כמעט חודש חלף מאז הפיגוע בברקן, והמחבל טרם נתפס. מעבר לתחושת אי-הנחת מהעדר היכולת לסגור מעגל מיידי על המפגע, להתמשכות של אירוע מהסוג הזה יש השלכות על ההרתעה, על ביטחון הציבור, ועל האמון הכללי בכוחות הביטחון. תהא הסיבה אשר תהא, אין ספק שמדובר באירוע חריג שעלול לבשר על שיטתיות אחרת ממה שהיכרנו.
הרוב המוחלט של זירות הפיגוע בארץ ובעולם נפתרות מהר, כאשר בדרך כלל אירועי הפח"ע נגמרים זמן קצר לאחר שהחלו והמחבלים לא מצליחים להגיע רחוק לפני שזרועות הביטחון תופסות אותם. כל זאת בזכות מאמצים מבצעיים ומודיעיניים בשטח ובמעגלים השונים, חלקם סמויים וחלקם גלויים. למעשה, מצב בו מחבלים מצליחים לשרוד בסתר לאורך זמן, כפי שעושה המחבל שביצע את הפיגוע בברקן לפני כחודש, הוא נדיר מאוד ולא פחות מכך, מדאיג.
קורבנות הפיגוע: קים לבנגרונד וזיו חג'בי ז"ל // צילום: מהפייסבוק
בפיגועים בהם המחבל או המחבלים נמלטים, מיד מתרחבת זירת הפיגוע גם למעגלים רחוקים – נקודות בידוק, הצפת השטח בכוחות, תצפיות ומזל"טים. במקביל, מוקדי הביטחון השונים מחדדים ערנות בהקשר לדיווחים של אזרחים על דברים חריגים ובחדרי הפיקוד מנסים להתיך את כל המידע הזורם ולאט לאט לסגור על המפגע. בתוך כך פועלים גם מאמצים מודיעיניים המנסים לקבל מידע ממקורבי המחבל, משפחתו, וכל מי שעשוי להיות עמו בקשר.
הפעולות הללו מתחילות בשעות הראשונות לאחר הפיגוע, ואם המחבלים לא נתפסים, אזי המאמץ נמשך גם בימים הבאים. הנורמה היא שתוך מספר ימים לכל היותר המפגעים נתפסים או מחוסלים, בעקבות איתור שמוביל במהירות לפעולה מבצעית. כך התרחש במקרה של המפגע מדיזינגוף, נשאת מלחם, שיורט וחוסל בוואדי ערה כשבוע לאחר הפיגוע.
מה קורה כאשר המצב נמשך כחודש?
כשמתארכים המרדף והניסיון להתחקות אחר המחבלים, הפעולה עוברת בעיקר למישור המודיעיני. כלל מערכות המודיעין משתפות פעולה לאורך הזמן ומשלבות את יכולות המעקב הקיימות. למאמץ הזה שותפים משטרת ישראל, צה"ל והשב"כ, והוא מלווה בכוחות מבצעיים המצויים בכוננות, וממתינים לפקודה שתגיע עם זיהוי ואיתור המפגע.
המאמץ המודיעיני מלווה במהלכים מבצעיים מאוד מדודים – הכוחות רוצים לתת למחבלים תחושת ביטחון ולגרום להם "להוציא את הראש מהמחילה". במוקדם או במאוחר המפגעים עושים טעות ונופלים ברשת.
כוחות צה"ל סמוך לאיזור הפיגוע // צילום: דובר צה"ל
לאחר שהטעות נעשית ומערכת המודיעין מאתרת את מקום הימצאו של המפגע, נכנסים הכוחות המבצעיים לתמונה ופועלים במטרה לתפוס את המחבל. הסדרה "פאודה" יכולה ללמד על מהירות הפעולה שבין יצירת המידע ובין הפעלת הכוח, הקרוי בשפה המבצעית "מתפס".
כך או אחרת, התמשכות המצוד אחר המחבל מברקן מבהירה לנו שבשלב הזה אנו מצויים עמוק בתוך השלב המודיעיני. כלומר, אנו ממתינים שהמפגע יעשה את הטעות ויווצר ה"מיתפס". עם זאת, לא מן הנמנע שהמפגע הצליח להערים על זרועות הביטחון והחל חיים חדשים במדינה זרה. אם כך הדבר, יידרשו כוחות הביטחון לבחינה מעמיקה - האם המפגעים מצאו דרך לחמוק מהרדאר המודיעיני הכי חזק בעולם.
