סרן (במיל') זיו שילון, קצין בחטיבת גבעתי שאיבד את ידו בפיצוץ מטען בגבול הרצועה, והפך לאחד הסמלים של השראה וכוח רצון בישראל בשנים האחרונות, צלח נגד כל הסיכויים את תחרות איש הברזל, ועבר אותה בהצלחה. "לפני 6 שנים נפצעתי אנושות בעזה, איבדתי את ידיי והוגדרתי כנכה - היום חציתי את קו הסיום של התחרות הכי קשה בעולם. ניצחתי", כתב בחשבון הפייסבוק שלו.
שילון סיפר כי לפני כשנתיים החליט לנסות ולעמוד בתחרות איש הברזל, שכוללת ריצה, שחייה ורכיבה באופניים, זאת על אף שאיבד את ידיו במהלך הלחימה. "היום זה נגמר", כתב. "4 ק"מ של שחייה - כשעתיים, באמצעות ידיים שאינן יכולות לגרוף דבר. 180 ק"מ רכיבה - כ-6 שעות, ללא יכולת להזיז את הגוף מתנוחה שדורשת פי 3 מאמץ מזו האופטימלית. 42 ק"מ של ריצה - מרתון כ-4 שעות, בחוסר איזון מוחלט, על רגליים ששנים משלימות חוסרים לגפיים העליונות".
תמונת הניצחון // מתוך עמוד הפייסבוק של זיו שילון
מדובר בהישג משמעותי, שכן מדובר בתחרות שמאתגרת גם ספורטאים מנוסים. שילון, שנפצע ב-2012 באורח קשה מאוד, ועבר 17 ניתוחים, שנה בבית חולים ושלוש שנים של שיקום יומיומי. לאחר השיקום נותר עם יד שמאל קטועה, ויד ימין לא מתפקדת. כמו כן, העיד על עצמו שהוא "גבר שמנמן בראשו שעדיין פשוט שונא לרוץ".
הקצין הפצוע סיפר על תחילת האימונים – השחייה הראשונה, שבה לא צלח 50 מטרים רצופים, והרכיבה הראשונה שבה הפסיק לאחר חמש דקות. "מדובר במסע דו-ממדי בכל אלמנט המרכיב אותו. אישי אך גם קבוצתי, פיזי ובאותה נשימה נפשי. החוויות במהלכו כל-כך מוחשיות ובשלבים מסוימים חוץ-גופיות. נכשלתי והצלחתי אין ספור פעמים בסמיכות הגובלת בחוסר היגיון.
"במשך חודשים ארוכים תעדפתי את האימונים הללו, על יסודות החשובים לאין ערוך, נכסי צאן ברזל בחיי, כגון אשתי, ילדיי, אהוביי, משפחתי, חבריי, פרנסתי, עשייתי הציבורית ואפילו בחלקים מסוימים גם בריאותי. כל אלו נדחקו לאחור על מנת להכשיר את הקרקע ולהביא את המכונה הסדוקה שבה שוכנת נפשי לאתגר כמעט בלתי אפשרי", סיפר.
ניצח נגד כל הסיכויים. זיו שילון בבית החולים // צילום: דודו גרינשפן
"אינני חרוץ מרובכם, בוודאי שלא מוכשר יותר וגם אינני ספורטאי, מעולם לא הייתי, וככל הנראה גם לא אהיה. דווקא בגלל זה מדובר עבורי בהרבה יותר מ'רק ספורט'", הבהיר והסביר מדוע יצא למסע: "אולי זו תישמע קלישה, אבל עבורי מדובר בניצחון מוחץ על האויב שלי, על האויבים שלנו! מי שפגע בגופי, ניסה גם כנראה לשבור את רוחי, וכל יום מחדש אוכיח שאני חזק יותר ונחוש יותר! דווקא בתקופה הזאת שיש שם כאלו שחושבים שהצליחו לשבור אותנו, חשוב לי להראות, דרך המסע שלי, שאנחנו לעולם לא נשברים. להפך, תמיד אבל תמיד חוזרים חזקים יותר!", כתב.
כמו כן, כתב שעשה זאת בשביל המשפחה והחברים שלו, שאותם הגדיר כעמודי התווך בחייו. "המשפחה שלי, החברים שלי, האנשים המדהימים שליוו אותי במסע הזה, אלו ששומרים עליי מלמעלה ואמא שלי בראשם, האל שהעניק לי חיים ובכלל, עם ישראל בעוצמתו הרבה שתמיד היה שם עבורי - הניצחון היום הוא הדרך שלי לחגוג את החיים, לקום בעוצמה ולנצח - כל יום מחדש! הלכה למעשה, פשוט לומר תודה לאלו שהופכים את החיים שלי לכל כך משמעותיים".
"אך מעל הכל, כדי להוכיח שכוח הבחירה הוא הכלי הכי חזק שיש לנו. שתעצומות נפש גוברות על כל אתגר פיזי. למי להוכיח? לכל מי שרוצה לשמוע. לבחור להעריך את מה שיש, לבחור להסתכל על נקודות האור גם כשקשה וכשנשברים. לחייך גם כשמתלוננים, לבחור להתמקד בדברים הגדולים והחשובים באמת, ביתרון היחסי שלנו ולא במה שמגביל אותנו. לבחור להשפיע, לבחור לגעת, לבחור לשנות, כל אחד בחלקת האלוקים שלו. לבחור להיות משהו גדול יותר מ'רק עצמכם', לבחור, כל אחד בדרכו - להיות הגיבור של סיפור חייו", סיכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו