ב־18 בנובמבר 1948 הודיע הקטור מקניל, נציג בריטניה בוועדה הפוליטית של ארגון האומות המאוחדות, שממשלתו תדרוש בקרוב מעצרת האו"ם להעביר החלטה המאשרת את תוכניתו של פולקה ברנדוט המנוח, המתווך השבדי שהציע כזכור למסור את הנגב כולו לידי הערבים. בנאומו באו"ם, השבוע לפני 70 שנים, טען מקניל כי "הנגב הרי אינו חשוב ליהודים כיוון שכולו מדבר. הגיע הזמן שעצרת האו"ם תפעל פעולה מכרעת ותכפה על הצדדים את יישום מסקנות ברנדוט".
שלושה ימים לאחר מכן החלה גם ארה"ב להפעיל על ישראל לחץ מוגבר בנושא הנגב, בדרישה שישראל תסכים לחלוקתו: "החלק הדרומי של הנגב יהיה לערבים - והצפוני ליהודים", הציע נציג ארה"ב בעצרת האו"ם. מנגד, סיוע לדרישת ישראל להמשיך ולהחזיק בנגב הגיע דווקא מרוסיה, שנציגה באו"ם הודיע כי היא "מתנגדת לקריעת הנגב מישראל". גם מאוסטרליה הרחוקה הגיעה הודעת גיבוי לישראל בנושא.
בינתיים, בתיאום בין בריטניה, אמריקה ומועצת הביטחון של האו"ם הוצא ב־19 בנובמבר 1948 צו, שבו פקודה לנסיגה מיידית מהנגב של כוחות צבא ישראליים וערביים כאחד ולפינוי באר שבע. האו"ם דרש מהצדדים להמציא תשובתם לדרישת הנסיגה באופן מיידי. ישראל, שהתעלמה מדרישת הפינוי, נתנה את תשובתה ארבעה חודשים לאחר מכן ב"מבצע עובדה", שבו שוחרר הנגב כולו, לרבות הערבה בואכה אום רשרש, היא אילת.
בד בבד, ולמרות הנחישות המופגנת של ישראל שלא לפנות את הנגב, התחילו בתקופה זו לפני 70 שנים להסתנן ידיעות בדבר שיחות לקידום שלום בין ישראל לערבים. ב־21 בנובמבר 1948 הודיע רדיו המזרח התיכון כי "מלך עבר הירדן עבדאללה פנה לערביי ישראל ולערביי הארצות השכנות בהצעה להסכים לפתרון של שלום עם ישראל ואמר - 'היו נבונים, קבלו את העובדות כפי שהן'".
למחרת אמר ראש הממשלה הזמנית בן־גוריון לסופר העיתון הניו־יורקי "הראלד טריביון" כי "אני מאמין בכנותו של עבדאללה להגיע לשלום בדרך של משא ומתן". יום לאחר מכן פרסם העיתון "פלשתין פוסט" ידיעה שטענה כי "שיחות השלום בין נציג ישראל לנציגים של שתי מדינות ערביות, שהתנהלו בשבועות האחרונים באופן רשמי למחצה בפריז, התקדמו במידה ניכרת בימים האחרונים". ואילו ב"רדיו בגדד" אמר פרשן מוביל כי "אלמלא בריטניה, היו יכולים הערבים להגיע לידי הבנה עם היהודים". הפרשן האשים את האנגלים בכך ש"הם הרי שואפים להאריך את שפיכות הדמים בארץ ישראל" והוסיף בלעג: "זאת הרי אותה בריטניה שנציגיה הבטיחו לערבים כי בתוך חודש יוכלו לזרוק את היהודים כולם לים. עתה אנו רואים מה ערכה של עצה בריטית".
כרזה: באדיבות "מכון שנקר" ו"ציונות 2000"
גידול בתאונות העבודה בתעשייה: 11 פועלים נהרגו בחצי שנה
בדיווח שמסרה השבוע לפני 70 שנים מחלקת הפיקוח של משרד העבודה התברר שמאז הקמת המדינה חל גידול דרסטי במספר תאונות העבודה בארץ. לא פחות מ־1,100(!) תאונות בתעשייה ובבניין דווחו בתקופה שבין 15 במאי ל־1 בנובמבר 1948, ו־11 עובדים מצאו בהן את מותם.
