שעות ספורות לפני שעורך הדין יעקב וינרוט הלך לעולמו הגיע אליו הרב חיים קנייבסקי, גדול הדור החרדי. השעה הייתה אחת עשרה בלילה כשהרב הקשיש נכנס לחדרו, כשמסביבו רק בני משפחתו הקרובה של וינרוט. לא ידוע מה אמר הרב לעורך הדין שהפך למקורבו, ואם וינרוט היה במצב שבו יכול היה לדבר, אולם אין ספק שמדובר בפרידה מרגשת במיוחד, שהכתה גלים בעולם החרדי.
הביקור החריג היה רק סימפטום של הקשר בין וינרוט לעולם החרדי. עורך הדין הבכיר, שהיה מקורב לראש הממשלה ולצמרת העולם העסקי והמדיני במדינת ישראל היה גם קשור בצורה יוצאת דופן לגדולי המגזר החרדי, ואף הוגדר הבוקר על ידי בכירים בישיבת פוניביז', אחת מישיבות הדגל במגזר, כבוגר של כבוד.
יעקב וינרוט נולד ב-1947 בגרמניה, ושנתיים מאוחר יותר עלה לישראל עם משפחתו. למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ולאחר מכן המשיך לישיבות העילית של המגזר החרדי - ישיבת פוניבז' בבני ברק וישיבת מיר בירושלים. הוא הוסמך לרבנות על ידי שני רבני ישיבת פוניביז' - הרב שמואל רוזובסקי והרב דוד פוברסקי ועל ידי רב העיר ירושלים הרב בצלאל ז'ולטי.
"יעקב היה אומר שזה זמן האיכות הכי טוב שיש לו בחיים" // צילום: קוקו
גם בלימודי המשפטים שלו עסק רבות בדין העברי ובנושאים שקשורים ליהדות. עבודת הדוקטורט שכתב עסקה בנושא של הפעלת מנגנונים יצירתיים של כפיית גט, שלא יהפכו את הגט לגט מעושה ופסול, והפכה עם הזמן ל"חוק וינרוט" - דבר ששיפר את מצבן של עגונות. במקביל לייצוג של רבים מהצמרת הפוליטית והעסקית היה חבר גם בוועדות שעסקו בעתידם של החרדים - ועדת טל שעסקה בנושא גיוס בני הישיבות ונציג ועדת רבנים לענייני תקשורת, שהובילה לשיווקו של מכשיר סלולרי כשר.
במקביל, במשך שנים ארוכות טיפח ידידות הדוקה עם רבנים בכירים בעולם החרדי, ביניהם הרב קנייבסקי וראש ישיבת פוניביז', הרב ברוך דב פוברסקי, שעימו אף למד ב"חברותא" פעמיים בשבוע במשך קרוב לחמישים שנה. "זה היה קשר שהתמשך על פני עשרות שנים", סיפר מקורב לרב פוברסקי ל"ישראל היום". "הוא היה מגיע מדי שבוע ביום שני וביום שישי והם היו לומדים בחברותא למעלה משעה. הם אף פעם לא ויתרו על הלימוד, יעקב היה אומר שזה זמן האיכות הכי טוב שיש לו בחיים, שזה שווה לו יותר מהכל".
נוסף לחברותא, היה וינרוט מתייעץ עם ראש הישיבה בנושאים שונים. "הוא היה תלמידו המובהק. אחרי שהתחתן פרש וינרוט ללימודי משפטים, אולם לימים פנה לרב פוברסקי בבקשה ללמוד איתו בצוותא", סיפרו היום בישיבה. "בתחילה הם למדו פעם בשבוע, אולם וינרוט לא הסתפק בכך וביקש להוסיף עוד שעות לימוד. אומר שהם מעניקים לו חיים. הוא לא ויתר על הלימוד, וחרף עיסוקיו הרבים ניתן היה למנות את הפעמים הבודדות שבהן לא הגיע ללימוד משותף". וינרוט אף למד בחברותא פעם בשבוע עם הרב דוד לוי, מראשי ישיבת פוניבז', וחתנו של הרב גרשון אדלשטיין, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי.
ביקר אותו בשעות האחרונות לחייו. הרב חיים קנייבסקי
סיפור שמתגלגל מאז שעות הבוקר בישיבה מאפיין את וינרוט ואת החשיבות ללימוד המשותף. "לפני כמה שנים סיפר לרב שהגעתו ללימוד עלתה עשרות אלפי דולרים. הוא הסביר שייצג לקוח פרטי בספרד, אולם כשסירב לנסוע לייצג אותו במדינה מכיוון שלא יוכל להגיע ללימוד הקבוע. אותו לקוח לא ויתר והעמיד עבורו את מטוסו הפרטי. 'המטוס לקח אותי משדה התעופה הסמוך לבית המשפט במדינה לארץ, והמטוס ממתין עבורי עד שאסיים את הלימוד', סיפר וינרוט".
בישיבה קיבלו היום בתדהמה את ההודעה על פטירתו, זאת על אף שידעו על מחלתו הקשה. "הוא היה אחד מהבוגרים החשובים ביותר של הישיבה, שפיארו את שמה בגאונות, בפקחות ובכישרון. הוא עזר רבות לנזקקים, חילק כסף רב לצדקה. הוא למד עם הרב פוברסקי עד ממש לאחרונה. בשבועות האחרונים הוא עוד הגיע ללימוד המשותף, וביום ראשון האחרון היה אמור לעלות לרב להזמינו לחתונת נכדתו, שתתקיים בתחילת השבוע הבא. אולם באותה השעה נלקח לאשפוז בבית החולים".
"העביר סכומי עתק לנזקקים"
מקורבים לרב קנייבסקי מספרים כי וינרוט היה מקורב אליו מאוד, והגיע אליו להתייעצויות. "הוא היא מקורב מאוד אליו והגיע המון לביתו של הרב. היה שואל שאלות בנושאים אישיים, מתייעץ בנושאים מקצועיים. היה גם לומד איתו תורה. הרב קנייבסקי העריך אותו מאוד, אמר שהוא תלמיד תורה גדול. הוא יודע להעריך אנשים שמלאים בתורה".
גם בישיבת פוניבז' וגם בסביבתו של הרב קנייבסקי מספרים כי וינרוט תרם סכומי כסף משמעותיים לנזקקים, וכן העמיד את שירותיו המשפטיים בחינם לאלו שלא יכולים היו לשלם. "הוא עזר למשפחות של אברכים נזקקים, החזיק אותם. סיפק יעוץ משפטי בלי סוף בחינם לאנשים שלא היה להם כסף, זאת על אף שייעוץ שלו היה עולה ללקוח רגיל סכומים נכבדים של כסף".
"אין-ספור נושאים ציבוריים עלו על שולחנו של וינרוט לבקשתו של מרן שליט''א, ואת כולם הוא ייצג ללא תמורה ובאחריות רבה", כתבו עליו היום אנשים שהכירו אותו בישיבת פוניבז'. "אם זה במו''מ של יהדות התורה מול מפלגות השלטון, שאותם הוא ליווה במסירות. או של ישיבות ומוסדות תורניים שנקלעו לתסבוכת משפטית ולבקשת מרן ייעץ וליווה ללא תמורה. פרק נרחב ניתן להיכתב על סכומי העתק שהעביר דרך מרן שליט''א למשפחות בני תורה ואברכים שהתנאי היחידי היה בשמירה על חשאיות הנותן, אך כבקשתו בחייו מן הסתם זהו רצונו אף כעת.
"יהודי תורני, ציוני וישראלי"
פרופסור אביעד הכהן הכיר אותו היטב, הן מהצד הדתי והן מהצד המשפטי. "יעקב היה ג'ינג'י. לטוב ולרע. לא תמיד איש קל, אך תמיד סוער ובוער, הר געש שמאחורי הלבה הרותחת שיורק הוא מלועו מסתתרים לב רגיש ונפש טובה. הוא בא מן החסידים, אך גדל בין הליטאים. גם בחלוף עשרות רבות של שנים, נותר תלמידו המובהק של האנליטיקן הגדול ר' שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז', והמשיך ללמוד בחברותא עם עמיתיו. באמת אמרו: ניתן היה להוציא את יעקב מישיבת פוניבז'. לא ניתן היה להוציא את פוניבז' ממנו. תאב דעת ללא מצרים, רחב אופקים, בעל לשון. משה רבנו ורב פפא. הרמב"ם ושפינוזה. קאנט ורולס. דבורקין והארט", ספד לו.
"ג'ינג'י לטוב ולרע". פרופסור אביעד הכהן // צילום: זיו קורן
"כחרדי ששירת בצה"ל, כיהודי תורני גאה, ציוני וישראלי, המשיך כל ימיו לנוע על קו המתח הגבוה שבין יהודיות וישראליות, תורה ודמוקרטיה, צדק ומשפט. את עבודת הדוקטורט שלו הקדיש לכפיית גט, וזו שימשה לימים מסד לשינוי החוק שהיה לכלי עזר חשוב במאבק נגד התופעה הבזויה של עגינות וסרבנות גט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו