעולה של הארגון-

"יש בהם צדדים טובים, שהם התמיכה הבסיסית בהתארגנות ובדאגה לתינוק שעומד להיוולד. הדברים שמאוד לא מקובלים בעיניי הם שבניגוד לדעתם, לא כל הריון סופו שייגמר טוב, עם אפשרות אמיתית לגידול ילד. אצלם זה מאוד דיכוטומי, והלחץ הזה להמשיך את ההריון הוא מאוד נוקשה. הם לא רואים את כל ההיבטים הסוציאליים. עד לפני שנתיים האגודה היתה יותר נוכחת בסורוקה, אבל הנוכחות שלהם פה לא היתה טובה. הם היו מדברים עם הנערות, וזה לא היה תמיד נכון. דיברתי עם העובדת הסוציאלית שלהם וביקשתי שיפסיקו להגיע לבית החולים, והם כיבדו את זה".

"אמא, אני כבר כאן"

כשמתקשרים למשרדי "אפרת", האפשרות הראשונה במענה הקולי היא "דיווח על הפלה". דיווח כזה יכול להגיע מהאישה עצמה, אבל גם מאחרים, שמבקשים "להצילה". המתנדבות מקבלות את הפרטים ופונות אליה. תדהר תיארה בעבר, בטור שכתבה באתר האינטרנט "ארגמן", המיועד לאישה הדתית, שכאשר היא מתקשרת היא פותחת בהסבר: "'אפרת' הוא ארגון שנותן סיוע לנשים הרות במצוקה ושמענו שאת במצב כזה. אני מתקשרת כדי להציע לך את עזרתנו". העובדה שאותה נערה או אישה היא לא בהכרח זו שפנתה וביקשה את עצת האגודה, לא מטרידה את אנשיה.

"הכלל הראשון בקווי סיוע הוא ההתעקשות שרק מי שזקוק לעזרה יפנה", מסבירה חדווה אייל. "הם פועלים באמצעות הפעלת לחץ נפשי על הנשים, שהשפעתו יכולה להיות קשה מאוד וארוכת טווח. כשמגיעות אלי נשים שנחושות לגמרי להמשיך את ההריון, אני יכולה להפנות אותן ל'אפרת' כדי שייהנו מהסיוע הכלכלי, אבל אני לא משכנעת אותן ולא משפיעה עליהן ולא פונה בשמן".

"הדרך הנכונה לטיפול בנערה או באישה שמתקשרת לקבלת ייעוץ היא פריסת כל האופציות שעומדות לרשותה", אומרת שרון אורשלימי, רכזת "דלת פתוחה" בתל אביב. "אנחנו ממש כותבים להן את הבעד והנגד לכל תרחיש, ורק לאחר שכל המידע המקיף נמצא בידיהן, בלי לנסות להשפיע על רצונן, הן יכולות באמת להגיע להחלטה מתוך בחירה אמיתית".

"הנשים שבאות אלי לקליניקה נמצאות ברגע של חולשה ויכולות להיות מושפעות מכל אחד שמערער להן את הביטחון", אומר ד"ר מיכאל אטלס, שניהל בעבר את חדר מיון נשים בבית החולים שיבא בתל השומר והיום מנהל קליניקה פרטית בבית הרופאים בתל אביב. "הדבר המקומם ביותר בסיפור הזה הוא עצם העובדה שב'אפרת' לא עוצרים לחשוב ולו לרגע מה יקרה לאותה נערה אחרי שתביא ילד לעולם מבחור שהיא לא היתה רוצה שיהיה אב לילדיה. מה יקרה לה כשתבין שגידול הילד כרוך בהרבה יותר מחיתולים ועגלה, שלא לדבר על חוסר הבשלות שלה להיות אם בגיל 16. מחוץ למרפאה שבה אני עובד הוצב שלט של 'אפרת', בכוונה, כדי לטעת ספק בלב הנשים והנערות שמגיעות למרפאה".

האגודה מפיצה סרטונים הניתנים לנשים ולנערות שפונות למשרדי הארגון. אחד הנפוצים שבהם הוא "יומנו של תינוק": סרטון שבו עובר בן יומו, שמדובב בקול ילדותי ומתוק, מספר על התפתחותו - שלב אחרי שלב. בשבוע השלישי להריון הוא קורא: "אמא, אני כאן". לאחר שמונה שבועות ברחם אומר העובר: "אמא כבר יודעת. לתדהמתי גיליתי שהיא מתוחה מאוד. דווקא ציפיתי שהיא תהיה מאושרת. אמנם אני יודע שהיא מודאגת ממצבה הכלכלי. אך לו רק ידעה איזו יצירה חמודה מתרקמת בגופה, בוודאי היתה שמחה".

לאחר עשרה שבועות העובר מוסיף: "אמא החליטה שההריון לא רצוי. אני חושב שהיא לא מבינה שבעצם ההריון הזה הוא אני. היא פנתה לרופא שיפסיק את חיי. אני חרד לגורלי. לו רק יכולתי לצעוק: אינך רוצה בי-! היום ראו באולטרה-סאונד שאני כבר תינוק קטנטן מושלם, ואיבריי תקינים. ל-מה עוד אמא מצפה ממני-".