"הדיווח מתייחס לתל אביב, שבה אירעו בתקופה הנסקרת כ־700 תאונות", מסר מנהל מחלקת הפיקוח ש' פסקוביץ', שהוסיף כי "השאר אירעו בחיפה, ואין ספק שמספר תאונות העבודה עלה משמעותית גם באזורי הארץ האחרים".
הסיבה העיקרית לגידול מסוכן זה בתאונות נובעת, כך נמסר, "עקב חוסר תנאי ביטחון מספיקים במקומות העבודה השונים, ובמידה רבה גם משום שפועלים חדשים ובלתי מיומנים מחליפים בתקופה זאת את הפועלים המנוסים, שגויסו לצבא".
בחודש האחרון, כך נמסר, פתחה מחלקת הפיקוח ב"פעולה נמרצת למיגור התופעה" על ידי הקמת רשת יעילה לפיקוח על מקומות העבודה. במהלך החודש שחלף ביקרו פקחי משרד העבודה בלא פחות מ־600 מפעלים במחוזות הדרום, תל אביב וחיפה, שם מצאו, לתדהמתם, "מקרי הזנחה מדהימים בכל הקשור בבטיחות העובדים".
עוד נמסר כי "בחיפה ובתל אביב קיימים 516 מפעלים שלא זכו מתחילת תקופת שלטון המנדט הבריטי ועד היום ולו אף לביקורת אחת". זאת ועוד, 176 מפעלים לא היו רשומים על פי חוק במחלקת הפיקוח של משרד העבודה.
"הזנחה גדולה והתעלמות חוצפנית במיוחד מכל כללי בטיחות מינימליים של העובדים נמצאו אצל הקבלנים הבונים, שפשוט מצפצפים על כל חוק ותקנה", סיפר ראש אגף הפיקוח, שאיים כי "מעתה כל קבלן שלא יקפיד על תנאי בטיחות פועליו באתר הבנייה יועמד לדין וייקנס באופן משמעותי".
שדה התעופה בלוד נפתח רשמית
בדיוק היום לפני 70 שנים, ב־23 בנובמבר 1948, נפתח באופן רשמי שדה התעופה של מדינת ישראל בלוד. השדה נכבש מדי הלגיון הערבי ביולי 1948, במסגרת "מבצע דני" לכיבוש לוד ורמלה בפיקודו של יצחק שדה. הוא שופץ במשך כמה חודשים, ואף שהעבודה לא הסתיימה ובקירות הבניין נראו עדיין חורי הפגזים שנורו בקרב לשחרור המקום - השבוע לפני 70 שנים התכנסו במקום מוזמנים רבים, שבאו, כפי שנכתב בהזמנה, ל"טקס חנוכת שדה התעופה העברי הראשון זה אלפיים שנה".
את פני המוזמנים קיבל עמנואל צור, בעבר הטייס הפרטי של הסוכנות היהודית, שמונה כעת למנהל שדה התעופה.
צור ערך לאורחים סיור, שבמהלכו עברו באולם ההמתנה בבניין בית הנתיבות, התרשמו מדוכני חברות התעופה הזרות, ובהן אייר פראנס הצרפתית ו־KLM ההולנדית, ושמעו סקירה קצרה, שבה נמסר בין השאר כי "המסלול הראשי הוארך במסגרת השיפוצים לשני קילומטרים והוא מותאם לאווירונים הגדולים ביותר בעולם הנמצאים בשירות הובלת נוסעים ומשאות".
במת הטקס הקטנה שבמקום היתה עמוסה בבעלי תפקידים חשובים, שהמתינו בסבלנות שהמוזמנים יסיימו ליהנות מהכיבוד וקיוו להתחיל בנאומיהם. אולם ממש לפני תחילת הנאומים גילו המוזמנים הרבים שמשרד הדואר שבמקום פתח את שעריו, וכולם נהרו לשם כדי לרכוש את "מעטפות יום ראשון" שהונפקו במיוחד לרגל הפעלת סניף הדואר בשדה התעופה.
כשהחל סוף סוף הטקס אמר שר התחבורה דוד רמז בקול רועד מהתרגשות: "זה היום לו ציפינו, נגילה ונשמחה", אולם נאומו נקטע באיבו בשל נחיתת המטוס הראשון - של חברת התעופה הצ'כית. המטוס הביא עימו 30 עולים חדשים, והללו התקבלו כמובן במחיאות כפיים סוערות.
מעטפת "יום ראשון" של הדואר לציון חנוכת שדה התעופה // צילום: באדיבות קובי לידרמן
סערה סביב עמדת הממשלה כי המעפילים העצורים בקפריסין לא יצביעו בבחירות
ההכנות לבחירות הראשונות במדינת ישראל הצעירה בשיאן, ואילו במחנות המעצר בקפריסין עדיין מוחזקים אלפי מעפילים, שעלייתם לארץ נמנעת על ידי הבריטים. המפלגות השונות דרשו בתוקף לאפשר את השתתפותם של גולי קפריסין בבחירות הקרבות ובאות לכנסת הראשונה, בטענה שהם ראויים לכל הזכויות כמו כל אזרח ישראלי אחר. מנגד, הממשלה הזמנית עומדת על דעתה, שלפיה "אדם שלא התאזרח כחוק במדינת ישראל אינו רשאי להשתתף בבחירות". לנוכח הסערה הציבורית הגדולה שהתעוררה בעניין השבוע לפני 70 שנים החליטה הממשלה הזמנית שתקיים עוד לפני הבחירות דיון נוסף בעניין, "מתוך תקווה שעד אז אולי יגיעו בשעה טובה המעפילים הגולים לארץ".
השנה צפויה להסתיים עם 115 אלף עולים: שר העלייה - "קצינות אס.אס הסתננו לארץ"
שר העלייה חיים משה שפירא דיווח במסיבת עיתונאים ב־22 בנובמבר כי שנת 1948 צפויה להסתכם בעלייה של לא פחות מ־115 אלף עולים חדשים, מהם 20 אלף מתחילת השנה ועד הקמת המדינה ו־95 אלף מהקמת המדינה ועד סוף השנה. שפירא פירט על הכוונה למנוע עלייה נוספת של "נשים נוכריות", לדבריו, שנישאו ליהודים, שכן על פי הערכתו יש בארץ "כמה מאות נוכריות שכאלה". בנוסף, טען שיש בידו הוכחות כי בין הנשים הנוכריות שהגיעו ארצה "יש גם קצינות אס.אס לשעבר, שנישאו ליהודים מטעמים מובנים".
נחנך בית ל"עיתון פועלי ארץ ישראל"
ב־23 בנובמבר 1948, היום לפני 70 שנים, נחנך ברחוב שינקין בתל אביב בית העיתון "דבר". "עיתון פועלי ארץ ישראל" פעל במשך 71 שנים והיה לאורך שנים עיתון רב השפעה ששיקף את הקו הרעיוני של מפא"י, מפלגת השלטון בשלושת העשורים הראשונים למדינת ישראל. רבים, ובהם ראש הממשלה בן־גוריון (בתמונה), החלו את יומם בקריאת העיתון "דבר", על מדוריו, עד שנסגר ב־1996. בסמוך ל"בית דבר" פעל במשך 74 שנים "קפה תמר" המיתולוגי.
צילום: פריץ כהן, לע"מ
מחסור בבתי מלון מפוארים בישראל: "לתיירים לא יהיה הלוקסוס שהם רגילים לו"
לשכת התיירות שבמשרד העלייה ערכה השבוע לפני 70 שנים דיון דחוף במחסור החמור בחדרי מלון בישראל. "הבעיה היא בעיקר במחסור של בתי מלון מפוארים, המאופיינים בתנאי לוקסוס שלהם רגילים התיירים האמורים להגיע בהמוניהם מחו"ל מייד כשתסתיים המלחמה", נמסר למשתתפי הדיון.
בדיון דובר על הצורך לקדם בניית בתי מלון בכל רחבי הארץ, ובהודעת הסיכום יצאה לשכת התיירות בקריאה לממשלה "לעודד בניית בתי מלון חדשים על ידי הטבות ליזמים ולקבלני בנייה בצורת ביטול מסים והקצאות קרקע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
