האם דעת הקהל האירופית משנה את יחסה לישראל? סקרים שערך משרד החוץ במרבית מדינות אירופה מצביעים על עלייה ברורה בשיעור האהדה לישראל, ועל ירידה ברורה בשיעור ההתנגדות למדינה.
המגמה כוללת גם את מדינות מערב אירופה כגון גרמניה, ספרד, איטליה ובריטניה, ששנים רבות נחשבות לגרעין הקשה של העוינות לישראל ביבשת. הסקרים נערכו בשנת 2017 ונותחו בחודשים האחרונים במשרד החוץ. המגמה העולה מהם משתלבת עם ממצאים של מכוני מחקר אחרים ועם בדיקות שהמשרד עורך, וכן עם סקרים אחרים שנערכו ב־2018 אשר חיזקו את הממצאים.
הסקרים התקיימו כאמור ברוב מדינות אירופה בשתי פעימות, בתחילת 2017 ובסופה, כחלק ממערך בדיקות שיטתי של היחס לישראל בעולם. ערכו אותם מכוני סקרים המתמחים באותן מדינות, בקרב מדגמים של 1,000 איש ובאופן שלא זוהו כסקרים מטעם מדינת ישראל.
השאלה שנשאלה היתה, "האם יחסך לישראל אוהד או בלתי אוהד?" הסוקרים לא בדקו סוגיות פוליטיות, כגון העניין הפלשתיני או איראן וחיזבאללה. עם זאת, בבדיקות אחרות שנערכו זוהתה מגמת שיפור גם בהיבטים אלה.
צילום: רויטרס
אז מה אפשר ללמוד מהסקרים? בגרמניה, המדינה החשובה באיחוד האירופי, חלה עלייה של שני אחוזים באהדה לישראל לאורך 2017 והיא הגיעה ל־41%. בד בבד, ההתנגדות לישראל ירדה מ־35% ל־31%.
בבריטניה חל מהפך. בתחילת 2017 שיעור מתנגדי ישראל היה גדול יותר משיעור התומכים (39% נגד ו־32% בעד). בסוף השנה התמיכה זינקה ב־8 אחוזים והתייצבה על 40%. לצד זאת, שיעור המתנגדים ירד בשישה אחוזים ל־33%.
בספרד צמח מספר תומכי ישראל בשבעה אחוזים והגיע ל־40%. מנגד, ירד שיעור המתנגדים לישראל בשבעה אחוזים ל־32%. בפורטוגל עלה שיעור התומכים בחמישה אחוזים והגיע ל־48%. שיעור המתנגדים ירד מ־35% ל־30%. ברומניה הגיע שיעור תומכי ישראל ל־56% בסוף 2017 לעומת 49% בתחילת השנה. מנגד, שיעור המתנגדים נותר קבוע, על 17% לערך.
ישראל והשינוי הגלובלי
משקלול הנתונים עולה כי באיחוד האירופי כולו חלה עלייה של חמישה אחוזים באהדה לישראל וירידה של אחוז אחד בהתנגדות. בתחילת 2017 הגדירו עצמם 38% כתומכי ישראל, ובסופה עלתה התמיכה ל־43%. שיעור המתנגדים לישראל בתחילת השנה היה 30% וירד ל־29% בסופה.
במשרד החוץ מסבירים את התפנית ביחס לישראל בשילוב של כמה גורמים. פקיד בכיר הבקי בנתונים אמר ל"ישראל היום" כי בראש ובראשונה הבעיות המטרידות את אירופה, דוגמת משבר הפליטים, המתיחות עם ממשל טראמפ, המצב הכלכלי והברקזיט, דוחקות הצידה את סוגיות החוץ, ובכללן הסוגיה הפלשתינית.
"פעם כשאמרו באירופה 'המזרח התיכון' ההקשר המיידי היה ישראל", אמר הפקיד, "כיום כשאומרים 'מזרח תיכון' האירופאי הממוצע חושב על סוריה ועל הפליטים".
שינוי במדינות מערב אירופה. ספרד // צילום: Getty Images
הסבר שני, לדבריו, נעוץ בהיחלשות התקשורת המסורתית ובהתחזקות הרשתות החברתיות, שם יכולה ישראל להציג את העובדות בלי שתעוות או תסונן על ידי מערכת עיתונאית. נימוק שלישי הוא "ההכרה בכך שישראל היא נכס".
"התמונה חוזרת בכל היבשת: הציבור האירופאי, ולא רק הוא, לומד לזהות את ישראל עם החוזקות של המדינה, ובהן קדמה טכנולוגית, חקלאות חכמה, תעשיית סייבר ועוצמה מודיעינית", אמר הפקיד, "חלו שינויים גלובליים שישראל יצאה מורווחת מהם. אנחנו כמשרד החוץ עושים מאמץ שיטתי קרוב לעשר שנים לחשוף את ה'נכסיות' של ישראל, וזאת גם כחלק מהמדיניות של ראש הממשלה להיפתח לזירות אחרות, באפריקה, באסיה ובאמריקה הלטינית.
"המאמץ הזה התחיל בפרויקט המיתוג הוותיק של 'ישראל שמחוץ לסכסוך' וכעת, אחרי שנים רבות, אנו רואים את פירותיו לא רק בדעת הקהל אלא גם בקשרים כלכליים ומדיניים שאנו מפתחים. ההכרה מצליחה לנו, ושותפים לה הרבה גורמים ישראליים".
ראש הממשלה נתניהו אמר בשבוע שעבר בעת מפגש עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, כי יש שיפור ביחסה של דעת הקהל האירופית לישראל ונראה כי כיוון לנתונים האלה. בתוך כמה שבועות יתבררו נתוני הסקרים שנערכו באירופה בשנת 2018, וההערכה במשרד החוץ היא שהמגמה החיובית תתחזק.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