לבסוף התינוק ממרר בבכי ומתחנן בצרחות: "אמא, תני לי חנינה. לא תצטערי לעולם. אמא, גם אני רוצה לחיות!"

ד"ר אטלס: "הסרט הוא חד-צדדי, על גבול המטופש. למרות שאגודת 'אפרת' מתיימרת לדאוג לתינוקות, השאלות הקשות שצריכות להישאל הן האם הילדים שנולדו בעקבות ההתערבות של 'אפרת' גדלים להיות ילדים מאושרים? כמה מהם נמצאים היום ברחובות, ללא הורים תומכים? איך מרגישות האמהות שמסרו את ילדיהן לאימוץ? הרי פרידה מעובר בשבוע שמיני קלה לאין שיעור מפרידה מתינוק שנשאת ברחמך תשעה חודשים, שילדת אותו, שמעת את קולו וראית את דמותו".

סרטון נוסף שמתנדבות ב"אפרת" מראות לנשים הוא סרטון שמתעד הפלה צעד אחר צעד. הסרטון לא נעשה עבור האגודה, אך מתנדבות נעזרות בו כאקט אחרון של זעזוע. את הסרטון ביים ב-1984 ד"ר ברנרד נתנסון, גינקולוג אמריקני, שלאחר שנים רבות שבהן תמך בהפיכת ההפלות לחוקיות, שינה את דעתו והפך להיות לאחד ממתנגדיהן הגדולים. בסרטון הוא מתאר איך מתרחשת הפלה בשבוע ה-12 להריון. הוא מראה צילום וידיאו של הפלה בשידור חי, ומתייחס אל העובר כאל ילד. התיאורים מתחילים בתיאור הילד, שנע לו בשלווה בתוך הרחם, כשהוא נטול דאגות ואף מוצץ אצבע, אך ברגע שמכשיר השאיבה חודר אל תוך הרחם התמונה משתנה, והתיאורים הופכים קשים מאוד.

"הילד נרתע מהמכשיר, למרות שהמכשיר עוד לא נגע בו... פיו נפתח כאילו בצווחה דוממת אחרונה... זוהי צעקתו האחרונה של ילד העומד בפני השמדה בכל רגע... קצב פעולות הלב עולה, הילד חש בתוקפנות ונע מצד לצד ברחם בניסיון נואש להימלט מהמכשירים האכזריים שהרופא משתמש בהם כדי לקטול את חייו... הילד נמשך כלפי מטה, וגופו נקרע בשיטתיות מהראש. הגפיים כבר נשאבו, וכרגע אפשר להבחין רק בראש ששט לו לבד ברחם. גודלו של הראש לא מאפשר לרופא לשאוב אותו בחלק אחד, ולכן מחדירים את המלקחיים, כדי למעוך את ראש הילד ולהוציא אותו בחלקים. שאריות הרקמות ברחם מעידות על כך שקודם היה פה יצור חי קטנטן וחסר ישע".

"הצגת הסרטון הזה היא דמגוגיה לשמה", מוחה ד"ר אטלס. "שיטת ההפלה שמתוארת בסרטון נכונה לגבי עובר בשבועות 20-17. היא ממש אינה נכונה לגבי הפלה של עובר בן 6 עד 12 שבועות. בשבועות הראשונים העובר כל כך זעיר שאי אפשר אפילו לקרוא לו בשם עובר, שלא לומר תינוק, כמו שהם מתייחסים אליו. בכלל, השימוש במילה 'להפיל' כשמדובר בהריון כפוי על אישה שלא רצתה אותו הוא שגוי.

"בסרטונים מתייחסים אל נשים שרוצות לבצע הפלה כאילו מדובר בהחלטה של מה בכך. אני לא מכיר מקרה אחד שבו אישה פנתה אלי ואמרה לי בנימה קלילה: יאללה, בוא תעשה לי הפסקת הריון. מדובר כאן בהחלטה כואבת וכבדת משקל, המלו-וה בהתגברות על פחדים, במשפחה שלא תומכת, בחבר מלחיץ או אלים. בסרטון מוצגים רק הסיבוכים המיידיים והמאוחרים של הפלה והפסקת הריון - ומה לגבי הסיבוכים שיכולים לקרות בהריון עצמו? ומה לגבי סיבוכי הלידה - סוכרת, רעלת הריון קשה, דימומים, זיהומים, לידת תינוקות פגומים, ועוד-"

"אני בעד בחירה", אומר ד"ר אלי שוסהיים. "נותן לאישה שהיא תבחר, אבל בתוספת מידע. שתדע שיש לה יצור חי בבטן, ושהפלה היא לא משחק ילדים. אצלנו מדברים רק על מצב רפואי, מה טוב ומה לא. ובתור רופא אני חייב להגיד שמי שלא עשתה הפלה, בסופו של דבר לא הצטערה".

איך אתה מסיק את זה? הרי אין אמא שתודה שהיא מצטערת על קיומו של ילד שלה, גם אם היא יודעת ששגתה.

"אתן מכירות רופא שמוכן לחתום שהטיפול או התרופה יצליחו? אז עכשיו אתן נמצאות מול רופא שיכול לחתום. לא היה מקרה אחד של אמא שהצטערה, אחרת היא היתה מגיעה לפה. מצד שני, מי שכן עשתה הפלה מצטערת. ולהצטער זה צלקת נפשית לכל החיים".

naamal@israelhayom.co.il michali100@gmail.com

בהכנת הכתבה השתתפה בת-חן אפשטיין אליאס

* * *

תגובת אגודת "אפרת"

"מדובר בהשמצות ובהכפשות, יש להתייחס רק לפרסומים הרשמיים שלנו"

מאגודת "אפרת" נמסר בתגובה לטענות בכתבה:

על פעילות המתנדבות: "צוות 'אפרת' צמוד אך ורק לעלון ההדרכה שלנו. זה ורק זה מחייב אותנו. איננו מכירים דבר ממה שאתם טוענים, בפרט שאינכם מזכירים שמות ואינכם מביאים שום ראיה לשום טענה. אנו רואים בטענות השמצות זולות והכפשות, ללא שום ביסוס וראיה. אנו מתפלאים שאתם מתעלמים מחומר מוסמך וכתוב שלנו ומציגים מצג שווא כאילו מתנדבות שלנו עושות כך וכך. בפרסומים רשמיים שלנו מעולם לא צוינה המילה רצח, ורק לזה צריך להתייחס. כל השאר מבחינתנו מהווה עלילה זדונית ומרושעת".

על הפעילות בתוך בתי חולים: "למרות שאנו סבורים שאין לכך שום מניעה, בדיוק כפי שהאגודה למלחמה בסרטן פועלת שם נגד עישון, או אחרים פועלים נגד איידס, השמנה וכו' - בגלל ההקפדה הבלתי מובנת כלפינו, כבר לפני שנים רבות הורינו לכל מי שקשור עימנו שלא לפעול בבתי חולים. כל הטענות הן מילים פורחות באוויר. ולמילים פורחות באוויר, גם אם מצרפים אליהם שם של ח"כ, אין מקום להתייחס.

"לגבי ח"כ זוארץ, ד"ר שוסהיים הציע לה בעבר, במסגרת עימות תקשורתי, לפנות למשטרה עם המידע שלה, אך היא לא עשתה זאת עד היום, ולנו ברור לחלוטין מדוע. כי הכל השמצות וגיבובי שקרים".

על הבחורה הסובלת מפיגור: "במקרים כאלה אף אחד באגודת 'אפרת' לא מתעסק, רק ד"ר שוסהיים בעצמו. הפעם באמת התעליתם על עצמכם והגעתם לרמה הגבוהה ביותר של שקר שניתן להעלות על הדעת. ושוב כמובן בלי שם, בלי ציון המקרה, רק סיפורים ועלילות".

על סרטי ההסברה: "אנו לא מקרינים את סרטון ההפלה כפי שתיארתם, ולא הקרנו בעבר. מדובר בשקר גמור ובהשמצה גסה. כל הסרטים שאנו מקרינים מופיעים באתר האינטרנט שלנו. אצלנו הכל שקוף וגלוי".

על הפרסום ברדיו: "נוסח הפרסום ברדיו סוכם בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ והתקבלה במסגרת הסדר בבג"ץ. אנו בהחלט עומדים מאחורי הנוסח הזה, ומסייעים לכל מי ששוקלת לבצע הפלה מסיבות כלכליות, כדי שלא תבצע אותה. מי שבכל זאת מתעקשת לבצע הפלה, אף אחד לא מונע ממנה לעשות זאת, ולא תפקידנו לסייע לה. אנחנו משאירים משהו גם לגופים אחרים".

על הטענות על סירוב לסייע לנשים שאינן יהודיות: "אגודת 'אפרת' רשומה כחוק כאגודה לעידוד הילודה בעם היהודי. היא הוקמה על ידי ניצול שואה, לעידוד ילודה בעם היהודי בעקבות השמדתם של מיליון וחצי ילדים יהודיים על ידי הנאצים ימ"ש".

על כלל הביקורת נגד האגודה: "אנו מציעים לכם לבדוק אם מתוך יותר מ-54 אלף הנשים שטופלו על ידינו וזכו לילד בזכותנו, יש נשים שמצטערות שילדו. זה שלא מצאו אפילו מקרה אחד כזה, מוכיח את צדקת דרכנו ופעילותנו. כל השאר הוא סתם רשעות הנובעת מקנאה ומצרות עין בהצלחה המרשימה שלנו, שזכתה אף להכרה בקונגרס ובסנאט בארה"ב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו