בשנתיים האחרונות חיזבאללה מפגין יותר ויותר את נוכחותו מדרום לליטאני ועד גבול לבנון, במרחק מטרים ספורים מכוחותינו. במקביל לדיווחים על קולות חפירה, צה"ל הבחין בעמדות תצפית סמוכות לגבול במסווה של ארגונים ירוקים. באזור שתולה, אחת הגזרות בהן פועלים במסגרת מבצע השמדת המנהרות, אפשר לראות עמדה כמו מגדל שמירה מול מוצב צה"ל. כאשר מגיע סיור שלנו לקרבת הגדר, מופע שנראה אולי בלתי שגרתי לעיני האויב, מגיע בתוך חמש דקות ואף פחות מזה רכב סיור אזרחי, לבן, של חיזבאללה ומתייצב מול הסיור.
תכנית צה"ל שהחלה להתבצע היום (שלישי), מעלה את המתח לאורך הגבול, אין בכך ספק. אבל נטילת היוזמה בנושא המנהרות מקנה יתרון חשוב לישראל. בצד המבצעי, בשטח, הניסיון ברצועת עזה חייב ללמד אותנו שבשלב כלשהו תבוא תגובה מהצד השני. כך קרה בעזה. בגלל בלוני התבערה המטרידים וההתנגשויות המחזוריות לאורך גדר הגבול, הספקנו לשכוח כי בשנתיים האחרונות צה"ל יזם כל הזמן פעילות להשמדת מנהרות. היה ניצול הזדמנויות בעקבות היתקלויות על הגדר או ירי ספורדי של רקטות. חמאס נכנס למאזן ברור של הפסדים. היום הוא קרוב מאוד לאיבוד יכולת המנהור ההתקפית שהדאיגה מאוד את צה"ל. המענה של חמאס היה באמצעות אינתיפאדת הגדר והשריפות.
היוזמה ההתקפית-הגנתית בצפון נועדה לשלול מחיזבאללה יכולת טרוריסטית שנועדה ליצור לישראל בעיה צבאית קשה מאוד: הצורך ביום פקודה להעסיק יחידות גדולות בהגנה ואולי בטיפול בחדירות כואבות. היוזמה העכשווית היא עליית מדרגה באסטרטגיית המערכה שבין המלחמות. אמר מי שאמר על הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט, שיתכן שהוא הרמטכ"ל ההתקפי ביותר בתולדות צה"ל, ויכול להיות שהוא צודק. איזנקוט וראש הממשלה נתניהו צמודים לאותה תפיסה: ניהול יוזמה התקפית מתמדת – דווקא במטרה למנוע מלחמה. זה בולט בסוריה ועכשיו בלבנון.
ראש הממשלה מלווה את המאמץ הצבאי של השנים האחרונות גם במסע מדיני דיפלומטי בלתי פוסק. מאחר שהנושא הפלשתיני הוריד פרופיל, יש בקהילה הבינלאומית קשב להתרעות הבלתי פוסקות של ישראל בנושא האיום האיראני והלבנוני. בצד הדיפלומטי, ישראל בהחלט נהנית היום מלגיטימציה בינלאומית לטפל באיום מצד חיזבאללה כראות עיניה. למרות שחלקים באופוזיציה בישראל לא אוהבים את המצגות של ראש הממשלה תוך ניצול מתוחכם של מבצעי מודיעין, ישראל הצליחה להכניס את איראן ואת חיזבאללה למגננה. ההתרעות החוזרות ונשנות בפני האו"ם על ההפרות של החלטה 1701 מצד חיזבאללה לא עזרו, כמובן, בשטח. אבל הן בהחלט החדירו את המסר, שחיזבאללה יוצר איום בלתי נסבל על העורף הישראלי, והפעילות הצבאית הנדרשת מגובה היטב על ידי החוק הבינלאומי.
בסך הכל יש איזה מאזן אימה לא מוצהר בין ישראל לחיזבאללה-לבנון. ישראל כנראה לא תיזום מכת מנע לנטרול יכולת ההרס של חיזבאללה, אך כאשר האיום חורג מהמאזן המוכר, כמו מאמצי החדירה באמצעות מנהרות, היא תפעל גם במחיר סיכון למלחמה. וכך היא כנראה תפעל גם בנוגע ליכולות הדיוק של הטילים. גם את זה ניתן יהיה לבצע בדרך שלא תוביל להתדרדרות כוללת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
