רבים שמעו את ראש הממשלה במסיבת העיתונאים הערב, והאוזניים חיפשו כותרות פוליטיות. אולם מעבר לפוליטיקה ראש הממשלה דיבר על "המערכה הביטחונית" המתנהלת, ועל הצורך לנהוג באחריות. למה הוא התכוון, והאם מדובר בתכניות בהקשר רצועת עזה? התשובה היא בהחלט לא! מדובר בעניינים הרבה יותר רחבים והרבה יותר משמעותיים לביטחון המדינה.
אקורד הסיום של הסבב האחרון מול החמאס היה צורם, ובהחלט שנוכח ההפגנות של תושבי הדרום באשר לחוסר הביטחון ניתן לומר שהמציאות האסטרטגית בדרום בעייתית מאוד. אך ההחלטה של נתניהו שלא להיכנס בשלב זה למערכה מול חמאס לא נובעת מרפיסות, אלא משיקולים אסטרטגיים שרובם אינם עוסקים במתרחש ברצועת עזה.
בעשור האחרון מתנהלת מערכה דרמטית, רובה "תחת הרדאר" כנגד האיומים המתהווים בגבולותינו, ובדגש על הגבול הצפוני. פורסם ולא פעם אחת על פעילות כנגד התבססות מליציות שיעיות בגבול הסורי, ועל הצורך במניעת התעצמות חיזבאללה בנשק "שובר שוויון". המערכה הזו היא המערכה המשמעותית ביותר המתנהלת כיום בהקשרים ביטחוניים. היכולת של חמאס בדרום מטרידה, אך היא קטנה מפוטנציאל ההתלקחות בצפון.
נתניהו מבין היטב את מאזן הכוחות ואת הסכנות שמצפון, ולכן מירב המאמצים האסטרטגיים מוכוונים לטיפול באיומים האלו, שהמחוללת העיקרית שלהם היא איראן. וזה רבותיי, ממש לא עניין פוליטי. גם המאמצים המדיניים עוסקים בעיקר בעניין הזה, ומשולבים בהם הקשרים עם רוסיה ובוודאי ארצות הברית. כלל השותפים מבינים היטב שהתחממות בצפון לא משרתת אף אחד, ומאיימת באופן חד וברור על יציבות האזור כולו.
בל נשכח שבימים אלו ממש איראן מצויה במשבר קשה נוכח הסנקציות האמריקאיות. קשה לחזות כיצד יפעל משטר האייתוללות שהעמיד לנו בגבול הצפוני פוטנציאל של מאות אלפי טילים. היכולת של חמאס משולה לאבחה קלה בהשוואה למה שהאיראנים מבשלים. כנגד האיום הזה נדרשת פעילות, כוננות ומוכנות, וכל הסטה של המאמץ הזה תהווה פגיעה ביכולת לתת מענה הולם לאותו "תבשיל". כעת, משהאיראנים מצויים תחת לחץ, הם ינסו בכל דרך לייצר קושי לישראל – אין לדעת מה יוביל יום, ומתי הם יחליטו להפעיל את הארסנל שהם צברו.
איראן מצויה במשבר קשה נוכח הסנקציות האמריקאיות, טראמפ עם הצו המורה על הסנקציות // צילום ארכיון: AFP
זו המערכה הביטחונית שנתניהו מכוון אליה, וגם חמאס הוא חלק מהעניין, אם כי, כאמור, החלק המשני ממנה. תחת ההבנה הזו ניתן להבין שהמהלך של שר הביטחון היוצא, אביגדור ליברמן, היה בהחלט לא אחראי, ובהחלט שיש בו זריקת אחריות. זו לא הפעם הראשונה שליברמן "קופץ מהספינה". זה קרה גם בעיצומי מבצע "צוק איתן" , כאשר החליט לפרק את האיחוד בין ישראל ביתנו ובין הליכוד. משחק פוליטי כאשר איום ביטחוני עומד מולנו הוא לכל הפחות אבסורד, וכך יש לראות זאת.
עוד אמר נתניהו: "נפעל בעוצמה כשנחליט". המסר כאן ברור- ישראל לא תחכה, ישראל תיזום. זו אמירה לא פחות מדרמטית, והיא יותר מרומזת שהפעם הבאה בה תיפתח אש תהיה ככל הנראה אש ישראלית שתפגע קשה מאוד בכל מה שזז סביבנו ויש לו כוונות לוחמניות. זוהי אמירה אסטרטגית בעלת השלכות עמוקות. באמירה הזו נתניהו דרך את המוכנות של כוחות הביטחון תחת ההבנה: "תהיו ערוכים, יש לי כוונה להפעיל אתכם". השאלה כעת היא מתי ואיפה.
הנאום הזה היה לא רק לצרכי פנים, אלא גם, ואולי בעיקר לכל אותם מחככי ידיים סביבנו שחושבים שסיום הסבב האחרון בהפסקת אש מהווה סמן לרפיסות ישראלית. המסר של נתניהו מבהיר לסביבה שישראל מכינה עצמה לפעולות אגרסיביות, וששום סיטואציה פוליטית לא תמנע ממקבלי ההחלטות לפעול בכל הכוח. בין אם פנינו לבחירות ובין אם לא – נתניהו בישר היום לעם ולסביבה – "היו מוכנים, בקרוב תשמעו מאתנו, וזה הולך להיות מאוד רועם".
הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר, כיום חוקר יחסי צבא וחברה. מחבר הספר "האדם שבטנק"
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!